ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בירושלים, 30 בינואר 2023 (צילום: Ronaldo Schemidt/Pool via AP)
Ronaldo Schemidt/Pool via AP

בלינקן במסר ברור: ארה"ב לא תוכל להציל את ישראל מעצמה

בביקורו השבוע בישראל, לא ניתן היה לפספס ששר החוץ האמריקאי מוטרד ממה שקורה כאן ושהוא בא להזהיר את נתניהו ● אימפריית הגז הקטארית נכנסת ללבנון ● זוג איראני נידון לעשר שנים בכלא בגלל "ריקוד מושחת" ● מדוע עיראק מעוניינת בנוכחות הכוחות האמריקאים? ● והשבוע לפני 11 שנים: טבח במשחק כדורגל בפורט סעיד ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

ביקורו של בלינקן בישראל

סדרת הביקורים של בכירים אמריקאים בישראל נפתחה עם גיחתו לארץ של היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, נמשכה עם הגעתו ראש הסי-איי-איי  ויליאם ברנס והסתיימה בביקורו המשמעותי של שר החוץ אנתוני בלינקן.

לצד האמירות הקבועות על ידידות איתנה בין ארה"ב לישראל וגינויים חריפים של הפיגועים הקשים בירושלים, לא ניתן היה לפספס שהבכיר האמריקאי מוטרד ממה שקורה מישראל ושהוא בא להזהיר: ארה"ב לא תוכל להציל את ישראל מעצמה.

האקורד הצורם הראשון נשמע כאשר בלינקן התייחס לחקיקה שבאה להחליש את מערכת המשפט. לא, הוא לא קרא לדברים בשמם. בתור דיפלומט מנוסה, בלינקן יודע שאל לו ולארצו להתערב באופן ישיר במה שקורה בתוך המערכת הפוליטית הישראלית.

אך יחד עם זאת, המסר שלו היה חד וברור: הברית בין ישראל לארה"ב שונה מזו של ארה"ב עם מדינות רבות אחרות במזרח התיכון, כי היא מושתתת על ערכים משותפים. על דמוקרטיה. אם הדמוקרטיה תפגע, גם הברית הכל כך חשובה הזו עלולה לשנות את צורתה.

הברית בין ישראל לארה"ב שונה מזו של ארה"ב עם מדינות אחרות במזרח התיכון, כי היא מושתתת על ערכים משותפים. על דמוקרטיה. אם הדמוקרטיה תפגע, גם הברית הכל כך חשובה הזו עלולה לשנות את צורתה

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע היטב למה בלינקן התכוון – הן במישור הביטחוני והן במישור הדיפלומטי – למשל באו"ם ובמוסדות הבינלאומיים האחרים.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן (שני משמאל) במפגש עם מנהיגי ארגונים אזרחיים, 31 בינואר 2023 (צילום: Ronaldo Schemidt/Pool via AP)
שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן (שני משמאל) במפגש עם מנהיגי ארגונים אזרחיים, 31 בינואר 2023 (צילום: Ronaldo Schemidt/Pool via AP)

גם המפגש של בלינקן עם נציגי החברה האזרחית היה בבחינת חידוש. במדינות דמוקרטיות, שם החברה האזרחית מוגנת היטב והדמוקרטיה איתנה, אין לשר החוץ האמריקאי שום צורך להיפגש עם נציגי החברה האזרחית. מפגש כזה נועד להעביר מסר ברור לממשלה של אותה המדינה: המדיניות שלכם מסכנת את הערכים הדמוקרטיים, ראו הוזהרתם.

היכן הדיפלומטים האמריקאים כן מרבים להיפגש עם נציגי החברה האזרחית? בעיקר במדינות כמו רוסיה ומצרים, שם לדעתם של האמריקאים קיימות בעיות קשות בנושא של זכויות אדם. כנראה שבלינקן ועמיתיו התרשמו מהצעות החקיקה האחרונות שמבקשות לפגוע בזכות השביתה, בניסיון להחליש את בית המשפט העליון ובזכויות האדם הבסיסיות.

היכן הדיפלומטים האמריקאים כן מרבים להיפגש עם נציגי החברה האזרחית? בעיקר במדינות כמו רוסיה ומצרים, שם לדעתם של האמריקאים קיימות בעיות קשות בנושא של זכויות אדם

ולבסוף – תמרור אזהרה נוסף הוצב מכיוונו של בלינקן: אם תפנו את חאן אל-אחמר או את E1, יהיו השלכות ולא נוכל לסייע ולהגן.

אמריקה משרטטת את הקווים האדומים והם מהווים ניגוד מוחלט להסכמים הקואליציוניים, לבליץ החקיקה ולמדינות המוצהרת של ממשלת נתניהו השישית.

בלינקן, כמובן, מודע היטב לכך שארה"ב לא תוכל לשנות את הכיוון אליו ישראל דוהרת לקראת הבחירות. פניה של ישראל לעימות ולהסלמה מול הפלסטינים, אולי גם מול איראן. היא חייבת את תמיכתה של ארה"ב בנושא האיראני אך רוצה חופש מוחלט בזירה הפלסטינית. בדו-קרב הזה מישהו יצטרך לוותר.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בנתב"ג, עם הגעתו לביקור רשמי. 30 בינואר 2023 (צילום: Ronaldo Schemidt/Pool via AP)
שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בנתב"ג, עם הגעתו לביקור רשמי. 30 בינואר 2023 (צילום: Ronaldo Schemidt/Pool via AP)

אימפריית הגז הקטארית נכנסת ללבנון

בישראל כבר הספיקו לשכוח מהסכם הגבול הימי עם לבנון שנחתם באוקטובר 2022 כאשר ברקע ההתנגדות העזה של האופוזיציה בכנסת. אך מבחינתה של לבנון, רק עכשיו מנועי ההסכם מתחילים להניב תוצאות.

השבוע ענקית האנרגיה הקטארית "קטאר אנרג'י" חתמה על הסכם עם TotalEnergies SE ו-Eni SpA לחיפוש גז טבעי במימי לבנון, כולל באזור שהוסדר בהסכם שנחתם בין לבנון לישראל.

השבוע ענקית האנרגיה הקטארית "קטאר אנרג'י" חתמה על הסכם עם TotalEnergies SE ו-Eni SpA לחיפוש גז טבעי במימי לבנון, כולל באזור שהוסדר בהסכם בין לבנון לישראל

על פי הסכם E&P, החברה הקטארית שבבעלות המדינה תחזיק ב-30% בבלוקים 9 ו-4, בעוד שענקיות האנרגיה הצרפתיות והאיטלקיות יחזיקו כעת ב-35% כל אחת.

"יחד עם השותפים שלנו, אנו שואפים לקדוח באר חיפוש בבלוק 9 בהקדם האפשרי בשנת 2023, והצוותים שלנו מגויסים לבצע את הפעולות הללו", אמר פטריק פויאן, יו"ר ומנכ"ל TotalEnergies.

שותפי הקונסורציום חתמו על ההסכם ב-29 בינואר בביירות בטקס בהשתתפות שר האנרגיה והמים הלבנוני ואליד פיאד, שר המדינה לאנרגיה של קטאר סעד אל-כעבי ובכירים בחברות האירופאיות המעורבות בעסקה.

חתימת הסכם הגז עם קטאר בביירות, לבנון, ב-29 בינואר 2023 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
חתימת הסכם הגז עם קטאר בביירות, לבנון, ב-29 בינואר 2023 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

מבחינתה של לבנון, שחווה משבר כלכלי חריף, מדובר בהתפתחות חיובית ולמעשה כמעט בתקווה היחידה לשיפור כלכלתה. עדיין קשה לקבוע האם קידוחי הגז יניבו את התוצאות הרצויות – ולא מעט לבנונים גם מטילים ספק בכך שהאזרח הפשוט ייהנה מאוצרות הטבע הללו, גם אם יתברר שמדובר בשפע עצום.

ועדיין, מדובר בקרן אור יחידה באפלה כבדה של שחיתות, דירוג אשראי שלילי וייאוש.

זוג איראני נידון לעשר שנים בכלא בגלל ריקוד

אסתיאז חג'יהי וארוסה אמיר מוחמד אחמדי ידעו שהם מסתכנים כאשר הם העלו תיעוד של ריקוד שביצעו מול האנדרטה המפורסמת במרכז טהרן, ועדיין כנראה לא שיערו שמבחינתו של המשטר האיראני כבר אין גבולות ואין קווים אדומים.

הזוג הצעיר שפרסם את הריקוד באינסטגרם וברשתות החברתיות הנוספות, נעצר בחודש נובמבר. קרובי המשפחה חיפשו את הצעירים ורק לאחר זמן מה הבינו שהם נמצאים בבית מעצר וממתינים למשפטם.

הזוג הצעיר שפרסם את הריקוד באינסטגרם וברשתות החברתיות הנוספות, נעצר בחודש נובמבר. קרובי המשפחה חיפשו את הצעירים ורק לאחר זמן מה הבינו שהם נמצאים בבית מעצר וממתינים למשפטם

במהלך משפט בזק השופטים החליטו שהזוג הפר את החוק והתנהג באופן "מושחת שנוגד את המוסר". את העשור הקרוב אסתיאז ואמיר יבלו בבית הסוהר, בנפרד זה מזה. הם ישלמו בחירותם  וכנראה גם בבריאות שלהם על הניסיון הנואש להתנגד למשטר האיראני האכזר והדכאני, כמו אלפי צעירים איראנים אחרים שנכלאו, עונו או נרצחו מאז שגל המחאה הנוכחי פרץ בספטמבר 2022.

מגדל החופש במרכז טהרן (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
מגדל החופש במרכז טהרן (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

ועדיין, המחאה האיראנית לא מתה ולא מיצתה את עצמה. היא משנה צורה, ובמקום הפגנות המוניות המפגינים והמפגינות באיראן מתארגנים באופן יותר נקודתי ובכמות יותר קטנה של משתתפים. המחאה ממשיכה לבעור, ובינתיים המשטר האיראני מתקשה לדכא או להחליש אותה.

מדוע עיראק מעוניינת בנוכחות הכוחות האמריקאים?

לפני שלוש שנים בלבד חגגו בעיראק את עזיבתם הקרובה של הכוחות האמריקאים. הפרלמנט העיראקי הצביע והממשלה הכריזה בחגיגיות שהגיע הרגע ש"הכוחות הזרים יעזבו לתמיד". מעטים במדינה העזו לומר אז שהממשלה העיראקית זקוקה לחיילים אמריקאים הרבה יותר מאשר ארה"ב זקוקה לנוכחות הצבאית שלה בעיראק.

עתה ראש הממשלה החדש מחמד אל-סודאני מביע תמיכה גלויה בהישארות של הכוחות האמריקאים בארצו. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", אל-סודאני אמר שהוא מעוניין בכך שכאלפיים חיילים אמריקאים יישארו בעיראק ויאמנו את הצבא העיראקי.

ראש הממשלה אל-סודאני מביע תמיכה גלויה בהישארות של הכוחות האמריקאים בארצו. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", אל-סודאני אמר שהוא מעוניין בכך שכאלפיים חיילים אמריקאים יישארו בעיראק

מה עומד מאחורי ההתבטאויות הללו? מסתבר שבמציאות הסבוכה של עיראק – שמאוימת גם על ידי ארגוני טרור אסלאמיים כגון דאע"ש וגם על ידי המדינות השכנות כגון טורקיה ואיראן – הרבה יותר קל לדבר על עצמאות וריבונות מאשר לממש אותה בפועל.

בכירים אמריקאים מעידים על כך שלא רק אל-סודאני אלא כמעט כל ראשי הממשלה של עיראק בשנים האחרונות הביעו תמיכה בהישארות של הכוחות האמריקאיים במקומם, מכיוון שהמאבק נגד הטרור האסלאמי לא הסתיים אלא רק נכנס לפאזה אחרת.

חיילי צבא ארה"ב בעיראק ב-2003 (צילום: AP Photo/John Moore)
חיילי צבא ארה"ב בעיראק ב-2003 (צילום: AP Photo/John Moore)

האם התפנית הזאת גם צפויה להעלות את קרנה של בגדד בעיני הממשל האמריקאי? ייתכן מאוד שכן. אל-סודאני מתעתד לשגר משלחת עיראקית בכירה לוושינגטון במהלך פברואר, וייתכן שבעתיד גם צפויה לו פגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.

כך, עשרים שנים לאחר תחילת המלחמה בעיראק והפלישה האמריקאית, עיראק עדיין נאבקת נגד האתגרים האזוריים ועדיין זקוקה לסיוע צבאי אמריקאי בניסיון לייצב את המצב במדינה.

השבוע בתולדות מזרח התיכון: טבח במשחק כדורגל

ב-1 בפברואר 2012, ביום השנה ל"קרב הגמל" המפורסם בכיכר תחריר – כאשר תומכי משטר מובארכ דהרו רכובים על גמלים אל תוך המון בניסיון להפחיד את המפגינים ולגרום להם להתפזר – התקיים בעיר הנמל פורט-סעיד משחק כדורגל טעון במיוחד.

זמן קצר לאחר שהחל המשחק, כבר ניתן היה להבין שהוא לא יסתיים בלחיצת ידיים ידידותית. במשחק התחרו שתי קבוצות מצריות  – אל-אהלי ואל-מסרי. האוהדים של אל-מסרי – שעל פי הפרסומים בתקשורת המצרית היו מזוהים עם כוחות הביטחון ועם המשטר הקודם – הביאו לאצטדיון כרזות ענקיות בהן נכתב "נהרוג את כולכם".

הקטטות בין האוהדים של שתי הקבוצות פרצו כמעט מייד, ובמהרה האוהדים של אל-מסרי – שהיו חמושים בסכינים, אבנים ומקלות – פרצו ליציעים שבהם התגודדו אוהדי אל-אהלי, שרבים מהם השתתפו באופן פעיל בהפגנות של האביב הערבי ותמכו בהדחתו של הנשיא חוסני מובארכ.

במהרה הסתבר שהדלתות באותם היציעים היו חסומות, ועל פי טענת האוהדים של אל-אהלי והשחקנים שניסו לנוס אל תאי ההלבשה, המשטרה – שהייתה מודעת לכך שהמשחק הזה מועד לפורענות – לא עשתה דבר על מנת לפתוח את הדלתות ולהדוף את התוקפים.

במהרה הסתבר שהדלתות באותם היציעים חסומות, ועל פי טענת האוהדים והשחקנים שניסו לנוס אל תאי ההלבשה, המשטרה לא עשתה דבר על מנת לפתוח את הדלתות ולהדוף את התוקפים

במהלך הקרב שהתחולל באצטדיון נהרגו 79 בני אדם ומאות נפצעו. לאחר הטרגדיה הנוראית הזאת שמבחינת אנשי אל-אהלי הייתה לא פחות ממזימה נגדם – משחקי הכדורגל במצרים הופסקו למספר שנים מחשש שלא יהיה ניתן למנוע אלימות בסדר גודל דומה.

עוד 1,278 מילים
סגירה