יהודי מתפלל. אילוסטציה (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)
AP Photo/Tsafrir Abayov

ריאיון פיקוח נפש

הרב יוני רוזנצוויג מבקש להסיר את הסטיגמות מנושא בריאות הנפש ולגשר על הפער שבין הרבנים ואנשי הרפואה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר כי יש לאזן בין רצון המאמינים לבין בריאותם הנפשית: "הצום ביום כיפור יכול, למשל, להוות טריגר לאדם המתמודד עם הפרעת אכילה" ● מצד שני, אומר הרב, אין להחריג כל מאמין משום שזה עשוי לגרום לו להרגיש כמו כישלון: "צריך למצוא איזון"

הכול התחיל כשהרב יוני רוזנצוויג חיפש תשובות לכמה שאלות בנושא בריאות הנפש וההלכה היהודית. מהר מאוד זה התפתח לספר ולמרכז מיוחד – שהוא מסייע לנהל – המכשיר עשרות רבנים.

"הנושא בעצם בחר אותי. נפלתי אליו והבנתי שיש מה לעשות. לפני שהבנתי מה קורה, ראיתי שיש תגובה משמעותית מצד הקהילה. אז אמרתי לעצמי, אם זה כל כך חשוב לאנשים – אולי אני צריך לעשות את זה", אמר רוזנצוויג בריאיון לזמן ישראל.

רוזנצוויג – שמתמקד בעיקר בקשר הזה שבין בריאות הנפש וההלכה – חובש כמה כובעים: הוא הוסמך לרבנות בישיבת ברכת משה במעלה אדומים; מוביל את קהילת נצח מנשה בבית שמש; מלמד במדרשת לינדנבאום הפרוגרסיבית בירושלים; כתב כמה ספרים ומקיים קהילה מרשימה מעבודתו כפוסק הלכתי.

את מפגשי ה"שאלו אותי הכול" בפסח, למשל, אסור לפספס (גילוי נאות: רוזנצוויג היה הרב שחיתן אותי ב־2019). המסע של רוזנצוויג לתחום בריאות הנפש התחיל לפני כחמש שנים כשנדרש לנושא על־ידי הקהילה שלו. בניסיון להבין את הנושא לעומק, רוזנצוויג דיבר עם ד"ר שמואל הריס, פסיכיאטר ומנהל מכון דביר, מרפאה לטיפול התנהגותי בירושלים.

"המטרה שלי הייתה רק לענות על כמה שאלות. אבל כשנשאבתי פנימה והבנתי שיש הרבה מה לעשות פה החלטנו אני וד"ר שמואל הריס לכתוב ספר על הנושא"

"המטרה שלי הייתה רק לענות על כמה שאלות. אבל כשנשאבתי פנימה והבנתי שיש הרבה מה לעשות פה – החלטנו לכתוב ספר על הנושא", אומר רוזנצוויג. הספר שכתבו השניים, "נפשי בשאלתי", פורסם בהוצאת קורן ב־2022. התרגום לאנגלית צפוי לצאת בהמשך השנה, אבל עבודתו כבר מכה גלים בקהילות דוברות האנגלית בישראל ובעולם.

"יש כל כך הרבה נושאים בהלכה שהייתי יכול להעמיק בהם – אבל הנושא הזה משפיע על מאות אלפי אנשים מדי יום. בעצם, זה לא ייאמן בעיני שספר כזה לא נכתב קודם לכן. יש לכך חשיבות כל כך מונומנטלית, הספר מתמודד באופן ישיר עם נושאים של איכות חיים ובחיים של אנשים ממש", הוא אומר.

512 העמודים של "נפשי בשאלתי" מכוונים לרבנים ולאנשי מקצוע אחרים, עם הסברים מפורטים של הטרמינולוגיה הטכנית – הן הפסיכולוגיים והן הרבניים – וכוללים הערות שוליים ארוכות יותר לעתים מהטקסט המרכזי.

אולם, אפילו לקוראים מן השורה זאת תהיה קריאה מרתקת הנוגעת בנושאים כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות אכילה, חרדות, אוטיזם ודמנציה. עם פרסום הספר ייסד רוזנצוויג גם את מעגלי נפש: מרכז לבריאות הנפש, קהילה והלכה, שעוזר לחבר בין מתמודדי נפש לבין מטפלים ורבנים, מייצר ספרות על בריאות הנפש והלכה ומקיים הכשרות מיוחדות בנות 50 שעות לרבנים.

הרב יוני רוזנצוויג נואם בבית הכנסת נווה הברון בזיכרון יעקב, 22 בינואר 2023 (צילום: יהודה ארי גרוס)
הרב יוני רוזנצוויג נואם בבית הכנסת נווה הברון בזיכרון יעקב, 22 בינואר 2023 (צילום: יהודה ארי גרוס)

עם פרסום הספר ייסד רוזנצוויג גם את מעגלי נפש: מרכז לבריאות הנפש, קהילה והלכה, שעוזר לחבר בין מתמודדי נפש לבין מטפלים ורבנים, מייצר ספרות על בריאות הנפש והלכה ומקיים הכשרות

אנחנו יודעים איך לדבר על סרטן, לא על דיכאון

אפילו שרוזנצוויג הוא לא הרב היחיד העוסק בקשר שבין בריאות הנפש להלכה – הוא מצטייר כקול הבולט בתחום, ומדבר על הקשר הזה לפחות אחת לשבוע בתוך הקהילות הדתיות – בבתי הכנסת או בסמינרים – או עם אנשי מקצוע בתחום הרפואה ועם צוותים של עובדים סוציאליים.

רוזנצוויג קיים אירוע כזה לפני כשבועיים ודיבר על עבודתו בבית הכנסת נווה הברון בזיכרון יעקב. באירוע נכחה אישה דתייה שסיפרה על התמודדותה עם חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות. השיחה עסקה בצורך של הקהילות להרחיב את אופני החשיבה שלהן על התמודדויות נפש בשילוב פסיקות הלכתיות.

רוזנצוויג אומר שהוא מקווה שבאמצעות אירועים כאלה, הקהילות ילמדו את אוצר המילים החיוני לדיונים פתוחים בבריאות הנפש, כפי שמתקיימים כבר על בריאות הגוף. "גם אם אין לך הכשרה מקצועית, רפואית, אתה יכול לדבר עם מישהו על בריאות הגוף.

"אם אתה שומע שלאדם מסוים – חס וחלילה – יש סרטן, מישהו כבר יגיד, 'נפגשת עם אונקולוגית? התחלת כימותרפיה?' אני לא יודע מה זה כימותרפיה, לא באמת, אבל אני עדיין יכול לדבר על זה ולהישמע רגיש וידען כך שהאדם השני ירגיש שהוא יכול לדבר איתי על הנושא. אם אפגוש אותו ברחוב אוכל לשאול לשלומו", אומר רוזנצוויג.

עותק של הספר "נפשי בשאלתי" מאת הרב יוני רוזנצוויג וד"ר שמואל הריס (צילום: יהודה ארי גרוס)
"נפשי בשאלתי" מאת הרב יוני רוזנצוויג וד"ר שמואל הריס (צילום: יהודה ארי גרוס)

"אבל כשזה מגיע לדיכאון, אנחנו לא יודעים מה להגיד. זאת הבעיה. לפני חמש שנים לא ידעתי איך לנהל שיחות כאלה על בריאות הנפש. אם אתה שומע שלמישהו יש דיכאון, אתה בדרך כלל לא יודע מה קורה עכשיו.

"אתה נפגש עם פסיכולוגית? עם פסיכיאטרית? עובדת סוציאלית? כמה זמן זה נמשך? מה התהליך? ואם אתה פוגש את האיש הזה ברחוב, מה תשאל אותו? איך הדיכאון שלך? רציתי לדעת מה הדבר הנכון והרגיש לעשות".

"כשזה מגיע לדיכאון, אנחנו לא יודעים מה להגיד. זאת הבעיה. לפני חמש שנים לא ידעתי איך לנהל שיחות כאלה על בריאות הנפש. אם אתה שומע שלמישהו יש דיכאון, אתה בדרך כלל לא יודע מה קורה עכשיו"

הלכה ובריאות הנפש

עבור יהודים מאמינים, ההלכה קובעת את רוב החיים כמו מתי אוכלים, איזו אינטראקציה לנהל עם בני המשפחה ומה לעשות בשבת. החוקים הדתיים יכולים להיות מאתגרים ולפעמים אפילו מסוכנים, במקרים מסוימים של אנשים עם בעיות נפשיות.

הצום ביום כיפור, למשל, יכול להוות טריגר שיוביל להתדרדרות אצל אדם המתמודד עם הפרעת אכילה. "נפשי בשאלתי", כמו גם חלק ניכר מעבודתו של רוזנצוויג, מתעמק בכתבים המקוריים כדי לגלות את ההיבטים הגמישים יותר בהלכה, איפה ניתן לאפשר חריגות – ומאיזה הנחיות אלוהיות אסור לחרוג בשום אופן.

חלק מזה מבוסס על הדיון האם מקור ההלכה נמצא בתנ"ך או בטקסטים מאוחרים יותר שנכתבו על־ידי רבנים. חלק אחר מבוסס על ההשפעה שתהיה להחלטה מסוימת על האדם – האם זה מציל חיים או רק מרגיע.

יחד עם זאת, אף שחלק ניכר מ"נפשי בשאלתי" מתמודד עם הקלות הלכתיות לאנשים עם מצבים בריאותיים שונים, רוזנצוויג מדגיש שרבנים לא צריכים לאשר דברים בצורה עיוורת כדי להבטיח שהמאמין עדיין פועל לפי החוק היהודי ועודנו חלק מהקהילה הדתית.

מתפללים בכותל המערבי, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אילוסטרציה: מתפללים בכותל המערבי, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הוא מציין כי אף אחד לא חייב לחיות לפי ההלכה. אולם, האנשים שמגיעים אליו לא מחפשים דרך להשתחרר מהמחויבויות הדתיות שלהם: הם רוצים להמשיך לקיים אותן

הוא מציין כי אף אחד לא חייב לחיות לפי ההלכה. אולם, האנשים שמגיעים אליו לא מחפשים דרך להשתחרר מהמחויבויות הדתיות שלהם: הם רוצים להמשיך לקיים אותן. "אנשים רוצים לצום ביום כיפור. אם אתה אומר להם לא – הם מרגישים שהקבוצה, שהקהילה, דוחה אותם.

"הם רוצים להיות חלק מהיום הקדוש והאדיר הזה. כשאומרים למישהו שהוא לא יכול לצום, אלא לא חדשות טובות עבורו – אלה חדשות קשות", אמר רוזנצוויג לכ־40 האנשים שהתאספו לשמוע אותו בזיכרון יעקב. רוזנצוויג מציע דוגמה נפוצה יחסית של אדם הסובל מדיכאון או חרדה ונרגע מהאזנה למוזיקה. מה יכול אדם כזה לעשות בשבת?

בתיאוריה, אומר רוזנצוויג, רב יכול פשוט להרשות לאדם כזה להשתמש בטלפון או במחשב כדי להאזין למוזיקה בשבת. אך זה לא בהכרח יגרום לאותו אדם להרגיש שהוא שומר את השבת. "אנחנו מנסים להיאבק בסטיגמה. אנחנו רוצים שאנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים ירגישו שרואים אותם, שמבינים אותם, שלא ירגישו שהם נפרדים מהקבוצה, דחויים, שהם סוג ב'.

אישה דתייה מדברת על המאבק שלה עם בריאות הנפש בבית הכנסת נווה הברון בזיכרון יעקב, 22 בינואר 2023 (צילום: יהודה ארי גרוס)
אישה דתייה מדברת על המאבק שלה עם בריאות הנפש בבית הכנסת נווה הברון בזיכרון יעקב, 22 בינואר 2023 (צילום: יהודה ארי גרוס)

"כל החרגה שאנחנו מאשרים למישהו בגלל סיבות נפשיות גורמת לו להרגיש כמו כישלון, כאילו שהוא לא באמת שומר שבת, כאילו שהוא לא חזק כמו אחרים"

"כל החרגה שאנחנו מאשרים למישהו בגלל סיבות נפשיות גורמת לו להרגיש כמו כישלון, כאילו שהוא לא באמת שומר שבת, כאילו שהוא לא חזק כמו אחרים", הוא אומר.

במקום זה הוא ממליץ לאדם הזה לנגן את הפלייליסט שלו בלי הפסקה לפני שבת, כך שאם ירגיש צורך להאזין למוזיקה – הוא יצטרך רק להרכיב את האוזניות, בלי להפעיל שום דבר. "צריך למצוא איזון באופן שבו אתה פוסק על הלכות", הוא אומר.

עוד 1,102 מילים
סגירה