במדינת ישראל יש שלוש רשויות, שתיים חלשות ואחת חזקה. אבל החזקה היא לא זו שמספרים לכם (הרשות השופטת), אלא הרשות המבצעת, זו שלא מפסיקה לבכות ולהתלונן שאין לה "משילות".

כאשר הוקמה מדינת ישראל הוקמו כמקובל במדינות הדמוקרטיות שלוש רשויות על מנת לשמור על איזונים ובלמים בסמכויות השלטון. המדינה הייתה קטנה, כ-1.8 אישה ואיש. ולה רשות מחוקקת של 120 איש על יסוד הכנסת הגדולה שייצגה את העם בימי בית שני.

הרשות השופטת הוקמה על בסיס מערכת המשפט שהקים המנדט הבריטי הייתה מותאמת לפחות מ-2 מיליון איש. כשהוקמה הרשות המבצעת היו בה ראש ממשלה ותחתיו 11 שרים.

הרשות השופטת הוקמה על בסיס מערכת המשפט שהקים המנדט הבריטי הייתה מותאמת לפחות מ-2 מיליון איש. כשהוקמה הרשות המבצעת היו בה ראש ממשלה ותחתיו 11 שרים

אך המדינה גדלה וצמחה, וריבעה את עצמה והיום חיים במדינת ישראל מעל 9 מיליון איש. הרשות המחוקקת והרשות השופטת לא עומדות בעומס ולא מסוגלות לטפל בתהליכי החקיקה והמשפט. את החסר הזה מרגישים אזרחי המדינה ועל כך הם רועמים.

הרשות היחידה שגדלה עוד ועוד ובלעה בגודלה וסמכויותיה את האחרות היא דווקא הרשות המבצעת. בימים אלו בממשלה ה-37 מכהנים כ-42 שרים, סגני שרים, וכשליש מחברי הכנסת, שהם הרשות המחוקקת, משמשים גם ברשות המבצעת.

כתוצאה מכך עבודתה של הרשות המחוקקת לא מבוצעת, אין הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, השרים רבים ביניהם על יוקרה וסמכויות, וזה עוד מבלי לדבר על עלויות המשרדים והכיבודים שמגיעים יחד עם המשרה.

מה הרפורמות שצריך לבצע?

1

הרשות המחוקקת נציגי העם צריכה לגדול. במדינות בסדר גודל כמו שלנו יושבים בין 240-450 נציגים בפרלמנט. לכן, הכנסת לפחות צריכה להכפיל את עצמה (240) או לשלש (360).

הרשות היחידה שגדלה עוד ועוד ובלעה בגודלה וסמכויותיה את האחרות היא דווקא הרשות המבצעת. בימים אלו מכהנים בממשלה כ-42 שרים, סגני שרים, וכשליש מחברי הכנסת משמשים גם ברשות המבצעת

נציגי העם צריכים לעסוק בחקיקה. כתוצאה מכך הרשות השופטת תוכל לנקוט יותר בגישה פורמלית (החזרת חוק לכנסת במצב של לקונה) ללא חשש של עינוי דין, בהנחה שחברי הכנסת אכן יעסקו בצורה אינטנסיבית בתפקיד שלמענו הם נבחרו. כמו כן, כדי שהחתול לא ישמור על השמנת, יש להוציא מידי הח"כים את ההחלטה על העלאת שכרם ועל תנאי העסקתם, כולל צמצום פגרות הכנסת כדי שנבחרי העם יעסקו יותר זמן בחקיקה.

איך יבחרו נציגי העם? אפשר להוסיף מנדטים לרשימות הקיימות, אפשר להביא מועמדים כנבחרים מאזורי בחירה, על מנת שיהיה יותר ייצוג לקבוצות המגוונות בעם בפרלמנט שלנו, ואפשר גם להקים בית עליון, שיגביל ויפקח על תהליכי החקיקה. כך או אחרת כפי שהכנסת מתנהלת כרגע היא חלשה, רופסת ואינה מייצגת כראוי לא את הקואליציה ולא את האופוזיציה.

2

הרשות השופטת זקוקה להכפלה, הרבה יותר שופטים, בעיקר במדרגות הנמוכות ובמחוזי על מנת לנקז את החסימות הקיימות במערכת, הרבה יותר שופטים שייצגו את המגוון והשונות של חלקי העם.

כמו כן יש צורך לבחון מחדש את  תנאי ההעסקה של השופטים על ידי ועדה בלתי תלויה. יש אפשרות שלא ישתנה בהם דבר, אך כחלק מריענון המערכת יש לבחון גם אותם.

נדרשים הרבה יותר שופטים, בעיקר במדרגות הנמוכות ובמחוזי על מנת לנקז את החסימות הקיימות במערכת, כדי לייצג את המגוון והשונות של חלקי העם. ויש צורך לבחון מחדש את  תנאי העסקתם ע"י ועדה בלתי תלויה

המערכת השופטת שלנו טובה מאוד, אך היא זקוקה לכוחות חדשים, לריענון נהלי עבודה ובעיקר להגדלתה על מנת לפתוח את הפקקים בצנרת המשפט. מהלך זה יאפשר לשופטים לנקוט פחות באקטיביזם שיפוטי, וייתן להם אפשרות לבחון החזרת החוק במצב של לקונה אל נציגי העם, הרשות המחוקקת.

3

הרשות המבצעת זקוקה לצמצום. חוק יסוד ברור שלא ניתן לשנותו כל כמה שנים. חוק יסוד שיגדיר ויגביל את סמכויות הרשות המבצעת (משילות לא חסר לה, לעיתים נראה שיש לה יותר מדי).

חוק שיגדיר את סמכויות ראש הממשלה, שיחייב ממלא מקום, שיגדיר 15-10 שרים בלבד כולל סגני שרים, שיגדיר בדיוק מה הם המשרדים להם יועדו ומבלי אפשרות לפצל משרדים, ואז לא יהיה צורך בחוק נורווגי שכרגע נדרש כי אין מספיק חברי כנסת לבצע את תהליך החקיקה.

4

למעשה מדינת ישראל זקוקה לחוקה. חוקה פורמלית סגורה וברורה. יש לסיים את חקיקת כל חוקי היסוד, לשריין ולסגור אותם במסמך אחד פורמלי. להגדיר במפורט את תפקידי הרשויות והמוסדות, לעגן את ערכיה ומאפייניה של המדינה, כולל מגילת העצמאות. לפרט את הזכויות המגיעות בה לאזרחים, לתושבים ולמיעוטים. יש להפריד בין דת ומדינה על מנת לשמור על מעמד הדת ולחזק את מעמדה הייחודי של המדינה.

אם כל החטאים היא פשרת הררי לחוקה בהדרגה, שנראתה אז בתחילת הדרך נכונה, אך יצרה מצב של מדינה רגישה הנמצאת בלב הסערה במזרח התיכון ללא הגנה חוקתית. כינון החוקה חייב להסתיים על ידי אסיפה מכוננת ולא על ידי הרשות המחוקקת. היא צריכה להיות חזקה ומוגנת, וכל תיקון בה יהיה בתנאים נוקשים. מדינת ישראל המגוונת והמסוכסכת זקוקה לחוקה קשיחה שתשמור עליה.

כינון החוקה חייב להסתיים ע"י אסיפה מכוננת ולא ע"י הרשות המחוקקת. היא צריכה להיות חזקה ומוגנת, וכל תיקון בה יהיה בתנאים נוקשים. מדינת ישראל המגוונת והמסוכסכת זקוקה לחוקה קשיחה שתשמור עליה

יש צורך ברפורמות, אבל לא אלו שמציעים לכם, כי הללו יחזקו עוד יותר את הרשות המבצעת ויחלישו את הרשויות האחרות, ימנעו כינון חוקה ויסכנו את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית בעלת הפרדת רשויות, איזונים ובלמים וחוקה פורמלית המגינה על ערכים, אזרחים וזכויות.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.