מה יעשו הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ במשבר חוקתי?

שר הביטחון גלנט בתדרוך ביטחוני לאחר הפיגועים בירושלים עם הרמטכ"ל הלוי, וראש השב"כ רונן בר, 28 בינואר 2023 (צילום: אריאל חרמוני)
אריאל חרמוני
שר הביטחון גלנט בתדרוך ביטחוני לאחר הפיגועים בירושלים עם הרמטכ״ל הלוי, וראש השב״כ רונן בר, 28 בינואר 2023

מה יעשו הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ במשבר החוקתי? בקרוב, אולי קרוב משנדמה לנו, ישראל תעמוד בפני משבר חוקתי בו לא הייתה מעולם. הספרות המקצועית מתארת משבר חוקתי במגוון דרכים, וההגדרה שלו יחסית מעורפלת, אך באופן כללי זה משבר פוליטי ומשפטי שהחוקה, או חקיקה אחרת, אינה מסוגלת לתת לו מענה.

מה יעשו הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ במשבר החוקתי? בקרוב, אולי קרוב משנדמה לנו, ישראל תעמוד בפני משבר חוקתי בו לא הייתה מעולם

אפשר לשער שבישראל שהמשבר החוקתי יתגלגל כך:

הקואליציה תעביר חוק או חוק יסוד שנותן לה שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים או שאוסר על בג"ץ לפסול חוקי יסוד.

במצב כזה, סביר להניח שבג"ץ יפסול את חוק היסוד תוך שימוש בטענה שהחוק משנה באופן מהותי את האיזונים והבלמים בין הרשויות ופוגע "פגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית". נאומה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לא מותיר הרבה ספק באשר לנקודה זו, בנאום היא חזרה ואמרה שתכנית יריב לוין תרסק את מערכת המשפט ואת הדמוקרטיה עצמה.

בתגובה, הממשלה תסרב למלא אחר פסיקת בג"ץ ותטען שלבג"ץ אין סמכות להתערב בחקיקת יסוד. ייתכן שהיא תצהיר על כך באופן מופגן ופומבי או שהיא פשוט תוציא לפועל את הוראות החוק הלא חוקתי תוך התעלמות מפסיקת בג"ץ.

פרומו לסיטואציה הקיצונית הזו קיבלנו כשיו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, סירב לפנות את הכיסא שלו למרות פסיקת בג"ץ שחייבה אותו לעשות כן.

המשבר נמנע כי אדלשטיין התעשת ומילא אחר הפסיקה, אבל במצב הנוכחי נדמה שאין אחד או אחת שיעצרו את המדינה לפני שהיא נופלת לתהום, כך שהמשבר החוקתי בלתי נמנע.

יתכן שבישראל המשבר החוקתי יתגלגל כך: הקואליציה תעביר חוק או חוק יסוד שנותן לה שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים או שאוסר על בג"ץ לפסול חוקי יסוד. בג"ץ יפסול את החוק, והממשלה תתעלם מהפסיקה

המשמעות המיידית של משבר כזה היא שלא ברור מי מייצג את החוק. האם זה בג"ץ, שפסל את החקיקה הלא חוקתית והאנטי דמוקרטית, או הקואליציה שהעבירה את החקיקה, שנפסלה כלא חוקתית, אך ממשיכה להתנהל כרגיל תוך שהיא מסרבת להכיר בפסיקת בג"ץ.

אם הממשלה תצליח בתכנית שלה, ישראל תעבור הפיכה. ממדינה דמוקרטית היא תיהפך לדיקטטורה פשיסטית. מוסדות השלטון, שעד להפיכה היו גופים עצמאיים שאמונים על מתן שירותים לאזרח ושמטרתם הייתה רווחת האזרח, יהפכו להיות זרועות של השלטון שאינם נתונים לביקורת או כפופים לאמות מידה ציבוריות כלשהן, ושתפקידם יהיה, כמו בכל מדינה פשיסטית, שימור הכוח בידי המשטר.

במצב כזה של משבר חוקתי שבעקבותיו ניסיון הפיכה, צריך להפנות את הזרקור לראשי כוחות הביטחון האמונים על הפעלת הכוח והאלימות במדינה דמוקרטית. מה יעשה ראש השב"כ ואיך הוא, בהפיכה, מתכוון למלא אחר חוק השב"כ? להזכירכם, סעיף 7(א) לחוק השב"כ קובע כך:

"השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין".

במצב כזה של משבר חוקתי שבעקבותיו ניסיון הפיכה, יש להפנות זרקור לראשי כוחות הביטחון האמונים על הפעלת הכוח במדינה דמוקרטית. מה יעשה ראש השב"כ אז ואיך הוא מתכוון למלא אחר חוק השב"כ?

האם במצב כזה ראש השב"כ יאכוף את פסיקת בג"ץ, יעצור את ההפיכה וישמור על המשטר הדמוקרטי? ומה בכלל המשמעות של שמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי במצב בו הממשלה מסרבת למלא אחר החוק? זו שאלה ללא תשובה.

ומה יעשה הרמטכ"ל? "חוק יסוד: הצבא" קובע שצה"ל יהיה כפוף לממשלה. ואם הממשלה עצמה עבריינית ואינה ממלאת אחר פסיקת בג"ץ, האם צה"ל עדיין כפוף לה? האם צה"ל הוא צבא שכירי חרב הכפוף לדיקטטור, או שמא צה"ל הוא צבא העם שנאמן בראש ובראשונה לחוק ולדמוקרטיה?

ומה יעשה המפכ"ל, האם הוא יפעיל את המשטרה ככוח ביטחון פנימי של ממשלה פשיסטית, מעין שטזי? הרי החוק תחת דיקטטורה הוא רצונה של הממשלה בלבד. ברצותה הממשלה תוכל לחסל זכויות יסוד כמו הזכות לפרטיותֿ, קניין או שוויון.

היא תוכל להפעיל את המשטרה כדי לחדור לטלפונים של מתנגדים פוליטיים (והפעם באמת ולא כמו בפרשת פגסוס המפוברקת), להלאים לאזרחים רכוש או לאכוף את החוק באופן לא שוויוני. האם המפכ"ל עומד להסכים לטירוף הזה?

אלו שאלות הרות גורל, קשות, כואבות ומפחידות. הן ממחישות את התהום אליה הידרדרנו ואת הכאוס הבלתי נתפס שעתיד לבוא עם ההפיכה. ישראל אינה הונגריה או פולין, יש בה גיוס חובה וקיומה תלוי, במידה רבה, בסולידריות החברתית של אזרחיה.

הממשלה תוכל להפעיל את המשטרה כדי לחדור לטלפונים של מתנגדים פוליטיים, להלאים לאזרחים רכוש או לאכוף את החוק באופן לא שוויוני. האם המפכ"ל עומד להסכים לטירוף הזה?

ראשי מערכת הביטחון, שאמונים על הפעלת הכוח והאלימות החוקית במדינה דמוקרטית, אינם יכולים להרשות לעצמם להיות נפקדים מהאירוע. בסוף הם מי שידרשו לבצע חוקים והוראות שדגל שחור מתנוסס מעליהן. האם הם רק "ימלאו אחר פקודות" או שמא יבחרו להיות בצד הטוב של ההיסטוריה? ימים יגידו.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית וכעת דובר של ח"כ יאיר גולן. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ברגע שיש אי בהירות לגבי החוק ולמי יש להקשיב ,לראשות המבצעת או השופטת עושים מה שתמיד נכון: חוזרים לבסיס. והבסיס במקרה הזה הוא מגילת העצמאות של מדינת ישראל. ואם מדובר בשיוויון שהופר הרי ש... המשך קריאה

ברגע שיש אי בהירות לגבי החוק ולמי יש להקשיב ,לראשות המבצעת או השופטת עושים מה שתמיד נכון: חוזרים לבסיס. והבסיס במקרה הזה הוא מגילת העצמאות של מדינת ישראל. ואם מדובר בשיוויון שהופר הרי שהצבא המשטרה והשב"כ אמורים להחזירו למקומו, על כל המשתמע מכך.
צריך לזכור שמסתמן שלשינוי משטרי ראדיקלי יש כרגע בקושי 25 אחוזי תמיכה בציבוריות ובאם כוחות הביטחון יאכפו את מגילת העצמאות וישמרו את הדמוקרטיה על כנה הם יקבלו גיבוי של 65 אחוז מהעם, נכון להיום. ברגע האמת האחוזים יהיו גבוהים יותר. מחובתם של כוחות הביטחון על זרועותיהם וגם כצבא העם, להגן על הדמוקרטיה ועל עצמאות שלוש הרשויות .

עוד 728 מילים ו-1 תגובות
סגירה