JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אוצר המילים של השבוע: בְּלִיץ | זמן ישראל
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בְּלִיץ 167

פעם ישראל שלחה לאפריקה ואסיה מומחים לחקלאות והשקיה, אחר כך סוחרי נשק ומומחי אבטחה, עכשיו ישראלים הם המומחים הגדולים לבליץ תקשורתי ופוליטי. ענף הייצוא החדש של ישראל הוא כאוס

בחודש האחרון אני שולח מדי בוקר לרשימת מנויים אקסקלוסיבית ניוזלטר מטעם זמן ישראל שנקרא "9 בתשע". תשעה עניינים על סדר היום, שכדאי לשים לב אליהם. לסקרניות ולמתעניינים: מופיעה כאן תיבה עם הכותרת "הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי" ופלג גופי העליון מבצבץ לצידה. מי שיוסיפו שם את כתובת המייל, יצורפו אוטומטית לרשימה ויתחילו לקבל את הניוזלטרים האלה מיום ראשון הקרוב.

כדי לגבש את רשימת "9 בתשע", אני מתחיל את עמל יומי מדי בוקר בשש, במעבר מהיר על כל חדשות הלילה והיום, חוויה שלפחות בחודש האחרון מזכירה מקלחת קפואה של מי שופכין. אם אתם רוצים לשמור על נפש בריאה ורוח איתנה, זו לא דרך מומלצת להתחיל את היום. אף מורה יוגה, מדריך בודהיסטי או פסיכולוג קליני לא ימליץ עליה. מדיטציה והדחקה בוודאי ישרתו טוב יותר את בריאות הנפש.

אבל היי – מישהו צריך לכתוב את הניוזלטר הזה. וכך, בתוך מבול המניפולציות, ההשמצות, הספינים, השקרים, תחזיות האימה, האיומים, הבהלה, יוזמות החקיקה החפוזות, הקומבינות, התככים, המחאה וההתרסה שמלווים את הקפה הראשון והשני של הבוקר – יש מילה אחת שחוזרת שוב ושוב, מרחפת מעל כל האירועים וכאילו מגדירה אותם, ונדמה לי שלא במקרה היא הייתה המילה הכי שכיחה בתחזית היומית הזו שאני כותב מדי יום: בליץ.

זו מילה קצת משונה, בליץ. קיצור של המושג הגרמני "בליצקריג" – מתקפת בזק. תורת לחימה שעקרונותיה גובשו בגרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה. וגם אם באמת אסור להשוות, במקרה הזה פשוט אין ברירה. "בליץ" יובאה אל השפה העברית ישר מגרמניה הנאצית.

מטוסי גרמניה הנאצית מעל שמי פולין בספטמבר-אוקטובר 1939 (צילום: Bundesarchiv, Bild 183-1987-1210-502 / Hoffmann, Heinrich / CC-BY-SA 3.0)
מטוסי גרמניה הנאצית מעל שמי פולין בספטמבר-אוקטובר 1939 (צילום: Bundesarchiv, Bild 183-1987-1210-502 / Hoffmann, Heinrich / CC-BY-SA 3.0)

על פי תורת הלוחמה של הבליצקריג, מי שרוצה להשיג הכרעה מוחצת בקרב, צריך לנוע במהירות הגדולה ביותר שהוא יכול, ולתקוף עם כל כוח האש שיש לו בבת אחת. המטרה היא להמם את האויב, לשבור את קווי ההגנה שלו עוד לפני שהוא מספיק להתארגן, להכות בו איפה שהכי כואב, להשתלט במהירות על נקודות מפתח אסטרטגיות ואז – כשהאויב המום, חבול ומבולבל – להנחית על ראשו את מהלומת הניצחון.

המטרה היא להמם את האויב, לשבור את קווי ההגנה שלו עוד לפני שהוא מספיק להתארגן, להשתלט במהירות על נקודות מפתח ואז – כשהאויב המום, חבול ומבולבל – להנחית על ראשו את מהלומת הניצחון

מי שפיתח בגרמניה הנאצית את רעיונות הבליץ היה הגנרל היינץ גודריאן בספר "זהירות, טנקים!". הדוגמה הראשונה לשימוש ב"מלחמת בזק" הייתה הפלישה הגרמנית המהירה לפולין, ב-1 בספטמבר 1939, שפתחה למעשה את מלחמת העולם השנייה.

חיילי הצבא הגרמני, מלווים בטנקים ומגובים במטוסי הלופטוואפה רמסו בדרכם מזרחה את חילות הרגלים והפרשים הפולניים המיושנים, שהיו ערוכים בדוחק להילחם את מלחמות העבר. העולם כולו חזה בתדהמה בחיילי הוורמאכט שועטים במהירות מבהילה אל יעדיהם ופותחים עידן חדש בדברי ימי העולם.

הרעיונות הצבאיים של הבליצקריג אומצו בהמשך גם בתחומים אחרים, שבהם ניטשים מאבקים ממושכים שקשה להכריע אותם. תחרויות ספורט, קמפיינים תקשורתיים וכמובן – פוליטיקה ומשפט.

אבל רגע, אם המהפכה המשטרית שמובילים בנימין נתניהו ועושי דברו יריב לוין ושמחה רוטמן תחת השם "רפורמה משפטית", מתנהגת עכשיו בדיוק על פי כללי הבליץ – תוקפת במלוא העוצמה, בכל החזיתות, בו בזמן, שועטת קדימה אל היעדים בלי להוריד לרגע את הרגל מהדוושה, בלי להתחשב בביקורת ובכללים המקובלים – אם מה שהם עושים זה "בליץ", מי בדיוק האויב שיש להכניע בסיפור הזה?

זו שאלה רטורית, כמובן, שהתשובה עליה מובנית מאליה. מאות אלפי הישראלים שיוצאים מדי שבוע לרחובות כבר שבעה שבועות, מרגישים את זה היטב. אנחנו האויב. והתחושה האיומה הזו, שנבחרי הציבור במדינה שלך, מתייחסים אליך כמו אל אויב שיש למעוך במלוא העוצמה, היא תחושה בלתי נסבלת ממש. תחושה שקשה לשאת.

התחושה האיומה הזו, שנבחרי הציבור במדינה שלך, מתייחסים אליך כמו אל אויב שיש למעוך במלוא העוצמה, היא תחושה בלתי נסבלת ממש. תחושה שקשה לשאת

בליץ פוליטי הוא תמיד עסק מלוכלך, שלא מתאים לבעלי לב חלש. זה עסק אנטי מוסרי במהותו. המטרה היא לנצח – לא חשוב איך. ב"דה מרקר" פרסמו השבוע שורה של תחקירים יוצאי דופן בהיקפם, שבהם השתתפו עשרות עיתונאים בעולם. הם מתארים איך נראים היום קמפיינים פוליטיים במקומות שונים בעולם, בעיקר בעולם השלישי.

פריצות לחשבונות מייל של מקורבים לנשיא בקניה. מתקפת סייבר נגד ועדת הבחירות המרכזית באינדונזיה. רשת פרופילים מזויפים שפעלה נגד המושל בקליפורניה. מבצעי זיוף ופייק ניוז במדינות שונות באפריקה. פתיחת "אתר תחקירים" בראשות עיתונאית פיקטיבית, התחזות לסוכנות ידיעות כדי לעוות את הבחירות בבורקינה פאסו ושתילת סיפורים מפוברקים והשמצות על אנשי הצלב האדום.

"מפעל רפש" קראו לזה ב"דה מרקר" בהזדמנות אחת. "הדרך שבה האמת נרצחת" בהזדמנות אחרת.

מבאס – אם כי לא מפתיע – לגלות שישראלים הם אלה שניצבים במרכזן של האופרציות הבינלאומיות המרושעות האלה, שכל תכליתן היא לייצר את אווירת הבליץ התקשורתית הזו, שבחסותה מועמדים מושחתים מצליחים לרמוס את יריביהם ולהגשים את מטרותיהם המפוקפקות.

יש ביניהם בוגרי יחידות שונות של אמ"ן שהתמחו בהפעלת אמצעים כאלה מול הפלסטינים. יש ביניהם בוגרי מערכות הבחירות הרבות בישראל, שבהן הוסרו כל המגבלות והאיסורים. פעם ישראל שלחה לאפריקה ואסיה מומחים לחקלאות והשקיה, אחר כך סוחרי נשק ומומחי אבטחה. עכשיו ישראלים הם המומחים הגדולים לבליץ תקשורתי ופוליטי. ענף הייצוא החדש של ישראל הוא כאוס.

עוד 755 מילים
סגירה