JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אמנון פורטוגלי: על ההפיכה המשטרית של נתניהו, לוין ורוטמן | זמן ישראל

על ההפיכה המשטרית של נתניהו, לוין ורוטמן

יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת, 13 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת, 13 בפברואר 2023

הממשלה טוענת שמערכת המשפט הנוכחית ליברלית מדי ומנותקת מהרוב השמרני במדינה. לכן היא דוחפת מספר "רפורמות" שיפוטיות שמטרתן להגביל את כוחו של בית המשפט העליון במדינה ולהעניק לליכוד ולקואליציה השפעה רבה יותר על מינויים שופטים. למעשה, היא דוחפת להפיכה משטרית.

חלק מהשינויים המוצעים כוללים:

  1. מתן אפשרות לכנסת לבטל את החלטות בית המשפט העליון ברוב רגיל.
  2. דרישת רוב (61 מתוך 120) בכנסת לאשר את שופטי בית המשפט העליון.
  3. שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים האחראית על מינוי שופטים.
  4. הגבלת יכולתו של בית המשפט העליון להתערב במדיניות הממשלה.

הצעות אלו נתקלו בהתנגדות עזה מצד קבוצות בחברה האזרחית, אנשי מקצוע משפטיים בארץ ובחו"ל ומפלגות אופוזיציה, הטוענים כי הן מאיימות על עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית, פוגעות בשלטון החוק ובמדינה.

הצעות החוק נתקלו בהתנגדות עזה מצד קבוצות בחברה האזרחית, אנשי מקצוע משפטיים בארץ ובחו"ל ומפלגות אופוזיציה, בטענה שהן מאיימות על עצמאות מערכת המשפט ופוגעות בשלטון החוק ובמדינה

המתנגדים מציינים גם כי השינויים המוצעים נועדו להיטיב עם הממשלה הנוכחית ובעלי בריתה, ולא לשיפור את תפקוד מערכת המשפט.

ההטעיות וחצאי האמת של רוטמן

יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, הדוחף את הצעות החוק, מרבה להשוות את ישראל לקנדה, ולציין אותה כמודל לחיקוי בכל הנוגע לבחירת השופטים. אלא שזו אינה רק הטעיה, זו חצי אמת.

ב- 29 לינואר פורסם מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "בחירת שופטים לבית משפט חוקתי או לבית משפט עליון" שנכתב לבקשת יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ רוטמן.

המסמך מציג סקירה משווה של הסדרים לבחירת שופטים לבית משפט חוקתי או לחילופין לבית משפט עליון – במדינות שאין בהן בית משפט חוקתי. המדינות הנסקרות במסמך הן: אוסטרליה, איטליה, אירלנד, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, נורווגיה, ספרד, פורטוגל, צרפת, קנדה ושוודיה.

רוטמן בחר לברור באופן סלקטיבי בשיטת ה-Cherry Picking מהמסמך, להציג את הדברים התואמים להשקפת עולמו ולהתעלם מחלקים אחרים במסמך וממה שקורה למעשה בעולם. על זה נאמר: חצי-אמת גרועה משקר.

רוטמן ברר באופן סלקטיבי מהמסמך, הציג את הדברים התואמים להשקפת עולמו והתעלם מחלקים אחרים במסמך וממה שקורה בפועל בעולם. על זה נאמר: חצי-אמת גרועה משקר

בשידור פייסבוק לייב ב-14 לפברואר הופיע רוטמן יחד עם יו"ר מפלגתו בצלאל סמוטריץ', והטעה את הצופים כאשר "הסביר" כיצד בוחרים שופטים בעולם:

"בכל העולם כמעט בית המשפט העליון נבחר על ידי הקואליציה, או על ידי הממשלה, או על ידי הגוף השולט, או על ידי הכנסת, או על ידי הפרלמנט, או על ידי שילוב של שניהם".

פרופ' אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה, ריסק בראיון לכאן 11 את הטענה של בנימין נתניהו ורוטמן, את השוואת ישראל לקנדה (מדקה 0:20):

"למרבה הצער, התשובה של ראש הממשלה הייתה מטעה וחסרת בסיס […] שגיאה נוספת, הטענה שבקנדה שופטים ומערכת המשפט לא פוסלים חוקים, להפך, הם יכולים והם אכן פוסלים חקיקה".

יומיים אחרי השידור, ב-16 לפברואר פורסמה הצהרה של נשיאי ושופטי עליון בדימוס מקנדה בכותרת:

"ההצעות לשינוי מערכת המשפט בישראל, יחלישו את הממשל הדמוקרטי, יערערו את שלטון החוק, יסכנו את עצמאות מערכת המשפט, יפגעו בהגנה על זכויות האדם, ויפחיתו את הכבוד הבינלאומי אשר מוסדות המשפט בישראל זוכים לו"

בתמצית, נשיאי ושופטי העליון בדימוס מקנדה מזהירים מפני תוכנית ההרס של נתניהו-יריב לוין-רוטמן ומבהירים כמה ההשוואה והניסיון של רוטמן להסתמך על מה שנהוג בקנדה הוא מופרך ומעוות.

בתמצית, נשיאי ושופטי העליון בדימוס מקנדה מזהירים מפני תכנית ההרס של נתניהו-לוין-רוטמן ומבהירים כמה ההשוואה והניסיון של רוטמן להסתמך על מה שנהוג בקנדה הוא מופרך ומעוות

בגוף ההצהרה נכתב:

"התומכים בשינויים אלה מצביעים על קנדה ועל דמוקרטיות אחרות כדי להוכיח ששינויים כמו אלה המוצעים הם דבר שבשגרה. זהו טיעון מסלף. שיטת הממשלה הנהוגה בישראל שונה מזו של דמוקרטיות אחרות, בכללן קנדה, בריכוזיות יוצאת דופן של הכוח הפוליטי. בדמוקרטיות אחרות קיימת מערכת של מנגנונים המבזרים את הכוח הפוליטי או ממתנים אותו".

https://twitter.com/ishaygreen/status/1626608886902886400?s=20

הנשיאים ושופטי העליון בדימוס מקנדה פרטו בהצהרתם חלק ממערכת המנגנונים המבזרים את הכוח הפוליטי או מרסנים אותו ומספקים אמצעי הגנה בפני הפעלה בלתי מידתית שלו. הם ציינו שלעומת מנגנוני הגנה אלו בקנדה, בישראל מחזיקים ראש הממשלה ושותפיו הקואליציוניים כוח פוליטי ריכוזי באמצעות שליטתם ברשות המחוקקת, כאשר המגבלה היחידה על הכוח הפוליטי הוא תפקידו של בית המשפט העליון בשמירה על שלטון החוק, פרשנות חוקי היסוד ויישום עקרונות היסוד של סדר משפטי.

נתניהו, לוין ורוטמן לא רק שבוחרים להתעלם מכל אלו, אלא שהם פועלים לחזק את כוחם של ראש הממשלה והקואליציה ולרסק את מנגנוני ההגנה שעדיין נותרו קיימים.

נתניהו, לוין ורוטמן לא רק בוחרים להתעלם מכוחם הפוליטי הריכוזי המוגבר, אלא שהם פועלים לחזק את כוחם של רה"מ והקואליציה ולרסק את מנגנוני ההגנה שעדיין נותרו

אם תבינו את ההטעיה של רוטמן

נעמי נידם, העורכת הראשית של אתר "שקוף", התייחסה להטעיות, לחצאי האמת ולדברי ההבל והשקרים של רוטמן במאמר בכותרת "אם תבינו את ההטעיה הזו של רוטמן – הבנתם את כל הסיפור". "יו"ר ועדת החוקה הסביר לציבור ש"בכל העולם הקואליציה בוחרת את השופטים" והכניס לאותו סל את הכנסת והממשלה. מדובר במניפולציה שמצביעה על הסכנה המרכזית בתכנית שלו: במקום לחייב הסכמה ואיזון – התכנית היא להעניק כוח לרשות אחת בלבד – הממשלה".

נידם מציינת במאמר מספר פירכות בתוכנית של נתניהו-לוין-רוטמן:

"המשפטים הללו לא רק מטעים, אלא שהם מקפלים בתוכם את הסכנה האמיתית בחקיקה הנוכחית: לא החלשה של מערכת המשפט, אלא מתן כוח עודף, בלתי מרוסן, לרשות אחת – הממשלה. המודל שרוטמן מציע הוא כזה שלרוב הקואליציוני, או במילה אחת – לממשלה, תהיה שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".

יתרה מזאת, יש הבדל מהותי בין הממשלה ו"הרוב הקואליציוני" לבין חברי הכנסת "נבחרי העם", הבדל שאסור שנתעלם ממנו. לפי נידם, בהצעה של רוטמן, שאושרה בתחילת השבוע לקריאה ראשונה, המנגנון מחסל את הכורח להגיע להסכמה בין חברי הוועדה למינוי שופטים, ומאפשר בחירת שופטים ברוב של חמישה מבין תשעה. במילים אחרות: רוב או וטו של הממשלה, המחזיקה בחמישה מהקולות: שלושה שרים ושני חברי כנסת מהקואליציה, משתיק את יתר נבחרי העם.

רוטמן אולי יטען ששני חברי הכנסת מהקואליציה הם נציגי הכנסת ולא השלטון. שהם יכולים להוות כוח נגדי ולעצור נציגי הממשלה – השרים. אלא שנידם מציינת את ריסוק כוחה של הרשות המחוקקת, והשליטה של הממשלה (הרשות המבצעת) בכנסת

"עצמאותם של חברי הכנסת מהקואליציה, ובאופן כללי כוחה של הכנסת, נמצאות במצב החמור מזה עשורים, מצב שהלך והידרדר באופן עקבי על ידי כל הממשלות […] הכנסת בישראל היא לא באמת חלק מהמשחק השלטוני. בוועדה שרוטמן מתכנן היא תהיה קישוט חלש אופי. ההבדל בין בחירת שופטים על ידי 'הגוף השולט' לבין בחירתם 'על ידי הכנסת' הוא כל ההבדל שבעולם".

אני לא זוכר מי המציא את השיטה המאפשרת את שליטת הממשלה בכנסת, בין השאר ע"י ניפוח מספר השרים, כך שהממשלה הנוכחית, כולל השרים, סגני שרים ופונקציונרים דומים מהווים יותר מ-25% מחברי הכנסת. אני לא זוכר גם מי הביא לחקיקת "החוק הנורווגי", לפיו קבלנו חברי כנסת מפוחדים התלויים בשר או בשרה שהתפטרו כדי להכניס אותם, ויכולים בכל רגע לחזור לכנסת ולהעיף אותם ללשכת התעסוקה. ואני לא זוכר מי המציא את המשמעת הקואליציונית הדורסנית, לפיה חברי כנסת מהקואליציה שאינם חלק מהממשלה אינם חופשיים באמת להצביע כראות עיניהם.

אני לא זוכר מי המציא את השיטה המאפשרת את שליטת הממשלה בכנסת, בין השאר ע"י ניפוח מספר השרים, כך שהממשלה הנוכחית, כולל השרים, סגני שרים ופונקציונרים דומים מהווים יותר מ-25% מחברי הכנסת

התוצאה היא שכבר היום, הרשות שיש בידה כוח עודף מבין שלוש הרשויות (השופטת, המחוקקת והמבצעת), היא הרשות המבצעת – הממשלה. אם החוקים המוצעים יתקבלו, התוצאה תהיה שליטה מוחלטת של הממשלה והקואליציה (הרשות המבצעת) בכנסת (הרשות המחוקקת), ובמערכת המשפט (הרשות השופטת) והרס הדמוקרטיה הישראלית.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,123 מילים
סגירה