מנהיגי המערב, המתכנסים השבוע בוועידת מינכן לביטחון, ודאי ידונו על מלחמת פוטין באוקראינה, וגם על סין עם בלוני הריגול המוזרים שלה בשמי ארה"ב. יש קשר בין שני הדברים אפילו מעבר לסכנה הברורה שסין תקבל השראה ותפלוש לטאיוואן.

מנהיגי המערב, המתכנסים השבוע בוועידת מינכן לביטחון, ודאי ידונו על מלחמת פוטין באוקראינה ועל סין עם בלוני הריגול שלה בשמי ארה"ב. יש קשר בין שני הדברים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כי הרי מעל הכל מרחפת אולי השאלה המכוננת  של המאה ה-21: מה סין רוצה בעצם? ההנחה הרווחת היא שסין מבקשת לעצמה סוג של בכורה עולמית – אולי אפילו עד אמצע המאה (לפי הלוח הגרגוריאני, שיהיה ברור). זה מרתק, כי מדובר ביותר מסתם עוד תחרות וולגרית על משאבים ועוצמה: זוהי התנגשות אידיאולוגית בין הדמוקרטיה הליברלית המובילה לבין נושאת הדגל (סורי, ולדימיר פוטין) של השיטה הסמכותנית.

הדמוקרטיה הליברלית חטאה ביהירות לאחר הניצחון במלחמה הקרה. בתום שלושה עשורים ברור היכן טעינו: היה זה ניצחון על הקומוניזם (שיטה כלכלית שמנוגדת לטבע האדם), אך לא על רעיון הרודנות (שיטה פוליטית שאיננה בהכרח מנוגדת, לצערנו הרב).

היום הדמוקרטיה הליברלית אפילו תוקפת את עצמה מבפנים. בארצות הברית, ממשל טראמפ ייצג מתקפה על המערכת שנראה כעת כי הדביקה את המפלגה הרפובליקנית כולה; באירופה, פולין והונגריה עברו למשטרים אוטוריטריים באופן דמוקרטי, כל אחת מסיבותיה; ישראל עלולה כעת ללכת בעקבותיהם, תוך שהיא מזמינה על עצמה סכנות מסמרות שיער.

בכל העולם המאבק הפוליטי עובר מכזה שמבוסס במובהק על מעמד סוציו-אקונומי לכזה שמבוסס הרבה יותר על השכלה. אמנם יש מתאם, אבל זה שונה מאוד. בכך שזה נקשר ולו במעט לאינטליגנציה – הדבר שמבדל את בני אדם מבהמות השדה – זה הופך את המאבק לייצרי הרבה יותר.

הדמוקרטיה הליברלית חטאה ביהירות לאחר הניצחון במלחמה הקרה. היה זה ניצחון על הקומוניזם (שמנוגד לטבע האדם), אך לא על רעיון הרודנות (שלא בהכרח מנוגד, לצערנו)

ישנה תנועת מלקחיים: רבים ממעמד הפועלים מעולם לא באמת הפנימו את הניואנסים של  הדמוקרטיה הליברלית (כמו זכויות אדם והגנה על מיעוטים), בעוד שחברי ה"אליטות"  מסיקים בהמוניהם שדמוקרטיה לא עובדת כי ההמון הנבער מתרבה כל הזמן וניידות כמעט שאין.

עם רקע כה עגום, ההתנשאות לגבי עליונותה של הדמוקרטיה איננה במקומה. העובדה שאפילו מדינות דמוקרטיות מסוימות נוטות לאלמנטים של אוטוקרטיה נותנת למפלגה הקומוניסטית הסינית ארגומנט לא מבוטל, בבואה לטעון שהשיטה שלה טובה יותר. שבדרך כלשהי, למרות האכזריות וחוסר החופש, השיטה היא מריטוקרטית באופן מוזר.

התיאוריה היא שהמפלגה, עם 96 מיליון חברים שמהווים עשירית מהאוכלוסיה הבוגרת, מייצגת את הציבור מספיק – ושקידום בשורותיה אינו רק פונקציה של צייתנות עיוורת אלא גם שיקוף של כישורים באופן שמניב מעמד שליט מוכשר.

האם דמוקרטיות מערביות מניבות מעמד שליט מוכשר? אפילו מבט חטוף בכנסת ישראל (שהרי יותר מזה משול לעינוי בלתי סביר) מספיק כדי להבין את הבעיה (עוד לפני הפוליטיזציה המתוכננת בשרות הציבורי).

אני טוען מזמן שאין שום דבר מנוגד בתרבות הסינית לדמוקרטיה – כפי שהוכח בעצם קיומה של דמוקרטיה משגשגת בקרב כמעט 25 מיליון תושבי טייוואן. עם זאת, אין ראיות לכך שהמלפגה הקומוניסטית עומדת ליפול בקרוב. הם יצטרכו להרגיז את האדם הממוצע ברחוב יותר ממה שהם עושים כיום כדי שמהפכה תצליח.

התיאוריה היא שהמפלגה, עם 96 מיליון חברים שמהווים עשירית מהאוכלוסיה הבוגרת, מייצגת את הציבור מספיק – ושקידום בשורותיה אינו רק פונקציה של צייתנות עיוורת אלא משקף גם כישורים

מה שאפשר למפלגה לשלוט היה בין היתר הצמיחה הכלכלית האדירה במהלך ארבעת העשורים האחרונים, בממוצע של קרוב ל-10 אחוזים בשנה, יותר מפי שלושה במערב. זה הדבר שגם מונע מהשאיפות של סין לבכורה עולמית מלהיות אבסורדיות: באומדן כלכלי גרידא, על פניו נראה שזה בהישג יד.

עד כמה היא קרובה? ובכן, בגלל קו הבסיס הנמוך לאחר ההתרוששות תחת שלטון מאו דזה-דונג, הצמיחה הפנומנלית הביאה את סין רק לרמה שבה היא מהווה את אותו חלק מהכלכלה העולמית כמו של האוכלוסייה העולמית – קצת יותר משישית. ארה"ב, עם 4 אחוזים מאוכלוסיית העולם, אחראית לכפול מהתפוקה של סין. האם הפער ייסגר? זה תלוי אם הצמיחה של סין (שהואטה בשנים האחרונות אך נותרה גבוהה בהרבה מזו של המערב) תמשיך.

מה שמביא אותנו, כמו רוב הנרטיבים בימינו, לאחד ולדימיר פוטין. אני נתתי לפוטין קרדיט על כך שבאמצעות הפלישה הקטסטרופלית שלו לאוקראינה הוא הראה לכולם עד כמה מסוכן לרכז כוח רב מדי בידי אדם אחד. אבל אולי המעטתי בערכו, כי פוטין אחראי לעוד דבר חשוב: הוא משבש את הלוגיקה של מהלכי סין.

צמיחתה של סין ניזונה מהשקעות בתשתיות ועיור, אך בעיקר ממעמדה כמפעל הייצור של המערב. בגלל עלויות העבודה הזולות של סין, הסחר של האיחוד האירופי איתה מתקרב לטריליון דולר בשנה; ארה"ב מייבאת בשווי של יותר מחצי טריליון דולר – יותר מכל מדינה אחרת ופי ארבעה מהיבוא מכל מדינה מחוץ לצפון אמריקה.

צמיחת סין ניזונה מהשקעות בתשתיות ועיור, אך בעיקר ממעמדה כמפעל הייצור של המערב. בגלל עלויות העבודה הזולות של סין, הסחר של האיחוד האירופי איתה מתקרב לטריליון דולר בשנה

מלחמתו של פוטין חשפה את התלות האנרגטית של אירופה ברוסיה (שהגז הטבעי שלה היווה 40% מהשימוש של האיחוד האירופי לפני המלחמה). תלות זו חשפה את אירופה לסחיטת אנרגיה וכבלה את ידיה בבואה לעזור לאוקראינה. רוסיה גם הצליחה לגרום למחסור במזון ולבעיות בשרשרת האספקה בכל רחבי העולם.

כל זה נתן מכה עצומה לגלובליזציה. אנשים רואים שבמקום שסחר חופשי יקרב לבבות ויעודד ייצוא של המודל הפוליטי של המערב (כפי שארה"ב ובמיוחד גרמניה הניחו זה מכבר), קיבלנו תלות במדינות סוררות.

מתפתחת חשדנות גדולה כלפי הגלובליזציה. ארה"ב פתחה במהלך להשגת עצמאות בתחום השבבים (THE CHIPS ACT). הדבר גם מעצים את נחישות העולם שלא לאפשר לסין לשלוט בטאיוואן (כי רוב שבבי העולם מיוצרים שם).

מדיניות ארה"ב בטאיוואן מסתכמת בעצם בשימור הסטטוס קוו. ארה"ב מבינה שאף ממשלה סינית לא יכולה לקבל עצמאות רשמית בטיוואן – אובדן איי טיוואן ליפן ב-1895 נתפס בבייג'ין כתחילת מאה שנות ההשפלה. אבל גם לא ברור אם לארה"ב יש את העוצמה הצבאית הנדרשת לנצח בים סין הדרומי.

גם אם הצמיחה של סין תמשיך איכשהו, והכלכלה שלה תעלה על זו של אמריקה או אירופה, זה עוד לא אומר שהיא תשלוט בעולם. מעצמת על אמיתית  מתפארת גם בחדשנות טכנולוגית, לא רק ביעילות תעשייתית ושכפול-תלוי-ריגול. את זה סין עוד לא הציגה. והסימן האולטימטיבי של מעצמת-על הוא כוח רך, הדורש זיקה תרבותית עולמית שלא הייתה הצד החזק של סין בכלל (גם לא נראה שהיא רוצה).

הגלובליזציה ספגה מכה עצומה. אנשים רואים שבמקום שסחר חופשי יקרב לבבות ויעודד ייצוא של המודל הפוליטי של המערב (כפי שארה"ב ובמיוחד גרמניה הניחו), קיבלנו תלות במדינות סוררות

אז מה שנשאר לסין זה להמשיך לצמוח, ובשביל זה, בצורה מעניינת, כדאי לה מאוד לגרום להפסקת הקטל באוקראינה, ולקוות שהעולם ישכח.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com