מפגש עקבה לפני שבועיים וההתפתחויות הדרמטיות בעקבותיו – הטרור הפלסטיני מצד אחד, וההתפרעות חסרת התקדים של נוער הגבעות בחווארה מצד שני – מלמדים אותנו שיש ניגוד אינטרסים מהותי בין מדינת ישראל לבין היהדות הפוליטית המנהיגה את ממשלת ישראל היום.

מלכתחילה מפגש עקבה נועד לטכס עצה איך למנוע את ההידרדרות הצפויה לקראת אינתיפאדה בחג הפסח, בשל תפילות היהודים בחג הקדוש למוסלמים – בניגוד להבנות עם הוואקף שהיו בבסיס הסכם השלום עם ירדן. נקודת המוצא הייתה שהיהדות הפוליטית היא מקור הסכנה העיקרי ויש למצוא פתרון לקדם את פני הרעה.

מי שנכח מטעם ישראל היו ראש המל"ל, מתאם הפעולות בשטחים וראש שב"כ, והם הסכימו על צעדי הרגעה. אבל בירושלים, נציגי היהדות הפוליטית, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ', דחו מייד את הסיכומים בעקבה, וההמשך בחווארה היה אך טבעי.

מי שנכח מטעם ישראל היו ראש המל"ל, מתאם הפעולות בשטחים וראש שב"כ, והם הסכימו על צעדי הרגעה. אבל בירושלים, נציגי היהדות הפוליטית, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ', דחו מייד את הסיכומים בעקבה

על פניו, היהדות הפוליטית דחתה את הסיכומים בגלל הקפאת ההתנחלויות, וזאת כדי לאפשר את חידוש הדיאלוג הביטחוני בין הרשות לישראל, אבל באמת בשורש העניין היה חידוש עקרונות קרי על הסטטוס קוו על הר הבית, שעל פיו ליהודים מותר לעלות להר, אבל אסור להתפלל, כי כולם ראו בהר הבית בפסח/רמדאן את חבית אבק השריפה.

מדינת ישראל קיבלה זאת, כי היא מעוניינת ברגיעה, אבל היהדות הפוליטית דחתה זאת כי היא מעוניינת בהסלמה.

מדוע מדינת ישראל תרצה ברגיעה בעוד היהדות הפוליטית תרצה בהסלמה? כי כל מדינה רואה ברגיעה את המצב האידיאלי שמאפשר כלכלה פורחת, השקעות, ובכלל יציבות והגנה על האזרחים.

מדוע היהדות הפוליטית תרצה הסלמה? כי היא רואה ברגיעה תקלה החוסמת את היעדים המשיחיים שלה, ואת "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ' שעיקרה חיסול הרשות הפלסטינית, סיפוח יהודה ושומרון, וכפי שבני גנץ אמר: נכבה חדשה. ובכלל, סמוטריץ'  ובן-גביר הגיעו אישית לאן שהגיעו בזכות הבלגן שיצרו, והמשך זינוקם למעלה תלוי בהמשך האנרכיה.

מדוע היהדות הפוליטית תרצה הסלמה? כי היא רואה ברגיעה תקלה החוסמת את היעדים המשיחיים שלה – חיסול הרשות הפלסטינית, סיפוח יהודה ושומרון, וכפי שבני גנץ אמר: נכבה חדשה

אבל גם יש שיקול אסטרטגי מן המעלה הראשונה המצריך ייצוב המצב ולא הסלמתו, והוא ההיערכות האזורית מול איראן. הקפצתה של הבעיה הפלסטינית לראש סדר היום האזורי על חשבון ההיערכות מול איראן הוא ניגוד אינטרסים ברור בין מדינת ישראל לבין היהדות הפוליטית.

למרבה האירוניה, יש תיאום אינטרסים בין היהדות הפוליטית לבין… איראן. גם היא מעוניינת לעורר את הבעיה הפלסטינית דווקא כעת, כדי לעורר מחלוקות בין ישראל לבין השותפים הערבים להיערכות מול איראן.

זה פשר המאמץ המיוחד של איראן לעורר אינתיפאדה טרוריסטית בגדה דווקא עכשיו, ונוער הגבעות המגובה בידי היהדות הפוליטית הוא מטרה מאחדת של הטרור הפלסטיני שצמחה להם יש מאין.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.