מפגש עקבה לפני שבועיים וההתפתחויות הדרמטיות בעקבותיו – הטרור הפלסטיני מצד אחד, וההתפרעות חסרת התקדים של נוער הגבעות בחווארה מצד שני – מלמדים אותנו שיש ניגוד אינטרסים מהותי בין מדינת ישראל לבין היהדות הפוליטית המנהיגה את ממשלת ישראל היום.

מלכתחילה מפגש עקבה נועד לטכס עצה איך למנוע את ההידרדרות הצפויה לקראת אינתיפאדה בחג הפסח, בשל תפילות היהודים בחג הקדוש למוסלמים – בניגוד להבנות עם הוואקף שהיו בבסיס הסכם השלום עם ירדן. נקודת המוצא הייתה שהיהדות הפוליטית היא מקור הסכנה העיקרי ויש למצוא פתרון לקדם את פני הרעה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

אני חייל מילואים ואצא לשירות בימים אלה רק אם אקבל תשובות מספקות לארבעה העניינים הבאים:

1

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

בסופ"ש האחרון, אחר הצוהריים, קיבלנו בווטסאפ של הבניין הודעה מהוועד. הם התנצלו מראש. הערב הם עורכים מסיבת צפייה בארוויזיון. הם מבקשים מחילה על הרעש שעשוי להמשך עד שתיים בלילה.

לא נלחצנו. הם משפחה אחראית ונעימה. בנם החייל משפיל עיניים ביישניות לשלום, והוא החייל היחיד בצה"ל שיש לו פטור מתספורת מסיבות הומניטריות. גם בשנה שעברה קיבלנו את אותה הודעה וזה היה הלילה הכי שקט בשנה.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. מחברת הרומן – הגברת הראשונה. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב

המושג "דיפסטייט", שנכנס לעולמנו בעת האחרונה, מגלם תהליכים שמדינת ישראל עוברת עתה. העובדה שמדובר במונח מעורפל מאפשרת להשתמש בו לפי נוחיות המשתמשים – דהיינו, להתייחס באמצעותו לקבוצה שהם רוצים להציגה כבעייתית. אבל אם ננסה לחפש איזה מכנה משותף בשימוש במונח זה, נגלה שהוא מתייחס לארץ ישראל היפה והטובה של פעם. זו שמנסים עתה להעביר מהעולם.

אלה שמנסים בכל כוחם להגן על המודל המקורי של המדינה רואים בכך מחטף: הם חשים ש"גונבים" להם את מדינתם. אולם עבור העומדים מולם כל זה נראה כהתקדמות: הדחה מהשלטון של אליטה מתנשאת. מבחינתם, המודחים טועמים עתה מה שהיה מנת חלקם זמן ממושך בעבר (בראייה סובייקטיבית כמובן), דהיינו התחושה של להיות בשוליים.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.