למה ללעוג לראש הממשלה?

נתניהו ממתין להסעה לצעדת מנהיגי העולם בפריז, צילום מסך מערוץ 12
נתניהו ממתין להסעה לצעדת מנהיגי העולם בפריז, צילום מסך מערוץ 12

למה אתם לועגים לראש הממשלה שנמלט מאימת האזעקה באשדוד? שואלת שוב ושוב ושוב עדת ביביסטים עיוורת שמבחינתה אין ולא תהיה אף פעם סיבה מספיק טובה ללעוג לנתניהו.

אז אסביר: כל מרכולתו הפוליטית-מדינית של נתניהו היא החזון הביטחוני שלו. פעם, כשנשאל בראיון (בתקופה שנהג להתראיין) – ענה שהוא רוצה להיזכר בדפי ההיסטוריה כ"מגן של ישראל". באמצעות סטגנציה מדינית כמעט דתית, במשך שנים היה נראה שנתניהו מצליח לא רע לשמור על ביטחון המדינה בתוך הכאוס מסביב.

אבל כבר זמן רב זה לא המצב. מבחינה ביטחונית מצבנו לא היה גרוע יותר מאז יום כיפור. בכל חזית שבה אין לנו הסכם שלום – מצבנו נורא.
* חמאס מטווח את הדרום וביבי מתקפל
* חיזבאללה מתעצם ואנחנו עושים תרגילי מצלמה מוזרים בתגובה.
* איראן באופן מעשי על הגדרות, תוך חתירה מתמשכת לנשק גרעיני, וכל מה שביבי עושה זה לדבר.

אין פער גדול יותר מאשר דברי הרהב והשחץ על ה"פרוטקטור אוף יזראל" לבין המצב בשטח.

זהו לא הפער היחיד בין התדמית למציאות. הפער הנוסף הוא שנתניהו, כבנאדם, פחדן. בכמה תחנות בהיסטוריה שלו ניתן היה לראות את העיניים המבוהלות, שחשפו את מה שמתחת לפסאדה

אבל, וזה אבל גדול, זהו לא הפער היחיד בין התדמית למציאות. הפער הנוסף ואולי החשוב יותר הוא העובדה שנתניהו, כבנאדם, פחדן. היו כמה תחנות בהיסטוריה של נתניהו שניתן היה לראות את העיניים המבוהלות שחשפו שמתחת לפסאדה – נמצא אדם פחדן.

נאום ה"הם מפחדים" הוא דוגמא טובה. גם העימות הבלתי נשכח עם איציק מרדכי ב-99. גם אז בקרית שמונה מול האזרחית שהעזה למחות על בית החולים שהובטח ואיננו.

וכמובן הפעם ההיא בפריז אחרי הפיגוע בשרלי הבדו בשעה שכפה עצמו על מנהיגי העולם בעצרת ההזדהות – היה רגע של פאניקה בזמן הציפייה לאוטובוס. פאניקה היא חלק מהאופי של נתניהו. שרון נהג לכנותו: פאניקר.

ואז הגיע אתמול. לכאורה נתניהו נענה להוראת מאבטחיו ופינה את עצמו מהאולם, לא לפני שעטה על עצמו חשיבות, נפנף באצבעו וקרא למאות הנוכחים להתפנות בשקט (כמובן שזה לא אפשרי ואין מספיק ממ"דים במקום האירוע). מה שהיה מצופה שיעשה הוא שיפנה את עצמו אחרון, רק אחרי שווידא שכל נתיניו בריאים ושלמים.

נכון, יש פה סיכון מסוים, אבל ברור לכולם שהוא אפסי. חוצמזה, אנחנו רוצים שהפרוטקטור אוף יזראעל ייקח סיכונים כדי להגן על עמו. ואם הוא לא עושה את זה – אנחנו לועגים. ככה פשוט.

אורי רפאל באום היה בעבר עיתונאי, היום הייטקיסט ואב מודאג

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 349 מילים
סגירה