מי פילל, ולו לפני חודשים מעטים, אפילו תוך כדי סדרת הבחירות הצפופה שעברנו, שאנחנו עלולים להגיע אל הפיכה משטרית המוכוונת אל דיקטטורה?

איך התאפשר ומתאפשר, שחלק גדול מהעם מוכן לוותר על היסודות החברתיים-דמוקרטיים של מדינתנו?

מי פילל, אפילו במהלך סדרת הבחירות הצפופה שעברנו, שאנו עלולים להגיע להפיכה משטרית מוכוונת דיקטטורה? איך התאפשר ומתאפשר, שחלק גדול מהעם מוכן לוותר על היסודות החברתיים-דמוקרטיים?

תומכי הכיבוש נושאים באחריות ישירה לבוקה ומבולקה ששוררת בעם בימים אלה, ולסכנה של התפוררות המדינה. מניעיהם המעשיים לשלול הכרעה ודין שיפוטי לאשר נעשה בשטחים הוזכרה ונדונה אצל רבים, ובין רבים, בהקשר של הכוונה והניסיון להחיל עלינו את המהפכה המשטרית של "שלטון ללא משפט".

כיבוש הוא דיכוי ערכים אוניברסליים וליברליים

אולם בלי קשר לאחריותם ומעורבותם של תומכי הכיבוש עצמם ביוזמה השלטונית הנלוזה, הרי שעצם הכיבוש משך עשרות שנים הוא שהביא אותנו לכך, שבכלל אפשרית יוזמה חקיקתית שמתריסה נגד ערכים אוניברסליים ליברליים העומדים בבסיסו של המשטר הדמוקרטי.

בחברה המקיימת כיבוש של עם אחר משך עשרות שנים חייב להיות דיכוי של ערכים ליברליים אוניברסליים. בחברה כזו מתפתחים מנגנוני התגוננות לשמירת הדימוי העצמי המבוססים על התכחשות לערכים הליברליים.

וכשהפרט מפתח את הרעיונות התומכים בהעדפת קבוצתו הלאומית על קבוצה אחרת, ומוצא לכך צידוק במחשבתו ואצל חברת הייחוס שלו, אפילו שהיא רק חלק מהקבוצה הלאומית, הרי שקטן המרחק, וודאי שהוא כבר עביר, להצדיק גם את דיכוי החלק בקבוצתו הלאומית שמתנגד לדרכו הרעיונית. אז מפירות הכיבוש יש לנו את המצע הרעיוני לדיכוי ושלילת השוויון והחירות ממתנגדים רעיוניים גם בתוך הקבוצה הלאומית.

בלי קשר למעורבותם של תומכי הכיבוש ביוזמה השלטונית הנלוזה, הרי שעצם הכיבוש משך עשרות שנים הוא שהביא לכך שבכלל אפשרית יוזמה חקיקתית, המתריסה נגד ערכים אוניברסליים ליברליים

משך שנות הכיבוש רבים הזהירו אותנו, שהכיבוש יעלה פרי באושים גם בתוך הארץ. אז הנה זה בא. זה אתנו. הכיבוש הוא המצע עליו צמחה והתעצמה הרוח הלאומנית-פשיסטית שפשה בעמנו והביאה אותנו הלום.

רואים דיקטטורה? אתם באמת חמוצים. אתם לא רואים שהימים מעניינים עם אקשן? התקופה מעניינת, אז הגידו לכיבוש "תודה".

אני מקדים כל זאת כי אני חושב שאחד המסרים העיקריים של המחאה להפיכה המשטרית חייב להיות התנגדות עקרונית לכיבוש, ויש לתת לכך ביטוי גם בתרחיש הסיום של האפיזודה (נקווה) המסוכנת הזו של ההפיכה המשטרית.

את הניסיון לבצע בחקיקה בכנסת ישראל הפיכה משטרית אסור לסיים בפשרה על החקיקה עם הממשלה ומפלגות הקואליציה. שני טעמים עקרוניים לכך.

1. הממשלה הזו שבראשה עומד בנימין נתניהו נמצאת בניגוד עניינים מוחלט עם מערכת אכיפת החוק בכלל, ומערכת המשפט בפרט. אסור לה להיות מעורבת בחקיקה הקשורה במערכת אכיפת החוק והמשפט, המסדירה את היחסים בין הרשות השופטת לרשויות המחוקקת והמבצעת, ואסור לה – לממשלה זו – גם לבצע שינויים במערך הייעוץ המשפטי והתביעה הכללית של הממשלה.
2. הטעם השני הוא, כי מדובר בשינויים עקרוניים וחשובים, ואסור לבצע אותם בחופזה, "בטורבו", כפי שפעלה ועדיין פועלת, הממשלה.

על רקע ניסיון המהפכה המשטרית שאנחנו חוֹוִים הוברר לכולנו, שהמשטר שלנו אינו יציב, וחסרים בו איזונים ובלמים. כמו, למשל, בית מחוקק נוסף (שלא נבחר, או שלא נבחר באותו אופן כמו הכנסת) וחוקה. על זה שלא מתקיים אצלנו "מעשה שלא יעשה" נותר רק לבכות ולהלין על העם – עלינו עצמנו.

משך שנות הכיבוש רבים הזהירו אותנו, שהכיבוש יעלה פרי באושים גם בתוך הארץ. אז הנה זה בא. זה אתנו. הכיבוש הוא המצע עליו צמחה והתעצמה הרוח הלאומנית-פשיסטית שפשה בעמנו והביאה אותנו הלום

אנחנו עצמנו – אלה שמתנגדים למהפכה המשטרית שמקדמת הממשלה – מבינים ויודעים היום שחייבים לבצע חקיקה יסודית מכוננת שתסדיר את החקיקה והיחסים בין הרשויות במדינה. רק שאנחנו יודעים (אגב, כמו שאנשי הממשלה יודעים אך מתעלמים מכך) שזהו עניין רציני וצריך להפקיד את גיבוש ההצעה למתאר השלטוני בידי ועדה, שבפרק זמן של שנה או שנתיים תידרש להגיש את הצעתה. ההצעה שתוגש תתייחס ותכלול גם  את התהליך בו יתאפשר להכניס שינויים להצעה, ובו תאושר ההצעה המעודכנת ותוגשם.

מסרי המחאה

מהאמור לעיל אני חושב שמסרי המחאה הנכונים הם:

• הפסקה מיידית וכוללת של החקיקה העוסקת בהפיכה המשטרית – החקיקה המתייחסת למינוי שופטים, מסדירה את היחסים בין הרשות השופטת עם הרשות המחוקקת, עוסקת בעילת הסבירות, ומשנה את מערך הייעוץ המשפטי והתביעה של הממשלה.
• "ביבי לך!".
• חוקה עכשיו.
• התנגדות לכיבוש.

ואכן, למסרים אלה יש ביטוי בשטח במחאה נגד ההפיכה המשטרית.

אחת הנקודות החלשות במחאה היא הדרת הערבים מחזית המאבק. התייצבות משותפת ביחד של כל מי שמתנגד להפיכה המשטרית נדרשת. היא נדרשת להצלחת מאבק המחאה וליום לאחר שהמחאה תנצח. אולם הפוליטיקאים מקלקלים. התייצבות שכם אחד של יהודים וערבים במאבק המחאה אינה ויתור על מדינת היהודים, אלא מבטיחה שמדינת היהודים תבטיח שוויון והגינות לכל אזרחי המדינה, וזה אפשרי.

אחת הנקודות החלשות במחאה היא הדרת הערבים מחזית המאבק. התייצבות שכם אחד של יהודים וערבים במאבק אינה ויתור על מדינת היהודים, אלא מבטיחה שמדינת היהודים תבטיח שוויון והגינות לכל אזרחיה

לאיזה סיום צריכה המחאה לשאוף?

תרחיש הסיום למחאה צריך להיות ניצחון על הממשלה והקואליציה. ניצחון בנוק-אאוט ולא פשרה! אין להגיע לפשרה על החקיקה. אפשר ומותר להגיע להסכמה על הדרך והתהליך בו תשֹוּדד ותכונן מחדש מערכת המשטר בארץ.

יכולים להסכים שעם ממשלה זו ובכהונתה של הכנסת הנוכחית לא יחוקקו חוקים הנוגעים למערכת המשפט ולאופי המשטר בארץ. יכולים גם להסכים על תהליך עקרוני למינוי ובחירה של חברי ועדה שתכונן בכנסת הבאה לגבש הצעה למבנה משטרי ותחיקה מכוננת להסדרת היחסים בין הרשויות במדינה, ובמיוחד בעניינים של חקיקה ומשפט. וזהו. לא יותר.

אמרתי "ניצחון בנוקאאוט", אבל זה לא נכון. זה לא נכון מכמה סיבות, ואביא כאן שתיים.

ראשית, המחאה תיפסק ללא הישג ממשי להפסקתו של הכיבוש בשטחים שכבשנו ב‑1967. המצע עליו צומח הרעל המפורר את העם והמדינה לא מְבוֹעָר. אולם אני מקווה, שהמחאה נגד הכיבוש תתחזק בעקבות ההצלחה של המחאה נגד השינוי המשטרי.

מול כל מגלגלי העיניים הנרקיסיסטים מהימין, שמספרים לנו סיפורים כיצד היה להם קשה ב"אוסלו" וב"התנתקות", וכיצד התנהגותם צריכה להיות לנו דוגמה לציות לחוק, וכיצד הם מזועזעים מזה שיש בין אנשי המחאה כאלה שאינם מוכנים להתנדב לשרות. אוי! אוי! אוי! רק לבכות. אז נרקיסיסטים בכייניים (תנינים), אתם לא מסוגלים להבין כמה קשה לחצי מהעם לשרת בשטחים, ולקחת חלק בכיבוש. אני מקווה שתנופת המחאה כנגד המהפכה התחיקתית-משטרית תשיב מרוחה על מחאת אנשי השלום כנגד הכיבוש. נראה איך יתפתחו העניינים.

תרחיש הסיום למחאה צריך להיות ניצחון על הממשלה והקואליציה בנוק-אאוט. אין להגיע לפשרה על החקיקה. אפשר ומותר להגיע להסכמה על הדרך והתהליך בו תשֹוּדד ותכונן מחדש מערכת המשטר בארץ

שנית, זהו לא ניצחון בנוקאאוט גם כי לא מתקיים אצלנו "מעשה שלא יעשה". בחברה בריאה ונורמלית ראש הממשלה והשרים ובכירי הקואליציה, שקידמו את החקיקה להפיכה משטרית, היו מתפטרים מתפקידם על אחריותם למצב המסוכן אליו הובילו את המדינה. זה לא קורה אצלנו. אז נשאר עם הממשלה הזאת. זה מה שיש.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".