JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר ירון פרידמן: האמירויות "אזור ניטרלי" - רשמים וגם המלצות, חלק ב' | זמן ישראל

האמירויות "אזור ניטרלי" - רשמים וגם המלצות, חלק ב'

מסגדבדובאי העתיקה (איור: ירון פרידמן)
מסגדבדובאי העתיקה (איור: ירון פרידמן)

על חדש וישן, אווירת הסובלנות, הכבוד לשואה היהודית, לדבר עם איראנים וסורים, על העובדים הזרים והאיראנים, מבט לעתיד וגם שתי מסעדות שאסור להחמיץ.

האמירויות היא מדינה שחולקת כבוד למורשת ולתרבות הערבית. המקומיים מקפידים לשמר את הלבוש הבדואי, בין גורדי השחקים יש מסגדים רבים, בכל מקום שהתארחתי כיבדו אותי בקפה מקומי (בהיר ומלא תבלינים) עם תמרים, ואפילו קנקן קפה מופיע על מטבע הדירהם.

האמירויות חולקת כבוד למורשת ולתרבות הערבית. המקומיים מקפידים לשמר את הלבוש הבדואי, בין גורדי השחקים יש מסגדים רבים ובכל מקום שהתארחתי כיבדו אותי בקפה מקומי עם תמרים

דור המייסדים בהנהגת השיח' זאיד בן סולטן אאל נהיאן רצה להתקדם במהירות, להרוס את הישן ולבנות חדש. הדור הבא מעוניין להמשיך בתהליך, אך גם רוצה לשמר את המסורת של הסבים והסבתות.

לכן, בשנים האחרונות החלו עבודות שימור של מבנים ישנים, אתרים ארכאולוגים ויישובים והפסיקו להרוס עיירות ישנות כמו בעבר. למזלם, אלה השתמרו דווקא בנסיכויות הפחות עשירות שלא היה להן כסף לבנות את המפלצות המודרניות של  גורדי השחקים והמונומנטים המלאכותיים הענקיים.

מבצר אל-ג'אהלי באל-עין
מבצר אל-ג'אהלי באל-עין

למי שמחפש את האותנטיות, מומלץ לצאת לראס אל-ח'ימה, שם נמצאה מצבה יהודית מן המאה ה-17. בנסיכות זו ניתן להכיר את ההיסטוריה של שולי הפנינים, לראות את שיטות ההשקיה בנווה המדבר באל-עין רווי הדקלים עם מבצריה העתיקים המהממים (מבצר אל-ג'אהלי במיוחד). מומלץ מאד לעצור שם בצד הדרך, להוריד נעליים וגרביים, להיכנס למדבר ולחוש את החול בהליכה מעל דיונות.

ג'זירת אל-חמרה, ראס אל-ח'ימה (צילום: ירון אברהם)
ג'זירת אל-חמרה, ראס אל-ח'ימה (צילום: ירון אברהם)

מייצרים מציאות חדשה באזור

"רק באמירויות אתה יכול למצוא את עצמך מדבר עם איראנים, לבנונים או סורים. זו האווירה שם" מספרת ידידתי ד"ר מורן זגה, המומחית לענייני האמירויות מאוניברסיטת חיפה.

בשנים האחרונות החלו עבודות שימור מבנים ישנים, אתרים ארכאולוגים ויישובים, והפסיקו להרוס עיירות ישנות כבעבר. אלה השתמרו דווקא בנסיכויות הפחות עשירות, שלא היה להן כסף לבנות מפלצות מודרניות

האמירויות יזמה את הנורמליזציה עם ישראל לא רק בגלל האיום האיראני. ברור שאחרי התקפת הטילים של החות'ים (ככל הנראה בהוראת איראן) על חברת הנפט הסעודית ארמקו בספטמבר 2019 ומתקפות אחרות על אוניות של האמירויות וחטיפתן באותה שנה, נדלקו האורות האדומים בריאד, מנאמה ואבו דאבי. אז התעורר צורך להתקרב לישראל, שהיא כוח אזורי משמעותי.

אך תהליך הסכמי אברהם מהווה חלק משיווק הסובלנות והדו-שיח האזורי הפרגמטי שמקדמת האמירויות בכל התחומים – הכלכלי, המדיני והדתי. זהו חלק מתהליך פנימי שאיחוד האמירויות עוברת בעשורים האחרונים, בניסיון להגדיר את הצביון שלה כמתון ומכיל וגם מאמץ להציג תדמית חיובית של האמירויות בעיני המערב.

על כן, היא גם מארחת תערוכות בינלאומיות כגון EXPO, מרכז התערוכות הלאומי של אבו דאבי (ADNEC), ואף הזמינה את האפיפיור לביקור. האמירויות מנסה גם לקדם את השיח הבין-דתי, כמו בפתיחת "הבית האברהמי" בו יתקיימו מסגד, בית כנסת וכנסיה יחדיו.

הביקור המרגש ביותר היה במוזיאון מפגש התרבויות בדובאי, שם שוחחתי עם המנהל אחמד אל-מנצורי. בתערוכה המוקדשת לשואה היהודית, קראתי בהתרגשות רבה את נאומו בערבית של אל-מנצורי במחנה הריכוז אושוויץ, לצד ישראלים וניצולים, שם הזכיר כי יהודים וערבים הם בני אברהם.

נאום האחווה של אל מנסורי באושוויץ (צילום: ירון פרידמן)
נאום האחווה של אל מנסורי באושוויץ (צילום: ירון פרידמן)

אנשים כמוהו משיבים את האמונה שיהיה שלום יום אחד בין צאצאי ישמעאל ויצחק.

אחמד אל-מנצורי עם ירון פרידמן במוזיאון לתולדות הציונות ולהנצחת השואה (צילום: באדיבות המצולמים)
אחמד אל-מנצורי עם ירון פרידמן במוזיאון לתולדות הציונות ולהנצחת השואה (צילום: באדיבות המצולמים)

חצי מיליון איראנים

אחת החוויות המוזרות באמירויות היא להסתובב בין המוני איראנים, הנמצאים בכל מקום. יצא לי להיפגש עם איראנים בכפר הגלובלי ולשוחח עמם (באנגלית, אחרי כמה משפטים קצרים מעטים שאני יודע בפרסית). המפגש עמם היה מרגש והעלה הרהורים רבים לגבי המושג "אויבים".

אחת החוויות המוזרות באמירויות היא להסתובב בין המוני איראנים, הנמצאים בכל מקום. יצא לי להיפגש עם איראנים בכפר הגלובלי ולשוחח עמם. המפגש היה מרגש והעלה הרהורים לגבי המושג "אויבים"

כחלק מעיקרון הסובלנות שמשווקת האמירויות, היא שומרת על יחסים תקינים עם איראן, לצד קשריה הטובים עם ארה"ב ואירופה. באמירויות שוהים כחצי מיליון איראנים שרובם אנשי עסקים וסטודנטים.

המסגד האיראני הוא אחד המבנים היפים שראיתי באמירויות, מעין הצצה לאיראן, גן עדן תיירותי בפוטנציאל אם ישרור שלום אי פעם. גם במקרה של איראן, האמירויות שמה בצד הבדלים דתיים (סונים-שיעים) ואידיאולוגיים, על מנת להיות פרקטיים ולהתקדם – לשתף פעולה בנושאי כלכלה ותרבות.

המסגד האיראני בדובאי (צילום: ירון פרידמן)
המסגד האיראני בדובאי (צילום: ירון פרידמן)

אך סעודיה, השכנה הגדולה ממערב, מתקשה ללכת בדרך זו. היא רואה באיראן יריבה אידיאולוגית-דתית מרה ומייצגת את העמדה הסונית השמרנית ביותר (האסכולה החנבלית).

בזמן שהותי בדובאי קראתי ידיעה משמחת, מהשכנה מדרום – נסיכות עומאן, שהחליטה לפתוח את מרחבה האווירי למטוסים ישראלים, בדומה לסעודיה שפתחה את המרחב האווירי למטוסים ישראלים בדרך לאמירויות ובחריין לפני כשנתיים. האם נוכל בעתיד הנראה לעין לבקר בעומאן וסעודיה? ימים יגידו, אינשאללה.

לאכול אוכל טעים כאילו אתה בדמשק או בריאד

הנה שתי המלצות קולינריות משמעותיות: אכלתי במסעדה סורית מדהימה "אל-בית א-שאמי" באל-ג'רהוד שחובה לבקר בדובאי, שהרי הישראלים כבר לא חולמים לנגב חומוס בדמשק כמו בשנות ה-90.

גם במקרה של איראן, האמירויות שמה בצד הבדלים דתיים (סונים-שיעים) ואידיאולוגיים, על מנת להיות פרקטיים ולהתקדם – לשתף פעולה בנושאי כלכלה ותרבות

חובה גם לאכול במסעדה הסעודית הנפלאה באל-עין מול מסגד השיח' ח'ליפה. קשה שלא להבחין בה בהשפעת המטבח התימני (למשל במלאווח עם סחוג ברסק עגבניות לצד האוכל).

כבר לא מעסיקים ערבים

מסיבות רבות דיללה האמירויות את העסקתם של עובדים ערבים זרים בנסיכות. מדינות המפרץ העסיקו בעבר מאות אלפי עובדים ערבים פלסטינים, ירדנים, מצריים, סורים ולבנונים. אלה שלחו כסף הביתה לארצותיהם העניות. אולם ב-1991 במלחמת המפרץ נחשף כי רבים מהם תומכים בסדאם חוסיין וגרשו אותם. אחרים סולקו אחרי פיגועי ה-9/11 כאשר גבר החשש מטרוריסטים. כל העובדים הללו הוחלפו בעובדים ממושמעים וזולים בהרבה מהמזרח הרחוק.

אזרחי האמירויות הם כמיליון וחצי מתוך 10 מיליון תושבים, רובם זרים עם רישיון עבודה לזמן קצוב, בלי זכות לפנסיה. כאשר מהלכים ברחובות אבו דאבי ודובאי מבחינים הרבה פחות בערבים מאשר בהודים, פקיסטנים ואסייתים אחרים. תושבי האמירויות הערבים הם רק בדרג הניהולי.

אזרחי האמירויות הם כמיליון וחצי מתוך 10 מיליון שרובם זרים עם רישיון עבודה קצוב, בלי זכות לפנסיה. כשמהלכים ברחובות אבו דאבי ודובאי מבחינים בערבים פחות מאשר בהודים, פקיסטנים ואסייתים אחרים

חוק וסדר

הרחובות נקיים ומסודרים, אין הומלסים ומקבצי נדבות, ניתן לטייל ברחוב בביטחון מלא. כמעט ואין מבחינים במשטרה, אך כל הרחובות מרושתים במצלמות, כלומר כולם תחת מעקב. העונשים לעבריינים קשים מאד, מאסר סילוק ואף עונש מוות על סחר בסמים ורצח.

בניגוד גמור לביקורי במצריים בה נוהגים כמו מטורפים והתמרורים הם בגדר המלצה, כאן נשמר החוק והסדר וכמעט ולא שמעתי צפירות בכבישים.

מבט לעתיד – האמירויות מובילה

בדובאי הוקם לאחרונה "מוזיאון העתיד" המעוטר באותיות ערביות. האמירויות היא חוד החנית של הקדמה בעולם הערבי. לדוגמה, היא שלחה את האסטרונאוט הערבי הראשון לחלל והיא הראשונה שהקימה כורים גרעיניים לייצור אנרגיה למטרות אזרחיות. בורג' ח'ליפה, המגדל הגבוהה בעולם (828 מטר) מעביר את אותו המסר. מבחינת האמירויות, ישראל היא שותפה להתקדמות טכנולוגית אזורית שיהיו לה השלכות בהפרחת השממה וגם בנושאי ביטחון מול טרור ויריבים משותפים.

כבר אסטרונאוט שני מהאמירויות, חלוצת החלל של העולם הערבי.
כבר אסטרונאוט שני מהאמירויות, חלוצת החלל של העולם הערבי.

במוזיאון הציוויליזציה האסלאמית בשארג'ה הבנתי את המסר של הקדמה האמירתית. במוזיאון מזכירים לתיירים כי בימי הביניים היה עולם האסלאם חוד החנית של התרבות והמדע. הערבים הביאו את השיטה העשרונית מהודו לעולם כולו, תרגמו מיוונים ומלטינית לערבית את כל ספרי המדעים ואח"כ הם פותחו ע"י משכילים מוסלמים.

הרחובות נקיים ומסודרים, אין הומלסים ומקבצי נדבות, ניתן לטייל ברחוב בביטחון מלא. כמעט אין מבחינים במשטרה, אך כל הרחובות מרושתים במצלמות, כלומר כולם תחת מעקב

אחרי תקופת קיפאון ארוכה חוזר העולם הערבי לקדמת הבמה של ההיסטוריה, על מנת לחזור ולהיות מרכז התרבות והקדמה ולהמשיך מהיכן שנעצרה הציוויליזציה המוסלמית של ימי הביניים. האמירויות רוצה להוביל תהליך זה ולהשיב את הגאווה לעולם הערבי. בעיני האמירויות, ישראל משתלבת בעתיד זה כפי שיהודים תרמו לקידום תרבות עולם האסלאם בימי הביניים כמתורגמנים, כפילוסופים או כרופאים, כמו הרמב"ם במאה ה-12.

המסר של תפקידה התרבותי של האמירויות מועבר גם בהקמת ספריות מפוארות.

מחשבות בדרך הביתה

בטיסה חזרה מעל מדבריות סעודיה עלו מחשבות על עתיד תהליך הנורמליזציה – האם ימשיך? האם סעודיה תתקדם כאשר יעלה לשלטון יורש העצר מחמד בן סלמאן, ידידו הקרוב של מנהיג האמירויות מחמד בן זאיד? האם עומאן היא הבאה התור בתהליך בטווח הקצר?

האמירויות מעוניינת לרתום לתהליך המבורך מדינות נוספות ויש לה מנופים כלכליים כבדים לסייע. אך גם על ישראל מוטלת אחריות לסייע לאמירויות בהצלחת התכנית. עלינו להיזהר שלא לעשות צעדים שיפגעו בתהליך. אל לנו לשכוח לרגע כי הסוגייה הפלסטינית חשובה לאמירויות והיא עדיין המפתח לנורמליזציה עם רוב מדינות ערב, ובראשן סעודיה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,213 מילים
סגירה