בעשרים במרץ לפני חמישים שנה קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מס' 563 שקבעה את הקמתו של "השירות לשמירת איכות הסביבה" כיחידה חדשה במשרד ראש הממשלה.

יגאל אלון, סגן ראש הממשלה ושר החינוך ואחד ממובילי ההחלטה, סקר בכנסת (7.6.1973) את הצורך בהקמת השירות בישראל תוך שהוא מצביע על הגידול הדמוגרפי המואץ, הצפיפות ההולכת ועולה והבעיות הסביבתיות הייחודיות של ישראל.

במלאות חמישה עשורים למנהל הסביבתי הציבורי ראוי להזכיר לכולנו את חיוניותו הגבוהה לחברה ולכלכלה.

המשרד להגנת הסביבה הוא שומר הסף המשמש כ"סופר אגו" של ממשלות ישראל, גורם מאזן המציב גבולות לפיתוח מסוכן ובלתי מרוסן, בראש ובראשונה של יוזמות הממשל עצמו. תפקידו העיקרי הוא לדאוג לאינטרס הרחב ביותר של הציבור כולו, זה שאין לו אירגוני מעסיקים או עובדים חזקים שייצגו אותו, כמו גם לטבע שכידוע אינו מסוגל לדבר בשם עצמו.

המשרד להגנת הסביבה הוא שומר הסף המשמש כ"סופר אגו" של ממשלות ישראל, גורם מאזן המציב גבולות לפיתוח מסוכן ובלתי מרוסן, בראש ובראשונה של יוזמות הממשל

הסרת האיום בחודש שעבר על שינמוך מעמדם של אנשי התכנון המקצועיים מטעם המשרד להגנת הסביבה היא מבורכת, אך אין בכך די. משרד ממשלתי העוסק בהגנה על משאבי הסביבה וערכי הטבע חייב להיות בעל עוצמה מקצועית שתוכל לרסן את הממשלה עצמה מבפנים בעת הצורך.

דבריהם של  נציגי המשרד להגנת הסביבה החברים בוועדות התכנון אינם תמיד נועמים לריבון משום שהם עוסקים בשיקולים "מעכבים ומעיקים" כגון דרישה לבחינה מעמיקה של חלופות תכנון, הכנת תסקירי השפעה על הסביבה ברמה גבוהה ודרישת אמצעים מפחיתי פגיעה וסיכון.

האתגרים שתיאר יגאל אלון לפני 50 שנה לא נעלמו, הם רק החריפו. כבר היום ישראל היא מבין המדינות הצפופות בעולם ובעוד מספר שנים תהיה הצפופה ביותר בעולם המערבי. שיעור הילודה שגם הוא מהגבוהים במדינות המפותחות ורמת החיים הגבוהה גובים מחיר של אזילת השטחים הפתוחים בקצב מהיר מאוד.

בתנאים אלה הצורך במשילות סביבתית שתשמר על השטחים הפתוחים וערכי הטבע המעטים שנותרו הופך לקריטי לשם הבטחת הבריאות ואיכות החיים של כל מי שחי פה. על כן קיימת חשיבות רבה להעצמת מעמדם המקצועי של אנשי סביבה בלתי תלויים המייצגים את האינטרס הציבורי וטובת הכלל בראיה ארוכת טווח.

הכאוס הפוליטי, המתח הבטחוני והשסעים המעמיקים בחברה הישראלית גובים מחירים רבים. מחיר אחד שממעטים לדבר עליו הוא התשלום "השוטף" במונחים של הזנחת הסביבה.

הכאוס הפוליטי, המתח הבטחוני והשסעים המעמיקים בחברה הישראלית גובים מחירים רבים. מחיר אחד שממעטים לדבר עליו הוא התשלום "השוטף" של הזנחת הסביבה

בעת הזו, בה צפויים שינויים דרמטיים במערכת החקיקה של ישראל, יש לזכור את נבואת הזעם של הפרלמנטר הסביבתי הראשון, חבר הכנסת והסופר ס. יזהר, שהתייחס ב-1962 להרכב חברי המועצה הציבורית שקמה לשם פיקוח על חוק גנים לאומיים ושמורת טבע:

"אין במועצה המוצעת אנשים שסימנם היחיד הוא טעם ליפה, ושאינם משלימים עם כיעורו של שיכון, או שיפי הארץ יהיה נכס לשיקול כלכלי בלבד… אין בה אותם אנשים שהשקפתם איתנה כי נוף אינו דבר מותנה ברשות כניסה, אלא שזכותו של כל אזרח לקבל נשימת רווחה דרך חירות".

באותה מידה נכונה גם נבואתו של מי שכונה "מר איכות הסביבה של ישראל", איש הליכוד וח"כ יוסף תמיר שאמר:

"אנו מקריבים את מיטב בנינו להגנת ארצנו אותה אנו מחריבים במו ידינו".

ד"ר בני פירסט הוא עמית מחקר בכיר במרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, מרצה באוניברסיטה העברית ושימש בעבר כנציג המשרד להגנת הסביבה במוסדות התכנון

ד"ר אור קרסין חוקרת מדיניות סביבה ועומדת בראש המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה.