בדקה ה־77 במשחק בין שחטאר דונצק האוקראינית ובין פיינורד רוטרדם ההולנדית במסגרת הליגה האירופית החודש, זכתה שחטאר לקרן נדירה. הכדור שהורם לרחבה היה חלש ונמוך – ולא איים על השער. הבלם של שחטאר ירוסלב רקיטסקי זינק לעבר הכדור בתקווה לנגוח אותו לאחור, אבל במקום זאת נפל באופן שלומיאלי והחטיא את הכדור לגמרי.
למרות זאת הכדור פגע בגבו התחתון (בלשון עדינה) של רקיטסקי, שינה כיוון לעבר השער ועלה בקשת תלולה מעל לשוער של פיינורד – ומשם נחת בתוך הרשת. זה היה אחד השערים המקריים ביותר שראיתי אי־פעם במגרש כדורגל. שער תחת לכל דבר.
התגובה הייתה חגיגה רועשת על המגרש וביציעים; צעקות של הכרוז והאוהדים ורגע של נורמליות, לכאורה. שער הובקע והקבוצה הביתית חוגגת. אבל שום דבר לא היה נורמלי במשחק הזה. לא היתרון של שחטאר, לא המיקום, לא הרכב האוהדים, לא הדגלים ביציע וגם לא זהות המבקיע, שעד לפני שנה נחשב לבוגד מוקצה.
זה מה שקורה כשמשחקים כדורגל בזמן מלחמה. הכול חריג מלבד כמה רגעי חסד על המגרש, ולכן הם כל כך חשובים. המשחק נערך בוורשה, בירת פולין, באצטדיון הצבא הפולני לגיה. מחוץ לאצטדיון נמכרו צעיפים של שחטאר ונבחרת אוקראינה – וגם זרים קטנים בצבעי כחול־צהוב, להזכיר שמדובר לא רק במשחק של מועדון אלא בייצוג לאומי.
שום דבר לא היה נורמלי במשחק הזה. לא היתרון של שחטאר, לא המיקום, לא הרכב האוהדים, לא הדגלים ביציע וגם לא זהות המבקיע, שעד לפני שנה נחשב לבוגד
חלק גדול מהקהל התעטף בדגלי אוקראינה. לפני המשחק הכרוז פנה אליהם: "אוהדים מחרסון – בואו נשמע אתכם, אוהדים מזפוריז'יה, מקייב ודונצק – 'סלאבה אוקראיני!'" ("תהילה לאוקראינה"). "הֵרוֹיאם סלאבה!" ("תהילה לגיבורים!") ענה האצטדיון. כך נראה כדורגל בגלות, כשכל משחק הוא משחק חוץ.
הסיפור של שחטאר הוא לא רק סיפור על קבוצת כדורגל שמייצגת אומה הנלחמת על חייה, אלא גם על כך שהמלחמה משנה הכול, כולל מרכיבים כמו אצטדיון ביתי והצורך בשמירה על חיי שחקנים ואוהדים – ועד לאופן שבו הקבוצה נתפסת בקרב האוהדים; מנסיעות של 20 שעות בדרכים, למה שנקרא "משחק בית", ועד לעתידו של כדורגלן ישראלי מבטיח.
כיצד הופכת קבוצה, שמייצגת את דונצק – ולא את אוקראינה – לקבוצה שבראש ובראשונה מייצגת את המדינה, צבאה ותושביה – ומשחקת בתנאים לא תנאים? המועדון נוסד ב־1936 בעיר מכרות הפחם דונצק שבמזרח אוקראינה, אז עדיין חלק מברית המועצות הסטאליניסטית.
דינמו קייב הייתה אז לא רק המועדון האוקראיני הבולט בברית המועצות אלא המועדון המוביל במדינה בשנות ה־70 וה־80. למעשה, נבחרת ברית המועצות ששיחקה בגמר יורו 1988 הייתה מורכבת בעיקר משחקני המועדון תחת הדרכת מאמן דינמו, ולרי לובנובסקי, מחשובי המאמנים באירופה.
גם בעשור הראשון של אוקראינה העצמאית אחרי התמוטטות ברית המועצות, דינמו קייב המשיכה להיות המועדון המוביל וגם המועדון המזוהה ביותר עם הלאומיות האוקראינית
שלושה משחקני המועדון – אולג בלוכין, איגור בלנוב ואנדריי שבצ'נקו – זכו בתואר שחקן השנה באירופה בתקופות שונות והמועדון זכה בשני גביעי אופ"א ב־1975 ו־1986, בעוד ששחטאר הייתה מועדון שולי.
גם בעשור הראשון של אוקראינה העצמאית אחרי התמוטטות ברית המועצות, דינמו קייב המשיכה להיות המועדון המוביל וגם המועדון המזוהה ביותר עם הלאומיות האוקראינית – ואף הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות ב־1999.
השינוי האיטי
השינוי האיטי החל באוקטובר 1995, כשאחט בראגין, נשיא המועדון ואיש הפשע המאורגן של דונצק, חוסל בפיצוץ באצטדיון של שחטאר ואת מקומו תפס רינאט אחמטוב, אז האדם העשיר באוקראינה, שהשקיע סכומי עתק במועדון, באצטדיון חדש, במתחם אימונים מודרני וגם באקדמיית נוער, שטיפחה כישרונות מכל רחבי המדינה העצמאית.
ב־2002 זכתה שחטאר באליפות אוקראינה לראשונה ומאז היא מתמודדת עם דינמו קייב על הדומיננטיות. שחטאר זכתה ב־12 אליפויות נוספות, לא סיימה מתחת למקום השני וזכתה בגביע אופ"א ב־2009. מעבר לתארים, שחטאר הפכה למועדון עם דרך.
ב־2002 זכתה שחטאר באליפות אוקראינה לראשונה ומאז היא מתמודדת עם דינמו קייב על הדומיננטיות. שחטאר זכתה ב־12 אליפויות נוספות, לא סיימה מתחת למקום השני וזכתה בגביע אופ"א ב־2009
המועדון התמחה באיתור שחקנים צעירים, בעיקר מברזיל, בטיפוחם ובמכירתם בסכומי עתק למועדונים המובילים במערב אירופה. ויליאן, פרננדיניו, דוגלאס קוסטה, פרד, הנריק מחטיריאן, מיכאילו מודריק וגם מנור סולומון הם השמות הבולטים ברשימה ארוכה ומרשימה של שחקנים שנמכרו למועדונים במערב אירופה.
השגרה הופרעה ב־2014. במהפכת יברומאידאן הדיחו תושבי אוקראינה את הנשיא הפרו־רוסי ובחרו בהתקרבות לאירופה, בדמוקרטיה ובהתנתקות מההשפעות הרוסית. רוסיה הגיבה בפלישה לחצי האי קרים באפריל של אותה שנה ובסיפוח האזורים הנושקים לגבול, שם הוקמו "רפובליקות עצמאיות", כביכול.
זו הייתה בעצם תחילת המלחמה שהתפתחה לפלישה מלאה ב־24 בפברואר 2022. מאז רוסיה מנסה להשמיד את אוקראינה כמדינה עצמאית ולכפוף את תושביה לאימפריה הרוסית, או לפחות למה שנשאר ממנה לפי הזיותיו של ולדימיר פוטין.
כבר ב־2014 שחטאר החלה לשחק בגלות בשל הקרבות בחבל דונבאס. הנדודים לא תמיד התקבלו בעין יפה. אנדי בראסל הוא עיתונאי אנגלי המתמחה בכדורגל אירופאי ועובד בימים אלה על כתיבת ספר על המועדון. הוא ישב לצדי במשחק מול פיינורד והסביר: "כשהם עזבו את דונצק לפני 9 שנים התגובה הייתה מאוד עוינת ברחבי אוקראינה, הם נתפסו כמעט יותר רוסים מאוקראינים.
"הרוסים השתלטו על דונצק והכריחו אותם לעזוב – אבל הם נדחו על־ידי שאר אוקראינה. הם שיחקו בלביב, במערב המדינה הגאוגרפי והמנטלי, קרוב לגבול הפולני. הייתה תחושה שהם לא שייכים לשום מקום"
"הרוסים השתלטו על דונצק והכריחו אותם לעזוב – אבל הם נדחו על־ידי שאר אוקראינה. הם שיחקו בלביב, במערב המדינה הגאוגרפי והמנטלי, קרוב לגבול הפולני. הייתה תחושה שהם לא שייכים לשום מקום. היו קריאות בוז במשחקים והמקומיים תמכו בכל קבוצה ששיחקה נגדם.
"אוקראינה היא מדינה גדולה ויש הבדלים תרבותיים בין הקצוות, בין דונבאס ובין לביב. בשנה הראשונה שחטאר התבקשה ללבוש חולצות עם תמיכה בצבא האוקראיני – והם סירבו ואמרו שהם לא מערבים פוליטיקה. הם רצו לשמור מרחק מהעימות. זה לא הקנה להם הרבה אוהדים חדשים".
יותר מאוחר עברה שחטאר לשחק – ולמעשה לחיות – בקייב. למרות הקשיים היא המשיכה לזכות בתארים, לגדל ולמכור שחקנים ולשחק באירופה. הכסף של אחמטוב והניהול המצוין בראשות שחקן העבר הקרואטי דאריו סרנה הפכו את שחטאר ליעד מבוקש לשחקנים צעירים.
כשמנור סולומון, כדורגלן ישראלי צעיר ומבטיח, משך תשומת לב ברחבי אירופה, הוא, משפחתו ובעלי מכבי פתח תקווה – הקבוצה שבה שיחק – החליטו על המעבר לשחטאר בידיעה ששם הוא יתפתח להיות כדורגלן בהתאם לכישרון העצום שלו. ואז הוא יזכה למעבר ולחוזה שיכניס מיליונים לכיסו ולמשפחת לוזון, בעלי מכבי פתח תקווה. זו הייתה התוכנית, אך היא שונתה בשל המלחמה.
סולומון, כמו שאר שחקני הקבוצה ותושבי אוקראינה, התעוררו בבוקר 24 בפברואר מקול הפצצות, רעשי מסוקים ואזעקות. רוסיה, שמעולם לא השלימה עם עצמאות אוקראינה ושאיפות החירות שלה, החלה בפלישה מלאה במזרח ובצפון המדינה.
רוסיה – בתקופות שונות – המיטה לא מעט שואות על תושבי המדינה, מהרעב הגדול (הולודומור) של שנות ה־30 שהביא למוות כפוי ברעב של מיליונים, דרך משטר הדמים של סטלין לפני מלחמת העולם השנייה ועד זה שאחריה.
בין לבין אוקראינה הייתה נתונה לכיבוש נאצי, שבמסגרתו נרצחו מיליונים וכמעט כל האוכלוסייה היהודית. המלחמה של 2022 הייתה פרק נוסף באסון שממיטה רוסיה על שכנותיה מזה 300 שנה. חיילי הקומנדו הרוסי שפלשו לדונצק החזיקו בתיקם מדים ייצוגים, שאותם התכוונו ללבוש במצעד הניצחון, שבוע או שבועיים מאוחר יותר. רובם כבר לא בחיים.
פשעי מלחמה בוצעו ומבוצעים מידי יום על־ידי הצבא הרוסי כנקמה על התבוסות בשדה הקרב, אבל התוצאה היא אחת: העם האוקראיני התגבש והפך למאוחד
לפני שהפכו לדשן בשדות אוקראינה ולמאכל לכלבים וחזירים, הספיקו חיילי הצבא הרוסי לאנוס, לבזוז, לרצוח ולהשמיד ערים שלמות. פשעי מלחמה בוצעו ומבוצעים מידי יום על־ידי הצבא הרוסי כנקמה על התבוסות בשדה הקרב, אבל התוצאה היא אחת: העם האוקראיני התגבש והפך למאוחד במלחמה נגד הצורר הרוסי.
האופציה של לחיות תחת כיבוש רוסי אינה קבילה עבור מי שטעם חירות ודמוקרטיה. אוקראינה, שהייתה מפוצלת, סבלה משחיתות וממחלוקות – התגבשה לעם, ואילו רוסיה הולכת ומתפוררת. המחיר האוקראיני עצום באבדות בנפש בצבא ובקרב האזרחים, בכלכלה, בתשתיות ובשנים האבודות של 40 מיליון האזרחים.
רבים הפכו לפליטים ברחבי אירופה – או באוקראינה עצמה – והמונים איבדו את בתיהם. הקטל נמשך מדי יום; אוקראינה מאבדת מטובי בני ובנותיה בשדה הקרב ובערים החשופות למתקפות מהאוויר, אבל החיים נמשכים, לא רק הלחימה.
הליגה האוקראינית משוחקת באצטדיונים ריקים; משחקים לעיתים מופסקים בשל אזעקות – ושחטאר ממשיכה להיאבק במסגרות האירופאיות הבכירות. אבל מדובר בקבוצה שונה. בבוקר 24 בפברואר עלה סולומון על רכב והחל במסע ארוך לעבר הגבול הפולני עם נהג פרטי.
הליגה האוקראינית משוחקת באצטדיונים ריקים; משחקים לעיתים מופסקים בשל אזעקות – ושחטאר ממשיכה להיאבק במסגרות האירופאיות הבכירות. אבל מדובר בקבוצה שונה
שחקנים אוקראינים נותרו בבתיהם במרתף כשהם חוששים לחייהם. אופ"א ארגנה לשחקנים הזרים של הקבוצה אוטובוס שהוביל אותם לחוף מבטחים. מאמן הקבוצה דאריו סרנה החל גם הוא במסע של 36 שעות נהיגה לעבר קרואטיה. מסע שהזכיר לו טרגדיות אירופאיות אחרות.
אביו, אוזייר, גדל בכפר בבוסניה, שם התחללו קרבות קשים נגד הכובש הגרמני. ב־1941, כשאוזייר היה בן שלוש, ערכו הצ'טניקים – הלאומנים הסרבים – פשיטה על הכפר ושרפו אותו. אימו ההרה של אוזייר ואחותו נשרפו למוות, בעוד שהוא, אביו ואחיו הגדול ספט, ברחו ליער סמוך וניצלו.
הם הפכו לפליטים ובתוך הסערה הגדולה של המלחמה ניתק הקשר ביניהם ואוזייר הבודד אומץ על־ידי זוג בסלובניה ואוחד עם אחיו הגדול רק אחרי המלחמה. אביו לא שרד אותה. אוזייר, שאומץ על־ידי קרובי משפחה מסרייבו, מצא פרנסה מאוחר יותר כשחקן וכמאמן כדורגל והשתקע באזור דלמטיה השלווה, שם נולד וגדל דאריו.
בשנות ה־90 ראה סרנה הצעיר שיירות פליטים והרס בעקבות מלחמת האזרחים ששיסעה את המדינה. כמוסלמי בקרואטיה הוא סבל מאפליה אבל התקדם והפך לכדורגלן איכותי בשורות היידוק ספליט בקרואטיה העצמאית ובנבחרת – ובהמשך בשחטאר, שם הוא הפך לאחד מסמליה הבולטים
בשנות ה־90 ראה סרנה הצעיר שיירות פליטים והרס בעקבות מלחמת האזרחים ששיסעה את המדינה. כמוסלמי בקרואטיה הוא סבל מאפליה אבל התקדם והפך לכדורגלן איכותי. בשחטאר הוא הפך לאחד מסמליה הבולטים
כשדאריו עבר לשחק בשחטאר ב־2003, הוא הגשים את החלום של אביו, שהיה רעב ללחם כילד פליט, ופתח מאפיה בעיר מטקוביץ'. אולם, עולמו שוב התהפך עליו כשהוא גורש מביתו בדונצק ב־2014. שמונה שנים מאוחר יותר הוא גורש שוב מקייב.
"ראיתי מחזות קשים לאורך הדרך שהחזירו אותי לקרואטיה של שנות ה־90", הוא סיפר לעיתון הגרדיאן חודש אחרי הפלישה. "ילדים שעזבו את בתיהם, משפחות שארזו את חפציהם. אלו רגעים קשים אבל אנחנו חייבים להאמין שהכול יהיה בסדר, אין לנו ברירה".
מעבר לקשיי המלחמה, נאלצה שחטאר להתמודד עם פסיקה של פיפ"א, לפיה השחקנים הזרים של הקבוצה יוכלו לעבור בהשאלה או לסיים את חוזיהם. שחטאר, שניהלה משא ומתן על מכירת ארבעה שחקנים – כולל סולומון – נאלצה לראות אותו עובר בהשאלה לפולהאם עד סוף העונה, אז יישארו שישה חודשים לתום חוזהו.
הוא צפוי להימכר אז אבל המחיר והתמורה לשחטאר ולמכבי פתח תקווה יהיו זעומים. במלחמה תמיד יהיה כאלה שיפיקו רווח. כך, מועדונים עשירים ניצלו את מצוקת המועדונים האוקראינים וקיבלו שחקנים בשבריר מהשווי שלהם ונמנעו מהפגנת סולידריות כלשהי עם המועדונים.
במלחמה תמיד יהיה כאלה שיפיקו רווח. כך, מועדונים עשירים ניצלו את מצוקת המועדונים האוקראינים וקיבלו שחקנים בשבריר מהשווי שלהם ונמנעו מהפגנת סולידריות
"זה נחמד לראות את מנור מצליח בפולהאם", אמר לי בעל תפקיד בשחטאר בשיחה בוורשה, "אנחנו שמחים עבורו וזו עוד הוכחה לאיכות של המועדון אבל אנחנו בעיקר כועסים על פיפ"א ועל המועדונים שעשקו אותנו והשיגו את השחקנים שלנו כמעט ללא תמורה".
למזלה של שחטאר היא כבר הייתה מוכנה לרגע הזה שבו תישאר כמעט ללא שחקנים זרים. העיתונאי בראסל הוסיף: "כל מי שעובד במועדון נמצא שם במשך זמן רב והמועדון באמת משפחתי, הם מכירים אחד את השני היטב, יש המשכיות, הם מסוגלים להגיב לסיטואציות באופן שקול.
"בשנים האחרונות הם נודדים בין אצטדיונים שונים אבל מתמודדים היטב עם הסיטואציות המאתגרות. הם השתנו עם השנים: בקבוצה שזכתה בגביע אופ"א ב־2009 היו חמישה ברזילאים, והמאמן למעשה קיבל רישיון להפוך את הקבוצה לברזילאית.
"הם הבינו ב־2014 שהם צריכים להשתנות כי אולי הם יפסיקו לבוא ואז יהיה קשה למשוך שחקנים. הם החלו לעבוד על קבוצות נוער מקומי והאקדמיה הזו עברה לקייב. כל מה שקורה העונה – שיש הרכב של אוקראינים צעירים – הוא תוצאה של ההכנות לרגע הזה. זה היה התסריט הגרוע מכול עבורם והוא התממש – אבל הם היו מוכנים".
"הם הבינו ב־2014 שהם צריכים להשתנות כי אולי הזרים יפסיקו לבוא – ואז יהיה קשה למשוך שחקנים. הם החלו לעבוד על קבוצות נוער מקומי והאקדמיה הזו עברה לקייב. כל מה שקורה העונה הוא תוצאה של ההכנות"
השינוי הזה הקל גם על השינוי התדמיתי. המועדון נרתם לפעילות חברתית במדינה המוכה מייד עם הפלישה. שחטאר תמכה בפליטים וביתומי מלחמה והעבירה מיליוני דולרים לארגונים שונים. הקבוצה שנתפסה כלא מספיק אוקראינית הפכה להיות נושאת הדגל האוקראיני באירופה, שם היא שיחקה תחילה בליגת האלופות ועכשיו בליגה האירופית, המפעל השני בחשיבותו.
זו כבר לא הקבוצה של הברזילאים מדונבאס אלא הקבוצה של אוקראינה באירופה. אנדרו טודוס, עיתונאי בריטי־אוקראיני שנכח במשחק בוורשה, הסביר: "רק בשנה האחרונה שחטאר הצליחה לזכות באהדה של האוהדים הניטרליים – ואפילו של אוהדי דינמו קייב – בזכות העובדה שהם הפכו להיות מייצגי אוקראינה בזמן הזה, ומשחקים טוב.
"יש להם מאמן קרואטי, איגור יוביצ'ביץ', אבל הוא מדבר אוקראינית – הראשון בתולדות המועדון. ההרכב עכשיו הוא אוקראיני ברובו. בעבר הוא היה בינלאומי. האוהדים מרגישים שהם גאים בשחטאר בעיקר כשהם משחקים באירופה. ברור שלא כולם אוהבים אותם אבל יש יותר ויותר סימפטיה".
העונה האירופית החלה בספטמבר במשחק בלייפציג מול רד בול לייפציג החזקה. אחרי חצי שנה של מלחמה, אובדן שחקנים, נדודים ואימונים במקומות שונים – עלתה שחטאר למשחק מול קבוצה מהליגה הגרמנית וניצחה 1:4, בחוץ.
"יש להם מאמן קרואטי, איגור יוביצ'ביץ', אבל הוא מדבר אוקראינית – הראשון בתולדות המועדון. ההרכב עכשיו הוא אוקראיני ברובו. בעבר הוא היה בינלאומי. האוהדים מרגישים שהם גאים בשחטאר"
בקרב אנשי המועדון היו כאלו שהשוו את הניצחון להישגים בשדה הקרב, בניגוד לציפיות של משקיפים רבים. במשחק השני סיימה האלופה האוקראינית בתיקו מול סלטיק הסקוטית ואז הפסידה כצפוי לריאל מדריד. המשחק הבא היה משחק בבית הוורשאי, שוב מול ריאל ומול אצטדיון מלא – גם באוהדים וגם בסתם חובבי כדורגל שבאו לראות את כוכבי ריאל. משהו עמוק השתנה במשחק הזה.
"המשחק מול ריאל מדריד שינה את היחסים בין שחטאר לבין הקהל כי אנשים באו מכל רחבי פולין כדי לראות את ריאל מדריד, אלופת אירופה", אומר בראסל. "הם רצו לראות את מודריץ' ובנזמה וכל הכוכבים – אבל באותו ערב היה קליק אמיתי. שחטאר היו נפלאים באותו משחק ואנשים הבינו את המשמעות, את המחויבות, את מה שעובר עליהם. זה היה הערב שבו היחסים בין הקבוצה לקהל השתנו והפכו לחמים יותר".
המשחק הזה זכור גם בשל האירועים באוקראינה עצמה. אחד האורחים במשחק היה ילד בשם איליה שאיבד את שני הוריו במתקפה רוסית על מריאופול. הוא אומץ על־ידי המועדון והיה אורחו של סרנה במשחק. "אם הבני זונה מרוסיה חושבים שנפסיק לשחק – אז זה לא יקרה", הוא אמר ולא בכדי.
יום קודם הותקפה קייב לראשונה מזה חודשים בטילים ורקטות. בועת תחושת הביטחון שנוצרה שם מאז הניצחונות המוחצים במערכה הצפונית וגירוש הרוסים, התפוגגה. פוטין החל לתקוף מטרות אזרחיות בערים הגדולות והזעזוע היה קשה.
בני משפחות שהו במקלטים – ושמעו וחשו את בתיהם רועדים מהדף הפיצוצים. אזרחים נהרגו בבתיהם ומשפחות שלמות נקטלו על־ידי טילים רוסיים. איך משחקים כששומעים חדשות כאלו? איך עולים לפעילות גופנית כשהלחץ הנפשי משבש הכול, כשהדאגה לבני משפחה, בני העיר, האומה, החופש ועתיד המדינה מכרסמים?
מנהיגות אמיתית
אחרי שראיתי את המאמן יוביצ'ביץ' במסיבת עיתונאים וקראתי ציטוטים של סרנה, הבנתי. בשחטאר, כמו באוקראינה עצמה, יש מנהיגות של ממש, אנשים שהתעלו והפכו את הקושי לאנרגיה.
הם העבירו את חשיבות המשחק לאוקראינים בארצם וברחבי העולם, את העוצמה של קבוצה אוקראינית שממשיכה להתמודד – ואת תפקידם. "הצבא האוקראיני נלחם בשדה הקרב ואנחנו נלחמים על הדשא", אמר יוביצ'ביץ' כמה פעמים במהלך העונה האירופית.
"אנחנו ביחד, ואף אחד חוץ מאיתנו לא יכול לעלות על המגרש. המשחק לא יידחה, וככל שהמצב במדינה קשה יותר, כך האחריות שלנו גדלה. מחר ניתן את כל מה שיש לנו"
לפני המשחק הוא כינס את שחקניו ואמר: "אנחנו ביחד, ואף אחד חוץ מאיתנו לא יכול לעלות על המגרש. המשחק לא יידחה, וככל שהמצב במדינה קשה יותר, כך האחריות שלנו גדלה. מחר ניתן את כל מה שיש לנו במשחק, והאנרגיה שלנו תעבור לאלה שיצפו בנו.
"לבריטים היה משפט שעזר להם לנצח במלחמת העולם השנייה – 'Keep calm and carry on'. שמרו על שלווה והמשיכו. המשיכו להילחם ואל תעצרו. תראו לכולם מאיזה חומר אנחנו עשויים. אנחנו חזקים, המשפחות שלנו חזקות – ואנחנו נשרוד את זה, נתגבר וננצח. קחו את המסר הזה והביאו אותו למגרש".
בבתים ראו האוקראינים קבוצה משלהם, שמשחקת למרות הקשיים. הם ראו את הכוכב החדש מיכאילו מודריק מייצג אותם ואולי גם נהנו מהעובדה שהכדורגל הרוסי הפך למנודה, וכל מה שנותר ממנו הוא ליגת מצורעים ומשת"פים – ונבחרת שכל העולם סגור בפניה.
זה לא רק גאווה אלא מעט אסקפיזם במהלך שנת תופת. ישראלים מכירים את התחושה. המסעות האירופאים המוצלחים של מכבי חיפה והפועל תל אביב במהלך האינתיפאדה השנייה, לעיתים בימים של פיגועים מחרידים, היו הסחת דעת מבורכת. מעט שמחה ונורמליות בתקופות הקשות ביותר.
גם במהלך 2020, כשהקורונה איימה ושבשה הכול – והסגר עשה שמות בבריאות הנפשית – היה ברור שלכדורגל, גם בגרסתו העגומה ללא קהל, יש תרומה לאיכות החיים, להנאה, לתחושה שיש גם משהו מעבר למגפה וסגרים. "הכול נעלם כשאנחנו עולים למגרש", אמר השחקן אולכסנדר זובקוב. "זה הזמן היחידי שבו הבעיות נשכחות ויש רק את המשחק".
שחטאר התעלתה בערב הגדול שלה. היא הובילה 0:1 משער של זובקוב ורק שער של אנטוניו רודיגר בתוך תוספת הזמן בהתקפה האחרונה מנע ניצחון ענק בערב בלתי נשכח מבחינת הכדורגל האוקראיני
שחטאר התעלתה בערב הגדול שלה. היא הובילה 0:1 משער של זובקוב ורק שער של אנטוניו רודיגר בתוך תוספת הזמן בהתקפה האחרונה מנע ניצחון ענק בערב בלתי נשכח מבחינת הכדורגל האוקראיני. שחטאר סיימה את הבית במקום השלישי והמשיכה למשחקי ליגת אירופה, שם היא התמודדה במשחק הראשון מול סטאד רן הצרפתית.
אחרי ניצחון 1:2 בוורשה עלו הצרפתים ליתרון 0:2 בהארכה. בדקה ה־119, כשנדמה היה שזה הסוף של העונה האירופית, נשלח כדור סתמי לרחבת היריב, הגנת סטאד רן עמדה להרחיקו ואולי להחזיק בו לעוד דקה אבל ג'נואל בלוסיאן – שחקנה הצעיר של סטאד רן – פגע בכדור באופן שלומיאלי, הכדור עלה בקשת מוזרה – ונחת בשער מאחורי גבו של השוער.
"אף אחד לא חשב שזה יכנס", אומר טודוס, "אמרנו אחד לשני שיש התערבות אלוהית כאן. שמישהו למעלה רוצה ששחטאר תמשיך לשחק. ואז בא השער נגד פיינורד, שהיה לא פחות ביזארי ובלתי אפשרי. אבל חשוב להדגיש – לא מדובר רק בניסים ובמקריות. שחטאר במשך כל העונה לא מרימה ידיים – ואז נוצרים מצבים כאלו משם מקום".
שחטאר ניצחה בדו קרב פנדלים ועלתה למשחק מול פיינורד. מעבר לשמחה, לגאווה ולהכנסה הכספית – היה מדובר גם באיכות חיים. המאמן יוביצ'ביץ' הסביר שעבורו הניצחון פירושו הזדמנות לראות את בני משפחתו לראשונה שוב – ולא לעבור חודשיים בודדים בלעדיהם.
המלחמה משפיעה על הכול. כל אספקט בחיים הופך לקשה יותר. מדובר במצוקה גם עבור המעטים ברי המזל שאינם בחזית ומשחקים כדורגל. לרגע אחד אצטדיון לגיה היה כמו כל אצטדיון אחרי שער מול פיינורד. הרבה צעקות שמחה, חיבוקים, והתלהבות.
השער, מצחיק או לא, הוא שער. 17,423 אוהדים, הרבה יותר מאשר במשחק הביתי מול סטאד רן, נהנו מרגע של בריחה מוחלטת מזוועות המלחמה. רוב האוהדים היו פולנים, מעריך בראסל, וגם הם יודעים מה זה אומר להיות שכנים של רוסיה.
לפני מלחמת העולם הראשונה השמיד סטלין חלק גדולים מהעילית הפולנית כדי לפגוע באומה; הוא חתם על הסכם עם היטלר – והשניים בזזו את המדינה לעצמם. במהלך מרד ורשה בשנת 1944 נגד הכיבוש הנאצי, עמדו כוחות הצבא האדום מנגד ונתנו לגרמנים להשמיד את המורדים ולשטח את ורשה כולה, לפני שהמשיכו במסע האונס והביזה שלהם.
גם אחרי המלחמה הם המשיכו לפגוע באינטליגנציה הפולנית ולבזוז את המדינה. השנאה למוסקבאים, כך הם נקראים בתיעוב, היא חלק מחיי היום־יום בפולין. יחד עם הפזורה האוקראינית הם אימצו את שחטאר והחלו לקוות לנס נוסח סטאד רן.
פיינורד הייתה טובה בהרבה והחמיצה הזדמנויות מצוינת ואילו שוערה של שחטאר אנטולי טרובין התעלה ומנע תבוסה. בלילה קר של מינוס מעלה אחת, אחרי יום אפל של שלג גועלי – האווירה התחממה. הייתי באצטדיון הזה באוקטובר וראיתי משחק של לגיה ורשה באור יום.
האצטדיון היה מלא, הרעש היה גדול יותר אבל האווירה הייתה דוחה. בחוץ הסתובבו גלוחי ראש עם צעיפים ועליהם צלבים פשיסטיים. מטר מחנות המועדון מכר זקן סטיקרים שעליהם נראה פולני גאה המייצג את לגיה משתין על יהודי מכוער, שאמור לייצג את יריבותיה.
האולטראס לא שתקו לרגע ושרו במשך 90 דקות – אבל לא הגיבו למשחק. זו הייתה הפגנת כוח של ארגוני אוהדים שעודדו את עצמם, שרו שירי תהילה לארגון ולא לכוכב הקבוצה ז'וזואה פשקיירה הפורטוגלי.
אוהדי שחטאר היו צעירים יותר, פחות קשוחים וללא שירים ארוכים ומייגעים. הם קראו קריאות קצרות שכולם יכלו להצטרף אליהם. זה היה כמו האהדה של פעם – והיה לזה קסם נקי. מבקיע השער רקיטסקי אינו שחקן ככל שחקן. הוא גדל במועדון אבל תמיד שמר על עמימות פוליטית גם כששיחק במדי הנבחרת.
הוא מעולם לא שר את ההמנון, לא פרסם אף הצהרה פוליטית – ואף עבר לשחק בזניט סנט פטרסבורג ב־2019. זניט הוא לא סתם עוד מועדון רוסי, אלא מועדון לאומני וגזעני של חברת גזפרום, חברת האנרגיה הרוסית שממנת את רצח העם.
הוא נמחק מספרי המועדון, הרקורד שלו הושמט מפרסומי שחטאר והנבחרת אבל מייד לאחר הפלישה בפברואר 2022 הוא התיר את חוזהו בזניט – ובהמשך עבר לשחק בטורקיה לכמה חודשים וחזר רק לאחרונה לשחטאר.
"לא הייתי אומר שהוא התקבל בברכה", אומר בראסל, "הסכימו לקבל אותו, לא יותר. יש אוהדים שלא יצטלמו איתו ולא יעודדו אותו באופן אישי ותמיד יישאר עם החשד הזה סביבו". פיינורד השוותה והמשחק הסתיים בתיקו 1:1. יוביצ'ביץ' דיבר בכנות אחרי המשחק ואמר שהתוצאה הייתה טובה בהרבה מהתצוגה.
לכולם היה ברור ששחטאר לא הייתה יריבת שוות כוחות למוליכת הטבלה בהולנד אבל נותרה עם סיכוי לקראת הגומלין ברוטרדם. שאלתי את בראסל על חשיבות המשחק עבור האוקראינים. "זה משחק מאוד חשוב עבור כולם", הוא אמר. "אנחנו משחקים ונלחמים עבור הצבא האוקראיני שמגן עלינו.
"כוחנו נובע מהעובדה שאנחנו מתאמנים למרות האזעקות, תמיד הולכים למקלט וממשיכים להתאמן כשאפשר. אנחנו נוסעים במשך 20 שעות למשחקים באירופה. היום הייתה מתקפה רוסית נרחבת על אוקראינה, התעוררנו לחדשות האלו וזה לא קל.
"אתמול היינו בדרכים 20 שעות בדרך לוורשה ויש לנו מסע דומה למשחק הליגה. ואז עוד 20 שעות לרוטרדם, בעוד שפיינורד טסים במשך שעתיים הביתה. אלו התנאים שאנחנו מתמודדים איתם"
"אתמול היינו בדרכים 20 שעות בדרך לוורשה ויש לנו מסע דומה למשחק הליגה. ואז עוד 20 שעות לרוטרדם, בעוד שפיינורד טסים במשך שעתיים הביתה. אלו התנאים שאנחנו מתמודדים איתם אבל נמשיך להילחם כי אנחנו מאמינים שזה אפשרי". הוא סיים את התשובה/נאום בעיניים בורקות. הוא לא היה היחיד.
ברוטרדם הניסים אזלו ופערי הכוחות, התשישות, המסעות הארוכים והלחץ הנפשי עשו את שלהם. שחטאר, שכבר הייתה על אדים בלבד, התרסקה והפסידה 7:1. ועדיין, היו רגעים שבהם היה ברור שכולם מבינים את חשיבות ההופעה, את משמעותה.
כשקווין קלסי הצעיר הבקיע את השער לזכות שחטאר דונצק – השער האחרון במשחק – כל אוהדי פיינורד כיבדו אותו במחיאות כפיים. אחרי המשחק צייץ החשבון של פיינורד "כבוד" עם תמונה של אנשי שחטאר – ואלו צייצו אותו מחדש בתודה. "גאים לייצג את אוקראינה בזירת הכדורגל", הם הוסיפו.
"כששחטאר תשחק נגד דינמו קייב באוקראינה מול קהל בדונצק – נדע שהמלחמה הסתיימה", אמר אחד מאנשי המועדון במהלך העונה, "כשהשמיים יהיו שלווים".
![שחקני שחטאר דונצק עם הכיתוב "עצרו את המלחמה" על מדיהם, 9 באפריל 2022 (צילום: AP Photo/Yorgos Karahalis)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/03/AP22099684242551.jpg "שחקני שחטאר דונצק עם הכיתוב "עצרו את המלחמה" על מדיהם, 9 באפריל 2022 (צילום: AP Photo/Yorgos Karahalis)")
כשקווין קלסי הצעיר הבקיע את השער לזכות שחטאר דונצק – השער האחרון במשחק – כל אוהדי פיינורד כיבדו אותו במחיאות כפיים. אחרי המשחק צייץ החשבון של פיינורד "כבוד"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם