לאחרונה עשה הנשיא הרצוג (יצחק) מעשה. הוא לא רק נאם נאום, חשוב ככל שיהיה, אלא עשה מעשה של ממש. הוא הניח לפתחה של מדינת ישראל, קואליציה ואופוזיציה, תומכים ומתנגדים, מתווה לבלימת המשבר המשטרי-חברתי אולי הקשה ביותר בתולדותיה הקצרים של המדינה. משבר שכל כולו הוא תוצאה של ההפיכה המשטרית בהובלת החמישייה הפותחת בנימין נתניהו, אריה דרעי, משה גפני, יריב לוין ושמחה רוטמן. הסכמתו המאולצת של נתניהו, בנאומו בכנסת, להשהות את החקיקה ולהיכנס למשא ומתן עם האופוזיציה, מחזירים את הכדור לידיו של הנשיא.

לאחרונה עשה הנשיא הרצוג מעשה. הוא הניח לפתחה של מדינת ישראל, קואליציה ואופוזיציה, תומכים ומתנגדים, מתווה לבלימת המשבר המשטרי-חברתי אולי הקשה בתולדותיה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה מעמדו של נשיא המדינה? האם הוא יכול לכפות דבר על הצדדים? האם בכלל ראוי שיכניס את ראשו בתוך המחלוקת הקשה שמפלגת את העם?

אמת, סמכות הנשיא לעשות מעשה ולהוביל מהלכים אינה נמצאת בספר החוקים של מדינת ישראל, אך אין זה אומר שאסור לו לפעול.

פרופ' עופר קניג וד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרסמו לאחרונה מאמר ובו הם אומרים כי לנשיא המדינה אין מנדט להגן על הדמוקרטיה "וחוק יסוד: הנשיא מקנה לו בעיקר סמכויות סמליות ורק קומץ סמכויות ביצועיות."

אמנם נכון שבחוק מוזכרות רק קומץ של סמכויות ביצועיות, אך החוק אינו אוסר עליו לפעול. בעיקר לא במצב של משבר חברתי וחוקתי חסר תקדים, כשהוא מזהה כי הדמוקרטיה הישראלית בסכנה והמצב החברתי הוא כה נפיץ עד כי אנחנו עומדים על סיפה של מלחמת אזרחים. כבר היו נשיאים בישראל שנקטו עמדה ועשו מעשים, גם אם לא היו כתובים במפורש בספר החוקים – כולל הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי – אך לענייננו כדאי לשים לב דווקא לנשיא החמישי, יצחק נבון.

לנשיא יצחק הרצוג יש כמה קווים מקבילים לנשיא החמישי, יצחק נבון. שניהם נבחרו בתקופה בה מפלגתם, מפלגת העבודה, הייתה באופוזיציה ואילו בשלטון הייתה הליכוד: נבון נבחר לנשיא ב-1978, כאשר בראש הממשלה עמד מנחם בגין; יצחק הרצוג נבחר לתפקיד ב-2021, כאשר בראש הממשלה עמד בנימין נתניהו.

אמנם נכון שבחוק מוזכרות רק קומץ סמכויות ביצועיות, אך החוק אינו אוסר עליו לפעול. בעיקר לא במצב של משבר חברתי וחוקתי חסר תקדים, כשהוא מזהה כי הדמוקרטיה הישראלית בסכנה

במהלך כהונתו של הנשיא יצחק נבון נקלעה ישראל למשבר סברה ושתילה בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, ובמהלך כהונתו של הנשיא יצחק הרצוג, נקלעה ישראל למשבר חברתי משטרי החמור ביותר בתולדותיה.

שני המשברים עוררו גלים של מחאה חברתית רחבת היקף, כזו שהוציאה ומוציאה מאות אלפים להפגנות המוניות ברחבי המדינה. ועדת כהן, שהוקמה ב-1 בנובמבר 1982 כדי לחקור את אירועי סברה ושתילה בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, הייתה אמנם תוצאה של הפגנות הענק, אך לא פחות מכך השפיעה התערבותו של הנשיא יצחק נבון שאיים בהתפטרות.

טעה הנשיא הראשון הפרופ' חיים וייצמן, כשאמר כי הוא נושא ממחטה בכיסו משום שזהו המקום היחיד אליו מרשים לו לתחוב את אפו. הנשיא הוא ראש המדינה ואינו זקוק לרשות מאיש, בוודאי לא מן הממשלה.

הנשיא יצחק הרצוג מזכיר במזגו את הנשיאים הראשונים, טוב מזג ונוח לבריות. ואכן, בסקרים החודשיים שעורך המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, הוא זוכה מן הציבור למידת אמון גבוהה יותר מאשר הממשלה או הכנסת. נראה גם שהצדדים השונים רוחשים להרצוג אמון וכבר הודיעו כי הם מוכנים לקיים דיונים בבית הנשיא, כל זמן שהחקיקה אינה מקודמת.

כוחו של הנשיא רב מזה הרשמי, רב מזה הכתוב בספר החוקים. הוא נובע מהאמון שהציבור רוחש לו וכשהוא מזהה סכנה למדינה, ועוד סכנה ברורה ומיידית, הוא אינו זקוק למנדט, הוא חייב לפעול, כפי שעשה הנשיא נבון.

יצחק הרצוג, כאמור, אכן פתח במהלך, אבל חלילה לו מלעצור. אם הוא רוצה להזכר כמי שהציל את הדמוקרטיה הישראלית ולא כמי שהניח לה להתדרדר וליפול, עליו להמשיך ולהפעיל את כל הכלים שברשותו וביתר שאת.

עליו להבין שהשעה היא שעת חרום ומחייבת התנהגות של שעת חרום. אם עוד הייתה נדרשת הוכחה, הרי שזו באה עם נאום רחבעם בן שלמה של נתניהו, בו הבהיר כי הוא מתעקש להמשיך ולדהור אל עבר פי התהום. הדברים מקבלים משנה תוקף עם פיטוריו של שר הביטחון, רק משום שהעז להתריע על הסכנות שמעוררים מעשי החקיקה הנמהרים של הממשלה והקואליציה בראשות נתניהו. גם הסכמתו בחצי לב של נתניהו להשהות את החקיקה אינה מביאה אותנו לחוף מבטחים, מה גם שיום למחרת ההסכמה הניחה הקואליציה על שולחן הכנסת את הצעת החוק בעניין הוועדה למינוי שופטים.

עליו להבין שהשעה היא שעת חרום ומחייבת התנהגות של שעת חרום. אם עוד הייתה נדרשת הוכחה, הרי שזו באה עם נאום רחבעם בן שלמה של נתניהו, בו הבהיר כי הוא מתעקש להמשיך ולדהור אל עבר פי התהום

על הנשיא הרצוג להבהיר לממשלה כי יעשה כל מה שנדרש כדי למנוע את הרס הדמוקרטיה הישראלית, ואם יהיה צורך בכך יתייצב בראש המוחים ואף מעבר לכך, כפי שפעל הנשיא החמישי. לו יהי הרצוג נבון.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.