למה פרקליט המדינה שינה לפתע הנחיות לעיון בחומרי חקירות רה"מ

פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: Tomer Neuberg-Flash90)
Tomer Neuberg-Flash90
פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט

פרקליט המדינה, שי ניצן, שינה לפני ימים אחדים את ההנחיות לדרגים המקצועיים בפרקליטות ובמשטרה בדבר מענה לבקשות "גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה". ההנחיות מונעות מהפרקליטות לשחרר לידיעת הציבור חומרי חקירה מתיקי החקירות השונים הנוגעים לראש-הממשלה, בנימין נתניהו. כך עולה ממכתב רשמי של עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה תל-אביב והתובעת בתיקי נתניהו.

מכתבה של בן-ארי, בתשובה לפניית עמותת "חוזה חדש" לקבל לידיה את חומרי העדויות של עד המדינה ארי הרו בפרשות 1000 (תיק המעונות) ואלפיים (תיק נתניהו-מוזס), נשלח יום לאחר שינוי ההנחיות.

פרקליט המדינה, שי ניצן, שינה לפני ימים אחדים את ההנחיות לפרקליטות ולמשטרה בדבר מענה לבקשות לעיין בחומרי החקירה. ההנחיות מונעות מהפרקליטות לשחרר לידיעת הציבור חומרי חקירה מתיקי נתניהו

תגובת דוברות משרד המשפטים לפנייתי מגלה, כי השינוי בהנחיות, המתפרסם כאן לראשונה, בוצע בסעיף שכותרתו "עיתוי הבקשה לעיון". כזכור, לפני הבחירות באפריל, סירב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לחשוף את חומרי החקירה בפרשות נתניהו לציבור הרחב "לפני הבחירות", בנימוק התמוה שיהיה בכך כדי להשפיע על דפוסי ההצבעה.

עדכון ההנחיות נעשה בארבעה ספטמבר, 13 ימים לפני הבחירות. במענה לפניית "חוזה חדש", כותבת בן-ארי, כי הפנייה נבחנה "בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מה-14.8, שעניינה בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק החקירה, לא נוכל למסור את המידע המבוקש בפנייתכם".

ממלא-מקום ראש מחלקת הדוברות במשרד המשפטים, עו"ד נועם שרביט, מסר בתגובת המשרד, כי "אין קשר בין תיקון ההנחיה לבין הבחירות הכלליות שבפתח, ובוודאי שאין כל קשר לתיקי ראש-הממשלה".

לפני כשבועיים – ובטרם נתקבל השינוי האמור – פנה עו"ד גונן בן-יצחק, חבר הנהלת "חוזה חדש" לבן-ארי, בבקשה להעביר לידי העמותה את תמלולי הקלטות עדויות הרו. מספר ימים קודם לכן, פניתי אני לבן-ארי בשמה של הנהלת "חוזה חדש" (שאני אחד מחבריה) להיפגש עמה בניסיון לקבל לידינו את החומרים האמורים.

"בעקבות עתירת העמותה לבית-המשפט, הוסרו צווי-איסור הפרסום שהוטלו על עדויות הרו בפרשות אלה. ואולם, מטעמים שונים, חלקם ודאי מובנים לך, עד לרגע זה, למעלה משבועיים מיום הסרת הצווים – טרם פורסם דבר מהחומרים האמורים. לחומרים אלה חשיבות עליונה לדמוקרטיה ולשלטון החוק בישראל. אין זה סביר שאזרחי ישראל לא ייחשפו לפרטים האמורים. אין מדובר כאן ב'זכות הציבור לדעת', כי אם בחובתו להיחשף לחומרים הנ"ל", נכתב בפנייה לבן-ארי.

"…לחומרים אלה חשיבות עליונה לדמוקרטיה ולשלטון החוק בישראל. אין זה סביר שאזרחי ישראל לא ייחשפו לפרטים האמורים. אין מדובר כאן ב'זכות הציבור לדעת', כי אם בחובתו להיחשף לחומרים הנ"ל", נכתב בפנייה לבן-ארי

לאחר מספר תזכורות, שלחה בן-ארי לבן-יצחק ולי את תשובתה – יום, כאמור, לאחר שינוי ההנחיות בידי ניצן. בן-ארי הבהירה במכתבה, כי עקב שינוי ההנחיות, היא אף מנועה גם מלהיפגש עם נציגי העמותה.

שרביט, ממלא-מקום מנהל מחלקת הדוברות במשרד המשפטים, מסר בתגובתו, כי ההמלצה לשינוי ההנחיות (שהתקבלה לבסוף) "נגעה למסירת חומרי חקירה בשלב שלפני החלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ולכן ממילא אין לכך כל נגיעה לשאלת מסירת חומרי חקירה מתיקי ראש-הממשלה, שם כבר התקבלה החלטה לשקול להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע".

שרביט הוסיף, כי "השינוי שבוצע בהנחיה נוגע לנוסחו של סעיף 7 וכן לשינוי קל בנוסחם של הנספחים להנחיה, והם נערכו בתום דיונים שהתקיימו בנושא אצל פרקליט המדינה ואצל המשנה הפלילי לפרקליט המדינה".

כאמור, סעיף 7 עניינו עיתוי הבקשה לעיון בחומרי חקירה. על-פי הסעיף המעודכן, "ככלל, ובראש בראשונה, יש להימנע ממסירת מידע מתיק חקירה, כאשר קיים חשש לפגיעה בתכלית שלשמה הוא נאסף, קרי, חשש לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי הנובע ממנה…". ואולם, "במקרים חריגים, כאשר יש הצדקה מיוחדת לדבר, ניתן להיעתר לבקשה לעיין במידע מתיק החקירה גם לפני שהסתיימה החקירה".

שרביט ציין בתגובת משרד המשפטים, כי השינוי בהנחיות בא בעקבות המלצת נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שעה שהנספחים תוקנו בעקבות המלצת בית-משפט בהליך אזרחי.

הפעם האחרונה בה שונו הנחיות פרקליט המדינה לגבי עיון במידע המצוי בתיק חקירה, היתה במרץ 2014. באותו חודש הוגשה הצעת החוק, המוכרת כ"חוק ישראל היום"

בהליך זה עלה כי נוסח ההתחייבות בנספחי ההנחיה אוסר באופן גורף על העברת החומר לצדדים שלישיים, וכן קובע באופן קטגורי כי על מקבל המסמכים להשיבם לידי הפרקליטות.

"כעת התיקון קובע כי העברת החומרים לצד שלישי תתאפשר אם היא נועדה למימוש המטרה שלשמה הועברו החומרים, וכן נוספה אפשרות שלפיה לא תוטל על מקבל החומרים החובה להחזירם במקרים המתאימים", נמסר בתגובת משרד המשפטים.

הפעם האחרונה בה שונו הנחיות פרקליט המדינה בדבר בקשת גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה, היתה במרץ 2014. באותו חודש הגישו חבר-הכנסת איתן כבל וחברי-כנסת נוספים את הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, המוכרת כ"חוק ישראל היום". ברבעון האחרון של אותה שנה, נפגשו מוזס ונתניהו במה שיהפוך לפרשת 2000.

בהחלטתו להעמיד את נתניהו לדין במקביל לעריכת שימוע, כותב מנדלבליט: "במהלך הרבעון האחרון של שנת 2014, קיימו נתניהו ומוזס סדרה בת שש פגישות חשאיות במעון ראש הממשלה בירושלים… ברקע לסדרת הפגישות ניצבו אינטרסים של נתניהו ומוזס, כאשר כל אחד מהם הכיר בכך שלצד השני יש יכולת לקדם את האינטרס שלו.

"נתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בקבוצת 'ידיעות אחרונות', שהיה משמעותי מאד עבורו, במיוחד בתקופה זו, היא תקופת הבחירות לכנסת העשרים. נתניהו ידע שמוזס יכול להשפיע השפעה מהותית על התכנים ב'ידיעות אחרונות' וב-ynet. מוזס חפץ בחקיקה שתגביל את 'ישראל היום' ובכך תיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי, והיה מעוניין כי נתניהו יפעיל את כוחו לקידומה".

העובדה שגם אז שונו ההנחיות כשצף עניינו של נתניהו בתקשורת, לא בהכרח מעידה על יד מכוון. אבל תיק נתניהו-מוזס מלווה אותנו מאז, וכל שינוי הנחיות – משרת את החשוד בפלילים על-חשבון טובת הציבור

העובדה שגם באותה פעם שונו ההנחיות בדיוק כשצפו עניינים הנוגעים לעניינו של נתניהו בתקשורת, לא בהכרח מעידה על יד מכוון. אבל העובדה שתיק נתניהו-מוזס מלווה אותנו מאז, וכל שינוי הנחיות משרת את ראש-הממשלה החשוד בפלילים על-חשבון טובת הציבור, מעידה על האווירה והרוח הכללית הנושבת מכיוונם של מנדלבליט וניצן.

גם אם נקבל את טענת דוברות משרד המשפטים בדבר היעדר קשר בין שינוי ההנחיות לפני שמונה ימים לתיקי נתניהו – הרי שהיא ודאי לא מחזקת את עקרון השקיפות וזכות הציבור לדעת.

נשאלת גם השאלה, האם ראוי ונכון ציבורית, לקבל בכלל החלטות על שינוי הנחיות אלה ודומות להן, כשענייניו המשפטיים של ראש-ממשלה מכהן נידונים ובטרם קבלת הכרעה בפרשות בהן הוא נחשד; זאת, כשלושה שבועות לפני קיומו המתוכנן של השימוע לנתניהו.

הרי לאופן בו יסתיימו ענייניו המשפטיים של נתניהו, תהיה ודאי השלכה כבדת משקל על הנחיות הפרקליטות בדבר מסירת חומרי חקירה לעיון הציבור, וכן להנחיות דומות.

בהערת-זוטא חשוב להבהיר, כי סירובה של בן-ארי להיפגש עם נציגי "חוזה חדש" מובן וסביר. בימים אלה, כשראש-הממשלה מפיץ רוח רעה נגד כל גורם וזרוע ברשויות החוק, במסגרת מלחמתו להינצל מהרשעה בפרשות השחיתות החמורות בהן הוא נחשד – אפשר רק להניח מה היה עושים ראש-הממשלה או גורמים מטעמו, מקיומה של פגישה כזאת.

בין אם מדובר בצירופי מקרים של עיתוי, קשר שתיקה, או בשינוי הנחיות פרקליט המדינה שלא נוגע לחקירות רה"מ, בימים הקרובים יילכו אזרחי ישראל לקלפיות ללא ידע הכרחי ומלא על פרשות השחיתות שלו

לבן-ארי, שמלחמתה הנחושה לאכיפת החוק גם ביחס לראש-הממשלה ראויה להערכה וחושפת אותה למסכת לחצים ומאבקים, לרבות בתוך משרד המשפטים עצמו, עדיף לפעול בשקט ובנחישות, מאשר להיות חשופה עוד יותר למהלך השמד של נתניהו נגד שלטון החוק והדמוקרטיה.

כך או כך, בין אם מדובר בצירופי מקרים של עיתוי, קשר שתיקה או בשינוי הנחיות פרקליט המדינה שלא נוגע לחקירות ראש-הממשלה, השורה התחתונה אחת היא: בעוד ימים ספורים יילכו אזרחי ישראל לקלפיות כשהם נעדרי ידע הכרחי ומלא על פרשות השחיתות של ראש-הממשלה שלהם

לפני הבחירות באפריל היה זה מנדלבליט, שעצר את פרסום החומרים והגדיר בכך את "פרטיותו" של ראש-הממשלה כקודמת לחובת הציבור לדעת עבור מי הוא הולך להצביע.

אחר-כך הטילו מנדלבליט והפרקליטות צווי איסור פרסום על תמלילי עדויות עדי המדינה. לאחר שאלה הוסרו בידי בתי-המשפט בעקבות עתירות "חוזה חדש", מונעת המדיניות הרשמית את העברת החומרים בהקשר עד המדינה הרו.

מה תועלת יש בהסרת צווי איסור פרסום אם המדינה – הפרקליטות והיועץ-המשפטי לממשלה – מסרבים למסור לציבור את חומרי החקירות הרלוונטיים?

"מבקר" המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, עצר פרסום דוח בדבר מעורבותו של נתניהו בתחום התקשורת, המוגדר כ"דוח חמור"; ואלה דוגמאות רק מהעת האחרונה.

מה תועלת יש בהסרת צווי איסור פרסום אם המדינה – הפרקליטות והיועץ-המשפטי לממשלה – מסרבים למסור לציבור את חומרי החקירות הרלוונטיים? וההיגיון, ההיגיון אומר שאם המלחמה נגד פרסום חומרי עדויות הרו ודוח מבקר המדינה כה עצומה – כנראה שיש סיבה.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
גין גולד, 1. ככה יפה, בלי תמונה ועם שם לא ברור? אנשים עוד עלולים לחשוד בך שאת טרולית. 2. השלט האמור לא נתלה על-ידי, לא בידיעתי ולא ביוזמתי. כנ"ל גם באשר לגונן בן-יצחק היקר. לא שאני לחלו... המשך קריאה

גין גולד,
1. ככה יפה, בלי תמונה ועם שם לא ברור? אנשים עוד עלולים לחשוד בך שאת טרולית.
2. השלט האמור לא נתלה על-ידי, לא בידיעתי ולא ביוזמתי. כנ"ל גם באשר לגונן בן-יצחק היקר. לא שאני לחלוטין מסתייג ממנו; הרי למה חף מפשע צריך פיסקת התגברות?
3. לשנוא את ביבי?! מי יעלה על הדעת, איך אפשר. ביבי וכל הימנים הם דובשניות של מתיקות שמעולם לא סנטו אפילו במישהו. כעומק הרגישות – עומק האלימות.
4. על עובדה אחת בטקסט יש לך ערעור?
5. בקיצור, תגובת ניסיון ספין של טרולית, ולכן אני גם מגיב עליה: כי ישנם עוד קוראים שנחשפים וממילא זה גם מגביר את הטראפיק והחשיפה לפוסט. תודה.

חזון או בלוף הכי מחליא, לא אתם חלק מהמפגינים בפתח תקווה שם תלו שלטים נתניהו אתה אשם עד שתוכיח חפותך, יש לכם חוצפה לעסוק בדמוקרטיה, שאט נפש חשה נגד גונן ושדמי הידועים כשונאי נתניהו וכמוב... המשך קריאה

חזון או בלוף הכי מחליא, לא אתם חלק מהמפגינים בפתח תקווה שם תלו שלטים נתניהו אתה אשם עד שתוכיח חפותך, יש לכם חוצפה לעסוק בדמוקרטיה, שאט נפש חשה נגד גונן ושדמי הידועים כשונאי נתניהו וכמובן רק לא ביבי.

עוד 1,260 מילים ו-2 תגובות
סגירה