למה פרקליט המדינה שינה לפתע הנחיות לעיון בחומרי חקירות רה"מ

פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: Tomer Neuberg-Flash90)
Tomer Neuberg-Flash90
פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט

פרקליט המדינה, שי ניצן, שינה לפני ימים אחדים את ההנחיות לדרגים המקצועיים בפרקליטות ובמשטרה בדבר מענה לבקשות "גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה". ההנחיות מונעות מהפרקליטות לשחרר לידיעת הציבור חומרי חקירה מתיקי החקירות השונים הנוגעים לראש-הממשלה, בנימין נתניהו. כך עולה ממכתב רשמי של עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה תל-אביב והתובעת בתיקי נתניהו.

מכתבה של בן-ארי, בתשובה לפניית עמותת "חוזה חדש" לקבל לידיה את חומרי העדויות של עד המדינה ארי הרו בפרשות 1000 (תיק המעונות) ואלפיים (תיק נתניהו-מוזס), נשלח יום לאחר שינוי ההנחיות.

פרקליט המדינה, שי ניצן, שינה לפני ימים אחדים את ההנחיות לפרקליטות ולמשטרה בדבר מענה לבקשות לעיין בחומרי החקירה. ההנחיות מונעות מהפרקליטות לשחרר לידיעת הציבור חומרי חקירה מתיקי נתניהו

תגובת דוברות משרד המשפטים לפנייתי מגלה, כי השינוי בהנחיות, המתפרסם כאן לראשונה, בוצע בסעיף שכותרתו "עיתוי הבקשה לעיון". כזכור, לפני הבחירות באפריל, סירב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לחשוף את חומרי החקירה בפרשות נתניהו לציבור הרחב "לפני הבחירות", בנימוק התמוה שיהיה בכך כדי להשפיע על דפוסי ההצבעה.

עדכון ההנחיות נעשה בארבעה ספטמבר, 13 ימים לפני הבחירות. במענה לפניית "חוזה חדש", כותבת בן-ארי, כי הפנייה נבחנה "בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מה-14.8, שעניינה בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק החקירה, לא נוכל למסור את המידע המבוקש בפנייתכם".

ממלא-מקום ראש מחלקת הדוברות במשרד המשפטים, עו"ד נועם שרביט, מסר בתגובת המשרד, כי "אין קשר בין תיקון ההנחיה לבין הבחירות הכלליות שבפתח, ובוודאי שאין כל קשר לתיקי ראש-הממשלה".

לפני כשבועיים – ובטרם נתקבל השינוי האמור – פנה עו"ד גונן בן-יצחק, חבר הנהלת "חוזה חדש" לבן-ארי, בבקשה להעביר לידי העמותה את תמלולי הקלטות עדויות הרו. מספר ימים קודם לכן, פניתי אני לבן-ארי בשמה של הנהלת "חוזה חדש" (שאני אחד מחבריה) להיפגש עמה בניסיון לקבל לידינו את החומרים האמורים.

"בעקבות עתירת העמותה לבית-המשפט, הוסרו צווי-איסור הפרסום שהוטלו על עדויות הרו בפרשות אלה. ואולם, מטעמים שונים, חלקם ודאי מובנים לך, עד לרגע זה, למעלה משבועיים מיום הסרת הצווים – טרם פורסם דבר מהחומרים האמורים. לחומרים אלה חשיבות עליונה לדמוקרטיה ולשלטון החוק בישראל. אין זה סביר שאזרחי ישראל לא ייחשפו לפרטים האמורים. אין מדובר כאן ב'זכות הציבור לדעת', כי אם בחובתו להיחשף לחומרים הנ"ל", נכתב בפנייה לבן-ארי.

"…לחומרים אלה חשיבות עליונה לדמוקרטיה ולשלטון החוק בישראל. אין זה סביר שאזרחי ישראל לא ייחשפו לפרטים האמורים. אין מדובר כאן ב'זכות הציבור לדעת', כי אם בחובתו להיחשף לחומרים הנ"ל", נכתב בפנייה לבן-ארי

לאחר מספר תזכורות, שלחה בן-ארי לבן-יצחק ולי את תשובתה – יום, כאמור, לאחר שינוי ההנחיות בידי ניצן. בן-ארי הבהירה במכתבה, כי עקב שינוי ההנחיות, היא אף מנועה גם מלהיפגש עם נציגי העמותה.

שרביט, ממלא-מקום מנהל מחלקת הדוברות במשרד המשפטים, מסר בתגובתו, כי ההמלצה לשינוי ההנחיות (שהתקבלה לבסוף) "נגעה למסירת חומרי חקירה בשלב שלפני החלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ולכן ממילא אין לכך כל נגיעה לשאלת מסירת חומרי חקירה מתיקי ראש-הממשלה, שם כבר התקבלה החלטה לשקול להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע".

שרביט הוסיף, כי "השינוי שבוצע בהנחיה נוגע לנוסחו של סעיף 7 וכן לשינוי קל בנוסחם של הנספחים להנחיה, והם נערכו בתום דיונים שהתקיימו בנושא אצל פרקליט המדינה ואצל המשנה הפלילי לפרקליט המדינה".

כאמור, סעיף 7 עניינו עיתוי הבקשה לעיון בחומרי חקירה. על-פי הסעיף המעודכן, "ככלל, ובראש בראשונה, יש להימנע ממסירת מידע מתיק חקירה, כאשר קיים חשש לפגיעה בתכלית שלשמה הוא נאסף, קרי, חשש לפגיעה בחקירה או בהליך הפלילי הנובע ממנה…". ואולם, "במקרים חריגים, כאשר יש הצדקה מיוחדת לדבר, ניתן להיעתר לבקשה לעיין במידע מתיק החקירה גם לפני שהסתיימה החקירה".

שרביט ציין בתגובת משרד המשפטים, כי השינוי בהנחיות בא בעקבות המלצת נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שעה שהנספחים תוקנו בעקבות המלצת בית-משפט בהליך אזרחי.

הפעם האחרונה בה שונו הנחיות פרקליט המדינה לגבי עיון במידע המצוי בתיק חקירה, היתה במרץ 2014. באותו חודש הוגשה הצעת החוק, המוכרת כ"חוק ישראל היום"

בהליך זה עלה כי נוסח ההתחייבות בנספחי ההנחיה אוסר באופן גורף על העברת החומר לצדדים שלישיים, וכן קובע באופן קטגורי כי על מקבל המסמכים להשיבם לידי הפרקליטות.

"כעת התיקון קובע כי העברת החומרים לצד שלישי תתאפשר אם היא נועדה למימוש המטרה שלשמה הועברו החומרים, וכן נוספה אפשרות שלפיה לא תוטל על מקבל החומרים החובה להחזירם במקרים המתאימים", נמסר בתגובת משרד המשפטים.

הפעם האחרונה בה שונו הנחיות פרקליט המדינה בדבר בקשת גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה, היתה במרץ 2014. באותו חודש הגישו חבר-הכנסת איתן כבל וחברי-כנסת נוספים את הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, המוכרת כ"חוק ישראל היום". ברבעון האחרון של אותה שנה, נפגשו מוזס ונתניהו במה שיהפוך לפרשת 2000.

בהחלטתו להעמיד את נתניהו לדין במקביל לעריכת שימוע, כותב מנדלבליט: "במהלך הרבעון האחרון של שנת 2014, קיימו נתניהו ומוזס סדרה בת שש פגישות חשאיות במעון ראש הממשלה בירושלים… ברקע לסדרת הפגישות ניצבו אינטרסים של נתניהו ומוזס, כאשר כל אחד מהם הכיר בכך שלצד השני יש יכולת לקדם את האינטרס שלו.

"נתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בקבוצת 'ידיעות אחרונות', שהיה משמעותי מאד עבורו, במיוחד בתקופה זו, היא תקופת הבחירות לכנסת העשרים. נתניהו ידע שמוזס יכול להשפיע השפעה מהותית על התכנים ב'ידיעות אחרונות' וב-ynet. מוזס חפץ בחקיקה שתגביל את 'ישראל היום' ובכך תיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי, והיה מעוניין כי נתניהו יפעיל את כוחו לקידומה".

העובדה שגם אז שונו ההנחיות כשצף עניינו של נתניהו בתקשורת, לא בהכרח מעידה על יד מכוון. אבל תיק נתניהו-מוזס מלווה אותנו מאז, וכל שינוי הנחיות – משרת את החשוד בפלילים על-חשבון טובת הציבור

העובדה שגם באותה פעם שונו ההנחיות בדיוק כשצפו עניינים הנוגעים לעניינו של נתניהו בתקשורת, לא בהכרח מעידה על יד מכוון. אבל העובדה שתיק נתניהו-מוזס מלווה אותנו מאז, וכל שינוי הנחיות משרת את ראש-הממשלה החשוד בפלילים על-חשבון טובת הציבור, מעידה על האווירה והרוח הכללית הנושבת מכיוונם של מנדלבליט וניצן.

גם אם נקבל את טענת דוברות משרד המשפטים בדבר היעדר קשר בין שינוי ההנחיות לפני שמונה ימים לתיקי נתניהו – הרי שהיא ודאי לא מחזקת את עקרון השקיפות וזכות הציבור לדעת.

נשאלת גם השאלה, האם ראוי ונכון ציבורית, לקבל בכלל החלטות על שינוי הנחיות אלה ודומות להן, כשענייניו המשפטיים של ראש-ממשלה מכהן נידונים ובטרם קבלת הכרעה בפרשות בהן הוא נחשד; זאת, כשלושה שבועות לפני קיומו המתוכנן של השימוע לנתניהו.

הרי לאופן בו יסתיימו ענייניו המשפטיים של נתניהו, תהיה ודאי השלכה כבדת משקל על הנחיות הפרקליטות בדבר מסירת חומרי חקירה לעיון הציבור, וכן להנחיות דומות.

בהערת-זוטא חשוב להבהיר, כי סירובה של בן-ארי להיפגש עם נציגי "חוזה חדש" מובן וסביר. בימים אלה, כשראש-הממשלה מפיץ רוח רעה נגד כל גורם וזרוע ברשויות החוק, במסגרת מלחמתו להינצל מהרשעה בפרשות השחיתות החמורות בהן הוא נחשד – אפשר רק להניח מה היה עושים ראש-הממשלה או גורמים מטעמו, מקיומה של פגישה כזאת.

בין אם מדובר בצירופי מקרים של עיתוי, קשר שתיקה, או בשינוי הנחיות פרקליט המדינה שלא נוגע לחקירות רה"מ, בימים הקרובים יילכו אזרחי ישראל לקלפיות ללא ידע הכרחי ומלא על פרשות השחיתות שלו

לבן-ארי, שמלחמתה הנחושה לאכיפת החוק גם ביחס לראש-הממשלה ראויה להערכה וחושפת אותה למסכת לחצים ומאבקים, לרבות בתוך משרד המשפטים עצמו, עדיף לפעול בשקט ובנחישות, מאשר להיות חשופה עוד יותר למהלך השמד של נתניהו נגד שלטון החוק והדמוקרטיה.

כך או כך, בין אם מדובר בצירופי מקרים של עיתוי, קשר שתיקה או בשינוי הנחיות פרקליט המדינה שלא נוגע לחקירות ראש-הממשלה, השורה התחתונה אחת היא: בעוד ימים ספורים יילכו אזרחי ישראל לקלפיות כשהם נעדרי ידע הכרחי ומלא על פרשות השחיתות של ראש-הממשלה שלהם

לפני הבחירות באפריל היה זה מנדלבליט, שעצר את פרסום החומרים והגדיר בכך את "פרטיותו" של ראש-הממשלה כקודמת לחובת הציבור לדעת עבור מי הוא הולך להצביע.

אחר-כך הטילו מנדלבליט והפרקליטות צווי איסור פרסום על תמלילי עדויות עדי המדינה. לאחר שאלה הוסרו בידי בתי-המשפט בעקבות עתירות "חוזה חדש", מונעת המדיניות הרשמית את העברת החומרים בהקשר עד המדינה הרו.

מה תועלת יש בהסרת צווי איסור פרסום אם המדינה – הפרקליטות והיועץ-המשפטי לממשלה – מסרבים למסור לציבור את חומרי החקירות הרלוונטיים?

"מבקר" המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, עצר פרסום דוח בדבר מעורבותו של נתניהו בתחום התקשורת, המוגדר כ"דוח חמור"; ואלה דוגמאות רק מהעת האחרונה.

מה תועלת יש בהסרת צווי איסור פרסום אם המדינה – הפרקליטות והיועץ-המשפטי לממשלה – מסרבים למסור לציבור את חומרי החקירות הרלוונטיים? וההיגיון, ההיגיון אומר שאם המלחמה נגד פרסום חומרי עדויות הרו ודוח מבקר המדינה כה עצומה – כנראה שיש סיבה.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט מחבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
גין גולד, 1. ככה יפה, בלי תמונה ועם שם לא ברור? אנשים עוד עלולים לחשוד בך שאת טרולית. 2. השלט האמור לא נתלה על-ידי, לא בידיעתי ולא ביוזמתי. כנ"ל גם באשר לגונן בן-יצחק היקר. לא שאני לחלו... המשך קריאה

גין גולד,
1. ככה יפה, בלי תמונה ועם שם לא ברור? אנשים עוד עלולים לחשוד בך שאת טרולית.
2. השלט האמור לא נתלה על-ידי, לא בידיעתי ולא ביוזמתי. כנ"ל גם באשר לגונן בן-יצחק היקר. לא שאני לחלוטין מסתייג ממנו; הרי למה חף מפשע צריך פיסקת התגברות?
3. לשנוא את ביבי?! מי יעלה על הדעת, איך אפשר. ביבי וכל הימנים הם דובשניות של מתיקות שמעולם לא סנטו אפילו במישהו. כעומק הרגישות – עומק האלימות.
4. על עובדה אחת בטקסט יש לך ערעור?
5. בקיצור, תגובת ניסיון ספין של טרולית, ולכן אני גם מגיב עליה: כי ישנם עוד קוראים שנחשפים וממילא זה גם מגביר את הטראפיק והחשיפה לפוסט. תודה.

חזון או בלוף הכי מחליא, לא אתם חלק מהמפגינים בפתח תקווה שם תלו שלטים נתניהו אתה אשם עד שתוכיח חפותך, יש לכם חוצפה לעסוק בדמוקרטיה, שאט נפש חשה נגד גונן ושדמי הידועים כשונאי נתניהו וכמוב... המשך קריאה

חזון או בלוף הכי מחליא, לא אתם חלק מהמפגינים בפתח תקווה שם תלו שלטים נתניהו אתה אשם עד שתוכיח חפותך, יש לכם חוצפה לעסוק בדמוקרטיה, שאט נפש חשה נגד גונן ושדמי הידועים כשונאי נתניהו וכמובן רק לא ביבי.

עוד 1,260 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 18 בספטמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ישראל נקלעה למשבר הפוליטי המסובך ביותר בתולדותיה

על פי תוצאות המדגמים, אלה בחירות שבהן אף אחד אינו יכול לממש את ההישג שלו ● ליברמן התחזק אבל אינו נחוץ להקמת ממשלת אחדות ● החרדים התחזקו אבל אינם מספיקים לנתניהו לשימור ממשלתו ● המשותפת התחזקה אבל אף אחד לא רואה בה שותפה לגיטימית ● במציאות שנוצרה, קשה לראות כרגע פתרון ● פרשנות

בשעה 3:15 לפנות בוקר עלה בנימין נתניהו על הבמה בגני התערוכה, באולם ריק למחצה, וסימן גבולות גזרה.

נתניהו הבין שנוצח בבחירות הללו, או לפחות לא עמד במשימת ה-61 על פי תוצאות המדגמים. הוא הבין שאין לו ממשלה בלי כחול-לבן, בדיוק כפי שאין לכחול-לבן ממשלה בלי הליכוד. ואם זה לא היה ברור לבני גנץ, נתניהו הודיע לו שאין לו שום אופציה בלעדיו כי אי אפשר להישען על ממשלה עם "המפלגות הערביות שמהללות מחבלים".

במלים אחרות: מעל הבמה החל ראש הממשלה במשא ומתן עם תנאים מוקדמים. "אני הוא השותף שלך, לא יעזור לך כלום", הוא שידר לגנץ. וגם: המפלגות החרדיות הן השותפות הטבעיות שלי ולא יעזור ללפיד כלום. אני רוצה שכל המפלגות הציוניות יהיו בפנים. ליוסי ביילין זה כבר הזכיר את ממשלת האחדות של 1984, שמנתה 97 חברי כנסת, "וזה לא מתאים לדמוקרטיה".

התרוממות רוח לא הייתה אתמול בגני התערוכה, אבל גם לא אצל גנץ. ככה בדיוק נראה תיקו מקסיקני: כל אחד מחזיק בידיו אקדח, אבל אף אחד לא יכול לירות בלי להיפגע.

גנץ וחבריו למדו את הלקח מהפארסה אחרי הבחירות באפריל, ועכשיו גילו אחריות ובגרות רבה יותר ולא עשו מסיבות ניצחון לפני תוצאות האמת. בניגוד לנתניהו, הדילמה שלהם עצומה ברגע זה. נתניהו הפנים שהוא צריך אותם. הם צריכים להבין שהם לא יכולים לקבל את הליכוד בלעדיו.

אביגדור ליברמן הציע אתמול לנשיא ראובן ריבלין להזמין את נתניהו וגנץ לארוחת צהריים בבית הנשיא ביום שישי הקרוב, כדי לכפות על השניים ממשלת אחדות. לשם כך צריכה כחול-לבן להתנער מכל הנרטיב שדבקה בו בבחירות, ולפיד ויעלון יצטרכו לשבת בממשלה עם מי שמרחף מעליו כתב אישום בשלושה תיקים. אם זה יקרה, לכחול-לבן לא יהיה שום ערך.

יאיר לפיד ביקש אתמול מכולם סבלנות. הוא רוצה שתהליכים יבשילו. במלים אחרות, הוא רוצה שהליכוד יגרש את נתניהו כדי שתוכל לקום ממשלת אחדות בלעדיו. גם זה לא יכול לקרות, כי בליכוד לא עושים דברים כאלה, גם אם רוצים.

נתניהו אמר אתמול בנאומו כי ידענו "לעמוד יחד מלוכדים". המסר מכוון בעיקר לעתיד הקרוב. בליכוד יודעים היטב כי מי שישבור את השורה וירים את נס המרד יפגע בעצמו. אפשר לקטר ולקלל את נתניהו, אבל רק בדלתיים סגורות. באוויר הפתוח זה מסוכן.

אלה בחירות שבהן אף אחד אינו יכול לממש את ההישג שלו. ליברמן קיבל לפי הסקרים שמונה מנדטים וזה יפה, אבל הוא לא לשון מאזניים. אין לו אופציה להקים ממשלה עם השמאל, ואם תקום ממשלת אחדות בין כחול-לבן והליכוד, הם יכולים להשאיר אותו בחוץ.

החרדים הגבירו את כוחם, אבל גם הם אינם לשון מאזניים, כמו שהיו פעם. הימין והשמאל התרסקו. ימינה ציפתה לדו-ספרתי וקיבלה מפלגה קטנה שמתפצלת לשתי סיעות לפחות.

המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר מגדרות בסקרים עשרה מנדטים. הערבים רשמו הישג מצוין, אבל הם מחוץ למשחק. כמו החרדים, הם תמיד יוכלו להתגאות בעלייה מנדטים למרות ההסתה, ואולי דווקא בגללה.

זה אולי המשבר הפוליטי המסובך בתולדות המדינה. אני לא רואה לו פתרון. כל אפשרות כמעט ואינה מתקבלת על הדעת. לפי המדגמים, אין אפשרות לממשלה רחבה, ואין היתכנות לממשלה צרה, מימין או משמאל. הנשיא ריבלין יכול להבטיח שיעשה הכול שלא יהיה סיבוב בחירות שלישי, אבל גם כוחו מוגבל. רק ראש יצירתי יעזור כאן, כדי לרבע את מעגל הקסמים. במהלך הלילה לא שמעתי איזה רעיון פורץ דרך.

עוד 490 מילים

אילו היה קצת פחות זחוח

מה מקומם בו כל כך? מה מוציא מהדעת? מה מרגיז ומהפך קרביים באיש הזה?
מה הופך אותו לבלתי נסבל בחיינו?

זו לא השחיתות. כבר היו מושחתים לפניו. לא הנהנתנות ולא השקרים ואפילו לא ההסתה. כל אלה גורמים לרגש בוז כלפיו. לדחיה לגועל. אבל מה שמעצבן, מרתיח, מעורר קבס באיש הזה זו הזחיחות.

כשכל אזרח נורמאלי בעל מוסר ונורמות מתפלץ לשמע מעלליו, הוא זחוח. חיוך מרוח על שפתיו. עיניו מצטמצמות וחזהו מתנפח וזנבו הצבעוני מהדס על רחבת המסדרים.

מתנות במאות אלפי שקלים? ארוחות גורמה על חשבון המדינה? טיסות ראווה ורכישת מיטה-מטוס-מטבח-בית חדשים במאות מיליונים? הוא תמיד יוצא אל המצלמות מחייך וזחוח.

מיליארדרים מזינים את חייו, בעל קזינו מממן לו עיתון פרטי? הוא מפגין חיוך של חתול שבע מרוצה מעצמו. לא מזיז לו את קצה המצפון.

המלצות משטרה על שוחד מרמה והפרת אמונים? שורה של מקורביו הופכים לעדי מדינה? מתארים את מעשי השחיתות והוראות השחיתות ומתווה השחיתות? מיואשים מנאמנותו, מחשבים כבר את קיצם בכלא? הוא ממרק את התסרוקת, מיישר את העניבה וצועד כמו טווס לתוך המליאה, או אל הבית הלבן דרך הקונגרס, ישר לתוך העין של כל אזרח.

בגאוותנות מוחצנת. בשחצנות ללא גבולות. נושא נאום שמתעלם לחלוטין מתחושות הבטן של כל מי שחי בארץ הזאת. שקוע בעולמו היהיר, הארוגנטי כלפי כל מי שלא הוא, או לא מסכים לדעתו. הוא מנפח איומים מפלצתיים ומחייך בהנאה.

כל גופו מפגין מבעד לחליפות המבריקות את הזחיחות הבלתי אנושית. הרברבנות חסרת הפשר. זו מהפרצוף המחייך המאופר המודבק – זה מה שמוציא מהכלים. ראש ממשלה זחוח. שחצן. שויצר אזורי שברגע אחד על כורסא בבית הלבן הופך לחנפן חיוור ומתרפס לפני נשיא טווסי לא פחות ממנו.

מה שמרגיז מקומם מטריף את הדעת זו הזחיחות הזו. במדינה למודת סבל וצער, עוני, שכול ופיגועים, יוקר מחיה מטורף ובעיות חברה עגומות וקשות. מדינה מסוכסכת עם עצמה, שקועה עד צוואר בכאוס דתי ועדתי, במלחמת אזרחים תודעתית שהוא ממוביליה הראשיים. והוא צוחק.

מזלזל. משחק כמו אחרון הליצנים בקטעי וידאו עצמיים. לא מתראיין. לא עונה לשאלות עיתונאים אלא אם הם מתרפסים לרגליו כמו כלבה צייתנית. ראש ממשלת הזחיחות.

אילו היה קצת יותר צנוע. קצת מתחשב. לוקח ללב. אילו לרגע היה נשנק מדמעות על קבר מישהו שאינו אחיו. אילו היה מתכסה בבושה על מעשי בנו ודבריו המעליבים. אילו היה חש מועקה כשמתפרסמות ההקלטות של אשתו רודה בכל מי שהימרה את פיה.

אילו היה מקשיב, מרגיש את הישראלים האחרים שאינם מעריציו העיוורים. סתם אזרחים הנאבקים על חייהם במדינה קשת יום, צרובת שמש וסימני שאלה על עתידם. אילו היה אדם קצת פחות זחוח. בן אדם.

אילו היה. אולי אפשר היה לפתוח כאן את השיח הציבורי על בעיותיה האמיתיות ועתידה של המדינה. על הכיבוש וסכנת המדינה הדו לאומית. על החקיקה האנטי דמוקרטית וגבולותיה. על גירוש מבקשי המקלט. על הפטור מגיוס לדורות של מאות אלפי אזרחים חרדים החיים על חשבון שאר האזרחים. הופכים לסחטני כספים וחיים וממשכנים את עתידנו.

אפשר היה לבדוק את גבולות ההסכמה בין ימין לשמאל. לדבר על הדמוקרטיה השברירית. להפסיק להאשים בבגידה חצי מהעם, ולהפסיק לפרסם כינויים קללות והשמצות בכל שיחת רשת.

אילו היה פחות זחוח, אולי היינו פחות מושפעים ממנו ומתחילים לדבר ביננו. אולי תומכיו היו מוצאים עמדה עצמאית בלי לפחד מכיכר העיר שתקיא ותוקיע אותם. מתנגדיו היו מוצאים פחות פאשיסטים וגזענים ביננו. גווני השיח הישראלי וחלוקת הדעות היו אז שונים לחלוטין. רגועים יותר. נורמאליים במידה.

כדי להבריא את ישראל צריך להסיר את הזחיחות החולנית מפרצופו. שיתחיל לדאוג. שיפגין פחד. שנראה אותו ממצמץ, רועד, משקשק, מזיע, מגמגם, מתנצל, מצטער, מבקש הבנה כמו אחד האדם, ולא מתנהג כמו רובוט זחוח וחסר אחריות.

היום אפשר לבחון אם עדין נותרה בו זחיחות או שהתחיל להבין את המציאות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 551 מילים

בליכוד פנו לעמיר פרץ, שהשיב שאם מפלגת השלטון תחליף את נתניהו - יהיה על מה לדבר

ליברמן אמר שהתאכזב מנאום גנץ וקרא לנשיא למלא תפקיד אקטיבי בהרכבת הממשלה ● בן גביר אמר שעוצמה יהודית תתמודד גם בבחירות הקרובות ● איש הפרקליטות לשעבר אורי קורב: נתניהו פנה אליי כדי שאייצג אותו ● מיקי זוהר: חוק המצלמות היה שגיאה פוליטית של הליכוד ● לפי המידע הנוכחי, שעולה מספירת הקולות, הן לכחול לבן והן לליכוד יש 32 מנדטים

10:06 עריכה

בצלאל סמוטריץ' מימינה מותח הבוקר ביקורת בחשבון הטוויטר שלו על יושב ראש עוצמה יהודית, איתמר בן גביר –

09:56 עריכה

בליכוד פנו ליושב העבודה-גשר, עמיר פרץ, כדי שיצטרף אליהם, וזה השיב שאם מפלגת השלטון תחליף את נתניהו, יהיה על מה לדבר – כך פירסם חיים לוינסון מ"הארץ"

09:47 עריכה

יושב ראש כחול לבן, בני גנץ, בפתח ביתו הבוקר: "אנחנו מחכים לראות איך יהיו תוצאות האמת, איך זה יתפתח; נמתין עוד יום, נמתין עוד יומיים, נאחל לעם ישראל ממשלת אחדות טובה, רצויה. שהמערכת תירגע טיפה, ונצא לדרכנו".

09:39 עריכה

"רק אומר" – גרסת אחמד טיבי

09:32 עריכה

עוצמה יהודית אמנם לא נכנסה לכנסת, אך בראיון לאילנה דיין וישי שנרב בגלי צה"ל הכריז איתמר בן גביר כי מפלגתו תשוב ותתמודד גם בבחירות הבאות. בראיון לשרון גל בגלי ישראל מתח בן גביר ביקורת על ראש הממשלה: "נתניהו הלך לנו על הראש בצעד טיפשי וחסר אחריות".

09:02 עריכה

עורך הדין אורי קורב, ששימש כתובע מטעם הפרקליטות בתקופת משפטיו של אהוד אולמרט, סיפר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה אליו בבקשה שייצג אותו. קורב, שעובד כיום במשרד עורכי הדין טולצ'ינסקי, שטרן, מרציאנו, כהן, לויצקי ושות', אמר שהדבר לא הסתייע. במהלך עבודתו בפרקליטות עסק קורב גם בתיקי נתניהו.

את הדברים אמר קורב בראיון לדני קושמרו בחדשות 12.

08:48 עריכה

חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד התראיין הבוקר לשורת כלי תקשורת ונדרש לענייני השעה. בראיון לניסים משעל וגיא פלג אמר זוהר כי "אחת השגיאות של קמפיין הליכוד היא חוק המצלמות שהעיר את החברה הערבית וגרם לה לצאת ולהצביע".

בראיון לאפי טריגר בגלי צה"ל אמר יושב ראש ועדת הכנסת כי "הליכוד תהיה חלק בכל ממשלה, וראש הממשלה יהיה נתניהו". עוד הוסיף זוהר כי "אין אפשרות שהוא יהיה שני ברוטציה". חבר הכנסת גם אמר ש"המנצח הגדול של הבחירות הוא אביגדור ליברמן", והוסיף ש"המשוואה הפוליטית יכולה להיפתר על ידו".

08:34 עריכה

שלושת ערוצי הטלוויזיה – כאן 11, קשת 12 ורשת 13 – מדווחים על תוצאות האמת, לפי מידע לא רשמי, אחרי ספירה יותר מ-90% מהקלפיות.

08:29 עריכה

יושב ראש ישראל ביתנו אמר הבוקר לתקשורת, בסמוך לפתח ביתו בנוקדים: "אני מאוד התאכזבתי מנאומו של בני גנץ. אני לא שמעתי דברים ברורים".

עוד אמר ליברמן: "אני חושב שהתמונה ברורה מאוד אחרי ספירת האמת של 91% מהקולות, ולכן מנדט לכאן או מנדט לשם לא ישנו את התמונה הכוללת, והמסקנה היא ברורה: כל מה שאמרנו לאורך כל מערכת הבחירות מתממש; יש אופציה אחת ויחידה – ממשלת אחדות לאומית, ממשלה ליברלית רחבה, ואנחנו, לכן, נגיד עוד פעם, שלא נצטרף לשום אופציה אחרת".

יושב ראש ישראל ביתנו שב על התנאים שלו להצטרפות לממשלה: חוק גיוס בני הישיבות, לימודי ליבה במסגרות החינוך החרדיות, ביטול סגירת המרכולים בשבת, תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים. "עד שלא נשמע דברים ברורים ברוח הזו – אין לי מה לדבר, לא עם גנץ ולא עם נתניהו".

ליברמן דחה את האפשרות שתתקיים מערכת בחירות שלישית, וטען כי אין 61 חברי כנסת שיתמכו במהלך שכזה. השר לשעבר קרא לנשיא המדינה להיות פעיל ודומיננטי במלאכת הרכבת הממשלה.

07:20 עריכה

בתחילת החודש פרשה מפלגת זהות מהתמודדותה בבחירות. בהמשך פרשו גם המפלגות נעם וכל ישראל אחים. קולות למפלגות אלה הם פסולים, ולא נספרים. למרות זאת, באתר ועדת הבחירות מוצגים קולותיהן של המפלגות הללו כקולות כשרים. זה, אגב, אחרי שבוועדת הבחירות החליטו להפיק לקחים ולפעול באופן יסודי יותר מבעבר כדי למנוע טעויות.

תוצאות חלקיות (צילום: אתר ועדת הבחירות המרכזית)
תוצאות חלקיות של הבחירות (צילום: מתוך אתר ועדת הבחירות המרכזית)
07:02 עריכה

עכשיו, אחרי הבחירות, זה הזמן ללוח הזמנים הפוליטי להמשך הדרך –

היום – פרסום התוצאות של כ-90% מהקלפיות

מחר – פרסום התוצאות הסופיות, אך הלא רשמיות

סוף השבוע – תחילת שבוע הבא – הנשיא יתייעץ עם נציגי הסיעות הנבחרות

25 בספטמבר – יושב ראש ועדת הבחירות מגיש את התוצאות לנשיא המדינה

27 בספטמבר – נאום ראש הממשלה בעצרת הכללית של האו"ם

2 באוקטובר – הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת

3-2 באוקטובר – שימוע לראש הממשלה נתניהו בפני היועץ המשפטי לממשלה

3 באוקטובר – השבעת הכנסת ה-22

שיהיה לכולנו בהצלחה (:

05:45 עריכה

חדשות 12 מדווח כי כחול-לבן מובילה עם 33 מנדטים לעומת 31 לליכוד, אחרי ספירת 85% מהקולות. לפי הערוץ, התוצאות טרם הוזנו לאתר ועדת החבירות – אך הודלפו לחדשות 12.

על פי הדיווח, לרשימה המשותפת 12 מנדטים, לש״ס ולישראל ביתנו 9 מנדטים כל אחת, ליהדות התורה 8 מנדטים, לימינה 7 מנדטים, לעבודה-גשר 6 מנדטים ולמחנה הדמוקרטי 5 מנדטים.

גם על פי תוצאות אלו, לגוש הימין-חרדים יש 55 מנטים, לעומת 56 לגוש המרכז-שמאל-ערבים, עם אביגדור ליברמן על 9 מנדטים.

05:30 עריכה

הדברים שקורים באולפן חדשות 12 בחמש לפנות בוקר (ולא ברור למה בכלל צריך להפעיל שידור חי בשעות האלה. מצד שני, גם אנחנו כאן…)

עוד 13 עדכונים

רבנים בניו יורק נאבקים על ארון קודש נדיר בשווי 2 מיליון דולר

ארון קודש ייחודי שנבנה במחנה עקורים מעסיק כעת את בית המשפט בניו יורק ● הרב שהחזיק בו העמיד אותו למכירה פומבית ● בנו של הרב שהביא את הארון מגרמניה לא ממש אהב את זה ● "נרמז כי התביעה הזו היא סביב כסף, וזה שגוי לחלוטין! העניין הוא להבטיח גורל ראוי לארון"

עוד 943 מילים
עודכן לפני 8 דקות
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גם נתניהו וגם גנץ מכריזים כי יפעלו להקמת ממשלת אחדות

מדגמי הערוצים מנבאים 13-15 מנדטים לרשימה המשותפת ● איימן עודה: ההסתה של נתניהו הוציאה את הערבים לקלפיות ● אחוז ההצבעה הסופי: 69.4% - עליה מהבחירות הקודמות ● מקורבי שקד לזמן ישראל: היא תפרוש אם ימינה תקבל פחות מ-8 מנדטים ● נשיא המדינה: "הצורך כרגע הוא לכונן ממשלה מהר ככל הניתן״ ● תוצאות אמת לא צפויות לפני רביעי בצהריים

עוד 70 עדכונים

למקרה שפיספסת

נתונים חדשים, שמצביעים על עלייה בשימוש במכוניות פרטיות בישראל, מעידים על כך שהתחבורה שלנו הגיעה לדרך ללא מוצא ● כחלק מהפתרון, הממשלה הבאה תהיה חייבת לספק לאזרחי ישראל תחבורה ציבורית בשבת ● פרשנות

עוד 624 מילים

תגובות אחרונות

"מבחינת הצעירים, המפלגות הרוסיות לא הביאו לשינוי אמיתי"

הייאוש והעייפות מענייני הפוליטיקה אמנם מאפיינים את הצעירים בכל החברה, אבל בקרב הדור הצעיר הרוסי אפשר לזהות גם חוסר אמון במערכת הפוליטית ● "השאלה המרכזית היא האם השיח על הקול הרוסי ימשיך גם אחרי הבחירות, או שזו הייתה התעניינות זמנית"

עוד 778 מילים

מערכת בחירות תמיד שואבת אנרגיות, מציפה חרדות חבויות, מחדדת דעות קדומות - ולפעמים, ממש לא תמיד, גם מצליחה לעורר תקוות כמוסות ● לכן בחירות הן חומר גלם מעולה לשירים ● אמיר בן-דוד בוחר את עשרת שירי הבחירות הגדולים בכל הזמנים ● ותשכחו מ"יום הבוחר"

עוד 957 מילים ו-2 תגובות
המרכז לנשים אריתראיות בתל אביב

הפליטים ומבקשי המקלט עקבו בדאגה אחר מערכת הבחירות, ואחר השיח האלים והגזעני שהתנהל מעל ראשיהם ● "הפוליטיקאים רוכבים על זה, מקבלים אהדת קהל, וגוזרים קופון על המצוקה" ● "אם תהיה ממשלה עם מדיניות חדשה, אנחנו מקווים שיראו אותנו כמו בני אדם"

עוד 2,337 מילים

מילון בחירות 2019

לפעמים נדמה כי המאבק על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית הופך עם השנים לביזארי, משונה, שרירותי ובלתי מובן ● בלשן הבית אמיר בן-דוד ליקט מילון קצר למונחי בחירות 2019, שיעשה מעט סדר בבלאגן

עוד 1 תגובות

עליה באחוזי ההצבעה עד לשעה 20:00

יומן בחירות פחות משעה לסגירת הקלפיות, עדיין יש תורים גדולים ● נתניהו, סמוטריץ', דרעי וליצמן עלו לשידור בתחנות רדיו אזוריות ועברו על חוק הבחירות ● ההצבעה במספר קלפיות בירכא הוארכה עד חצות, לאחר שהן נסגרו לזמן קצוב בגלל חשד לזיופים ● יאיר נתניהו הפיץ דיווח על שיעורי הצבעה גבוהים בקרב הציבור הערבי - לצד צילום מטעה של תור של בוחרים בטורקיה

עוד 63 עדכונים

המילה ״דמוקרטיה״ הושמטה מהנוסח הסופי של מגילת העצמאות ולא מופיעה בה ● למעשה, רק ב-1985 הוגדרה ישראל לראשונה בספר החוקים כ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ ● זה לא מובן מאליו שישראל היא דמוקרטיה ● וזה לא מובן מאליו שתישאר דמוקרטית ● זו הבחירה שאנחנו צריכים לעשות היום בקלפי

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח

בהעדר חוקה רשמית, נהוג להתייחס אל מגילת העצמאות כאל התשתית הערכית שעל בסיסה הוקמה ומתקיימת מדינת ישראל. אלא שבמגילת העצמאות, המילה דמוקרטיה לא מופיעה ולו פעם אחת.

העיתונאי והחוקר דוב אלבוים מצא ש״דמוקרטיה״ דווקא נכללה בטיוטות הראשונות של המגילה – על הנוסח עמלו מספר רב מראשי היישוב, במשך שלושה שבועות – אבל משה שרת היה מי שהשמיט אותה, כשהגיע תורו לערוך את הנוסח.

מאידך, העיתונאי יונתן שם אור מאמין כי היה זה דוד בן-גוריון שהחליט להשמיט את ההבטחה למדינה דמוקרטית, מתוך זהירות שמא המלחמה הקרבה מול צבאות ערב תשאיר את היישוב היהודי בארץ ישראל במיעוט בקרב רוב ערבי מכריע. מי רוצה להבטיח דמוקרטיה במצב כזה.

כך או אחרת, זו עובדה: מגילת העצמאות היא טקסט פרוגרסיבי, ליברלי, ובעיני חלקים בעם, ההבטחה לקיים ״שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין״ אף נתפשת כשמאלנית במושגים של ימינו. אבל היא לא מבטיחה לנו דמוקרטיה.

למעשה, הפעם הראשונה שמדינת ישראל הגדירה עצמה רשמית בספר החוקים כ״דמוקרטית״ הייתה ב-1985, בתיקון לחוק יסוד: הכנסת – וזאת אחרי שמאיר כהנא ממפלגת כך הצליח לעבור את אחוז החסימה ונבחר לכנסת ה-11. כחלק ממצע המפלגה, כהנא ביקש לבטל את אופיה הדמוקרטי של ישראל ולקבוע למדינה משטר המבוסס על ההלכה היהודית.

בעקבות זאת, ברוב של 62 קולות, עבר במליאת הכנסת תיקון לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי רשימה הקוראת ל״שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״ לא תוכל לרוץ בבחירות לכנסת – וכך הוכנסה, לראשונה, הדמוקרטיה לספר החוקים.

אותו חוק יסוד: הכנסת קובע, אגב, כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת״. ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה. 61 חברי כנסת יכולים להחליט כי בישראל לא יהיו יותר בחירות. רוב של 61 חברי כנסת יכול לקבוע שישראל איננה דמוקרטיה.

חוק יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות…אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת״. ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה

כל בחירות בישראל מרגישות חשובות, קריטיות ממש. עבור מדינה צעירה שעדיין לא בטוחה בחוסנה, שרואה בכל שינוי בסטטוס קוו איום ממשי על קיומה, שנמצאת בקונפליקט תמידי מבית ובגבולות, תחושת החרום הזו בכל מערכת בחירות היא מובנת, אולי אפילו מוצדקת. ועדיין: ישראל התגברה על משברים מנהיגותיים ופוליטיים בלתי רגילים, ולא דין הבחירות ב-1973 כדין הבחירות ב-2003, ואי אפשר להשוות בין מצבה של ישראל ב-1969 לזה של 2019.

ישראל יכולה לשרוד קדנציה של ממשלה קיפאונית, של ראש ממשלה תחת חקירות, של שר אוצר כושל, של נשיא אנס. היא כבר שרדה את כל אלה.

ישראל, כמו שאנחנו מכירים אותה, לא תשרוד דבר אחד: ממשלה שתחליט שישראל איננה דמוקרטיה.

זה לא יקרה ביום אחד – ולמעשה, זה מתרחש בהדרגה מזה מספר שנים. כרסום ביסודות שיטת הממשל הדמוקרטי, שאמורה להבטיח הפרדת רשויות, מערכת פעילה של איזונים ובלמים, ושומרי סף חזקים אשר יגנו על שלטון החוק מפני תאוות הכוח הבלתי נמנעת שמגיעה עם מנעמי השלטון.

אז, כן, גם הפעם – ואולי יותר מתמיד – הבחירות בישראל הן קריטיות. הן אולי ההזדמנות האחרונה של כל 5.8 מיליון בעלי זכות בחירה לקבוע האם ישראל היא מדינה דמוקרטית או שהיא ממשיכה להתקדם לעבר אוטוקרטיה, ואולי בהמשך אף לתאוקרטיה.

מייסדי המדינה לא הבטיחו לנו דמוקרטיה, אבל הורינו ובני דורנו וילדינו הפכו אותה לכזו. המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, התגאינו לומר.

זה לא מובן מאליו. זו לא גזירת גורל. הבחירה להיות מדינה דמוקרטית היא בחירה יומיומית, של העם, של הרוב והמיעוט. של כל מי שרוצה לראות את המולדת חסונה, קיומיות, בעלת תוחלת.

דמוקרטיה היא בחירה.

היום ניתנה לנו הזכות לבחור בה שוב. אז אל תפקירו אותה: לכו להצביע.

עוד 631 מילים

דעה הנה אנו המיואשים

אל פתיחת הקלפיות בבוקר מגיע ציבור הבוחרים כשהוא מרוסק, ללא חדווה, חסר-חיים, שפל-רוח ונטול-אמונה ● קשה למצוא אנשים שאוהבים את המועמדים שלהם ● קשה לראות מישהו רוקד כל הדרך אל הקלפי ● על תשוקה או אמונה יוקדת כבר אין מה לדבר ● ישראל ספטמבר 2019 – מסתפקים בזה שתגיעו

מחר בבוקר, עם חבוט יוצא לבחירות. מרוסק, ללא חדווה, חסר-חיים, שפל-רוח ונטול-אמונה. משמאל ומימין ייצאו מיליונים להצביע כקפאם-שד. קשה למצוא מצביעים שאוהבים את הבחירות האלה. קשה למצוא אנשים שאוהבים את המועמדים שלהם. קשה לראות מישהו רוקד כל הדרך אל הקלפי. על תשוקה, היסחפות או אמונה פוליטית יוקדת כבר אין מה לדבר. ישראל ספטמבר 2019 – מסתפקים בזה שתגיעו.

מדינת ישראל נחשבת לאחת התוססות והצעירות בעולם. לכאורה, הישראלים נהנים בשנים האחרונות מיציבות כלכלית יחסית, ולמרות החזיתות המתעוררות מצפון ומדרום, גם משלווה ביטחונית. זו פריזמה נוחה לפחות עבור חלק מהאוכלוסיה: חיי שפע ושיגשוג, טיסות ממריאות כל דקה, קניונים ומסעדות הומים אדם. לכאורה, ערוץ החיים הטובים. גם מי שאין לו מנסה לקחת משכנתאות והלוואות ולהעמיד פנים שיש. אם אתה לא חי בדרום או בשטחים, ואין לך בעיה עם אוברדראפט מפלצתי – הכל דבש.

אך מבחינה חברתית המדינה נדמית בסוג של שקיעה מתמשכת. הציבור מפולג וכיתתי מאי פעם, חשדן ואגרסיבי, אינו מאמין לנבחריו, מזלזל במוסדותיו הלאומיים ובז לחוקתו-הבלתי-קיימת. ההצבעה שבטית, השיח מתלהם, והאופק הפוליטי הוא מילימטר-וחצי קדימה.

הטון הוא הפחדה מתמדת: מהיריב, מהשמאל, מהחרדים, מהגזענים, מהערבים, מנתניהו. אין פוליטיקה של תקווה, ומעטים משלים עצמם שמשהו באמת הולך להשתנות.  מתנגדי-ביבי מכינים עצמם לקדנציה נוספת של שימועים, תומכיו מדגישים שאין לו תחליף.

הכול כה ציני, שאיש לא יפול מכסאות הנוח בים אם בשבוע הבא יתברר שהולכים לסיבוב שלישי.

מכל עבר עוטפים אותנו קמפיינים מתחננים: "צאו להצביע בבקשההההה". ברשתות החברתיות מאיימים עלינו לא להישאר בבית. פעולה פשוטה שלוקחת 15 דקות, ושעבורה קיבלנו יום שבתון, הפכה להיות עול נוראי, מעמסה נפשית כמעט בלתי-נסבלת. מי שמממש את זכותו הדמוקרטית הוא גיבור, ומי שבורח בוגד. פעם היה צריך לרדת מהארץ כדי להפוך לנפולת של נמושות. היום יש נפולת אינסטנט: השכן שלא הצביע.

מי שמממש את זכותו הדמוקרטית הוא גיבור, ומי שבורח בוגד. פעם היה צריך לרדת מהארץ כדי להפוך לנפולת של נמושות. היום יש נפולת אינסטנט: השכן שלא הצביע

וכמובן, שלב הגמר של התחרות הלאומית "אין לי למי להצביע", בה לוקחים חלק כשליש מהמצביעים שפשוט אין. להם. למי. להצביע. הם רוצים להצביע, כן? אבל אין להם למי. ברכבת מתנהלות שיחות עייפות וצפויות שתחילתן או סופן זהה: "גם לי אין הפעם! אני לא יודע מה אעשה?". אין לי מועמד, אין לי מפלגה, אין לי שייכות, אין לי בית פוליטי.

היו תקופות שישראל אהבה להצביע. זאת אינה נוסטלגיה, סתם ציון עובדה פשוטה. היו זמנים שהוויכוחים היו מלאי להט ותשוקה. אחוזי ההצבעה התקרבו ל-80 אחוז. נכון, פופוליזם ודמגוגיה תמיד איפיינו את המשחק הפוליטי. אבל קשה לי לזכור מתי התהליך הגעיל כל כך הרבה אנשים בבת-אחת.

פכים קטנים של פוליטיקה רכילותית

צפיתי בשרשרת הראיונות המייגעת של רינה מצליח בערוץ הלאומי עם ראשי המפלגות. מצליח היא תמונת המראה של עידן נתניהו. בערוצים האחרים, כך אומרים, התקיימו ראיונות עמוקים יותר.

פעם אהבתי לצפות בראיונות פוליטיים. ניתחתי את האסטרטגיה, התשובות, הגימגומים, ההתחמקויות, ההתקלות והכותרות. הפעם זה היה שיעמום צפוי ומוסכם מכל הצדדים. כאילו מצליח כינסה אותם אחד אחד בחדר צדדי והם חתמו על חוזה:

"נדבר על כלום. לא בריאות, לא רווחה, לא עתיד המדינה, לא חינוך, לא משפט, לא סביבה, לא מדיניות עולמית. אני אטווח אותך בצרור של שאלות שלא קשורות אחת לשניה על פכים פוליטיים מיותרים, בקצב של מא"ג 7.62. אתה תאשים פוליטיקאי אחר בהסתה ו/או שקר ו/או הפרת התחייבות. אני אוציא ממך כותרת.

"בערך בדקה השלישית תפתח עלי מבערים שאני שאלתי אותך אבל לא נותנת לך להשלים משפט ואני אאשים אותך שאתה לא נותן לי לשאול שאלה. ואז נתפייס ואני אשאל אותך אם אין שום סיכוי שבעולם שבאיזושהי קונסטלציה תשב עם ביבי. מבטיח? מבטיח-מבטיח? נשבע באמאשך? נגעת באדום?

"ואתה תגיד לי שאת זה אמרת לי כבר בשבוע שעבר ובזה שלפניו. ואני אזכיר לך ש'אמרת לי קודם באיפור' משהו שהשתמע אחרת. ואזהה אצלך עוית קלה בעין שמאל, שמעידה שאולי בכל זאת יש פתח לממשלה עם ביבי. שוב אוציא כותרת. ואתה תגיד 'רינה, אז הנה אני אומר לך כאן עכשיו, בשידור חי'. ואז תצא מהאולפן. ותקרא לבא בתור במסדרון".

בחירות 2019 מועד ב' ייזכרו לא רק כמיותרות לחלוטין. הם ייחקקו בזכרון כסמל לנתק המוחלט בין אזרח למדינתו, בין בוחר לנבחריו, בין ציבור לממסד. אלה הבחירות המבאסות והמעפנות שאיש לא רצה ואף אחד לא יודע להסביר למה הן באמת מתקיימות.

ובכל זאת הם כאן. אז צאו להצביע! בבקשהההההה.

עוד 654 מילים

רגע לפני הבחירות, תושבי טירה וטייבה מתלוננים על הזנחה ואפליה שיטתיות של קהילותיהם, אבל חלקם עדיין נחושים ללכת לקלפי ● "אנחנו רוצים שוויון בין יהודים לערבים", אומרת עאידה (62) מטייבה, "אני לא רוצה את נתניהו כי אני לא רוצה גזענות בממשלה"

עוד 1,537 מילים
סגירה