מתקפת טרור באתונה

מה שקרה אתמול בערב באתונה הוא טרור במובן הכי פשוט של המילה: פגיעה אלימה באנשים חפים מפשע שנסעו עם חבריהם ובני משפחותיהם לעודד את הפועל ירושלים בכדורסל במשחק השני ברבע גמר גביע האלופות נגד א.א.ק אתונה ● מה שעוללו להם שם צריך להחריד כל ישראלי ● דעה

 אבן שהושלכה על אוהדי הפועל ירושלים במשחק מול א.ק.ק אתונה ביוון, 12 באפריל 2023 (צילום: יואב הבל, טוויטר)
יואב הבל, טוויטר
 אבן שהושלכה על אוהדי הפועל ירושלים במשחק מול א.ק.ק אתונה ביוון, 12 באפריל 2023

הדבר הכי שנוא עליי זו אלימות. הדבר הכי אהוב עליי זה כדורסל. כאשר הדבר הכי שנוא פוגש ומתנכל למה שהכי אוהב – אני רותח. וכאשר מדובר בקבוצת הכדורסל שאני הכי אוהב בעולם, הפועל ירושלים, אני מתפוצץ.

מה שקרה אתמול (רביעי) בערב באתונה הוא טרור במובן הכי פשוט של המילה. פגיעה אלימה באנשים חפים מפשע שנסעו עם חבריהם ובני משפחותיהם לעודד את הפועל במשחק השני ברבע גמר גביע האלופות נגד א.א.ק אתונה. מה שעוללו להם שם צריך להחריד כל ישראלי, בין אם הוא אוהד ספורט או לא.

האוהדים הירושלמים שהגיעו לאצטדיון תחת אבטחה נכלאו ביציע מיוחד, ושם סגרו את דרכם לכל כיוון. הגטו הזה הפך אותם למטרה חיה בידי מאות אוהדים יוונים שניצלו את המארב האסטרטגי הזה.

האוהדים הירושלמים שהגיעו לאצטדיון תחת אבטחה נכלאו ביציע מיוחד, ושם סגרו את דרכם לכל כיוון. הגטו הזה הפך אותם למטרה חיה בידי מאות אוהדים יוונים שניצלו את המארב האסטרטגי הזה

הפורעים הללו פרצו מבעוד מועד לשירותים וניתצו את הקרמיקות – ואת האבנים הכבדות והמשוננות הללו זרקו לעבר היציע האדום, שם ישבו גם הרבה נשים וילדים אחוזי פחד. אוהדים שלא תפסו מחסה בזמן, נפצעו.

אני משוכנע שאם היו לאנשים האלה רימונים חיים ורובים, הם היו משליכים גם אותם לתוך הקהל הישראלי ומרססים אותו בכדורים.

את האבנים והברזלים שהושלכו ליוו במשך כל הזמן חזיזים רועמים, אבוקות וזיקוקים שהושלכו לעבר היציע המכותר. אימהות גוננו שם על ילדיהם שנאחזו בפאניקה. הבכי לא הפסיק שם.

אוהדים שלנו דרשו בתנועות ידיים נואשות להפסיק את המשחק, שאיבד מהר מאד כל ערך ספורטיבי. אחד האוהדים שתפס חזיז לפני שהתפוצץ וזרק אותו בבהלה לעבר היציע היווני זכה בקללות ומבטי עוינות של החצופים האלה. כאילו שהייתה לו ברירה.

לאורך כל המשחק נשמעו באצטדיון קולות נפץ. דגלים עם צלבי קרס הונפו במקום, דגלי ישראל הוצתו ונשרפו. קריאות אנטישמיות לא הפסיקו להדהד.

לאורך כל המשחק נשמעו באצטדיון קולות נפץ. דגלים עם צלבי קרס הונפו במקום, דגלי ישראל הוצתו ונשרפו. קריאות אנטישמיות לא הפסיקו להדהד

כל כך שמחתי באותם רגעים שלא נסעתי עם הבן שלי למשחק, כפי שתכננו (אבל לא הסתדר), אבל ליבי יצא אל אחי האוהדים, שרבים מהם אני מכיר אחרי כמעט 60 שנה של חיבור לקבוצה הכי מדהימה בעולם.

וצריך להבין, הפועל ירושלים היא כל מה שהפוך מאלימות. הסיסמה של הקבוצה, שאותה הטביע לפני 30 שנה עדי גורדון, היא "יש בנו אהבה והיא תנצח". כך היה וכך יהיה תמיד. גם אם לאורך השנים היו חריגות פה ושם וקריאות שצריך להסתייג מהן, האוהדים שלנו הם הכי לפלפים שיש. אולי חנונים מדי.

קבוצות הכדורסל והכדורגל הם סמל לסבלנות ולסובלנות כלפי האחר.

הפלסטינים שהניפו את דגלי פלסטין ואת תמונתו של מרוואן ברגותי והשתתפו בפוגרום באתונה אפילו לא יודעים שאחד האוהדים הנפלאים שלנו, רוני הירשנזון, איבד את שני בניו החיילים – אלעד ואמיר ז"ל – ועל שניהם נקראים יציעי האוהדים בארנה בירושלים.

הירשנזון הוא אחד הלוחמים הגדולים למען זכויות הפלסטינים בישראל, חבר בפורום המשפחות השכולות, פעיל שלום בכל ליבו, אבל למי אכפת אצל החוליגנים האלה?

הירשנזון הוא אחד הלוחמים הגדולים למען זכויות הפלסטינים בישראל, חבר בפורום המשפחות השכולות, פעיל שלום בכל ליבו, אבל למי אכפת אצל החוליגנים האלה?

בת נוספת של הירשנזון, תמי, נשואה לאיל חומסקי, הבעלים של הקבוצה והאוהד הכי שרוף שלה. חומסקי ישב עם האוהדים ביציע המותקף לאורך המשחק. אני מעריץ אותו.

חומסקי שופך מיליוני דולרים מכיסו על הקבוצה הזו שהוא כל אוהב והיא אותו. הוא אף פעם לא מתייאש. חומסקי הוא היחידי כנראה שהאמין העונה במאמן הקבוצה, אלכסנדר דז'יקיץ' ובסגל שבנה. כולם זלזלו בנו, גם פרשני כדורסל בכירים, בעיקר אחרי המשחקים הראשונים.

חומסקי לא טעה. לפי שעה הפועל ירושלים זכתה בגביע במדינה אחרי ניצחון הרואי על מכבי תל אביב והיא ברבע גמר גביע האלופות באירופה.

אחרי המשחק עלה חומסקי בהודעה מרגשת בטוויטר והודיע שיתבע לבטל את המשחק, כאילו לא יתקיים, ואת התוצאה (אתונה ניצחה  78:94 ). הוא צודק. המשחק הזה התנהל תחת מתקפת טרור.

הקפטן שלנו איתי שגב דיבר על האווירה המזעזעת שהייתה במקום וגם המאמן הודה שהאירועים השפיעו על היכולת של השחקנים במגרש. השחקנים אינם רובוטים וראו מה קורה מסביב להם. מספיק היה לראות את המשפחות היווניות מרימות את הילדים הקטנים ועוזבות בבהלה את האצטדיון המפחיד הזה. לירושלמים לא היה לאן לברוח.

השחקנים אינם רובוטים וראו מה קורה מסביב להם. מספיק היה לראות את המשפחות היווניות מרימות את הילדים הקטנים ועוזבות בבהלה את האצטדיון המפחיד הזה. לירושלמים לא היה לאן לברוח

אני משוכנע שגם שופטי המשחק נחרדו ממה שקורה סביבם. הם התריעו מספר פעמים ובשלב מסוים חשבו להורות על פינוי כל האוהדים מהיציעים, אבל היוונים טענו שפינוי כזה רק יחמיר את הסיטואציה של האוהדים מירושלים, שעלולים לעמוד בפני הסתערות המונים גדולה.

אני משוכנע שהשופטים רצו לגמור את הסיוט הזה במהירות, עם התוצאה הכי מתאימה תחת הנסיבות האיומות שנוצרו שם.

ביום רביעי הבא יגיעו לישראל היוונים האלה, שלא דאגו אפילו לכוח שיטור נורמלי ומבחינתי הם שותפים לכל מה שקרה. זה יהיה המשחק המכריע בין הקבוצות, שיקבע מי תעפיל לפיינל פור על גביע האלופות.

אני מבקש מהאוהדים שלנו רק דבר אחד: בואו בהמוניכם למשחק הזה. תמלאו כל פינה בארנה, תשירו, תעודדו, תשרפו את הגרון, תניפו דגלים אדומים ודגלי ישראל, תרימו את התקרה בכוח הרוח והנשמה שבהן אנחנו כל כך מחוברים למועדון האדיר הזה, הפועל ירושלים.

אני מבקש מהאוהדים שלנו רק דבר אחד: בואו בהמוניכם למשחק הזה. תמלאו כל פינה בארנה, תשירו, תעודדו, תשרפו את הגרון, תניפו דגלים אדומים ודגלי ישראל, תרימו את התקרה בכוח הרוח והנשמה

זו הדרך שלנו מאז ומעולם וזו תהיה גם התשובה שלנו לאירועים באתונה: אפס אלימות, 100 אחוז של אהבה מנצחת. ואם יגיעו אוהדים מיוון, נשליך עליהם זרי פרחים – כמו בטברנות באתונה.

עוד 853 מילים
סגירה