תיאטרון רומי בטבריה על רקע הכינרת. אפריל 2023 (צילום: עומר שרביט)
עומר שרביט
תיאטרון רומי בטבריה על רקע הכינרת. אפריל 2023

עשרות אתרים ארכאולוגיים נמצאים בסכנה

ביקור בעתיקות טבריה חושף אתר מרהיב הכולל את שער העיר לשעבר, רחוב ראשי, מסגד, כנסייה ואמפיתיאטרון ענק ● האתר קשור בשלוש הדתות אך הוא הוזנח ולא מתויר ● בארץ קיימים עשרות אתרים שנחפרו וננטשו לפגעי מזג האוויר, לגניבה ולהשחתה ● רשות העתיקות רוצה לחדש את ההחלטה להנגשת האתרים, אחרי שכמעט אושרה ערב נפילת הממשלה הקודמת ● מנכ"ל הרשות: "בחו"ל על כל אבן המדינה משקיעה וכולם עומדים בתור להיכנס"

"אתה אוהב אתגרים? בוא נרד למטה", אומר לי הארכאולוג. לא באמת הייתה לי ברירה. מצאנו את עצמנו יורדים בסולם לתוך בור חשוך וקריר, נעזרים בפנסי הטלפונים, שם נגלה מראה מפתיע: מאגר מים יבש שהשתמר כאן מהתקופה הרומית עם הקירות והחיפויים המקושתים בתקרה.

"ירדנו מהפתח שדרכו שאבו מים החוצה. תראה את הלוחות המקוריים שעמדו כאן בדפנות במשך אלפיים שנה", הוסיף הארכאולוג, ד"ר כמיל סארי, מנהל מרחב צפון ברשות העתיקות, שהשיל מעט מהחזות הרצינית של בעל המקצוע וקרן כמי שחושף מערה קדומה.

מאגר המים הזה ממוקם כמה מאות מטרים משפת הכינרת ובכל זאת הרומאים שבנו את טבריה החל משנת 18 לספירה אגרו כאן מי גשמים לשתייה – ולא הסתמכו רק על הימה הסמוכה.

הדמיה של ארמון במבנה בזיליקה בטבריה הקדומה (צילום: רשות העתיקות)
הדמיה של ארמון במבנה בזיליקה בטבריה הקדומה (צילום: רשות העתיקות)

לקהל הרחב אסור להיכנס לבור, שהוא חלק ממתחם העתיקות שליד הכניסה הדרומית לעיר. יש פה פסיפס אקלקטי מתקופות שונות, שמשקף מורשת חשובה לשלוש הדתות. איכשהו, למרות שהעתיקות נחפרו בשנות ה־50 ונחקרות על־ידי האקדמיה גם בשנים האחרונות, המקום הזה מפוספס ולא מתויר כמעט בכלל.

בשבת האחרונה, למשל, לא הייתה כאן נפש חיה. אפשר היה לשמוע את צהלות השמחה של הילדים במגלשות של חוף גיא הסמוך. בחום הזה ברור שכיף להיות קרוב לשפת המים ובחורף נעים להתחמם בבריכות חמת.

לצד האטרקציות המוכרות, גם העתיקות שעומדות כרגע בשיממונן יכולות להיות עוגן משלים ואיכותי לעיר הסובלת ממיתוג שלילי ומהזנחה כללית, אף שיש לה מתחת לאף שרידים שלא נופלים מקיסריה.

לצד האטרקציות המוכרות, גם העתיקות שעומדות בשיממונן יכולות להיות עוגן משלים ואיכותי לעיר הסובלת ממיתוג שלילי, אף שיש לה מתחת לאף שרידים שלא נופלים מקיסריה

שער העיר טבריה הקדומה בגן הארכיאולוגי (צילום: רשות העתיקות)
שער העיר טבריה הקדומה בגן הארכאולוגי (צילום: רשות העתיקות)

שער העיר שומם

מנהל המרחב לקח אותי לסיור בגן הארכאולוגי שהוזנח במשך שנים והרשות מנסה לגייס תקציב כדי להנגיש אותו לציבור. אפשר להיכנס למתחם באמצעות דרכי העפר המובילות אליו ("פארק ברקו"), אך במצב הנוכחי חלק מהמבקרים יתקשו להתמצא בהיעדר שילוט כמעט וללא שבילים, ובזמן שאי אפשר להגיע לחלק מהנקודות.

מי שבכל זאת נכנס, יצטרך לדלג בין קוצים ועשבייה פראית. רצוי גם לא לעבור את הגדרות הרעועות שכן הוצבו פה. מדובר בפספוס אדיר. בסיור של פחות משעה אפשר לעבור, בין השאר, דרך שרידים של מסגד ובית מרחץ מהתקופה הרומית, כנסייה צלבנית, ארמון בזיליקאי ובית מדרש.

המתחם הזה מרוחק מלב העיר העכשווית, שנחשבה בתקופה הקדומה לטבור הארץ. אלא שבמקור, גם הרחוב הראשי ("קארדו") וגם שער הכניסה לבירת הגליל עברו דווקא כאן.

הגן הארכאולוגי בטבריה הוא פספוס אדיר. בפחות משעה אפשר לראות שרידי מסגד ובית מרחץ מהתקופה הרומית, כנסייה צלבנית, ארמון במבנה בזיליקה, בית מדרש ותיאטרון

מפה של הגן הארכיאולוגי בטבריה (צילום: רשות העתיקות)
מפה של הגן הארכאולוגי בטבריה (צילום: רשות העתיקות)

הורדוס אנטיפס (מושל הגליל) בנה את העיר וקרא לה על שם הקיסר טיבריוס, במחווה טבעית למקום שלפי הברית החדשה פעל בו ישו, ונבנו בו גם כנסיות בתקופות הביזנטית והצלבנית.

גם בתרבות היהודית זו אחת מארבע הערים החשובות, בהיותה רקת המקראית – המקום שבו נחתמה המשנה; נוצר התלמוד המתקרא "ירושלמי"; התיישב הסנהדרין אחרי החורבן הראשון ולפי המסורת גם נקברו שם לא מעט חכמים ונשואי פנים (ירמיהו, הרמב"ם, ר' מאיר בעל הנס, עקיבא ותלמידיו).

בתקופה האסלאמית טבריה הייתה הבירה של ג'ונד אל אורדון ("המחוז הירדני"), והמסגד שהתגלה בגן הארכאולוגי הוא מהגדולים ביותר בבילאד א־שאמס ("סוריה הגדולה"), שני רק לזה שבדמשק. גולת הכותרת הוא התיאטרון הרומי שבמצבו המקורי הכיל אלפי מושבים וכיום אפשר לתצפת על שרידיו מסככה מוצלת.

שרידי כנסייה ומסגד בגן הארכיאולוגי בטבריה. אפריל 2023 (צילום: עומר שרביט)
שרידי כנסייה ומסגד בגן הארכאולוגי בטבריה. אפריל 2023 (צילום: עומר שרביט)

לשמר או לכסות

"התיאטרון נבנה במאה הראשונה לספירה עם אקוסטיקה טבעית, כך שבנקודה מסוימת במרכז הבמה אפשר לדבר ולהישמע בצורה שווה לכל מקום בקהל. אנשים שהגיעו לכאן ידעו את המחזות בעל פה, כך שהם צפו את מה שהשחקנים יאמרו", אומר ד"ר סארי ומצביע על שלוש אבנים חדשות המונחות ליד התיאטרון.

"יש לנו פה דוגמה להצעת שחזור של האבנים, הגענו למסקנה שהכי זול יהיה להביא אותן מירדן בחיתוך במידות שרצינו, כך שרק צריך להרכיב", הוסיף. לפי חישוב שערכו ברשות, כדי להביא את התיאטרון למצב נגיש לקהל יידרשו ארבעה מיליון שקל ואפשר לשחזר אותו עם 1,200 מקומות בעלות של 15 מיליון שקל.

ד"ר כמיל סארי, מנהל מרחב צפון של רשות העתיקות. טבריה, אפריל 2023 (צילום: עומר שרביט)
ד"ר כמיל סארי, מנהל מרחב צפון של רשות העתיקות. טבריה, אפריל 2023 (צילום: עומר שרביט)

את המתחם כולו אפשר לשמר ולהסדיר כגן ארכאולוגי בכ־45 מיליון שקל. השמשה מלאה, כולל שחזור התאטרון והקמת מוזיאון, תעלה כ־178 מיליון שקל. לפי התכנון של הרשות, ישומרו כאן שישה מוקדים ארכאולוגיים עם מערכת שבילים על בסיס הרחובות הקדומים ויתווסף חיבור לגן לאומי חמת ושמורת הר ברניקי, שמתנשאת מעל המקום.

מנהל המרחב משוכנע ש"יש פה שטח ענק עם פוטנציאל מרתק. יש תוכנית שנערכה על־ידי הרשות והוצגה לעיר. קודם כל צריך לנקות את השטח, שיהיה אפשר להסתובב פה, עם שביל כניסה מסודר וגינון. הדבר העיקרי הוא הנגשת הממצאים לקהל. אפשר לראות פה גדר שנהרסה, מי שיתקרב עלול ליפול.

"השרידים חשופים לגניבות ומתפוררים בשמש ובגשם – ובסופו של דבר יקרסו. צריך לחזק אותם בחומר מתאים ולשחזר חלק. נדרשת החלטת ממשלה או להביא אדמה ולכסות את הכול, אבל לא להשאיר עתיקות ככה במצב הזה".

"השרידים חשופים לגניבות ומתפוררים בשמש ובגשם – ובסופו של דבר יקרסו. צריך לחזק אותם ולשחזר או להביא אדמה ולכסות, אבל לא להשאיר עתיקות ככה במצב הזה"

שלט שמזהיר מפני השלכת פסולת בגן הארכיאולוגי של טבריה הקדומה. אפריל 2023 (צילום: עומר שרביט)
שלט שמזהיר מפני השלכת פסולת בגן הארכאולוגי של טבריה הקדומה. אפריל 2023 (צילום: עומר שרביט)

"בחו"ל משקיעים וכולם עומדים בתור"

בדומה לאתר המפוספס בטבריה, יש בארץ עוד אתרי ארכאולוגיה רבים שהם בעלי חשיבות ונחפרו באופן מלא או חלקי ולאחר מכן ננטשו לפגעי מזג האוויר, לגניבה ולהשחתה. בחלקם אפשר לנסות לבקר בלי הכוונה והנגשה ולחלקם אין גישה בכלל. ברשות העתיקות גיבשו רשימה של 40 אתרים מרכזיים שנמצאים במצבי הזנחה והתדרדרות או מסכנים את העוברים לידם.

חלק מהאתרים בשטחי שיפוט של קק"ל או רשות הטבע והגנים. אחרים מצויים בתוך הרשויות המקומיות, כמו, למשל, העתיקות בטבריה או האתר הפופולרי מאוד של מרחצאות עין ג'ונס עם המסגד, בית הכנסת והכפר הסורי הנטוש, שמצוי בשטח של מועצה אזורית עמק הירדן והמונים מבקרים בו (בעיקר בחורף), אף שהוא אמור להיות סגור לציבור.

חלק מהאתרים בשטחי שיפוט של קק"ל או רט"ג ואחרים מצויים ברשויות מקומיות, כמו עתיקות טבריה או מרחצאות עין ג'ונס שבשטח המועצה האזורית עמק הירדן

ברשימת האתרים אפשר למצוא את מקדש עומרית ליד שאר ישוב שבגליל; תל בית שמש המשופע בממצאים ממגוון תקופות ושימושים; תל ג'רישה (גבעת נפוליאון) בחלק הדרומי של פארק הירקון, שבו התקיים ישוב לפני 2700 שנה; חורבת מנות בגליל המערבי, שם נמצא מפעל לייצור סוכר; מערות לויא בשפלה, בהן האזכור הקדום ביותר לירושלים; תל שקמונה בחיפה; שטח C סמוך לשוק באר שבע, שם נחפרו מבנים מתקופות הברזל, רומי וביזנטיון ועוד ועוד. אלה רק דוגמאות ספורות.

מנכ"ל רשות העתיקות אלי אסקוזידו ביקש לקדם בנובמבר האחרון החלטת ממשלה בנושא שימור עתיקות בטבריה לבדה בעלות של 14 מיליון שקל – ושל כל האתרים בהיקף כולל של 280 מיליון שקל באיגום משאבים מכמה גופים ומשרדים ממשלתיים.

הכוונה הייתה להתחיל בפיילוט של שלושה אתרים: וילה רומית באמציה, מצד ירוחם ומצודת הבונים, בעלות של קרוב ל־20 מיליון שקל. אלא שהממשלה נפלה בדיוק כשההצעה הובאה לשולחן האוצר. ביום חמישי האחרון מנכ"ל הרשות ביקר בעתיקות טבריה. הוא רואה באתר הזה החמצה אדירה אבל לא רק שם.

"החלק המערבי של טבריה הוא אתר מרתק ליהודים, נוצרים ומוסלמים והכל שם מוזנח, קוצים ודרדרים, האוניברסיטה העברית חופרת אבל אין תקציב להסדרה. זה קורה הרבה באתרים שלא מהווים חפירות הצלה, נחפרו על־ידי האקדמיה בארץ או על־ידי משלחתו מחו"ל שכותבים דוחות, הולכים הביתה והאתר מוזנח.

"בחו"ל אתה רואה שעל כל אבן או אתר, שיכול להיות אחד חלקי מיליון בחשיבותו ממה שיש כאן, המדינה משקיעה וכולם עומדים בתור להיכנס".

"יש הרבה אתרים שנחפרו וננטשו. בחו"ל אתה רואה שעל כל אבן או אתר, שיכול להיות אחד חלקי מיליון בחשיבותו ממה שיש כאן, המדינה משקיעה וכולם עומדים בתור להיכנס"

בזיליקה עתיקה ומוזנחת שנחשפה בטבריה, שככל הנראה הייתה מושב הסנהדרין, 19 באוקטובר 2021 (צילום: מיכאל בכנר)
בזיליקה עתיקה ומוזנחת בטבריה, שככל הנראה הייתה מושב הסנהדרין, 19 באוקטובר 2021 (צילום: מיכאל בכנר)
עוד 1,110 מילים
סגירה