לפני כמה ימים חזרנו מביקור נדיר במדינה מנותקת ואנכרוניסטית, אפילו בהשוואה למדינות דיקטטוריות אחרות. טורקמניסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז 1991, היא אחת המדינות הסגורות ביותר בעולם. מטרת הביקור הייתה למסד את הקשר ולהשיק מבנה שגרירות חדש בעיר הבירה אשחאבאד, כך שאפשר יהיה "לפתוח את חלון השגרירות – ולראות את איראן".

התיאור הזה – "לפתוח חלון" – שנאמר על־ידי שר החוץ אלי כהן, הוא נכון רק חלקית. השגרירות אומנם נמצאת במרחק של כ־17 קילומטרים מהגבול – ומכל נקודה בעיר הבירה רואים את רכס הרי קופט־דאג החוצצים בין איראן לטורקמניסטן – אבל את החלונות בשגרירות הישראלית מסוכן מדי לפתוח.

גם מחוץ לשגרירות, בפתח הבניין, לא מתנוסס דגל ישראל. בכל זאת, מתחם השגרירות האיראנית תופס בעיר הבירה אשחאבאד שני רחובות שלמים – והאיראנים מסתובבים ברחובותיה, שכן הגבולות בין שתי המדינות פתוחים ונגישים.

על טורקמניסטן אפשר לספר דברים הזויים רבים – וגם דברים רעים. זו מדינה ללא חירויות לאזרחיה; אסור להגיד מילה רעה על המנהיג המהולל סרדאר ברדימוחמדוב או על אביו גורבנגולי ברדימוחמדוב, שכיהן כנשיא עד מרץ 2022 והעביר את מושכות השלטון (חלקית) לבנו.

נשיא טורקמניסטן לשעבר גורבנגולי ברדימוחמדוב מציג גור כלבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י, רוסיה, 11 באוקטובר 2017 (צילום: Maxim Shemetov, Pool Photo via AP)

אף שתוך כדי הביקור התבדחנו ברשתות החברתיות על פסל הכלב המוזהב, על המכוניות הלבנות והכסופות ועל השידורים המנותקים בטלוויזיה במלון – ברור שזה לא נעים לראות דיקטטורה מקרוב

אף שתוך כדי הביקור התבדחנו ברשתות החברתיות על פסל הכלב המוזהב, על המכוניות הלבנות והכסופות (המנהיג לא מרשה רכבים שחורים) ועל השידורים המנותקים בטלוויזיה במלון – ברור שזה לא נעים לראות דיקטטורה מקרוב ולחשוב על האנשים החיים שם.

בזמן הסיקור נשאלתי על־ידי אנשים רבים כמה אנשים גרים בטורקמניסטן. התשובה: אף אחד לא יודע, זה סוד מדינה. במקור המידע האמין ביותר שקיים – ספר העובדות העולמי של ה־CIA – נכתב שמספר האזרחים נע בין מיליון ל־5.6 מיליון איש, אך המצב לא ברור לאשורו.

ברדימוחמדוב האב קיים מפקד אוכלוסין ב־2021, אך את תוצאותיו הוא שמר בסוד. הסיבה היא ההערכה (המוזכרות גם על־ידי ה־CIA) שמיליוני אזרחים ברחו מהמדינה בעשור האחרון. לרוב דרך טורקיה, רוסיה ואוזבקיסטן.

כאמור, אין על כך מידע רשמי. האמריקאים חושבים שבשלב כלשהו ברדימוחמדוב אסר על יציאת אנשים. אומרים שהוא שלח שוטרים להוריד אנשים בכוח מהמטוסים ו/או הערים קשיים פרוצדורליים בתחום הדרכונים, העדר אישורים ועוד. כך או כך, כל מי שהולך מאה מטר בעיר הבירה, חש ישר בריקנות.

כיכר עירונית עם משרדי ממשלה לבנים בטורקמניסטן (צילום: טל שניידר)

ברדימוחמדוב האב קיים מפקד אוכלוסין ב־2021, אך את תוצאותיו הוא שמר בסוד. הסיבה היא ההערכה שמיליוני אזרחים ברחו מהמדינה בעשור האחרון

המדינה פשוט ריקה. אין כמעט אנשים בחוץ; הקניון ריק מאדם. במתחם המזון בקניון לא ראינו איש למעט קבוצה של כעשר ילדות שחגגו עם שתי אימהות ארוחה משותפת (אולי יום הולדת). היו שם יותר מלצרים מסועדים, בפער גדול.

כל רחבות האנדרטאות העצומות שחלפנו לידן – ובחלק אף עצרנו – היו ריקות לחלוטין. המדרכות הבהיקו מניקיון – אבל הכול היה ריק. בבזאר הסובייטי, שמשמש כשוק עירוני קטן מאוד, היו קצת אנשים; בעיקר מוכרים, אבל גם חלפו על פנינו כמה אנשים. באחד הכבישים ראינו לפתע אוטובוס עמוס באנשים – זו הייתה כמות האנשים הגדולה ביותר שראינו בבת אחת. 

שר החוץ אלי כהן ושגריר ישראל בטורקמניסטן איסמעיל חאלדי במוזיאון השטיחים, 20 באפריל 2023 (צילום: טל שניידר)

ברור מאליו שגם אין תיירים במקום. המדינה סגורה, איך יהיו תיירים? בשדה התעופה היפהפה של עיר הבירה אשחאבאד (שנראה כמו ציפור בעלת מוטת כנפיים ענקית) חנו רק שני מטוסים. יכלו בקלות לחנות שם עשרות מטוסים, אך השרוולים והחניונים העצומים היו ריקים. הכול צבוע בצע האהוב על המנהיג – לבן, ואין נפש חיה.

הדבר חזר על עצמו בכל מקום: המלון – גדול וריק. הרמזורים? בצבע לבן עם פסי זהב. כספומטים? אין. כרטיסי אשראי – הם לא מקבלים, רק מזומן. אינטרנט? אין. ערוצי שידור בטלוויזיה? רק שידורים של המנהיג נושא נאומים; הרצאות ארכיאולוגיות; ושידורי למידה על רדיית דבש ומלאכת יד.

שדה התעופה הבינלאומי מחוץ לאשחאבאד, טורקמניסטן, 17 בספטמבר, 2016 (צילום: AP Photo)

הדבר חזר על עצמו בכל מקום: המלון – גדול וריק. הרמזורים? בצבע לבן עם פסי זהב. כספומטים? אין. כרטיסי אשראי – הם לא מקבלים, רק מזומן. אינטרנט? אין. ערוצי שידור בטלוויזיה? רק שידורים של המנהיג

במהלך הביקור הייתי צריכה להוסיף סכום כסף לתשלום בשדה התעופה כדי להסדיר דבר מה בכרטיס הטיסה. שלפתי כרטיס אשראי כי לא הסתובבתי עם המטבע המקומי בארנק – המאנאט – ב־24 שעות ששהיתי שם במסגרת ביקור שר החוץ.

בדלפק היחיד בשדה התעופה השיבו בטורקמניסטנית (אף אחד כמעט לא מדבר אנגלית), שהם מקבלים "רק מזומן". נאלצתי לעשות מגבית בקרב חברי העיתונאים והצלמים כדי להסדיר את העניין. 200 דולר ביד לפקיד – והכרטיס נמסר לי.

מבט על טורקמניסטן (צילום: טל שניידר)

טורקמניסטן אינה מדינה ענייה, יש להם מרבצי גז עצומים והיא נחשבת המדינה הרביעית בעולם בנושא ייצוא גז טבעי. נשיא המדינה הנוכחי ברדימוחמדוב נמצא ביחסים לא הכי טובים (בלשון המעטה) עם אביו.

האבא החליט למסור לו את השלטון לפני שנתיים, אך אז פרצה המלחמה באוקראינה ומערב אירופה החלה להתחנן לרכש גז טבעי מכל מקום בעולם – ולפתע קרנה של המדינה הסגורה עלה. האבא, שחשב לצאת לפנסיה, מצא את עצמו ירוק מקנאה.

כיכר "הכלב המוזהב" להנצחת החיה האהובה על מנהיג האומה (צילום: טל שניידר)

בגלל הגז והמלחמה באוקראינה פתאום יש עסקאות בינלאומיות ועניין גלוי בעם העזוב. האב לא תכנן שבנו יהיה הצלחה בינלאומית, ולכן הוא מניע מהלכים שונים באגפי הממשל כדי לקצץ בכנפיו

פתאום יש עסקאות בינלאומיות ועניין גלוי בעם העזוב. הוא לא תכנן שהבן שלו יהיה הצלחה בינלאומית ולכן, לאחרונה, הוא מניע מהלכים שונים ומשונים באגפי ממשל אחרים כדי לקצץ בכנפי הבן. מסתבר שגם בדיקטטורות מתגלים סימנים קטנים של "הפרדת רשויות" כשבתוך החצר של השליטים מבצבצות מחלוקות.

את המידע על הריבים הללו לא ניתן לקרוא ולצרוך בשום מקום. הכול מבוסס על שמועות הדיפלומטים הזרים במדינה, שמעבירים אותן זה לזה כתורה שבעל פה.

אחד הדברים המעניינים ה"מתרחשים" בטורקמניסטן (כלומר, נכפים על הציבור) הוא איסור העישון. כיום, אסור לעשן במרחב הפתוח. כלומר, בכל מקום שנחשב כ"חוץ" אסור לגעת בסיגריות. מי שמעשן עשוי לחטוף קנסות כבדים.

מבט על טורקמניסטן (צילום: טל שניידר)

בינתיים, מותר לעשן בתוך הבית ובתוך הרכב. איש משרד החוץ הטורקמניסטני שליווה אותנו חלק מהזמן סיפר שהחל מ־2024 אסור יהיה לעשן שם בכלל, בכל המדינה. כששאלנו אותו כיצד יונע המהלך הזה והאם יועבר חוק חדש בפרלמנט שיקבע שאסור לעשן באיסור חמור, השיב לנו איש משרד החוץ שהם ממש לא זקוקים לחוק.

"אנחנו פשוט נחסום את הייבוא של הסיגריות ואף אחד לא יעשן פה יותר". אם נכון הדבר, טורקמניסטן תהיה אולי המדינה הראשונה בעולם ללא סיגריות. לא חופשיה מסיגריות במובן הרגיל של העניין, אלא חופשיה מסיגריות בכפייה.

קניון ראשי בעיר הבירה אשחאבאד, ריק מקונים (צילום: טל שניידר)

איש משרד החוץ הטורקמניסטני סיפר שהחל מ־2024 אסור יהיה לעשן שם. "אנחנו פשוט נחסום את הייבוא של הסיגריות ואף אחד לא יעשן פה". אם נכון הדבר, טורקמניסטן תהיה אולי המדינה הראשונה בעולם ללא סיגריות

מדינה ניטרלית

עניין נוסף שעורר את הסקרנות היה יום החג הלאומי לעניין מעמדה הנטרלי של המדינה. בעיר הבירה, במיקום מעט צדי – במורדות רכס ההרים הגדול היורד מאיראן אליהם – ניצבת בולטת "אנדרטת הניטרליות", או בשם המקומי ה־Tripod, בשל שלוש הרגליים והגובה (75 מטר).

בכל חודש דצמבר חוגגים במדינה את "חג הניטרליות" לציון מעמדה של המדינה כמדינה ניטרלית לפי הכרעת האו"ם. מדינה ניטרלית בהגדרתה היא מדינה שאינה תומכת בצד כלשהו בסכסוך בינלאומי ובמלחמות בין מדינות.

תמונת נוף לכיוון דרום. בתמונה רואים את רכס הרי קופט־דאג הגובל באיראן, 20 באפריל 2023 (צילום: טל שניידר)

הנושא נוסח לראשונה באמנת האג בשנת 1907, אך היו מדינות שמעמדן הניטרלי קדם לכך. המפורסמת ביניהן היא, כמובן, שוויץ, שהיא בעלת מעמד ניטרלי מאז 1815. מדינות אחרות שקיבלו הכרה (מהאו"ם) במעמדן הניטרלי הן ליכטנשטיין (1868), שוודיה (1919), הוותיקן (1929).

אולם, אחרי מלחמת העולם השנייה מדינות נוספות זכו למעמד הזה: אוסטריה, מקסיקו, פינלנד, אירלנד, סינגפור, יפן וקוסטה ריקה. האחרונות להצטרף הן אוזבקיסטן (2012) ומולדובה (2015). בסך הכול יש פחות מ־20 מדינות ניטרליות בעולם.

המשמעות היא שהצבא בטורקמניסטן אחראי להגנה מפני איומים חיצוניים – אך המדינה מסרבת להצטרף לארגונים מדינתיים־אזוריים המבוססים על בריתות הגנה או תקיפה

כיכר העצמאות בטורקמניסטן (צילום: טל שניידר)

המשמעות היא שהצבא בטורקמניסטן אחראי להגנה מפני איומים חיצוניים – אך המדינה מסרבת להצטרף לארגונים מדינתיים־אזוריים המבוססים על בריתות הגנה או תקיפה. הם אומנם הצטרפו לאורך השנים לתרגילים צבאיים דו־מדינתיים עם אוזבקיסטן ורוסיה, אך אינם שולחים חיילים לנאט"ו או לגופים בינלאומיים אחרים.

למעמד הניטרליות יש כמובן השלכה על מה שישראל מבקשת להשיג במקום הזה, הסמוך לאיראן. ככל הידוע לזמן ישראל, כוחות הביטחון הישראלים לא נוכחים במקום, ואין קשרים בין הצבאות. גם לא היו כאלה בעשרות השנים האחרונות ומי שניסה (מהצד הישראלי) להתקדם במגעים הביטחוניים נתקל בקירות אטומים.

כפי הנראה, המדינה גם לא תשמש כבסיס שממנו ישוגרו סוכני מוסד לכל מיני יעדים באיראן. בניגוד ליחסים הצבאיים העמוקים בין ישראל לאזרבייג'ן, טורקמניסטן לא בקטע של רכש צבאי ישראלי. גם אם ישראל ואיראן יגיעו למשבר צבאי חזיתי – טורקמניסטן לא תהיה משענת כלשהי. אולי בישראל מקווים שלכל הפחות היא גם לא תהווה משענת לאיראן.

גם אם ישראל ואיראן יגיעו למשבר צבאי חזיתי – טורקמניסטן לא תהיה משענת כלשהי. אולי בישראל מקווים שלכל הפחות היא גם לא תהווה משענת לאיראן