נתניהו היה אחוז דיבוק בראיונות שנתן בערוצי החדשות. הוא הזיע כאילו גנבו לו חנייה פרטית. הוא התחנן ואיים ונופף בזרועותיו והכניס "הצביעו מח"ל" במענה לכל שאלה. היה לו גם תירוץ הורס: "אפילו מחמוד מערב הסעודית תומך בי". עכשיו שכנעת. אלמלא הבדיחה עלינו גם אני הייתי צוחקת.

הבלבול שהתאמץ להדביק לגנץ דבק בו עצמו: "הוריתי לרמטכ"ל גבי אשכנזי..אה..אביב כוכבי".. גם בוריס ילצין המנוח שמח לגלות בישיבת ממשלה שהוא ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון.

הלחץ גרם לו לשלוף מקבר-אחים את 'צ'חצ'חים' קשישא, אס שניצח לבגין בחירות, ואת 'לא היתה הסתה כזאת נגד ראש ממשלה'. רבין מוסר ד"ש באמת. הוא מסרב לענות אם יחזיר את המנדט במקרה שלא יצליח (לא יחזיר, תנוחו), ועדיין, במין התניה פבלובית, התקשורת שנואת נפשו שהיא שמאלנית כמו עמית סגל – לא נחלצת מקסמיו המפוקפקים.

הלחץ גרם לו לשלוף מקבר-אחים את 'צ'חצ'חים' קשישא, אס שניצח לבגין בחירות, ואת 'לא היתה הסתה כזאת נגד ראש ממשלה'. רבין מוסר ד"ש באמת

רק כך אפשר להסביר את הפרשנות לראיונות הלחוצים שהעניק לשנואי נפשו: "הוא טוב כשהוא מתקיף".. תודה, מתוקים, שיסוי וטינוף בא לנו טוב. או: "גנץ ענה לשאלות שנשאל, אבל ביבי הצליח להכניס תעמולת בחירות". באמת קטעים עם גנץ, למה הוא עונה לעניין ולא מתלכלך? חפרת, חביבי, באנו ליהנות, יתחיל כבודו.

יותר משנתניהו שואף לנצח, הרי יש לו חסינות לקדם, ומדינה לזלזל בה. מתעקשים לפמפם שהעסק סגור. לא נותר לחשוד בפלילים אלא לזחול מהמדמנה שייצר כאן לתפקיד החשוב שמחכה לו כמו כלב מוכה לבעליו.

העיתונות רגילה למעול בתפקידה ולנמנם. לרוב לא תטרח להקשות בשאלות על השליט, ואף שסירב בעקביות להתראיין וקרא לחרם על ערוץ 12, ריפדה את דרכו פעם אחר פעם בעודו חובט בה תוך כדי טיפוס לכס, גם כשאיבד את הבלמים וניהל על גבה משחק מלוכלך.

אין בנתניהו ולו עצם אחת של מנהיג שיפעל להיטיב כמו בן-גוריון, בגין ורבין. אם יש נושא הרה גורל שבגללו ייזכר ככישלון חרוץ זו העובדה שבכוחו הרב והשפעתו המאגית על בוחריו יכול היה לקנות את עולמו ולעשות מה שעשה מנחם בגין אחרי שעלה לשלטון וראה מה שרואים רק מכיסא הכבוד.

בגין היה איש ימין בכל רמ"ח איבריו ונלחם בזעף ביריביו משמאל, ובכל זאת השכיל להושיט יד לאויבו נשיא מצרים סאדאת וקטע באבחה אחת שנים של מלחמה עקובה מדם עם מצרים.

אין בנתניהו ולו עצם אחת של מנהיג שיפעל להיטיב כמו בן-גוריון, בגין ורבין. הוא ייזכר ככישלון חרוץ, כי בכוחו הרב והשפעתו המאגית על בוחריו יכול היה לפעול כמנחם בגין

מנחם בגין היה הראשון לזהות את נהמת הקהל שהלך אחריו, וניצל אותה היטב, גם כשתזמר היטב את השנאה המרה נגד השמאל והקיבוצים. ועם זאת הבין היטב את הכוח העצום שהעניק לו קהלו המעריץ עד כלות, וכשנבחר הוליך אותנו לשלום ולא שעה להפגנות המרות של שותפיו לדרך. פינוי ימית במסגרת הסכם השלום היה מידרדר למלחמת אחים אלמלא נעשה ע"י המלך בלתי מעורער של הימין.

בגין יכול היה לצאת לעוד סבב דמים עם מצרים אבל בחר בשלום, ואלמלא נשבה בקסם התנ"כי של מצביאי צה"ל גם מלחמת לבנון היתה נמנעת.

אני זוכרת היטב את הראיון המפורסם על הבופור ליד אריק שרון שר הביטחון אותו העריץ. בגין שאל לוחמים על הקרב שהתחולל והתעניין אם לאויב היו 'מכונות ירייה'.

אני זוכרת את מבוכת הקצין שהשיב (ומאוחר יותר נהרג) ואת הלגלוג הדק על פני אריק שרון שראה ברו"המ רק מכשול גלותי קטן בדרך לדמשק, וגרר אותנו למרחץ דמים שהסתיים שנים מדממות אח"כ, כשאהוד ברק הוציא את צה"ל מלבנון במהלך נועז.

גם נתניהו יכול היה 'להיטיב עם העם' כלשונו של בגין. לעשות צעדי ענק, מדיניים וחברתיים ולהשתמש בכוחו העצום להתרת הסכסוך המדמם עם הפלסטינים, ואת זה שקורע את החברה הישראלית מבפנים

ההיסטוריה אולי נכתבת ע"י המנצחים, אבל גדול שבעתיים ניצחונו של מי שמבין את האיוולת וחוסר התוחלת במחיר דמים כבד שיצא משליטה. לקראת סוף כהונתו הבין בגין ששר הביטחון שלו הוליך אותו שולל, ובמר לבו נסוג לביתו.

גם נתניהו בשנות שלטונו הארוכות מדי יכול היה 'להיטיב עם העם' כלשונו של בגין. יכול היה לעשות צעדי ענק, מדיניים וחברתיים ולהשתמש בכוחו העצום כדי לנסות להתיר את הסכסוך המדמם עם הפלסטינים וגם את זה שקורע את החברה הישראלית מבפנים.

אבל נתניהו כמו נתניהו, איש קטן ועבד נרצע לחמדנותו ושנאתו ותאוות השליטה שלו. תמיד היה שליט יחיד ולא ראה מעבר לאף של אשתו, ועכשיו גם הילד.

נתניהו יכול היה לעשות ענבים- ועשה באושים. איזה בזבוז

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת