"השיוך מעיב על עצמאותה. לבחון הוצאתה מהפרקליטות"

יום לא פשוט עובר על מח"ש ● אחרי ביקורת מבית המשפט הבוקר מגיע דוח מבקר המדינה ומצייר תמונה מטרידה: ניגוד אינטרסים, תלות של חוקרי מח"ש במשטרה ואלפי תיקים שנגנזו ● המבקר אנגלמן אף מיישר קו עם הצעת החוק להוצאת מח"ש מהפרקליטות והפיכתה לגוף עצמאי ● במח"ש, לעומת זאת, סבורים שהשיוך לפרקליטות דווקא מחזק את המחלקה

משרדי מח"ש בירושלים. 21 באוקטובר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
משרדי מח"ש בירושלים. 21 באוקטובר 2021

"יש לבחון הוצאת מח"ש מהפרקליטות". זו כותרת ההודעה לעיתונות שהוציא מבקר המדינה לקראת הדוח שפרסם היום ועוסק בתחומים שונים של ביקורת הממשל, אך דווקא החלק הזה בהמלצותיו נבחר להתנוסס בכותרת הראשית.

המבקר מתניהו אנגלמן אומר שם כי "על היכולת להבטיח עצמאות תפקודית מלאה למח"ש, מעיב השיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה והשיוך של מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה".

אפשר להבין את הבחירה לשים את המחלקה לחקירות שוטרים בכותרת. המחלקה נכנסת לעתים קרובות לעין הסערה וממוקמת במקום רגיש במערכת האכיפה והביטחון, כשכל תיק שמגיע אליה עלול לפגוע בתדמית המשטרה ובמוטיבציה של השוטרים להיאבק בפשיעה וטרור והביקורת עליה יכולה לשמש ככלי ניגוח פוליטי.

דוגמה לסד הלחצים שבהן פועלת מח"ש התקבלה היום, כאשר לוחמת מג"ב הורשעה בתקיפת פלסטינית במזרח ירושלים. מח"ש היא זו שהגישה את כתב האישום, אך בית המשפט מתח עליה ביקורת כשהגדיר את החקירה כ"מרושלת". פוליטיקאים מהימין הגיעו לבית המשפט כדי לתמוך בשוטרת והשר איתמר בו גביר אף הודיע שיבחן את החזרתה לשורות המשטרה.

"ישנן השפעות לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה"

המבקר חושש מחוסר עצמאות מח"ש

בהמלצה של מבקר המדינה לבחון מחדש את ההכפפה של מח"ש לפרקליטות, הוא למעשה מיישר קו עם הצעת חוק ברוח זו שהגיש סגן ראש מח"ש לשעבר וכיום חבר כנסת משה סעדה. ההצעה, שלא קודמה בינתיים, גררה עיצומים של ארגון הפרקליטים.

בדוח על טיפול מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים, שגם מלווה בפודקאסט עם יובל חיו, מנהל החטיבה שערכה את הביקורת, יש אמירה מעודנת יותר על כך ש"עולה הצורך" לבדוק "היבטים ארגוניים ותפקודיים" ש"יבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות שוטרים".

המערך של מח"ש כולל כ-130 עובדים – מהם 54 חוקרים ו-26 פרקליטים. הם מטפלים בתלונות חמורות נגד שוטרים וחשדות לעבירות פליליות שדינן מעל שנת מאסר. במקביל, לגורמים שונים במשטרה עצמה מועברות התלונות הפחות חמורות. התלונות מגיעות מאזרחים או מחומרי חקירה משטרתיים ופעילות יזומה של המשטרה עצמה.

אלפי תיקים נגנזו

המבקר בדק תקופה של שלוש שנים, 2019 עד 2021 – תקופה שבה, באופן אירוני, סעדה היה סגן ראש מח"ש – בהן המחלקה קיבלה בסך הכול 11,776 תלונות. עם זאת, בכל אחת מהשנים האלה הוגשו פחות מ-70 כתבי אישום, שהיוו כ-1% מהתלונות לכל שנה.

55% מהתיקים ב-2021 נסגרו בלי שנותבו לגורם אחר במשטרה על מנת שיבחן מענה שאינו פלילי. באותה שנה המחלקה המשמעתית במשטרה הגישה רק 89 כתבי אישום לבית הדין למשמעת, חמישית מהן על שימוש לא חוקי בכוח. במשטרה יש גם כמעט 25 אלף מתנדבים שנגדם הוגשו ארבעה כתבי אישום בשנתיים האחרונות לבדיקה.

אלפי תלונות מוגשות מדי שנה ורק במיעוטן השוטרים נחקרים באזהרה. רוב התלונות לא נבחנו בכל המישורים הרלוונטיים, ובמיוחד לא בזה הפיקודי. אלפי תיקים שנפתחו בטענות של התנהגות פסולה של שוטרים נגנזו לאחר סגירתם במישור הפלילי ולא טופלו משמעתית או ארגונית.

אלפי תלונות מוגשות מדי שנה ורק במיעוטן השוטרים נחקרים באזהרה. רוב התלונות לא נבחנו בכל המישורים הרלוונטיים ונגנזו אלפי תיקים על התנהגות פסולה של שוטרים

ראש להב 433 רוני ריטמן מגיע לחקירה במשרדי מח"ש בירושלים. 2015 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
ראש להב 433 רוני ריטמן מגיע לחקירה במשרדי מח"ש בירושלים. 2015 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"ניגוד אינטרסים"

בהינתן שכך, המבקר ממליץ לשרי המשפטים והביטחון הלאומי וליועמ"שית לבחון מחדש את השיוך והכפיפות של הארגונים שאמונים על הטיפול בתלונות שוטרים ולבצע השוואה בינלאומית. ההנמקה שמופיעה שם, היא שכפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה עלולה להעמיד את שני הגופים ב"ניגוד אינטרסים מבני".

זאת, מאחר שראש מח"ש קרן בר מנחם מקבילה לפרקליטת מחוז ונמנית על הפורום הניהולי הבכיר בפרקליטות, שפועלת יחד עם המשטרה במאבק בפשיעה והשלטת הסדר הציבורי.

כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה עלולה להעמיד את שני הגופים ב"ניגוד אינטרסים מבני", שכן שניהם פועלים יחד במאבק בפשיעה והשלטת הסדר הציבורי

הבעיה היא שלצד העבודה המשותפת בנסיבות מסוימות בכירים בפרקליטות נדרשים להחליט אם לפתוח או לקדם חקירות ואף להגיש כתבי אישום מול קצינים בכירים במשטרה שאיתם הם בקשרים שוטפים וצמודים.

"מציאות זו, המותירה את ההתמודדות עם אתגר העצמאות ביכולתם של ראשי המערכת במשרד המשפטים להתגבר על המורכבות האמורה, ראויה לבחינה במסגרת בחינה של המערך הארגוני הכולל האמון על הנושא".

ראשת מח"ש עו"ד קרן בר-מנחם ב-2019 (צילום: פלאש90)
ראשת מח"ש עו"ד קרן בר-מנחם ב-2019 (צילום: פלאש90)

באותו אופן, המבקר מציע להפסיק לאייש את מפלג המודיעין של מח"ש בשוטרים שהושאלו לצורך הזה וחוזרים לאחר מכן למשטרה. הכוונה היא לאזרח את האגף ללא תלות במשטרה עם הסדרה של גישה ישירה למערכות המידע.

אחת ההשלכות שעולות שם, היא עלות של קרוב לעשרה מיליון שקל בשלוש השנים שנבדקו, למימון החופשה הכפויה וההשעיה הארוכה של שוטרים שעומדות כנגדם תלונות. ההשעיה נמשכת כשנה וחצי בממוצע וצוין הצורך לצמצם את התקופות האלה באמצעות זירוז הטיפול בתיקים הפליליים והמשמעתיים שבהם מעורבים שוטרים.

בסופו של דבר, בניסוחים המעודנים של דוח המבקר מצטיירת תמונה שעלתה מהסדרה מנאייכ: העבודה המשותפת של מח"ש והפרקליטות עם השוטרים, המעבר של הכחולים לחקירת עמיתיהם לשעבר הקשרים האישיים בין כלל המעורבים, גורמת לכך שהם נותנים להם הנחות, בולמים חקירות וסוגרים תיקים משיקולים זרים שעלולים להפוך לשחיתות של ממש.

העבודה המשותפת של מח"ש והפרקליטות עם השוטרים, גורמת לכך שהם נותנים לכחולים הנחות, בולמים חקירות וסוגרים תיקים משיקולים זרים שעלולים להפוך לשחיתות

במח"ש לא רואים בעיה מבנית

במח"ש טוענים כי לא הוצגה בפניהם דוגמה קונקרטית לכך שהחוקרים והפרקליטים שלהם או כל גורם אחר בפרלקיטות ובייעוץ המשפטי היו בניגוד עניינים בקבלת החלטה לגבי בכירים במשטרה במהלך שנים רבות של פעילות.

הם עצמם לא רואים כלל בעיה מבנית בהשתייכות לפרקליטות, ומתעקשים ש"התנהלותם של גורמי האכיפה מונעת משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד". הם ציינו כי במקרים שבהם לגורמי חקירה או תביעה תהיה היכרות מוקדמת עם אדם כלשהו שבעניינו מתקיימת חקירה, הם יהיו מנועים מקבלת ההחלטות ואלו יתקבלו על ידי בעלי תפקידים מקבילים.

במח"ש עצמה לא רואים כלל בעיה מבנית בהשתייכות לפרקליטות, ומתעקשים ש"התנהלותם של גורמי האכיפה מונעת משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד".

לדעתם, דווקא ההפרדה בין מח"ש שתחת משרד המשפטים לשוטרים שמשויכים למשרד לביטחון לאומי מבטיחה עצמאות והכפפת המחלקה לגורם אחר עלולה לפגוע בה.

מחאה על הריגתו של איאד אל חלאק מול משרדי מח"ש בירושלים. 9 ביוני 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מחאה על הריגתו של איאד אל חלאק מול משרדי מח"ש בירושלים. 9 ביוני 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במשטרה לא מטפלים בעבירות

לצד הצורך לבחון מחדש את הכפיפות של מח"ש והצורך בשיפור יכולותיה המבצעיות, הדוח מצביע גם על ליקוי ביכולות של המשטרה עצמה לטפל בתלונות במישור המשמעתי, הארגוני והפיקודי.

בכל שנה המשטרה מנתבת 200 תיקים שהועברו אליה ממח"ש למסלולי טיפול שונים שיכולים להפוך לכתב אישום בבית דין משמעתי, הערת מפקד או סגירת תיק, אך אין סטנדרטים אחידים וקווים מנחים לטיפול כך שיכולות להיות תוצאות שונות לכל שוטר: אחד יקבל כתב אישום ואחר יצא עם גיליון משמעת נקי. מצד שני, נפגעי עבירות משמעת לא מקבלים עדכונים על התקדמות הטיפול בתלונות.

בכל שנה המשטרה מנתבת 200 תיקים שהועברו אליה ממח"ש למסלולי טיפול שונים אך אין סטנדרטים אחידים לטיפול כך שיכולות להיות תוצאות שונות לכל שוטר

המשטרה הצהירה לפני חמש שנים שתתקן את פקודת המטה הארצי בנושא הזה אך טרם עשתה זאת. במערך המשטרתי היו בתקופה שנבדקה כ-25 אלף מתנדבים, אך הרקע הקודם שלהם לא מתועד. המשטרה עצמה היא זו שאמורה לטפל בעבירות שוטרים שהעונש עליהן הוא עד שנת מאסר, אך היא לא עושה זאת כלל.

בהשוואה לכעשרת אלפים כתבי אישום נגד חשודים מכלל האוכלוסייה בעבירות ברף ענישה דומה, המבקר לא מצא חקירות נגד שוטרים בעבירות אלו וקבע כי זה "מלמד על חולשה ניכרת של מערך הטיפול בעבירות שוטרים שדינן עד שנת מאסר".

מחאה לציון שנתיים להריגתו של סולומון טקה בידי שוטר. 30 ביוני 2021 (צילום: Flash90)
מחאה לציון שנתיים להריגתו של סולומון טקה בידי שוטר. 30 ביוני 2021 (צילום: Flash90)

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל רואה בחומרה כל התנהגות חריגה שאינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות וערכי הארגון וכל אירוע מטופל בהתאם. החלטות בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים נגד שוטרים ומימוש הנחיות מח"ש בדבר העמדה לדין של שוטרים מבוצעות על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה.

"נדגיש כי תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי ומועברים לערכאה המתאימה בהתאם למקרה. כל תיק נבחן ביסודיות ומתקבלת לגביו החלטה מוסמכת ומנומקת. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים, לנסיבות ולחומר הראיות, כמקובל בקבלת החלטות "משפטיות.

"אשר לצמצום חופשות כפויות והשעיות נציין כי משטרת ישראל שואפת לצמצם את משכיהן. יודגש כי בכל הליך, בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח אך לא אחת נאלצים להמתין לסיום הליכים חיצוניים שאינם תלויים במשטרה.

"בנוסף, ישנם תיקים מורכבים אשר מטבע הדברים מצריכים בדיקה מעמיקה ורחבה יותר, דבר המאריך את משך הטיפול".

מהיועמ"שית נמסר בתגובה: "היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מברכים על עריכת הביקורת, ילמדו אותה ויפעלו ליישומה, מתוך רצון לטייב ולשפר את הטעון שיפור ולחזק ולשמר את הטעון שימור, כאשר חלק מהנושאים הועלו עוד במהלך הביקורת ע"י מח"ש עצמה, שכבר החלה ביישומם.

"ראשית נבהיר, כי בניגוד לכותרות, הדו"ח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אלא אחת מהמלצותיו היא שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות כנגד אנשי משטרה, בעיקר נוכח הצורך להבטיח טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך החקירות והטיפול בתלונות נגד שוטרים.

"עוד בטרם פרסום הדו"ח הסופי, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת, שרון אפק, לבצע בחינה של היבטים מסוימים בעבודת מח"ש. באחרונה אף הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדו"ח, וכן נושאים נוספים הנוגעים למח"ש שיסוכמו ביניהם.

"מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות, ובהם קיצור משמעותי של משכי זמן הטיפול בתיקים, ע"י הקצאת צוות פרקליטים ייעודי לטיפול בתיקי חקירה הממתינים להכרעה סופית; ביצוע מהלכים לשיפור השירות לציבור, בין היתר ע"י הפעלת מוקד טלפוני המאפשר לנפגעי עבירה, מתלוננים, חשודים, נאשמים ובאי כוחם לקבל מידע במהירות וביעילות; שיפור ממשקי העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה; הרחבת גיוון ההרכב של עובדי מח"ש, ועוד."

עוד 1,413 מילים
סגירה