70 שנה חלפו מאז ההכתרה הקודמת של מלך או מלכה בריטים. רוב תושבי הממלכה, חבר העמים והעולם כולו לא זכו לראות את המחזה הזה בפעם הקודמת – והסקרנות גדלה לקראת הכתרת המלך צ'ארלס השלישי לבית וינדזור.
החנויות מציעות מוצרים לקראת הרגע הגדול – ערכות פטריוטיות בצבעי הדגל הכוללות דגלים, כלים חד־פעמיים, מזכרות מיותרות, וגם אוכל ושתיה אלכוהולית. חנויות יד שנייה מציעות ספרים על בית המלוכה ומוצרים מהכתרות קודמות או מחתונות מלכותיות.
ככה נראה מחזור חיים של ספל חגיגי או צלחת מעוטרת – לא חד־פעמית – לקראת ההכתרה. זה מתחיל בקנייה מיותרת לקראת האירוע ונגמר במוצר בפאונד בחנות של האגודה לאימוץ כלבים.
רחוב ריג'נט כבר עוטה דגלים וברכות לרגל ההכתרה. חתן השמחה חיכה יותר מכל נסיך אחר בהיסטוריה לרגע הזה, אבל יש היבט נוסף לקישוטי הרחוב שמושכים את העין ואת הקונים. המלך ובית המלוכה הם הבעלים של חלק גדול מהרחוב – והקניות האלו של חולצה נוספת או שעון יוקרה הולכות, בין היתר, למימון בית המלוכה דרך הקצבה המלכותית, אותה הם מקבלים מהמדינה.
ביום שבת יוקצו מיליונים רבים להכתרת גבר בן 74 לתפקיד מלך אנגליה, לתהלוכה ברחובות הבירה – כולל נסיעה מארמון בקינגהאם בכרכרת זהב – ולמטס חגיגי
לבית המלוכה יש נכסים עצומים בכל רחבי בריטניה, חלקם משנת 1066 והכיבוש הנורמני. הרווחים הגדולים – 345 מיליון ליש"ט ב־2021 – עוברים לקופת המדינה, שמקצה מהם אחוז לבית המלוכה – 86 מיליון פאונד במקרה האמור.
אלו העובדות ומכאן מתחיל הוויכוח – האם זו עסקה טובה עבור תושבי הממלכה, מה הם מקבלים בתמורה, ומה מרוויחה המדינה מכך שכל תושב תורם קצת יותר מפאונד בשנה עבור בית המלוכה?
ביום שבת הקרוב יוקצו מיליונים רבים להכתרת גבר בן 74 לתפקיד מלך אנגליה, לתהלוכה ברחובות הבירה – כולל נסיעה מארמון בקינגהאם בכרכרת זהב – ולמטס חגיגי. "אבן ההכתרה" – אבן סקון – כבר יצאה מאדינבורו לקראת הרגע הגדול שלה.
מדובר באבן חול ורדרדה במשקל 152 קילו שעל פי המסורת הקדומה הייתה הכרית שעליה הניח יעקב אבינו את ראשו בבית אל אחרי שנתקל במלאך. משם, האגדה מספרת, נדדה האבן למצרים עם בני ישראל ומצאה את דרכה לספרד, לאירלנד ומאוחר יותר לסקוטלנד, שם היא משמשת כסמל לריבונות הסקוטית. על האבן מציבים את הכיסא שעליו נמשחים מלכי ומלכות אנגליה בתורם.
בשיא הטקס יימשח צ'ארלס בשמן מיוחד וקדוש (חלק ממרכיביו הגיעו מארץ הקודש) על־ידי הארכיבישוף מקנטרברי ויוכתר כמלך בחסדי האל, במדינה שהופכת ליותר ויותר חילונית ואתאיסטית
גיאולוגים טוענים שמוצא האבן הוא ממרכז סקוטלנד, אבל מה למדענים ולהכתרות. מדובר באירוע מיסטי. מעבר לתהלוכות הצבעוניות הכוללות חיילים ותזמורות, כרכרות זהב ומטסים של מטוסים ממלחמת העולם השנייה, כדאי להוסיף אזהרה לצופים – ההכתרה היא טקס דתי באופיו, רווי טקסטים מהתנ"ך – אך בעיקר מהברית החדשה – מזמורים וברכות מטעם שליחי האל השונים.
בשיא הטקס יימשח צ'ארלס בשמן מיוחד וקדוש (חלק ממרכיביו הגיעו מארץ הקודש) על־ידי הארכיבישוף מקנטרברי ויוכתר כמלך בחסדי האל, במדינה שהופכת ליותר ויותר חילונית ואתאיסטית. זהו המתח – או, באופן פרדוקסלי, המקור לאדישות – שבלב האירוע.
בסקר הלאומי האחרון, לפני כשנתיים, 37% מאזרחי בריטניה הצהירו שהם אינם בעלי דת כלשהי. פחות מחצי אמרו שהם נוצרים. אלה צפויים להרגיש מעט שלא בנוח בטקס הארוך – כשעתיים – שיקשר בין הבן הבכור להורים הנכונים לרצון, לכאורה, של ישות דתית. זה עלול להיות גם משעמם למדי.
זה היה יכול להיות גרוע בהרבה כי מדובר בגרסה מצומצמת של המופע. כשאליזבת השנייה, אימו של צ'ארלס, הוכתרה, הטקס היה ארוך יותר; התהלוכה השתרכה ברחובות למרחק של פי שלושה ומספר המוזמנים והאורחים במנזר וסטמינסטר וברחובות הסמוכים היה גדול בהרבה – 8,251, לעומת אלפיים הפעם.
עתה הדתות השונות – ולא רק הנצרות האנגליקנית – יזכו לייצוג גדול יותר כמו גם נציגים רבים מכל חלקי החברה בבריטניה ובחבר העמים, להבדיל ממשקל היתר המסורתי הניתן לאריסטוקרטיה לפני 70 שנה
עתה, הדתות השונות – ולא רק הנצרות האנגליקנית – יזכו לייצוג גדול יותר כמו גם נציגים רבים מכל חלקי החברה בבריטניה ובחבר העמים, להבדיל ממשקל היתר המסורתי הניתן לאריסטוקרטיה לפני 70 שנה. יש רצון אמיתי להתאים את הטקס הארכאי לתקופתו, אבל יש גבול עד כמה ניתן לצמצמו.
עבור צ'ארלס, מדובר ברגע שהוא התכנון אליו כל חייו – והוא בעל משמעות דתית וסמלית עצומה, ואת זה יש לבטא.
יש הבדלים נוספים בין שתי ההכתרות. ב־1953 היה מדובר באירוע היסטורי – לראשונה האירוע שודר בשידור חי ונדיר בטלוויזיה וחשף את משפחת המלוכה לעיני הציבור. אנשים קנו מכשירי טלוויזיה במיוחד לרגל האירוע.
האימפריה הבריטית בשלב ההוא הייתה בשלבי קיפול מתקדמים, אבל עדיין נוכחת – והמלכה, אישה צעירה בת 27, הצליחה ליצור קשר עם האזרחים שניסו להתאושש מטראומת מלחמת העולם.
צילומי הטקס מראים כי הרחובות בשכונות – ולא רק במרכז – כוסו בדגלים כתוצאה מיוזמות התושבים. החגיגות היו נרחבות ולטקס היתה משמעות עבורם. כיום, מעבר לתומכים ולמתנגדים המובהקים, התחושה היא שרוב הציבור בעיקר שמח שיש לו יום חופש נוסף.
ביוזמת המלך, נקראים תושבי בריטניה מול הטלוויזיה, בפארק ובפאב להישבע אמונים ביום שבת. בעבר האצילים היו אלה שנשבעו – אבל את מקומם, כסוג של אמירה עממית, אמורים לתפוס ההמונים
ביוזמת המלך, נקראים תושבי בריטניה מול הטלוויזיה, בפארק ובפאב להישבע אמונים ביום שבת. בעבר האצילים היו אלה שנשבעו – אבל את מקומם, כסוג של אמירה עממית, אמורים לתפוס ההמונים. "אני נשבע לגלות נאמנות אמת להוד מלכותך, ליורשיך וממשיכי דרכך בהתאם לחוק. כה יעזור לי אלוהים", הוא הנוסח, שכבר עתה מעורר ויכוח בין התומכים והמתנגדים.
העיתונים הוציאו ביום ראשון מהדורות חגיגיות לקראת האירוע וצפויים לעשות זאת שוב גם בשבת, כולל פוסטר חגיגי של הדיילי מייל עם כל מלכי ומלכות אנגליה. תוכניות הטלוויזיה הופכות ליותר ויותר מלוכוניות מיום ליום, אם כי ברחובות ניתן לראות מדי פעם כרזה צהובה משודכת לעץ ועליה המסר: "לא המלך שלי".
הוויכוח הוא לא רק כספי, זה לא שאלה של עלות לעומת תמורה. לא מדובר בתמחור של 3,000 אירועים בשנה, שבהם חברי המשפחה המלכותית פוגשים את נציגי הציבור ומגלים עניין מעושה במעשיהם כחלק מהעסקה המלכותית. זה לא ה־1.29 פאונד לשנה שבית המלוכה עולה לי – השאלה האמיתית היא האם יש מקום למלוכה בכלל ולסגנון ולהיקף של בית המלוכה הבריטי.
הסקרים מגלים ירידה עקבית בפופולאריות של מוסד המלוכה. ב־2013, 75% מהציבור תמכו במלוכה – והיום רק 58%. בקרב הצעירים המגמה בולטת עוד יותר: בקרב בני ה־15–24, רק 32% תומכים במלוכה.
המוסד הזה מקושר לאי־צדק היסטורי, לחלוקת הון מעוותת, להתעשרות מסחר בעבדים ולאימפריאליזם. צעירים רבים פועלים נגד זה – מה להם ולקשיש הלא כריזמטי שעומד בראש המוסד הזה?
המוסד הזה מקושר לאי־צדק היסטורי, לחלוקת הון מעוותת, להתעשרות מסחר בעבדים ולאימפריאליזם. צעירים רבים פועלים נגד זה – מה להם ולקשיש הלא כריזמטי שעומד בראש המוסד הזה?
מאז מות אימו בספטמבר אשתקד לא הותיר המלך חותם משמעותי. לא נרשמו מבוכות גדולות אבל גם לא זכור אירוע שבו הוא גילה מנהיגות או בולטות כלשהי. בניגוד לאימו שידעה להקסים מדי פעם ולתת תחושה של המבוגר האחראי – המלך הפך לדמות שטוחה.
המלכה אליזבת הצליחה בעתות חירום, כמו במשבר הקורונה, לטעת את ההרגשה של אם האומה. צ'ארלס טרם נתקל במשבר בסדר גודל כזה, אבל גם לא הראה שיש לו כישורים כלשהם שיאפשרו לו לעמוד במבחן כזה בהצלחה.
הוא, בדומה לראש הממשלה רישי סונאק – בסדר. לא הקטסטרופה שממנה חששו רבים – אבל גם שום דבר שאפשר להתלהב ממנו. אין זה פלא שבסקרים רק 49% מרוצים מתפקודו. אולם, במקביל, רק 9% בלבד חושבים שהוא עושה עבודה רעה.
צ'ארלס, שכל חייו חי בצילה של אימו, חי עתה בצילו של בנו – ויליאם הנסיך מווילס. וילאם בן ה־40 תמיד ייתפס בשל גילו וסגנון חייו כמי שהמלוכה הייתה צריכה לעבור אליו
צ'ארלס, שכל חייו חי בצילה של אימו, חי עתה בצילו של בנו – ויליאם הנסיך מווילס. וילאם בן ה־40 תמיד ייתפס בשל גילו וסגנון חייו כמי שהמלוכה הייתה צריכה לעבור אליו ישירות, כמי שמסוגל לדבר ליותר קהלים בשפה ובאופן לא מאולץ.
הוא ואשתו קייט הם הדמויות הפופולריות ביותר בבית המלוכה – והוא זוכה לאחוזי תמיכה גבוהים יותר מאביו. וישנו צל נוסף: הארי ומייגן – והקרע בבית המלוכה. הארי, שכבר אינו נושא בתפקידים מלכותיים, יגיע לטקס אבל אשתו וילדיו יישארו בארה"ב.
המשימה של צ'ארלס היא לאחות את הקרע מבית ולעדכן את בית המלוכה לבריטניה המודרנית, הרב תרבותית והצנועה בהרבה מזו של 1953. דומה שעם השנים הוא שינה את דעתו – והיום הוא תומך בצמצום מספר בני המשפחה שיטלו חלק בפעילות הציבורית ויהנו מהקופה.
חלק מהצמצומים נכפו עליו בעקבות הסכסוך עם הארי ומעורבותו של הנסיך אנדרו בפרשות ניצול הקטינות של ג'פרי אפשטיין. מעבר לכך, זו ההזדמנות של המלך לתרום לחברה ולבית וינדזור.
ספק אם בדורות הקרובים יבוטל מוסד המלוכה. גרסה צנועה, חסכונית ומצומצמת יותר היא הדרך להשאיר חותם חיובי שיחזק את המוסד הבעייתי לפני שספלי ההכתרה יעשו את דרכם לחנות של האגודה לחקר הסרטן.
ספק אם בדורות הקרובים יבוטל מוסד המלוכה. גרסה צנועה, חסכונית ומצומצמת יותר היא הדרך להשאיר חותם חיובי שיחזק את המוסד הבעייתי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם