הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ישראל המובילה במערב בשימוש בחומרי הדברה

דוח המבקר עוסק בריבוי חומרי ההדברה בישראל, אבל מה שחסר בארץ זו התייחסות רצינית לחקלאות אורגנית ● גם בקרב הציבור הדתי-לאומי מפנימים שמדורות ל"ג בעומר גורמות לנזק ● ניר ברקת קופץ לראש מצעד המהלכים המטורללים של הממשלה הנוכחית ● קבלני הגיזום של חברת "נתיבי ישראל" הגיעו לקיבוץ רמות מנשה ● ופעילי אקלים בפורטוגל אספו בתוך שבוע 650,000 בדלי סיגריות

חקלאי מרסס חומרי הדברה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
חקלאי מרסס חומרי הדברה. אילוסטרציה

1

חקלאי ותיק אמר פעם, שכדי שאנשים יפסיקו לאכול פירות וירקות מרוססים צריך לקרות דבר פשוט: שלחומרי ההדברה יהיה צבע. אם כשננגוס בתפוח נגלה שתוכו זרוע נקודות אדמדמות, או שהתות יהיה מכוסה בשכבה כחלחלה – שאריות של קוטל החרקים שהורעף עליו – הסיכוי שנמשיך לאכול שואף לאפס. זה יהיה יומם הגדול של החקלאים האורגניים.

אבל לרוב חומרי ההדברה אין צבע, בדרך כלל גם לא ריח, ואנחנו ממשיכים לאכול אותם לתיאבון. השבוע קיבלנו תזכורת לכך כשמבקר המדינה פרסם דוח מפורט על השימוש בחומרי הדברה בפירות וירקות בישראל. ספוילר: יש שימוש, והרבה.

צריך לומר שהכותרות שמלוות דוח כזה נוטות, כדרכן של כותרות, להשטיח מעט את המציאות ולהקצין אותה. המבקר, למשל, ציין ש-113 חומרי הדברה שונים מותרים לשימוש בישראל על אף שהם אינם בשימוש באירופה ובארצות הברית. זה יוצר את הרושם כאילו ישראל היא מדינת עולם שלישי מוחלטת, שבה החקלאים מורשים להשתולל עם רעלים שנאסרו מזמן בעולם הנאור.

יש מקרים שבהם התיאור הזה הולם את המציאות, אבל חשוב לשים לב שחלק מהחומרים הללו לא נאסרו לשימוש במדינות המערב – הם פשוט לא נחוצים שם, בגלל הבדלי האקלים, ולכן אינם כלולים ברשימת החומרים המותרים לשימוש.

עובדים קוטפים ברוקולי בשדה בעמק יזרעאל. פברואר 2018 (צילום: Anat Hermony/Flash90)
עובדים קוטפים ברוקולי בשדה בעמק יזרעאל. פברואר 2018 (צילום: Anat Hermony/Flash90)

במדינות קרות יש הרבה פחות מזיקים, ולכן יש צורך ברישוי של ארסנל רעלים יותר מצומצם. מצד שני, יש הרבה סוגים של פירות וירקות שכלל לא גדלים במדינות כאלה. אם תקבלו במלון בנורווגיה עגבנייה או בננה, קרוב לוודאי שמדובר ביבוא ממדינה דרומית כלשהי. אולי אפילו קוראים לה ישראל.

אם להמשיך בצד החיובי, המבקר מציין ששיעור החריגות בשאריות חומרי הדברה שנמצאו בסקרים השנתיים שעורך משרד החקלאות נמצא בירידה והגיע ב-2021 ל-7.5%, לעומת יותר מ-11% חריגות בשנים שלפני כן; במקביל, משרד החקלאות הכפיל בשנים האחרונות את היקף הבדיקות – מכ-700 דגימות ב-2017 ל-1,451 ב-2021.

המבקר מציין ששיעור החריגות בשאריות חומרי הדברה שנמצאו בסקרים השנתיים שעורך משרד החקלאות נמצא בירידה והגיע ב-2021 ל-7.5%, לעומת יותר מ-11% חריגות בשנים שלפני כן

נקודה מדאיגה במיוחד בדוח המבקר מתייחסת להיקף השימוש הכולל בחומרי הדברה בישראל: במדד היחס בין טונה של חומר פעיל לאלף טונות תפוקה צמחית (כלומר: בכמה חומרי הדברה משתמשים כדי לגדל כמות קבועה של ירקות ופירות), ישראל מובילה את העולם המפותח – ובגדול.

אם באוסטריה משתמשים ב-0.44 טון חומר הדברה כדי לגדל אלף טונות של ירקות ופירות, ובאנגליה ב-0.36 טון, בישראל משתמשים כדי להגיע לאותה כמות של תוצרת ב-1.57 טונות של חומר פעיל.

בכל פעם שהסוגיה הזו עולה, שולפים במשרד החקלאות את האקלים הישראלי הידידותי לחרקים. מזג האוויר בישראל הוא אכן גן עדן למזיקים, ובכל זאת צריך להסביר למה מדינות חמות למדי כמו פורטוגל, טורקיה והונגריה משתמשות ב-20%-30% מכמות חומרי ההדברה שבהם משתמשים החקלאים בארץ.

נקודת תורפה נוספת נמצאת בערוגות העלים הירוקים, שכבר שנים מככבים בראש טבלאות החריגות: אם קניתם חבילת נענע, פטרוזיליה, עירית, שמיר או כוסברה, יש סיכוי בין שליש לחצי שהיא מכילה יותר שאריות חומרי הדברה מכפי שהתקן מתיר. אלה נתונים שגובלים בהפקרות, ולא משתנים כבר שנים.

אם קניתם חבילת נענע, פטרוזיליה, עירית, שמיר או כוסברה, יש סיכוי בין שליש לחצי שהיא מכילה יותר שאריות חומרי הדברה מכפי שהתקן מתיר. אלה נתונים שגובלים בהפקרות, ולא משתנים כבר שנים

העיסוק הציבורי והתקשורתי מתמקד בהשלכות של ריבוי חומרי ההדברה בסלט הבריאות שלנו. אבל הרעלים הכימיים שבהם מרססים את השדות והפרדסים מסוכנים לא רק לבריאותו של מי שאוכל את עגבניית השרי, אלא גם לסביבה:

הם זולגים לנחלים הסמוכים, למי התהום, פוגעים בחרקים שאינם מזיקים, ולפני כל אלה, הם מסכנים את החקלאים – במקרים רבים עובדים זרים – שמתחככים בהם כל היום.

לפני כ-20 שנה, כשעבדתי על תחקיר לספר על חקלאות אורגנית בישראל, ראיינתי עשרות חקלאים ברחבי הארץ. השאלה הראשונה ששאלתי הייתה "למה אורגני?". בתשובה, רבים מהם סיפרו שעשו את ההסבה בעקבות טראומה – מותו של עובד, שותף או קרוב משפחה שעבד איתם וחלה בסרטן.

גסטון פרוקסה וזוהר רוזנפלדר במשק האורגני בכפר יהושע‎‎ (צילום: אביב לביא)
גסטון פרוקסה וזוהר רוזנפלדר במשק האורגני בכפר יהושע‎‎ (צילום: אביב לביא)

דוח המבקר עוסק בחומרי הדברה; אבל מה שחסר באמת במשרד החקלאות, זו התייחסות רצינית לחקלאות שכלל אין בה חומרי הדברה.

ישראל היא כנראה המדינה היחידה במערב שלא מתמרצת ודוחפת את החקלאים לעבור לחקלאות אורגנית או לכל סוג אחר של חקלאות מקיימת שאין בה שימוש בכימיקלים וחומרי הדברה רעילים. בכל העולם כבר הבינו שקידום חקלאות כזו הוא אינטרס של כלל הציבור, ושהיא מגנה על בריאות הציבור והסביבה.

ישראל היא כנראה המדינה היחידה במערב שלא מתמרצת ודוחפת את החקלאים לעבור לחקלאות אורגנית או לכל סוג אחר של חקלאות מקיימת שאין בה שימוש בכימיקלים וחומרי הדברה רעילים

רק בישראל החקלאים האורגניים זנוחים לנפשם ונאבקים על שימור חלקת אלוהים הקטנה שלהם, שבאופן לא מפתיע כבר 20 שנה לא מצליח להתרחב אל מעבר לממדי נישה קטנה. זה הכישלון האמיתי והמצער של משרד החקלאות, יותר מהעיכוב בהוצאתו של חומר הדברה כזה או אחר מרשימת החומרים המותרים לשימוש.

2

השבוע הוזמנתי לשוחח על נושאי סביבה עם תלמידי תיכונים בירושלים. באחד מבתי הספר, מהזרם הממלכתי-דתי, התגלגלה שיחה על ל"ג בעומר המתקרב. "זה לא מה שהיה פעם", סיפר אחד המורים, "פה ושם ילדים הולכים למדורות, אבל לא כולם, וכבר לא מדליקים בכל מקום, ולא באותו גודל".

למען הסר ספק, הוא הבהיר שמבחינתו ומבחינת רבים בזרם המרכזי של הציבור הדתי-לאומי זהו תהליך מבורך. מדובר במסורת, אמר, לא במצווה, ועל מסורת שגורמת לכזה נזק סביבתי ובריאותי לא חייבים לשמור.

מדורת ל"ג בעומר בתל אביב, 17 במאי 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מדורת ל"ג בעומר בתל אביב, 17 במאי 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

נתוני זיהום האוויר מהשנים האחרונות מלמדים שהמורה צודק. ירידת קרנו של ל"ג בעומר, שהתחילה בקרב הציבור החילוני בגוש דן, מחלחלת במהירות לכל הארץ, חוצה שבטים. הציבור היחיד שעדיין דבק במדורות הם החרדים, שאולי רואים בביקורת על המדורות עוד סממן של מלחמת התרבות הישראלית, עוד ראש פרק במתקפה על הערכים והמסורות הישנות.

הבלשן רוביק רוזנטל הסביר השבוע ש"מדורת השבט" – אחד הביטויים הכי רלוונטיים בישראל של היום – הוא צירוף ישראלי מקורי, שקיים פחות מ-30 שנה ונשמע לראשונה ב-1994 במסגרת דיון על מעמדם של כלי התקשורת.

הבלשן רוביק רוזנטל הסביר השבוע ש"מדורת השבט" הוא צירוף ישראלי מקורי, שקיים פחות מ-30 שנה ונשמע לראשונה ב-1994 במסגרת דיון על מעמדם של כלי התקשורת

בל"ג בעומר, שלא כמו בחיים עצמם, רוב השבטים הישראליים מצליחים בהדרגה להגיע להסכמה לפיה ממש לא מוכרחים להדליק את מדורת השבט.

בנקודה הזו חשוב להזכיר: גם אם קרב הבלימה נגד עצם הדלקת המדורה נכשל, עדיין יש חשיבות קריטית לשאלה מה שורפים. זיהום האוויר הכבד, הרעיל, נגרם משריפה של עצים מעובדים ופורמייקות למיניהן, חלקי רהיטים צבועים, פלסטיק ושקיות. אם כל אלה לא יועלו באש, ליל המדורות יהיה אמנם מחניק – אבל הרבה פחות.

מדורת ל"ג בעומר (ארכיון) (צילום: יעקב לדרמן/פלאש90)
מדורת ל"ג בעומר (ארכיון) (צילום: יעקב לדרמן/פלאש90)

בשובי לתל אביב, באחד הצמתים המרכזיים קיבל את פניי שלט גדול מטעם העירייה: "ל"ג בעומר בלי מדורות".

3

בבת אחת הצליח ניר ברקת לקפוץ השבוע לראש מצעד המהלכים המטורללים של הממשלה הנוכחית. ומדובר, כידוע, במצעד שהצמרת שלו צפופה מאוד.

שר הכלכלה סבר שהדבר הדחוף ביותר במסגרת המאבק – שהממשלה כלל לא מנהלת – להורדת יוקר המחיה, זה לדרוש מ"החברה המרכזית למשקאות" ("קוקה קולה") שתוריד מחירים, שאם לא כן הממשלה תכניס אותם לפיקוח.

אפשר להתווכח עם המדיניות של ממשלות ישראל בכל הנוגע לפיקוח על מחירי הלחם, החלב והביצים, אבל עצם הפיקוח נובע מהנחת המוצא שאלה מוצרים בסיסיים וחיוניים שכל ישראלי, ובעיקר כל ילד ישראלי, זכאי לצרוך לטובת בריאותו ורווחתו.

אבל קולה?? מים עם תועפות סוכר (6 כפיות בפחית), קפאין וחומצה? זה מה שעושה משרד הכלכלה במקום לפעול להוזלת מחירי הפירות והירקות, לפקח על מחיר הלחם המלא במקום על הלחם הלבן ולדאוג להנגשת סל מוצרים בריא כך שלא רק דיירי העשירונים הגבוהים יוכלו לרכוש אוכל מזין?

קולה?? מים עם תועפות סוכר, קפאין וחומצה? זה מה שעושה משרד הכלכלה במקום לפעול להוזלת מחירי הפירות והירקות, לפקח על מחיר הלחם המלא במקום על הלחם הלבן ולדאוג להנגשת סל מוצרים בריא?

שר הכלכלה ניר ברקת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שר הכלכלה ניר ברקת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

שר כלכלה שדואג לציבור היה צריך להודיע לחברת המשקאות שהוא אוסר עליה לשווק בישראל את המוצרים המזיקים שלה, או לפחות ממסה אותם בכבדות.

אין הבדל מהותי בין קולה לסיגריות: מדובר במוצר שמביא איתו נזק נטו. נזק בריאותי – סוכרת היא סיבת המוות מס' 3 בישראל, וישראל מובילה את המערב בקטיעת גפיים בגלל המחלה הארורה הזו; ונזק סביבתי, שהרי קוקה קולה היא מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם. שלא לדבר על מה שקוקה עושה לשיניים ועל המיליארדים שהנזקים הבריאותיים הללו עולים למשק.

ומה הצעד הבא של ברקת – פנייה ל"פיליס מוריס" או ליצרני סיגריות אלקטרוניות בדרישה להוריד מחירים כדי שעוד נערים יוכלו לשאוף ולהגיע לבתי חולים עם ריאות קורסות?

ומה הצעד הבא של ברקת – פנייה ל"פיליס מוריס" או ליצרני סיגריות אלקטרוניות בדרישה להוריד מחירים כדי שעוד נערים יוכלו לשאוף ולהגיע לבתי חולים עם ריאות קורסות?

"הדבר היחיד שמנחה את המונופולים הוא רווח מונופוליסטי על גבו של הצרכן הישראלי", אמר שר הכלכלה בהצהרה לתקשורת. בתור אחד שבעצמו מנסה לעשות רווח פופוליסטי על גבו של הצרכן הישראלי, הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר.

4

עץ שעבר גירדום כביש הגישה לקיבוץ רמות מנשה, מאי 2023 (צילום: יפעת שתיל-פלד)
עץ שעבר גירדום כביש הגישה לקיבוץ רמות מנשה, מאי 2023 (צילום: יפעת שתיל-פלד)

נס ציונה לא לבד. מגפת הגירדומים – גיזום עצים שגובל בכריתה והשחתה – מתפשטת גם למחוזות אחרים. והפעם: כביש הגישה לקיבוץ רמות מנשה, אחד האזורים הירוקים והיפים בארץ, או לפחות היה כזה עד שקבלני הגיזום של חברת "נתיבי ישראל" הגיעו.

מדובר בגיזום מטעמי בטיחות. הענפים כנראה פלשו לכביש ובאמת היה צריך לטפל בהם, אבל לטפל ולגזום זה לא אומר שחייבים להיכנס בעץ ולעשות ממנו קציצות.

מנכ"ל "נתיבי ישראל" ניסים פרץ, שלא אהב את מה שראה בתמונות, הודיע שהנושא יטופל בחומרה והדברים לא יישנו. מכיוון שלא חסרים עצים בצידי הכבישים ברחבי הארץ, ההבטחה הזו תעמוד למבחן כבר בזמן הקרוב.

מנכ"ל "נתיבי ישראל" ניסים פרץ, שלא אהב את מה שראה בתמונות, הודיע שהנושא יטופל בחומרה והדברים לא יישנו. מכיוון שלא חסרים עצים בצידי הכבישים ברחבי הארץ, ההבטחה הזו תעמוד למבחן בקרוב

5

בדלי סיגריות הם פריט הפסולת הנפוץ בעולם, וגם אחד המזיקים שבהם – בדל שמושלך בטבע ממשיך להתפרק ולפלוט רעלים במשך שנים.

פעילי סביבה בליסבון, בירת פורטוגל, החליטו להמחיש את הבעייתיות ואספו (בתוך שבוע!) 650,000 בדלים. מחשבה נוגה: עוד לפני שהפכו לפסולת, מישהו עישן את כל הסיגריות האלה.

עוד 1,476 מילים
סגירה