אילוסטרציה: חלב בפיקוח (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
יונתן זינדל, פלאש90
אילוסטרציה: חלב בפיקוח

חולבים את הציבור

סמוטריץ' הפר הסכם הקובע כי מוצרי החלב שבפיקוח יתייקרו ב־16%, והודיע על התייקרות מדורגת של 9.3% ושל 7.7% בשנים הבאות ● בפועל נתחם צו שמייקר רק ב־8.3% ● לפי גורם המעורה בפרטים, סמוטריץ' מנסה להתחמק ממחויבותו על התייקרויות נוספות – והמחלבות מאיימות לעתור לבג"ץ ● אולם, אם שר האוצר לא יחתום על צו נוסף, כלשהו – המחיר יזנק ב־1 ביוני ב־8% נוספים

מחירי מוצרי החלב שבפיקוח עלו בתחילת החודש ב־8.28%. זאת, בהתאם לצו שעליו חתמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החקלאות אבי דיכטר.

הצו, שתקף מ־1–31 במאי, ביטל, למעשה, את מנגנון העדכון האוטומטי של מחירי המוצרים, לפיו הם היו אמורים להתייקר ב־16%. בכך, הפרו סמוטריץ' ודיכטר הסכם שהשרים הקודמים – אביגדור ליברמן ועודד פורר – חתמו עם המחלבות והפכו לצו מחייב.

עם חתימת צו העלאת המחירים ב־1 במאי, פורסם כי לא מדובר בביטול ההתייקרות האוטומטית, אלא בפריסה שלה. לפי הפרסומים, המוצרים היו אמורים להתייקר בשבוע שעבר באחוז נוסף. עלייה נוספת של 3.1% אמורה להתבצע בחודש מאי מדי שנה, כך שבמאי 2026 המחיר אמור להגיע לגובה ההתייקרות של 16%, לפי המנגנון המוסכם.

בפועל, זה לא קרה. מסיבה לא ברורה, הצו על העלאת המחירים ב־1% נוסף לא נחתם. לדברי גורם המעורה בפרטים, מאחורי העיכוב בחתימה על צו ההתייקרות הנוספת עומדים כיפופי הידיים בין הממשלה למחלבות.

מסיבה לא ברורה, הצו על העלאת המחירים ב־1% נוסף לא נחתם. "סמוטריץ' לא רוצה להעלות יותר אפילו באגורה, אז הוא מושך את הזמן, משחק צ'יקן – ולא חותם"

לדברי הגורם, "סמוטריץ' לא רוצה להעלות יותר את המחיר אפילו באגורה. אז בינתיים הוא מושך את הזמן, משחק 'צ'יקן' – ולא חותם. לכאורה, יש הסכם חדש בין הממשלה למחלבות והציבור ניצל מהגזרה של התייקרות ב־16% ויחטוף רק 9%.

"אבל במציאות יש רק טיוטת הסכם שלא נחתמה. סמוטריץ' לא רוצה לחתום, והמחלבות שממילא לא מרוצות מהטיוטה מאיימות שאם ההסכם לא ייחתם וההעלאה הנוספת של 1% לא תתבצע – הן יעתרו נגד הממשלה. בעתירה, הן יבקשו להעלות ב־16% בבת אחת כמו שסוכם מהתחלה, בתקווה להעלות כמה שיותר".

העיכוב בהעלאת המחירים הנוספת יוצר סיכונים לכולם. הצו שנחתם תקף למאי בלבד. אם השרים לא יחתמו על הצו הנוסף שמעלה את המחיר ב־1% נוסף, הצו הקיים יישאר בתוקף והמחירים יקפצו ב־1 ביוני ב־7.72% נוספים וישלימו את עליית המחיר ב־16%. ייתכן גם שסמוטריץ' ודיכטר יחתמו עד 1 ביוני על צו חלופי שישאיר את המחיר הקיים. במקרה כזה, כנראה שהמחלבות יעתרו.

הצו תקף למאי בלבד. אם השרים לא יחתמו על צו נוסף ב־1 ביוני המחיר יקפוץ ב־8% נוספים. ייתכן גם שסמוטריץ' ודיכטר יחתמו עד אז על צו חלופי שישאיר את המחיר הקיים

קרטון חלב התייקר בחצי שקל. כעת נאבקים על החצי הנוסף

כיום נותרו בפיקוח רק מוצרי חלב מעטים שמשווקות מחלבות תנובה, טרה ורמת הגולן – חלב פרה, שמנת חמוצה ומתוקה בגביע, גבינה לבנה פשוטה 5% שומן, גבינה צהובה פרוסה מסוג "עמק" ו"גלבוע", ואשל.

בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר בירושלים, 14 במאי 2023 (צילום: Noam Revkin Fenton, Flash 90)
בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר בירושלים, 14 במאי 2023 (צילום: Noam Revkin Fenton, Flash 90)

לקראת סוף חודש אפריל החלו להתפרסם כותרות מאיימות על זינוק של 16% במחיר מוצרי החלב שבפיקוח ב־1 במאי, בהתאם למנגנון העדכון האוטומטי.

קרטון ליטר חלב 3% שומן, למשל, עלה באפריל 6.23 שקל; אחרי העלאה ב־16%, הוא אמור לזנק בשקל בדיוק ל־7.23 שקל. גביע שמנת חמוצה אמור להתייקר מכ־2.4 לכ־2.8 שקל; גבינה לבנה 5% אמורה להתייקר מכחמישה שקלים לכ־5.8 שקל (אחרי עיגול קל למעלה של המחיר הרשמי).

סמוטריץ' חשש מאפקט ההתייקרות הזאת בתקופה של אינפלציה, מלחמות תקציב ומחאה. לכן, הוא לחץ על מנהלי המחלבות ומועצת החלב לפתוח מחדש את הסכם מנגנון העדכון האוטומטי. אבל הם לא ששו לכך.

ב־27 באפריל, יום חמישי בערב, סמוטריץ' ודיכטר פרסמו את הצו להעלאת המחיר ב־8.3% במקום ב־16%. המחלבות איימו בעתירה. ביום ראשון, 30 באפריל, התנהל משא ומתן לילי קדחתני בין האוצר למועצת החלב הכולל נציגים ממשרד החקלאות, הרפתות והמחלבות, שבסופו הגיעו להבנה על העלאה מיידית של 9% ושל 7% בהמשך. נכתבה גם טיוטת הסכם, אך לא נחתמה.

מנכ"ל תנובה, איל מליס (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
מנכ"ל תנובה אייל מליס (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

בפועל, המחיר עלה רק ב־8%. מחיר קרטון חלב 3% עלה במאי "רק" ל־6.75 שקל; גביע 250 גרם של גבינה לבנה 5%  עולה כיום 5.40 שקל; שמנת חמוצה עולה 2.60 שקל.

אם וכאשר המחירים יעלו באחוז נוסף, כמו שפורסם, קרטון ליטר חלב 3% שומן אמור לעלות 6.80 שקל וגביע חצי קילו גבינה לבנה 5% יתייקר ל־5.45 שקל.

כל התייקרות כזאת מצטברת לעשרות שקלים בחודש למשפחה ממוצעת; ביטולה עבור המחלבות פירושה ויתור על תוספת של עשרות מיליונים למאזן.

לממשלה יש טיעון חזק. למחלבות תהיה בעיה תדמיתית

חוקי משק החלב מחייבים את המחלבות לרכוש את החלב הגולמי מהרפתנים במחיר קבוע ("מחיר המטרה"), שמתעדכן אוטומטית מדי שלושה חודשים בהתאם לעלויות החליבה (שכר, מספוא, חשמל). במקביל, המחלבות מחויבות למכור חלק מהמוצרים במחיר מפוקח.

הפגנה של ההסתדרות בבאר שבע במחאה על יוקר המחיה, ינואר 2023 (צילום: דוברות ההסתדרות)
הפגנה של ההסתדרות בבאר שבע במחאה על יוקר המחיה, ינואר 2023 (צילום: דוברות ההסתדרות)

אף שמדובר בקונגלומרטים גדולים, במחלבות טוענים שהמגבלה הכפולה פוגעת בהן. עד 2022, מחירי מוצרי החלב בפיקוח התעדכנו בהתאם להחלטות אד הוק של ועדת המחירים של משרדי האוצר והחקלאות.

בתחילת 2022, כשגל ההתייקרויות העולמי ייקר את החלב הגולמי, "טרה" פנתה לוועדת המחירים ודרשה להעלות את המחיר ב־9.2%. הוועדה המליצה באוגוסט אשתקד להעלות את המחיר ב־6.5%, כשהמחלבות כבר דרשו העלאה של 14%.

השר דאז ליברמן הציע למחלבות שבמקום מה שהמליצה הוועדה, המחיר יעלה רק ב־4.9%, והפקידות תיצור מנגנון אוטומטי שיעדכן את המחיר להבא אחת לחצי שנה. המחלבות הסכימו, המחיר עלה, ההסכם נחתם – וליברמן ופורר הפכו אותו לצו. בינואר נקבע לפי המנגנון האוטומטי שהמחיר יעלה ב־16%.

לפי הערכות שפורסמו, העלאת מחיר מוצרי החלב שבפיקוח ב־1% משמעותה תוספת הכנסות של כ־50 מיליון שקל בשנה למחלבות; העלאת המחירים ב־9% תוסיף כ־450 מיליון. לכן, אם סמוטריץ' ימשיך למשוך זמן, המחלבות מאיימות לעתור לבג"ץ כנגד הפרת ההסכם הקודם. אבל בכלל לא בטוח שיש להן קייס.

"זה נכון, יש הסכם בין המדינה לתעשייה והוא מחייב את המדינה", אומר עורך הדין אבי רימון, המתמחה ברגולציה, "אבל המשפט המנהלי מאפשר בנסיבות מסוימות למדינה לסגת מהתחייבויות מסוימות שלה".

לדברי רימון: "ככל שההתחייבות של המדינה היא עסקית, היחס של בתי המשפט למדינה יותר קשוח. אם המדינה היא פשוט צד להסכם כלכלי, נגיד, אם היא שוכרת משרדים ולא עומדת בהסכם השכירות, בתי המשפט נוטים לדרוש ממנה לכבד הסכמים.

"כשהמדינה פועלת בהסכם במסגרת היותה גוף שלטוני יש לה יותר חופש לסגת ממנו. במקרה הזה זה כנראה משהו באמצע. ההסכם הוא הסכם עסקי ותנובה צריכה לקבל מה שכתוב בהסכם. אבל המדינה תטען שהיא פועלת כגוף רגולטורי כדי להקל את מצוקת הצרכנים. זה טיעון חזק. מה שהחברות כן יכולות לבקש זה שהמדינה תפצה אותן".

אז יכול להיות שבית המשפט לא יחייב להעלות את המחירים, אלא יגיד למדינה לשלם לתנובה וטרה פיצוי על ביטול ההעלאה? סובסידיה?
"כן. לאו דווקא במזומן, אלא, למשל, בצורת הקלות מס או פטורים ממכס".

"המדינה תטען שהיא פועלת כרגולטור להקלת מצוקת הצרכנים. זה טיעון חזק. החברות יכולות לבקש שהמדינה תפצה אותן. לאו דווקא במזומן אלא, למשל, בהקלות מס"

מחאה על יוקר המחיה בסופר מרקט, 4 במאי 2023 (צילום: פנתרים 23, ירושלים)
מחאה על יוקר המחיה בסופרמרקט, 4 במאי 2023 (צילום: פנתרים 23, ירושלים)

הפרת ההסכם והחוק מול המחלבות עלולה לפגוע באמינות הממשלה מול חברות, ובכך לפגוע בכלכלה, כפי שנטען נגד המהפכה המשפטית?
"זה צעד בריוני, אבל אני בספק אם הוא עלול ליצור אפקט כזה. המדינה פועלת כאן לטובת הצרכן מול קונגלומרטים, וגם מדינות דמוקרטיות עושות לפעמים תרגילים כאלה. זה חלק מכללי המשחק, לא שבירה שלהם".

השאלה האם כדאי למחלבות לתבוע, או לאיים בתביעה, היא לא רק משפטית ועסקית אלא גם אסטרטגית ותדמיתית. "השיקול המכריע לחברות אם לעתור יהיה פיננסי, אבל הן יצטרכו לקחת בחשבון גם שתביעה מסכנת אותן בפגיעה תדמיתית", אומרת אשת יחסי הציבור עינת אורן, בעלים־שותפה במשרד יחסי הציבור דן־אורן.

"זאת עתירה נגד הכיס של הציבור בתקופה שבה הכול מתייקר. והציבור יכול להעניש אותן במכירות".

"החברות יצטרכו לקחת בחשבון גם שתביעה מסכנת אותן בפגיעה תדמיתית. זאת עתירה נגד הכיס של הציבור בתקופה שבה הכול מתייקר. הציבור יכול להעניש אותן במכירות"

תנובה היא מונופול, קשה להעניש אותה. והמוצרים המפוקחים הם, בהגדרה, מוצרים שאי אפשר למצוא להם חלופה זולה יותר.
"נכון. אבל היא מונופול רק בחלק מהמוצרים. יש מוצרים שבהם היא נמצאת בתחרות עזה ושם אפשר להעניש אותה.

יועצת התקשורת עינת אורן, בעלים-שותפה במשרד דן-אורן יח"צ (צילום: ענבל מרמרי)
יועצת התקשורת עינת אורן, בעלים־שותפה במשרד דן־אורן (צילום: ענבל מרמרי)

"אני גם לא בטוחה שהניסיון לפגוע בציבור לא ישפיע על תוצאת התביעה. השופטים לא נמצאים בחלל ריק, הם בני אדם שסובלים גם הם מיוקר המחיה. הם יכולים לחשוב שהקפאת המחיר היא בהתאם לאינטרס הלאומי, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בפסיקה".

אז המחלבות מנופפות מול הממשלה באקדח ריק?
"הן מנופפות במה שיש להן… זה לא אומר שהן באמת 'יירו'".

היועץ האסטרטגי זיו ברנע, בעלי משרד הייעוץ גוד וואן, סבור אחרת. "נגיד שהציבור יגיע למסקנה שהחברות הללו חזיריות. מה יקרה? בסוף אנחנו נקטר, ונמשיך לשלם. חברות כמו תנובה ועלית עברו משברים כאלה בלי סוף, והציבור תמיד חשב שהן עושקות אותו, ובכל זאת ממשיך לקנות מהן".

"בסוף אנחנו נקטר, ונמשיך לשלם. חברות כמו תנובה ועלית עברו משברים כאלה בלי סוף, והציבור תמיד חשב שהן עושקות אותו, ובכל זאת ממשיך לקנות מהן"

מה לגבי התדמית של סמוטריץ' ושל הממשלה בכלל? האם עתירה של חברות לבג"ץ עשויה לפעול דווקא לטובתה, במיוחד במקרה שבג"ץ יפסוק לטובת החברות?
"בוא נגיד שזה בטח לא יזיק לה. סמוטריץ' מתופף כאן יפה על תופי הטם־טם של השבט, מראה שהוא שומר על הציבור, במיוחד הדתי. אם תנובה תעתור לבג"ץ הוא יוכל להגיד 'נה נה בננה'.

זיו ברנע, יועץ אסטרטגי, בעלים ומנכ"ל חברת הייעוץ גוד וואן (צילום: באדיבות המצולם)
זיו ברנע, יועץ אסטרטגי, בעלים ומנכ"ל חברת הייעוץ גוד וואן (צילום: באדיבות המצולם)

"אבל האמת? לסוגיות הללו יש השפעה אלקטורלית שולית ביותר. ישראלים מצביעים לפי שיקולים אחרים. ב־2011, מאות אלפים הפגינו ברחובות בגלל המחירים, ושנה וחצי אחר כך הצביעו לאותה ממשלה.

"בקיצור, יש כאן משחק שמשפיע על התדמית של שני הצדדים, אבל התדמית בקושי תשפיע על השורה התחתונה, גם העסקית וגם הפוליטית. בסוף הם יפעלו לפי האינטרס הקר שלהם".

מתנובה וטרה לא נמסרה התייחסות. מהשר סמוטריץ' וממשרדי החקלאות והאוצר לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

עוד 1,367 מילים
סגירה