לפנות בוקר, קצת אחרי שלוש, היה נראה שיפו מאבדת את האטרקציה המרכזית שלה בימים האחרונים. כלבת הים, שילד יפואי הדביק לה את השם יוליה, נכנסה למים ונעלמה.
אחרי שעה ארוכה, כשכבר עשה רושם שהיא לא תחזור, ביקשה ד"ר מיה אלסר מעמותת "דלפיס" מפקחי רשות הטבע והגנים לאסוף דגימות מהצואה שיוליה הותירה אחריה לצרכי מחקר. שי קבסה, הפקח שהגיע למשמרת בחמש וחצי, הניח שזו התורנות האחרונה בחוף.
אבל אז, בשש וחצי בבוקר, הפתעה: יוליה הגיחה מהמים, ניגשה לאותה נקודה וחזרה לרבוץ בתנוחה האהובה עליה. כנראה שבסך הכול הייתה זקוקה לכמה שעות של התרעננות וארוחת דגים קלה.
אז גם היום יפו תוכל להמשיך להתבשם מניחוח תגלית הטבע שנחתה עליה במפתיע.
בלילה שבין שישי לשבת, כמה שעות אחרי שכלבת הים הנזירית עלתה לחוף שלמרגלות המדשאות של פארק מדרון יפו, ד"ר אביעד שיינין לא הצליח לישון. ההתרגשות והאדרנלין שטפו אותו.
רק לפני חודשיים עמדו שיינין וחבריו מ"דלפיס" – שמובילים את מחקר היונקים הימיים בישראל – על הבמה במוזאון הטבע ברמת אביב והציגו חזון שיאפשר לכלבי הים להתארח בחופי ישראל. התוכניות האלה דורשות תקציב, והחוקרים שקלו לנסות לגייס כספים באמצעות מימון המונים.
רק לפני חודשיים עמדו שיינין וחבריו מ"דלפיס" על הבמה במוזאון הטבע ברמת אביב והציגו חזון שיאפשר לכלבי הים להתארח בחופי ישראל. "עכשיו בטח יש לנו הרבה יותר סיכוי", אמר אתמול שיינין בחוף יפו
"עכשיו בטח יש לנו הרבה יותר סיכוי", אמר אתמול שיינין בחוף יפו, כשהוא מביט במאות הסקרנים שהצטופפו על הטיילת והתבוננו דקות ארוכות בבעל חיים שכמעט לא זז.
להתרגשות שאחזה בקהילה הקטנה של חוקרי היונקים הימיים יש גם סיבה גלובלית יותר: לפני כמה שנים היה נראה שכלב הים הנזירי עלה על המסלול הבטוח להכחדה. האוכלוסייה שהתרכזה בקאריבים נכחדה. בים התיכון נותרו שני ריכוזים של כלבי ים שמנו בסך הכול כמה מאות פרטים: בסמוך לחופי מאוריטניה, ובמרחב שבין טורקיה, יוון וקפריסין.
בכלבים המאוריטנים הכתה מגפה, וגם האוכלוסייה במזרח הים התיכון הלכה והידלדלה בגלל הצפיפות האנושית הגוברת על קו החוף, שנכבש על ידי יישובים או תשתיות. "הפעם האחרונה שבה תועדה המלטה של כלב ים בישראל הייתה בשנות ה-50' באזור חוף דור", אומר שיינין, "אבל המערות שם קרסו והם הפסיקו להגיע".
אחד הילדים שצילם את יוליה משלל זוויות שאל אתמול את אימו אם יש סיכוי שהיא תניח כדור על האף ותלהטט איתו כמו שהוא ראה ביוטיוב. כמו רבים, גם הוא התבלבל בין כלב ים לאריה ים.
אחד הילדים שצילם את יוליה משלל זוויות שאל אתמול את אימו אם יש סיכוי שהיא תניח כדור על האף ותלהטט איתו. כמו רבים, גם הוא התבלבל בין כלב ים לאריה ים
אריה ים קטן יותר, נייד וזריז יותר, מתקדם במהירות באמצעות גפיו הקדמיות. כלב הים כבד וגדול יותר (משקלה של יוליה מוערך בכ-100 ק"ג ואורכה כ-2 מטר), הוא נע בעיקר על גחונו ושעשועי קרקס עם כדור פחות באים בחשבון מבחינתו.
הזן זכה בכינוי "נזירי" (Monk seal) על שום מופע הצבעים על חזהו שנראה כמו גלימה ומפני שהוא חי בגפו. כלב ים יכול לשחות גם 100 קילומטר ביום, ואוכל בעיקר דגים ודיונונים.
"נוכחות של בני אדם במרחק של מעל כמה מטרים לא מטרידה אותם", אומר שיינין, "אבל ברגע שמתקרבים לטווח של פחות מ-5-10 מטר, או שיש אדם שוחה במים, הם נכנסים למתח ומגיבים.
"יש אצלנו סיפור טראומטי, על כלבת ים באי היווני סאמוס שהייתה אדישה לגמרי לקרבת בני אדם, צולמה שוכבת על מיטות שיזוף של בתי מלון. יום אחד היא התקרבה לדייג שהיה לוקה בנפשו, הוא נלחץ וירה בה.
"יוליה צריכה את המרחב שלה ולכן הצבנו את הגדרות ויש כאן 24/7 פקח של רשות הטבע והגנים עם סמכויות של שוטר. לשמחתנו הוא לא היה צריך להשתמש בהן עד עכשיו".
"יוליה צריכה את המרחב שלה ולכן הצבנו את הגדרות ויש כאן 24/7 פקח של רשות הטבע והגנים עם סמכויות של שוטר. לשמחתנו הוא לא היה צריך להשתמש בהן עד עכשיו"
בעקבות האיום הקיומי שריחף מעל ראשם של כלבי הים, נעשה בשנים האחרונות מאמץ רב-לאומי להציל אותם ולשקם את האוכלוסייה. מומחים וארגוני סביבה מיוון, טורקיה, קפריסין וישראל חברו ל"ברית כלבי הים" האזורית.
המומחים הגיעו למסקנה שכלבי הים התאימו את עצמם לאזור ולאקלים החם באמצעות מגורים במאורות תת-מימיות על קו החוף, והשקיעו מאמצים ותקציבים בשיקום וביצירת מאורות כאלה. חוקרים מכל המדינות חברים בקבוצת ווטסאפ פעילה שבה מחליפים מידע ותמונות ועוקבים ביחד אחרי פרטים שנעים במרחב הים התיכון.
את יוליה, למשל, זיהו העמיתים מטורקיה בקלות לפי צלקת שמוטבעת על גבה, אחרי שהחוקרים הישראלים שלחו להם תמונות. היא כבת 20 (תוחלת החיים של כלבי הים – 25-30 שנה), וכשהישראלים תהו אם השעות הרבות שהיא מעבירה בלי תנועה עלולות להעיד על מצוקה, הטורקים מיהרו להרגיע.
"מתברר שהיא אוהבת לקחת את הזמן", אומר שיינין. "הטורקים סיפרו לנו שהיא נכנסה פעם לאחת המאורות שבהם הם התקינו מצלמות, ולא זזה 24 שעות. אז ההתנהגות שלה כאן לא יוצאת דופן, היא טיפוס סתלבטן באופן כללי".
"מתברר שהיא אוהבת לקחת את הזמן. הטורקים סיפרו לנו שהיא נכנסה פעם לאחת המאורות שבהם הם התקינו מצלמות, ולא זזה 24 שעות. אז ההתנהגות שלה כאן לא יוצאת דופן, היא טיפוס סתלבטן באופן כללי"
בשלב הזה, נראה שמאמצי השיקום מתחילים לתת פירות. אוכלוסיית כלבי הים הנזיריים מתאוששת, הסטטוס העולמי שלה הורד מסכנת הכחדה חמורה ל"סתם" סכנת הכחדה, ומבחינת שיינין הנחיתה של יוליה בחופי ישראל היא עוד סימן חיובי: "אנחנו מתעסקים הרבה באזהרות ואיומים ודברים פסימיים, אבל פה האדם עשה פעולות להצלה ומתברר שזה עובד ומשפיע".
מעבר לתשוקה המחקרית ולעניין שלכם בנושא, מה האינטרס הציבורי והאקולוגי בשמירה על אוכלוסיית כלבי הים?
"הם מה שמכונה טורף על. טורפי על מסדרים את כל המערכת האקולוגית, טורפים את הקטנים, החלשים, האיטיים, הלא מתאימים. אפשר לומר שהם מיישמים את האבולוציה. מערכת אקולוגית בלי טורפי על יוצאת משיווי משקל, ולא כדאי לנו שזה יקרה".
ביקור של כלב ים בחופי ישראל הוא אירוע נדיר. בתחילת העשור הקודם נרשם ביקור קצר של כלבת ים בשם מאיה על שובר הגלים בהרצליה, ומדי פעם נצפה פרט במים באזור ראש הניקרה.
ביקור של כלב ים בחופי ישראל הוא אירוע נדיר. בתחילת העשור הקודם נרשם ביקור של כלבת ים בשם מאיה על שובר הגלים בהרצליה, ומדי פעם נצפה פרט במים באזור ראש הניקרה
החוקרים הישראלים שוברים את הראש איך לאפשר להם להגיע לכאן יותר. לפני כשנה הובאו לארץ מומחים בינלאומיים שערכו סקר מקיף על בתי גידול פוטנציאליים על קו החוף. מסקנות הסקר הוצגו בכנס שנערך, כאמור, בתחילת מרץ במוזיאון הטבע.
לפי הסקר, הפוטנציאל הגדול ביותר נמצא בראש הניקרה, שם התחילו לבחון את האפשרות לארח את הכלבים יחד עם רשות הטבע והגנים. "מעבר לזה צריך לשקם תשתיות שקרסו", אומר ד"ר שיינין, "בקפריסין עשו את זה מצוין. אפשר גם ליצור תנאים בתוך תשתיות אנושיות, למשל מאורות מלאכותיות בתוך שוברי גלים".
עכשיו הוא וחבריו מקווים למנף את הביקור של יוליה כדי לקדם את הפרויקט הזה.
האדם הראשון שהבחין בכלבת הים בחוף יפו חשב בכלל שמדובר בדולפין והתקשר למוקד "תנו לחיות לחיות". כשצלצל למשטרה, כבר הפנו אותו לרשות הטבע והגנים ומשם המידע טס במהירות. מה שמתרחש בימים האחרונים בפאתי שכונת עג'מי הוא אירוע סוציולוגי מרתק לא פחות משהוא מופע של הטבע.
מאות ישראלים, בעיקר הורים וילדים, מתגודדים, מתבוננים, ניגשים לדוכן ההסברה שהקימו אנשי "דלפיס" ורשות הטבע והגנים ומציגים שאלות ("היא נושכת?"). יש ניגוד קיצוני בין ההמולה הישראלית הבלתי פוסקת לבין השלווה וחוסר המעש של כלבת הים שרובצת במרחק כמה מטרים מהקהל.
ההתחממות שמורגשת היום, והשרב שצפוי בימים הבאים, אולי יקשו על יוליה להישאר איתנו, אבל בינתיים יש לה משימה – השלת הפלומה העדינה שמכסה את גופה, תהליך שכלבי הים עוברים פעם בכמה שנים.
ההתחממות שמורגשת היום, והשרב שצפוי בימים הבאים, אולי יקשו על יוליה להישאר איתנו, אבל בינתיים יש לה משימה – השלת הפלומה העדינה שמכסה את גופה, תהליך שכלבי הים עוברים פעם בכמה שנים
המומחים אומרים שזה יכול לקחת גם מספר ימים, ובקצב שבו יוליה עושה את הדברים, מי יודע – אולי אפילו יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם