כן, אנחנו מחוללים מהפכה. מהפכה במטרה להפוך את מדינת ישראל לדמוקרטיה ליברלית. זאת מהפכה גדולה ועצומה וזקוקה להתמדה ולנחישות כדי להצליח. ובעיקר היא חייבת לפעום בליבותיהם של המפגינים המתייצבים בכל שבת בכיכרות הערים עם פעולות רצופות שמתקיימות שבועות רבים ללא הפסקה.

הם, הלאומנים והגזענים לא מבצעים שום מהפכה. הם מתקדמים כבר שנים בתהליך  הקיבוע של ארץ ישראל כארץ דתית-לאומנית ששייכת רק ליהודים. זה תהליך עם מטרות ברורות שלא התחיל בנובמבר 2022, אלא נמשך כבר שנים רבות.

כן, אנחנו מחוללים מהפכה להפיכת ישראל לדמוקרטיה ליברלית. הלאומנים והגזענים לא מבצעים שום מהפכה. הם מתקדמים כבר שנים בתהליך הקיבוע של ארץ ישראל כארץ דתית-לאומנית ששייכת רק ליהודים

מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, בתקופת בן גוריון, הייתה מדינה אוטוקרטית במלוא מובן המילה ורק בשנות השבעים, השמונים והתשעים החלה לפתח משטר דמוקרטי – אך עם פגמים. אם נחזור להווה, מאז בחירות בנובמבר 2022,  בהן זכה הימין הקיצוני ברוב מוחלט, התקדמה הקואליציה בצעדים מהירים ובקפיצה גדולה כדי לממש את חזונה. אילו היו קצת יותר מחושבים וזהירים היו יכולים להתקדם בצעדים מתונים יותר ולאט יותר. אם היו פועלים כך, רוב הציבור שכעת, מתנגד להם, היה מקבל את השינויים ביד פתוחה, כמו שקיבל את הידרדרותה של הדמוקרטיה כבר שנים, לפחות מ-2009.

אי אפשר להיות מדינה דמוקרטית עם כיבוש שבית המשפט העליון נתן לו לגיטימציה, כי אין בעולם דמוקרטיה בעולם עם אפרטהייד. כי אין דמוקרטיה ליברלית עם אפליה ממוסדת ואף חוקית של אזרחים ערבים במדינת ישראל. איך יכולה ישראל להיות דמוקרטית עם ארבע קטגוריות של תושבות מהים התיכון עד לנהר הירדן – שהן מעוגנות בחוק ושונות בזכויות האדם והאזרח.

קשה להיחשב דמוקרטיה פלורליסטית כאשר הממשלה רודפת עמותות ישראליות שנאבקות על קיום זכויות אדם בשטחים הכבושים? כשהממשלה פוסלת תכניות לימוד לבניית חיים משותפים עם האזרחים הערבים במדינת ישראל? כשהממשלה כותבת ספרי לימוד של מקצוע האזרחות המנציחים בורות בקרב  תלמידים? כשהממשלה ששולחת את תלמידיה לבקר בחברון היהודית?  כשהממשלה מחוקקת את חוק הלאום וחוק ההסדרים ברוב גדול בכנסת, ובית המשפט העליון מאשרר את החוקים הללו. אותו בית המשפט מאשר בהצבעה קונצנסואלית מלאה שראש הממשלה שמואשם בשוחד, הפרת אמונים ומרמה יכול להרכיב ממשלה והמבצר לא יפול.

אי אפשר להיות מדינה דמוקרטית עם כיבוש שביהמ"ש העליון נתן לו לגיטימציה, כי אין בעולם דמוקרטיה בעולם עם אפרטהייד. כי אין דמוקרטיה ליברלית עם אפליה ממוסדת וחוקית של אזרחים ערבים

איך זה קרה?

ההסבר די ברור. רוב הציבור היהודי היה עד נובמבר ימני, כ-60 אחוז ממנו, וכך גם הצביעו. רק כ-13 אחוז מהיהודים בישראל מגדירים את עצמם כשמאלנים והשאר מרכז, ולא הסכימו עם התופעות שמניתי. אבל גם השמאל והמרכז קבלו את דין העם ורובם שתקו.

אך מנובמבר 2022 מתחוללת בישראל מהפכה. במשך 17 שבועות מפגינים מאות אלפים מאזרחי ישראל כדי להפוך את מדינת ישראל לדמוקרטיה ליברלית, עם שוויון וחירות וחלק אף דורש לסיים את הכיבוש ושלטון האפרטהייד. אלה דרישות מהפכניות ששום אדם לא ניבא שיתרחשו.

הימין הקיצוני ההומוגני שניצח בבחירות ברוב גדול הופתע מאד. הוא המום ומפוחד וחלקו גם מבין שהלך רחוק מדי. לצד ההפגנות התפתחו תוצאות נוספות שגם אותן לא ניבאה הממשלה כאשר יזמה את ההפיכה המשטרית. הכלכלה התערערה, הממשלה ננזפה על ידי מנהיגי העולם, החל סירוב לשרת במילואים, התחילה בריחת כסף מישראל וגם בריחת מוחות. כעת כבר אי אפשר להחזיר את השד הליברלי לבקבוק שהיה  שרוי בו שנים רבות.

הכיפות הסרוגות המשיחיות, החרדים שחולמים כבר שנים על תיאוקרטיה, והימין הסהרורי והצייתן למנהיגו הלאומני וגזעני מטרללים את המדינה בשקרים והסתה כדי לצעוד צעד גדול ולשים קץ לדמוקרטיה על מנת לכונן כאן משטר דיקטטורי תאוקרטי.

זאת הזדמנות מיוחדת של הימין עם ניצחון כה בולט בקלפי, לפחות עד שהדתיים יהיו הרוב במדינה בעוד כמה עשרות שנים.

הימין הקיצוני שניצח בבחירות המום וחלקו מבין שהלך רחוק מדי. הממשלה לא ניבאה גם שלצד ההפגנות הכלכלה התערערה, הממשלה ננזפה ע"י מנהיגי העולם, החלו סירוב לשרת במילואים, בריחת כסף ומוחות

מתחולל בישראל מאבק איתנים שלא ברור איך הוא יגמר. הנשיא מנסה לפשר, לרכך ולמצוא חן בעיני הקואליציה והפוליטיקאים מהאופוזיציה. שם עוסקים בחשבונאות ובודקים איך לגשר בין רצון הקואליציה ורצון הפוליטיקאים מהאופוזיציה. אך, המחאה שלא קשורה אליהם, לא רוצה את הפשרה שנרקמת. רק הפוליטיקאים רוצים אותה והם מנצלים את המחאה שלא ארגנו, לצורך האינטרסים הצרים שלהם.

מכל המתנות שביבי קיבל בחייו, אני חושב שגנץ ולפיד הם המתנות הכי משמעותיות שהוא קיבל. pic.twitter.com/Jl4ss76AFB

— ???????? ???????????????????????? (@iloveisraell) May 16, 2023

אין לדעת מה יקרה. אך אלה השעות היפות של החברה הישראלית. מאות אלפים התעוררו מחלום הבלהות של ההכחשה וההדחקה ודורשים גם את ביטול "הרפורמות", וגם מדברים על סיום הכיבוש ועל כתיבת חוזה חדש עם הדתיים וחוזה חדש עם המדינה. הם רוצים מדינה דמוקרטית ליברלית עם שוויון, חירות, וזכויות אדם לכולם. לכן רבים הצטרפו למהפכה והתמדתם מעוררת התפעלות גדולה.

אין לדעת מה יקרה, אך אלה השעות היפות של החברה הישראלית. מאות אלפים התעוררו מחלום הבלהות של ההכחשה וההדחקה ודורשים גם את ביטול "הרפורמות" וגם את סוף הכיבוש וכתיבת חוזה חדש עם הדתיים

זאת ההזדמנות היחידה לתקן את העוול שעשינו או עשו אבותינו למסגרת הדמוקרטית וכעת הגיע הזמן לתקן את כל הפגמים ולהצטרף למדינות הנאורות של התבל. עלינו החובה לכונן כאן מולדת דמוקרטית על אמת, לדור הצעיר. בכך נוכל למנוע התפתחות של מדינה נחשלת, תאוקרטית, לאומנית וגזענית שבה לא נמצא את מקומנו.

דניאל בר-טל הוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת תל אביב וכותב הספר עם פרופסור עמירם רביב "אזור הנוחות של חברה בסכסוך" שיצא בסטימצקי ומוסד ביאליק.