רק בישראל הסוגיות הסביבתיות עדיין אינן סוגיות פוליטיות

 (צילום: Narong KHUEANKAEW)
Narong KHUEANKAEW

רק בישראל, מבין כל המדינות המתקדמות, סוגיות סביבתיות, ובראשן משבר האקלים עדיין לא מהוות סוגיות פוליטיות על פיהן הבוחרים מכריעים את הצבעתם.

באירופה ובארצות הברית מתקיימות בימים אלה בחירות שונות, ובהן כל המועמדים מתייחסים אל הסוגיות הסביבתיות באותו משקל כמו ביטחון וכלכלה. רק אצלנו לא – מעט מפלגות התייחסו לנושאי סביבה, וגם אצלן הסוגיות האלה לא היו מרכזיות בקמפיינים.

וכל זה כשישראל תהיה אחד הקורבנות הראשונים לנזקי האקלים – כי רוב אוכלוסית ישראל שוכנת לאורך החוף, כי אנחנו חיים בשולי מדבר, כי אנחנו אי גיאו-פוליטי.

רק בישראל אין התייחסות רצינית לנושאי סביבה, למרות שישראל תהיה אחד הקורבנות הראשונים לנזקי האקלים. כי רוב אוכלוסית ישראל שוכנת לאורך החוף, כי אנחנו חיים בשולי מדבר, כי אנחנו אי גיאו-פוליטי

בישראל ממשיכים לחשוב באופן קצר טווח, מחשבה על קדנציית שלטון בת שלוש שנים בממוצע. ביום הבחירות חשוב אם כן להצביע על הנושאים הסביבתיים הדחופים לטיפול, שיובילו גם לצמיחה כלכלית ארוכת טווח של המשק:

בתחום האנרגיה, התייעלות אנרגטית עם יעד שאפתני, הרבה מעבר ל-17% להם התחייבה ממשלת ישראל במסגרת הסכם פאריז, הסרת החסמים מפני קידום אנרגיה מתחדשת וצעדים הכרחיים נוספים למען הפחתת זיהום אוויר, יובילו גם לחיסכון עתק למשק בטווח הארוך.

כבר הוכח שתכניות לאומיות לחיסכון באנרגיה בסקטור המוסדי כמו גם הפרטי, מובילות לסביבה ראויה יותר ולחיסכון בכיס לאזרח ובתקציב המדינה.

בתחום התכנון הפיזי, התעלמות והדחקה מהגידול הדמוגרפי של ישראל, המדינה הצפופה בעולם המערבי, שבשנת 2050 תמנה כ-20 מליון בני אדם – לא תעזור!

אם חפצי חיים אנחנו, יש לפעול בדחיפות לציפוף נכון בתוך מרכזי הערים, תוך יצירת סביבת מחייה עירונית איכותית ובריאה, בדגש על ריאות ירוקות, תשתיות לתחבורה ציבורית נאותה, הפחתת זיהום אוויר במרכזי אוכלוסין, שיקום קרקעות מזוהמות בסמוך לאזורי מחייה, יצירת תמהיל שימושים נכון של מגורים, תעסוקה ופנאי, ושמירה על השטחים הפתוחים ואזורי החיץ שבין הערים הבנויות.

בתחום הפסולת, קידום תכניות ארוכות טווח ל"אפס פסולת" ולהפרדת פסולת במקור, בדגש על פסולת הפלסטיק המזהמת, פסולת הבניין, פסולת האריזות והפסולת האורגנית. בתוך כך, יישום החקיקה האוסרת על הטמנת פסולת אריזות החל משנת 2020, קידום תכנית לאומית להפחתת הפסולת האורנית המסחרית וקידום תכניות שמטרתן שינוי תרבות הצריכה ועידוד צריכה מושכלת.

בתחום המים, המחקרים מעידים על כך שהפקת מטר קוב של מים מותפלים, יקרה כמעט פי 10 מהפקת אותו מטר קוב ממי תהום. לא זו בלבד שההתפלה יקרה יותר, היא מזהמת את הסביבה ויש לה גם עלויות חיצוניות שאינן מובאות בחשבון, כמו הוצאתם של מינרלים חיוניים לבריאותנו בהליך ההתפלה, דבר המתבטא שוב בפגיעה בבריאות הציבור ובעלויות כלכליות נוספות הדרושות להתמודדות עם הפגיעה.

ישראל, שיש בה 300 ימי שמש בשנה, אינה משתמשת במשאב הסביבתי האדיר הזה להפקת רוב האנרגיה שלה, ואינה נערכת באמת להתמודדות עם ההרס הסביבתי שיביא משבר האקלים לערי החוף שלנו

גם להיעדר תכנון ארוך טווח להתמודדות עם משבר האקלים משמעויות כלכליות אדירות. לא זו בלבד שישראל, שיש בה 300 ימי שמש בשנה, אינה משתמשת במשאב הסביבתי האדיר הזה לטובת הפקת רוב האנרגיה שלה ולחיסכון כלכלי, היא גם אינה נערכת באמת להתמודדות עם ההרס הסביבתי שיביא עמו משבר האקלים לערי החוף שלנו.

מזג אוויר קיצוני, שריפות ענק, פגיעה במקורות המים –  בין היתר כתוצאה מדרישה הולכת וגוברת למים, מדבור שיוביל להיעלמות גידולים חקלאיים ועוד – לכל אלו משמעויות כלכליות אדירות למשק ולאזרח.

בין אם נרצה ובין אם לא, הסוגיות הסביבתיות ומשבר האקלים יהפכו כאן בקרוב לסוגיות פוליטיות מובילות. חשוב שנדרוש מהפוליטיקאים שלנו להזדרז.

הכנסו לדוח הלחץ של אדם טבע ודין לקראת הבחירות   https://bit.ly/2Zw22Q8

עו"ד עמית ברכה, בן 50 נשוי פלוס 2, הוא מנכ"ל "אדם טבע ודין" ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. מתעניין במוסיקה, ספרות קולנוע וטניס

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 521 מילים
סגירה