שסע חברתי? לא אצלנו! על חג השכנים מקרב הלבבות

דירה להשכיר, עטיפת הספר
דירה להשכיר, עטיפת הספר

בסוף החודש (30.5.23) יציינו תושבים ותושבות במוקדים רבים בארץ את "חג השכנים" הבינלאומי.

חג מיוחד זה, אשר הפך למסורת ישראלית חדשה ויתקיים זאת השנה החמישית בארץ, מהווה הזדמנות להחיות ולהיטיב את יחסי השכנות בחיינו היומיומיים. אותם יחסי שכנות שלאחרונה באים לידי ביטוי בעיקר בקבוצות ווטסאפ ובהודעות על תחזוקת הבניין או קביעת ישיבות של ועד בית ויכולים להיות הרבה יותר.

אנחנו עוברים שנה לא פשוטה במדינת ישראל, שנה בה השסע החברתי עלה מדרגה (או אולי אף כמה מדרגות), הקרע בעם העמיק וזאת לצד מבצע צבאי נוסף שהסתיים לאחרונה. אזרחי ואזרחיות המדינה בהחלט זקוקים לתקווה והכלה וחג השכנים מגיע בול בזמן.

אנחנו עוברים שנה לא פשוטה, בה השסע החברתי עלה מדרגה (או כמה מדרגות), הקרע בעם העמיק וזאת לצד מבצע צבאי נוסף. אזרחי המדינה בהחלט זקוקים לתקווה והכלה וחג השכנים מגיע בזמן

כולנו מכירים את הסיפור הנפלא של לאה גולדברג "דירה להשכיר", המסתיים בהחלטתה של היונה לשכור את הדירה באותו מגדל בן חמש קומות, על אף שהדירה אינה לרוחה. הסיבה שבגינה החליטה היונה בכל זאת לשכור את הדירה, ושנחקקה לרבים מאתנו בזיכרון הילדות, היא פשוט כי השכנים טובים ונאים בעיניה, וכי היא תוכל לחיות עמם "ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת".

אמנם לאה גולדברג הצליחה ליצור סביב רעיון השכנות הטובה עלילה ציורית יפהפייה ובלתי נשכחת, אך כמובן שחשיבותה של השכנות הטובה היא לא רעיון חדשני שלה. ניתן למצוא הן במקורותינו והן בתרבויות נוספות אמרות ידועות הנוגעות לחשיבותו של השכן עבור האדם. כך, בספר משלי ( כז', 10) נאמר:

"רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק".

הכוונה היא להצביע על החשיבות של מחויבותנו לרעינו, כלומר שכנינו, אשר ביום צרה או מצוקה עשויים להיות הרבה יותר זמינים ורלוונטיים מאשר בן המשפחה העלול להיות רחוק יותר גיאוגרפית.

"טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" מצביע על חשיבות מחויבותנו לרעינו, כלומר שכנינו, אשר ביום צרה או מצוקה עשויים להיות הרבה יותר זמינים ורלוונטיים מבן משפחה, העלול להיות רחוק יותר גיאוגרפית

באופן אישי, כמי שנמנה כבר למעלה מעשור על "קהילת קמה" – קהילה עירונית של משפחות בבאר שבע, אני חווה בצורה יומיומית את החשיבות והמשמעות של הערבות ההדדית, החברות והסיוע. שכניי הפכו למעשה למעין משפחה מורחבת עבורי ומהווים לי משפחה מבחירה.

אורח החיים המודרני-אורבני מזמן לאדם הזדמנויות רבות, אך הוא מביא עמו לפעמים גם בדידות לא מבוטלת. המציאות של בניין מגורים, שבו ההיכרות בין שכנים היא מזערית או פונקציונלית מאד (ולעיתים אף מנוכרת או מסוכסכת) היא לצערנו מציאות נפוצה ושכיחה, כך שללא ספק משהו מאוד אלמנטרי ביחסים שבין אדם לחברו מתפספס, ואותה תובנה עתיקת יומין על חשיבותו של השכן הקרוב אינה מקבלת את הביטוי הראוי לה בהוויה הישראלית העירונית של ימינו.

"חג השכנים" אשר יצויין ביוזמת ארגון ארץעיר, הג'וינט והשירות לעבודה קהילתית של משרד הרווחה והביטחון החברתי יחגג ביום שלישי 30.5.23 בכ-500 מוקדים ברחבי הארץ. חג זה הינו הזדמנות למפגש בלתי אמצעי בינינו לבין שכנינו בבניין או ברחוב, ויכול להוות פתח להיכרות משמעותית ומחברת.

אני רוצה להאמין ולקוות שאם כולנו נתמיד במסורת, כמו שאבותינו ואמהותינו יצרו מסורות עבר, חג השכנים יחגג לו ברחבי הארץ ויהפוך למסורת ישראלית אמיתית. מסורת של מפגש פשוט, נעים ומחבר ללא הבדל דת גזע ומין. חג השכנים, חג של א.נשים, חג של חיבורים.

כמי שנמנה על "קהילת קמה" – קהילה עירונית של משפחות בבאר שבע, אני חווה בצורה יומיומית את החשיבות והמשמעות של הערבות ההדדית, החברות והסיוע. שכניי הפכו למעין משפחה מורחבת

ואל נא תטעו, שכנות טובה ועמוקה אינה חגיגה חד פעמית. שכנות טובה היא ערך אשר אנו שואפים שיתקיים בשגרה, בחיינו. הלוואי שהעתיד מסמן לנו ערים עמוסות בתושבים ותושבות אכפתיים, קהילתיים ומחוברים בעלי מערכות יחסים משמעותיות עם הסובבים אותם, וביחד מייצרים מציאות שאין שניה לה. אמן.

אורי כרמל הוא מנכ"ל ארגון ארץעיר, הפועל לקידום קהילתיות עירונית בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 567 מילים
סגירה