ברגעים אלה הכאב עדיין טרי, והמציאות החדשה עוד לא נתפסת, בלתי ניתן להעביר במילים ספורות מי היה הרב גרשון אדלשטיין זכר צדיק לברכה.

איך ניתן לתאר דמות שעוצבה ב-100 שנות חיים רצופות בעבודה תובענית של שיפור עצמי וחינוך מוסרי?

הייתה זו דמות מופת של לימוד אינטנסיבי מימיו הראשונים כילד קטן בליטא ובהמשך כעולה חדש חסר כל, ועד יומו האחרון ממש – אתמול בבוקר.

איך ניתן לתאר דמות שעוצבה ב-100 שנות חיים רצופות בעבודה תובענית של שיפור עצמי וחינוך מוסרי? הייתה זו דמות מופת של לימוד אינטנסיבי מימיו הראשונים כילד קטן בליטא ובהמשך כעולה חדש חסר כל, ועד יומו האחרון

לימים סופר על לימוד משותף עם אביו, שבהמשך התמנה לרבה של רמת השרון יחד עם אחיו הצעיר. בצריף מט ליפול, ישובים על ארגזי עץ ושלושתם לומדים מספר אחד בודד, ששרד איתם את טלטולי הדרך.

מחוסרי פרנסה ואופק כלכלי אך בליבם אהבה יוקדת ללימוד התורה.

הוא היה מהמחזור הראשון של תלמידי ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובהמשך היה לאחד מהמלמדים הראשונים בישיבה ובהמשך אף התמנה לראש הישיבה, תפקיד בו שימש בפועל עד אתמול בבוקר.

יום קודם עוד מסר שיעור בפני בחורים תלמידי הישיבה.

מעולם לא הפסיק להגות בתורה, ללמוד ולחקור לרכוש ידע חדש.
לשפר ולשייף, לדייק ולחזור ולדייק עוד תכונת נפש ועוד מידה ממידותיו התרומיות.

אך לא רק לעצמו ובישיבתו למד ולימד. על כל העולם היהודי הייתה פרושה מצודתו.

עשרות אנשים היו פוקדים את מעונו דבר יום ביומו, לשמוע עצה, לקבל ברכה, לפרוק כאב ולקבל עידוד.

אנשי ציבור ומנהיגים, רבנים ואף אנשים מן השורה.

גם אני זכיתי להתייעץ איתו לפני כ-3 שנים, בשעות צהריים על כסא פשוט בפינת המטבח שלו (לא היה לו משרד בביתו), פינה הוא לי כרבע שעה מזמנו המדוד והיקר. והוא, ממרומי 97 שנותיו דאז, האזין לכאב, נתן עצה, וידא שהובנה היטב ואף ברך מעומק ליבו, רגעים שלנצח ייחרטו בליבי.

על כסא פשוט בפינת המטבח שלו (לא היה לו משרד בביתו), פינה הוא לי כרבע שעה מזמנו המדוד והיקר. והוא, ממרומי 97 שנותיו דאז, האזין לכאב, נתן עצה, וידא שהובנה היטב וברך מעומק ליבו, רגעים שלנצח ייחרטו בליבי

גדול היה האיש. גדול בתורתו, גדול באישיותו, גדול במעשיו הטובים.

נסע הוא למנוחות ועזב אותנו לאנחות.
יהי זכרו ברוך.

הרב צביקה רוזנצוויג גר במודיעין עילית, אב לשבעה, בוגר ישיבת חברון. מנהל סניף ב"נפש יהודי", ארגון העוסק בהעמקת המודעות היהודית-ציונית, ובחיבור לשורשים היסטוריים, התרבותיים והערכיים של עם ישראל.