אגמון ראשון לציון מכוסה ביקינתון המים, 24 במאי 2023 (צילום: אורי שילון, קבוצת "אוהבי אגמון ראשון")
אורי שילון, קבוצת "אוהבי אגמון ראשון"

יקינתון המים היפהפה השתלט על אגמון ראשון ומסכן את החיים בו

מבקרים שמגיעים לסופרלנד בראשון לציון מתלהבים למראה המרבד הסגול שמכסה את האגמון הגדול במקום ● אלא שמדובר במפגע אקולוגי חמור המאיים לחסל את החיים באגם ● עיריית ראשל"צ התחייבה בפני התושבים לשמר את האגמון וכעת היא מסתערת על הפולש ● אבל הפרח מכפיל את עצמו כל חמישה ימים - וזה עומד להיות קרב לא קל

דק העץ שמשתרע בפאתי מתחם "יס פלנט" בראשון לציון המה מבקרים בסוף השבוע. הם הגיעו מכל רחבי הארץ והתפעלו מהמראה המרהיב שנגלה לעיניהם: מרבד עצום של פרחים סגולים שכיסה את פני האגם הסמוך, שמוכר בשם אגמון הסופרלנד.

בעוד האורחים שולפים בהתלהבות את הניידים ומצלמים, פעילי סביבה מראשל"צ שמלווים את האגם כבר תקופה ארוכה התקשו להסתיר את תסכולם. "הבל החן, שקר היופי", כתב אחד מהם בדף הפייסבוק של חובבי האגם.

ואכן, יקינתון המים (אין קשר לפרח היבשה מהשיר המפורסם) אמנם ניחן ביופי מסחרר, אך הוא מהווה מפגע אקולוגי חמור ומאיים לכלות את החיים באגם שעליו הוא משתלט במהירות.

קצב ההתרבות של הפרח מדהים – הכפלה כל 5 ימים – וכך בתוך תקופה קצרה נוצר מצב שבו הוא מכסה את רוב שטח פניו של האגם. הנפגעים העיקריים הם הדגים ועופות המים, שמרחב המחייה ובעיקר המזון נגזלים מהם.

יקינתון המים השתלט על אגמון הסופרלנד בראשון לציון (צילום: יפה כדרי-לוי)
יקינתון המים השתלט על אגמון הסופרלנד בראשון לציון (צילום: יפה כדרי-לוי)

בניסיון להציל את החיים באגם, עיריית ראשון לציון שכרה לאחרונה חברה חיצונית שתפקידה לפנות את מרבץ היקינתון. הפינוי נעשה באמצעות סירה שגורפת את הצמחים הצפים אל גדת האגם, שם ממתינים שני באגרים שמפנים את הערימות.

"זה מתקדם בקצב איטי", נאנח אלי שוורצברג, ראש אגף ים ואגמים בעיריית ראשון לציון, "אתה מפנה במקום אחד והוא מתרבה במקום אחר, זה מרדף בלתי פוסק. אנחנו נפנה מסה גדולה מהצמח אבל נראה לי שזו חתונה קתולית".

אגמון הסופרלנד הוא אגם מלאכותי שנוצר בחורף 1992, כשהגשמים החזקים שירדו מילאו חפירות שנערכו באזור. מאז, העירייה מווסתת את מפלס האגם: בחורף היא מניחה לגשמים למלא אותו, ולקראת הקיץ היא מזרימה מים ממאגר מי תהום שבו הצטברו בחודשי החורף הגשמים שירדו על ערי האזור – בת ים, חולון וראשון לציון עצמה.

כמו הרבה מקורות מים מלאכותיים, עם הזמן הפך האגמון לאתר טבע בזכות עצמו, עם דגים כמו שפמנונים ואמנונים, שלל עופות מים, תנים וצמחייה מגוונת על הגדות.

אגמון הסופרלנד לפני שיקינתון המים השתלט עליו (צילום: יפה כדרי-לוי)
אגמון הסופרלנד לפני שיקינתון המים השתלט עליו (צילום: יפה כדרי-לוי)

בשנה האחרונה התארגנה סביבו קבוצה של חובבי טבע מבין תושבי העיר, שהסתובבו עם בטן מלאה על העירייה שלטענתם הזניחה את האגם. "לא יכול להיות שבעיריית ראשון לציון אין אקולוג", אומרת עידית רון, אחת הפעילות בקבוצה.

"את התחלת היקינתון אפשר היה לראות כבר לפני שנתיים. אם היה איש מקצוע שהיה עושה ביקורות על בסיס קבוע, אפשר היה להתחיל לטפל בזה לפני שזה הגיע למצב הנוכחי. עכשיו באופן אבסורדי אנשים משתפים את התמונות של היקינתון בקבוצות של פרחים ופריחה".

בתחילת החורף האחרון רון וחבריה גם הבחינו שמפלס האגם ירד באופן חריג, והצלמת בחבורה, יפה כדר-לוי, תיעדה בתמונות מרהיבות את הקרקעית היבשה שנחשפה. הפעילים חשדו שהעירייה מנסה לייבש את האגם ודרשו שיוענק לו תואר רשמי כמו אתר טבע עירוני או פארק צפרות אקולוגי שיגן עליו מפני תוכניות פיתוח למיניהן.

הם תבעו מהעירייה להכיר בכך שמה שהתחיל כמאגר מלאכותי הפך לפינת מיוחדת של טבע שוקק ונוף, ויש לעשות הכול כדי לשמר אותו ככזה. לתחושתם, העירייה התנכרה להם והתעלמה מאזהרותיהם. גם העובדה שחלק מדק העץ נמצא במצב רעוע ונסגר להולכי רגל תרמה לתחושת ההזנחה.

ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך (צילום: עמוד הפייסבוק של רז קינסטליך)
ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך (צילום: עמוד הפייסבוק של רז קינסטליך)

האווירה השתנתה כשנציגים מקבוצת "אוהבי אגמון ראשון" נפגשו לפני כשבועיים עם ראש העירייה רז קינסטליך ועם מנהל אגף החופים והאגמים אלי שוורצברג.

קינסטליך הבטיח שהגדה הדרומית תישמר כגדה אקולוגית וכי תתקיים פגישה עם יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, לבדיקת האפשרות להפוך את האגמון לאתר צפרות. באשר ליקינתון הכובש, ראש העירייה הודיע שהעירייה משקיעה 5 מליון שקל בפרויקט הפינוי, בתקווה שבתוך כחודשיים הוא יסתיים.

כמו כן, קינסטליך הבטיח להעלות את מפלס האגם, ומנהל אגף החופים מצידו התחייב להתקשר עם אקולוג שילווה את הטיפול באגם ולשמור על קשר קבוע עם הפעילים ולעדכן אותם במתרחש. "יצאנו בהרגשה טובה", אומרת עידית רון.

שוורצברג, מצידו, סבור שמדובר בקצר מתמשך בתקשורת. "בשנה שעברה באמת הייתה תקלה, המשאבות המשיכו לשאוב מים מהאגם אחרי הגשם האחרון ולכן המפלס ירד יותר מדי. דאגנו שהשנה זה לא יחזור על עצמו, אבל בינתיים התחילו לרוץ תיאוריות קונספירציה כאילו אנחנו מתכוונים לייבש את המים וקבלנים עומדים לבנות באמצע האגם. אין לזה קשר למציאות.

"בחורף האחרון שמחתי לפגוש ולהכיר את הפעילים שדואגים לאגם והסברתי להם את הדברים פנים מול פנים. לא רק שאנחנו לא מתכוונים להזניח את האגם או לבנות עליו, אנחנו מתכוונים להשאיר את הגדה הדרומית לטבע ולבעלי החיים, ולהפוך את הגדה המערבית, שצמודה לסופרלנד, לאתר נופש עם דשא, הרבה הצללה ומתקנים לילדים – כדי שהציבור שמגיע בהמוניו יוכל ליהנות מהשהייה לצד האגם.

"בקשר לדק העץ, ארבע רגליים שלו שקעו במים ונרקבו. בשבועות הקרובים, אחרי שמפלס המים קצת ירד, נתקן את זה ונפתח אותו לציבור ואנחנו מתכוונים גם להחזיר את השייט בסירות".

מצב דק העץ באגמון הסופרלנד בראשון לציון, 24 במאי 2023 (צילום: אורי שילון, קבוצת "אוהבי אגמון ראשון")
מצב דק העץ באגמון הסופרלנד בראשון לציון, 24 במאי 2023 (צילום: אורי שילון, קבוצת "אוהבי אגמון ראשון")

לשוורצברג יש הערכה לגבי נתיב ההגעה של היקינתון לאגם: "אין לי ספק שמישהו הביא אותו פיזית וזרק למים. אולי חשב שזה פרח יפה אז זה לא נורא. אתה יכול לראות את יקינתון המים בבריכות נוי בכניסה לאולמי חתונות, אולי מישהו סגר אולם כזה וחיפש איפה להיפטר מהצמחים".

תצליחו לנצח במלחמה הזו?
"אנחנו עובדים בזה קשה, אבל יש לי הרגשה שנתמודד איתו עוד הרבה זמן ואנחנו נערכים לזה. במקביל אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי שהוא לא יעבור לאגם השני שלנו, אגם הנקיק. כל יום אני בודק שהוא לא הגיע לשם. רק זה חסר לנו".

לאביטל גזית, פרופסור מבית הספר למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב וחתן טרי של פרס ישראל, יש היכרות ארוכת שנים עם יקינתון המים.

"כל הצמח צף על פני המים", הוא מסביר, "החלק היחיד שמתחת לפני המים זה ציצת השורש. היקינתון עושה דבר מעניין – כשריכוז חומרי ההזנה במים נמוך, הוא מפתח ציצי שורשים גדולים כדי שיוכל לקלוט מקסימום מזון. יש לו קצב גידול מהיר יותר מתירס, הוא מפתח ענף צדדי שיוצא ממנו השתיל.

פרח יקינתון המים (צילום: יפה כדרי-לוי)
פרח יקינתון המים (צילום: יפה כדרי-לוי)

"כדי לשגשג הוא צריך שמש, מים – ושיהיו חומרי הזנה במים כמו חנקן וזרחן. כשנגמר החומר שאפשר לנצל, כמות עצומה של הצמח יכולה להתמוטט בבת אחת, כמו שקורה עם אצות שמשתלטות על אגמים.

"אם זה קורה, נשארת מסה גדולה של חומר צמחי לא חי, חיידקים מתחילים לפרק את זה, ריכוז החמצן יורד והמים נהיים ירוקים ומזכירים ביוב, וזה גם עלול להסריח. בראשון לציון, כל עוד העירייה מזרימה מים טריים, יש כניסה גם של חומרי הזנה ואין סיבה שזה יקרה".

גזית מספיק ותיק בתחום כדי לזכור התפרצויות קודמות של יקינתון המים בישראל: "בשנות ה-60' המאוחרות הוא התפרץ בירקון, כיסה את כולו והיה חשש שהוא יפגע בסירות. כמו שהוא הופיע, ככה הוא נעלם.

"בנחל אלכסנדר הייתה שנה שהיקינתון גלש מתעלת ההזנה של אחת מבריכות הדגים. בחורף הוא נשטף לכיוון הים ויצר מחסומים בגובה של כמה מטרים, ממש כמו סכר.

"גם לכינרת הוא הגיע, דרך נחל צלמון. היו מומחים שטענו שצריך לבצע הדברה, אני אמרתי 'אל תגעו בזה, הוא לא ישתלט על הכנרת כי הוא לא אוהב מים סוערים', וזה מה שהיה. בראשון לציון זה אגם קטן ושקט אז זה סיפור אחר".

הביולוג, פרופסור אביטל גזית, חתן פרס ישראל לקיימות וסביבה (צילום: דוברות משרד החינוך)
הביולוג, פרופסור אביטל גזית, חתן פרס ישראל לקיימות וסביבה (צילום: דוברות משרד החינוך)

גזית גם היה שותף בניסוי שנערך בשפד"ן, לא רחוק מהאגם בראשל"צ, שבו נבדקה האפשרות שיקינתון המים יסייע בטיהור מי הביוב של גוש דן.

"בהתחלה חשבנו שאולי ננצל אותו כמזון לבהמות, אבל יש לו ריכוז גבוה של  אשלגן שזה גם לא טעים וגם קצת רעיל", הוא מספר. "בשפד"ן קיווינו שהוא יטהר את המים – צמחים מהסוג הזה קולטים חומרים מומסים מהמים, וקיווינו שאולי הוא יסלק מתכות מהשפכים שאחר כך מועברים לחקלאות. גם בעולם וגם אצלנו זה לא עבד וכולם ירדו מזה".

יש סיכוי שהעירייה תצליח להיפטר ממנו?
"כן, אבל צריך להיות מאוד יסודיים. זה ייקח זמן, אבל אסור לוותר על אף צמח. זה צמח טרופי ובחורף הוא מתקשה להתפתח, אז לקראת החורף צריך לעשות מאמץ גדול וגם אם רואים צמח אחד או שניים בשולי האגם או על הגדה, צריך לסלק אותם. על חומרי הדברה לא תשמע ממני, זה יגרום הרבה יותר נזק מתועלת".

עוד 1,151 מילים ו-1 תגובות
סגירה