הכרמים והשדות החקלאיים המקיפים את מושבי המועצה האזורית גזר הם ריאה ירוקה משובבת נפש בשפלה – והם גם מהווים את אחד משטחי גידולי הענבים הגדולים בישראל. באזור זה, ממזרח וממערב למסילת פסי הרכבת החוצה את ישראל לאורך (מבאר שבע עד נהריה), הכול פורח כמעט כל השנה.
לאחרונה, רשות שמורות הטבע אף הקימה את שמורת "מעיינות גיבתון", מזרחית למושב יציץ, ובשבתות פוקדים מאות מטיילים את האזור המנוקד בשבילים – ומטפסים אל מגדל תצפית הצופה אל אגמון טבעי. המקום מטופח, מסודר, יש עמדת הסברה וכל מה שצריך בשביל לתת תחושה של פארק.
אולם, קילומטר וחצי צפונה משם, מדינת האין־אכיפה – גן העדן לעבריינים – מכה שורשים. אין דין ואין דיין. לאורך השביל המפריד בין פסי הרכבת לגידולי הכותנה והענבים השליכו לאחרונה עברייני בנייה פסולת בניין בכמויות מטורפות – עשרות טונות מכל הבא ליד: לבנים, מלט, בולדרים ענקיים, ברזלים וגדרות.
הערמות האלה, ההולכות ומצטברות לצד הדרך ומשתרכות לאורך כ־200 מטר, מרעילות את מי התהום, פוצעות את הצמחייה והנוף ומזהמות את האוויר והקרקע, לעיתים לנצח.
הערמות האלה, ההולכות ומצטברות לצד הדרך ומשתרכות לאורך כ־200 מטר, מרעילות את מי התהום, פוצעות את הצמחייה והנוף ומזהמות את האוויר והקרקע, לעיתים לנצח
כמובן, לא מדובר רק בחוסר נעימות. פעילות עבריינית שכזאת היא פשע פלילי חמור שדינו עד שנת מאסר. הקבלנים המשליכים פסולת חוסכים מאות אלפי שקלים בעלויות הטמנה. התנהגותם העבריינית מצטרפת לזיהומי סביבה אחרים הפוקדים את האזור לאחרונה – שרפה בלתי מבוקרת באמצעות חומרים מסוכנים, מפגעי ריח קשים ועוד.
עבר יותר מחודש מאז שהבחנתי לראשונה במפגע הקשה והתרעתי עליו למועצה האזורית. על פי החוק, המועצה האזורית היא האחראית לניקוי השטחים הנמצאים תחת אחריותה ולפינוי המפגעים הסביבתיים. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה אמור לפקח על ביצוע פעולות האכיפה, לתכלל את מדיניות השמירה על הסביבה וגם לאכוף באמצעות המשטרה הירוקה.
המועצה לא פנתה, המשרד לא ידע
וכאן העסק מסתבך. כשפניתי למועצה האזורית גזר לפני כחודש, הם היפנו אצבע מאשימה אל הממשלה שמפקירה את המועצות האזוריות לטפל בעבריינים ובזיהומים לבדן – בעלויות גבוהות שקשה לעמוד בהן כל פעם מחדש.
"חשוב להכיר כי מדובר בתופעה ארצית ממנה סובלות רשויות מקומיות מהנגב עד הגליל", נאמר בתגובת המועצה (התגובה המלאה בהמשך). "על מנת למגר את התופעה נדרשת התערבות של משרדי הממשלה וגורמי אכיפת החוק, באשר מדובר בתופעה עבריינית כלכלית כבדה.
"נוסף על כך, נדרשת העלאה של גובה הקנסות והחמרה בענישה – דבר שיכול להתבצע ברמה ממשלתית ולא מקומית".
המועצה האזורית גזר טוענת שאין בכוחה לבצע את הפינוי בעצמה וכי אין ביכולתה לתפוס לבד את העבריינים ללא סיוע, ולכן תובעת התערבות ברמה ממשלתית – אך לא פונה לקבלת סיוע ממשלתי
אלא שמבדיקת זמן ישראל עולה כי פנייה כזאת "ברמה הממשלתית" אפילו לא נעשתה. מהמשרד להגנת הסביבה, הגורם הממשלתי, שכאמור, ממונה על האכיפה הסביבתית, נמסר: "המשרד להגנת הסביבה לא קיבל כל פנייה בעניין מהמועצה האזורית גזר".
במילים אחרות, המועצה האזורית גזר טוענת מחד שאין בכוחה לבצע את הפינוי בעצמה וכי אין ביכולתה לתפוס לבד את העבריינים ללא סיוע, ולכן תובעת התערבות ברמה ממשלתית – ומאידך, מתברר כי אפילו לא פנתה לקבלת סיוע ממשלתי שכזה.
שני הגורמים – המועצה והמשרד להגנת הסביבה – מתרברבים בתגובתם בהישגים מרשימים בתפיסת עברייני סביבה בימים כתיקונם. "המשרד להגנת הסביבה הציב כיעד מרכזי את הטיפול והאכיפה בתופעת השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי, ואף תגבר את הפיקוח והאכיפה בנושא.
"המשרד פועל באמצעות המשטרה הירוקה, גוף האכיפה הפלילית של המשרד וכן היחידה למניעת השלכות ושריפות פסולת בשטחים הפתוחים (יחידת ינשו"ף), שאותה מפעיל המשרד עם רשות הטבע והגנים כנגד משליכי הפסולת ומול בעלי הקרקעות", אומרים במשרד.
"מועצה אזורית גזר מודעת ומטפלת באופן שוטף בעבריינים המשליכים פסולת בלתי חוקית ועורמים אדמות בשטחים הפתוחים ברחבי המועצה. המועצה משקיעה בכך משאבים רבים"
"מועצה אזורית גזר מודעת ומטפלת באופן שוטף בעבריינים המשליכים פסולת בלתי חוקית ועורמים אדמות בשטחים הפתוחים ברחבי המועצה. המועצה משקיעה בכך משאבים רבים, כולל אמצעים חדשניים כמו מצלמות ורחפנים, ואף מצליחה להביא לתפיסתם בחלק מהמקרים, לתשלום קנסות ופינוי.
"הדבר נעשה תוך סיכון צוותי המועצה, אשר חשופים לא אחת לאלימות חמורה, תוך סיכון חיים", אומרת תגובת המועצה. יתכן. אבל בינתיים למעלה מחודש נותר במקומו אחד מאתרי פסולת הבנייה הגדולים והבולטים שנראו באזור בשנים האחרונות – ופתרון לא נראה באופק, מלבד האשמות הדדיות. במועצה אישרו בתשובה לשאלת זמן ישראל כי אין לוח זמנים מתוכנן לפינוי המפגע.
בפנייתי למשרד להגנת הסביבה דרשתי התייחסות גם לסכנה ממשית – במנהרה המובילה אל הפארק הלאומי החדש והמרהיב מפוזרים שברי אסבסט רבים. מישהו, אולי קבלן עצל, פשוט השליך שם קורת אסבסט, שהתנפצה לרסיסים ונותרה מפוזרת במעבר – חושפת אלפי מבקרים לחלקיקי אסבסט שהופכים למסוכנים אחרי ריסוקם ופיזורם באוויר.
שאיפת חלקיקי אסבסט חשופים יכולה להביא לתחלואת מזותוליומה – סרטן ריאות קשה ואכזרי במיוחד.
במנהרה המובילה אל הפארק הלאומי החדש מפוזרים שברי אסבסט רבים. מישהו, אולי קבלן עצל, פשוט השליך שם קורת אסבסט, שחושפת אלפי מבקרים לחלקיקים המסוכנים
אכיפה לקויה, מועטה ולא יעילה
סוגיית המניעה והאכיפה של השלכת פסולת בנייה בשטחים פתוחים היא מפגע ההולך ומחריף בהתאם לגידול בהתחלות בנייה ובפרויקטים נדל"ניים בישראל.
לפי נתונים שנמסרו לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת אשתקד, כמויות פסולת הבנייה המיוצרת בישראל גדלה מ־5.7 מיליון טונות ב־2016 ל־6.3 מיליון טונות ב־2020. כמות פסולת הבנייה שלא טופלה באתרים מורשים – וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים – בשנים 2015–2019 הייתה 1.7 מיליון טונות בממוצע (29% מהפסולת שיוצרה).
לפי דוח מבקר המדינה, שיעורי פסולת הבנייה שלא טופלה באתרים מורשים וכנראה הושלכה לשטחים פתוחים בשנים אלה היו גבוהים יותר.
הנתונים מראים שרף הטיפול הפלילי במפגע צנוע מאוד: רוב הטיפול של המשרד במפגעי פסולת בנייה מתמקד בצעדים מנהליים. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2019 דווח במערכות המשרד על 111 מקרים של מפגעי פסולת בנייה שטופלו באותה השנה, 92 מהם (83%) טופלו בהליך מנהלי ו־19 מהם (17%) טופלו בהליך פלילי.
בשנים 2017–2019 הוטלו בכל שנה בממוצע 263 קנסות. על פניו, זה מספר נמוך, שעל פי מבקר המדינה אינו עולה בקנה אחד עם ההערכה שכ־180 אלף משאיות משליכות בכל שנה פסולת בנייה בשטחים פתוחים
בשנים 2017–2019 הוטלו בכל שנה בממוצע 263 קנסות בגין עבירות השלכת פסולת בנייה בשטחים פתוחים. על פניו, זה מספר נמוך מאוד, שעל פי מבקר המדינה אינו עולה בקנה אחד עם ההערכה שמספר עצום של משאיות – כ־180 אלף – משליכות בכל שנה פסולת בנייה בשטחים פתוחים.
על פי המידע שהוצג בפני הוועדה, למשרד להגנת הסביבה אין נתונים מקיפים על כלל מפגעי פסולת הבנייה המושלכת מחוץ לאתרים מורשים, היקפם ופריסתם הגיאוגרפית, אלא רק נתונים חלקיים, בעיקר מפגעים שלגביהם החלה פעולת אכיפה. לפי מבקר המדינה, הדבר פוגע בתכנון יעיל של פעולות האכיפה של המשרד.
מהמועצה האזורית גזר נמסר בתגובה: "מועצה אזורית גזר מודעת ומטפלת באופן שוטף בעבריינים המשליכים פסולת בלתי חוקית ועורמים אדמות בשטחים הפתוחים ברחבי המועצה. המועצה משקיעה בכך משאבים רבים, כולל אמצעים חדשניים כמו מצלמות ורחפנים, ואף מצליחה להביא לתפיסתם בחלק מהמקרים, לתשלום קנסות ופינוי.
"הדבר נעשה תוך סיכון צוותי המועצה, שחשופים לא אחת לאלימות חמורה, תוך סיכון חיים. מועצה אזורית גזר העלתה את הנושא מספר פעמים בשנים האחרונות מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, ואף זעקה את זעקת השלטון המקומי בכנסת, אך דבר לא נעשה. זו רק הוכחה נוספת למשבר המשילות בישראל שמשפיע על כל תחומי החיים.
"מועצה אזורית גזר העלתה את הנושא מספר פעמים בשנים האחרונות מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, ואף זעקה את זעקת השלטון המקומי בכנסת, אך דבר לא נעשה. זו רק הוכחה נוספת למשבר המשילות"
"ערימות הפסולת בציר הרכבת מטופלות, יחד עם זאת אין מדובר במטה קסם. עלות הפינוי רק בציר זה מוערכת בלמעלה מחצי מיליון שקלים, וזאת לאחר שנעשה במקום פינוי בסכום דומה לפני מספר שנים. תושבי הרשויות המקומיות לא צריכים לשאת את עלויות הטיפול בעבריינים מכספי הארנונה שלהם.
"כל עוד ממשלת ישראל תמשיך להתעלם ולצפות מהרשויות המקומיות למגר את התופעה ללא מתן כלים ומשאבים, לא רק שהתופעה לא תפסק אלא תחמיר ותתרחב לכל הארץ".
עדכון: מהמועצה האזורית גזר ביקשו לעדכן אחרי הפרסום כי באפריל 2023, "מייד עם היוודע דבר העבירה הנרחבת והיקף התופעה פנתה ראשת המועצה לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ואף שלחה לה תמונות של השלכת הפסולת.
"השרה הוזמנה להגיע לסיור במקום ולתקצב את הפינוי של המפגעים באמצעות קרן הניקיון. השרה הסבירה לראשת המועצה כי קרן הניקיון אינה יכולה לממן מבצעי ניקיון בשטחים הפתוחים. ביום 17 במאי 2023 פנתה ראשת המועצה למנהל המחוז מר גידי מזור, שהשיב גם הוא כי ידיו כבולות.
"נציין כי הדרכים דרכן נעשו שפיכות הפסולת נחסמו על־ידי המועצה והוגבר הפיקוח בשטח. הוצאו צווי ניקיון הן לרכבת ישראל שבתחומה נעשו השפיכות והן לגורמים פרטיים בעקבות חקירה שנעשתה במקום".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "ניקוי השטח הוא באחריות הרשות המקומית, על פי החוק לשמירת הניקיון. המשרד להגנת הסביבה לא קיבל כל פנייה בעניין מהמועצה האזורית גזר. המשרד להגנת הסביבה הציב כיעד מרכזי את הטיפול והאכיפה בתופעת השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי, ואף תגבר את הפיקוח והאכיפה בנושא.
"המשרד פועל באמצעות המשטרה הירוקה, גוף האכיפה הפלילית של המשרד, וכן היחידה למניעת השלכות ושרפות פסולת בשטחים הפתוחים (יחידת ינשו"ף), שאותה מפעיל המשרד עם רשות הטבע והגנים כנגד משליכי הפסולת ומול בעלי הקרקעות.
"המשרד להגנת הסביבה הציב כיעד מרכזי את הטיפול והאכיפה בתופעת השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי, ואף תגבר את הפיקוח והאכיפה בנושא"
"נוסף על כך, אחרי שנים שבהן לא קודמה חקיקה באחד הנושאים הבוערים בתחום הפסולת בישראל, פסולת בנייה, המשרד להגנת הסביבה מקדם הליך חקיקה מקיפה בתחום פסולת הבנייה במטרה להסדיר את התחום באופן מקיף ויסודי ולמנוע השלכות רחבות של פסולת בנייה ברשות הרבים המוערכות בהיקף של יותר ממיליון טונות לשנה בכל רחבי הארץ.
"הצעת החוק עברה בכנסת בקריאה ראשונה והמשרד ממשיך לקדם את הליכי השלמתה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם