קריסת מערכות

הפגנה של העובדות והעובדים הסוציאליים בכיכר רבין, תל אביב, 21 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
הפגנה של העובדות והעובדים הסוציאליים בכיכר רבין, תל אביב, 21 ביולי 2020

מאות שופטים חסרים במערכת המשפט. מאות פרקליטים חסרים בפרקליטות המדינה. מכאן נובע עינוי הדין הנורא הן של קורבנות עבירה, הן של חשודים והן של נאשמים.

ייבוש מערכת המשפט הוא מחדל בן עשרות שנים, במקביל לייבוש מכוון של מערכי הרווחה, העדר תוספת תקציב ראויה למערכת הבריאות, עומס בלתי נסבל בכיתות במערכת החינוך שפירושו התעללות בבני נוער בבתי הספר, הפקרת נערות ונערים בסיכון בעקבות סגירת מוסדות או הפרטתם, ייבוש משטרת ישראל וסלידה מכל השקעה מינימלית במדינת הרווחה הדמוקרטית. תסתכלו על הפערים במכלול המדדים בין מדינת ישראל לבין ממוצע המדינות המתועשות ותזדעזעו.

ייבוש מערכת המשפט הוא מחדל בן עשרות שנים, במקביל לייבוש מכוון של הרווחה, הבריאות, מערכת החינוך, המשטרה, וסלידה מכל השקעה מינימלית במדינת הרווחה הדמוקרטית

זהו מחדל שנובע הן מאידאולוגיה אכזרית והן מרשלנות והפקרה לאורך שנים רבות תוך שבימי ממשלות נתניהו הגיעו הדברים לשיאים בלתי נתפסים (או לשפל בלתי נסבל): הן הפקרה אידאולוגית, הן הפקרה בשל חוסר אכפתיות והן רשלנות בשל כישורי ניהול עלובים במיוחד.

ובשש השנים האחרונות זה הסלים באופן עצום:

לא מדובר עוד רק בייבוש מערכת המשפט ופרקליטות המדינה ומשטרת ישראל כחלק מייבוש כללי של השירותים הציבוריים הכי בסיסיים מתוך הפקרה אידאולוגית, חוסר אכפתיות וניהול רשלני – אלא בייבוש מכוון מתוך רצון להחליש את המערכות שהעזו לחקור את הנאשם, להעמידו לדין פלילי ולערוך לו משפט פלילי.

הכוונה היא להחליש, להרתיע, להפחיד וגם לנקום. קציני להב 433, למשל, מורתעים מקיום חקירות אישי ציבור בשנים האחרונות.

עינויי הדין הממושכים, הסיוטים הבלתי נסבלים של המתנה בת חודשים ושנים שמכרסמת את נפשן של קורבנות עבירות מחד ושל חשודים ונאשמים מאידך – פגיעות חמורות אלו בזכויות האדם הן פועל יוצא של מדיניות מכוונת. ובכל פעם אנו צוללים לשפל חדש. ממשלת הבלהות הנוכחית היא כמובן השפל הכי עמוק.

לא מדובר רק בייבוש מערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה כחלק מייבוש השירותים הציבוריים, אלא בייבוש מכוון לשם החלשת המערכות שהעזו לחקור את הנאשם, ולהעמידו לדין פלילי

מדובר בממשלת בלהות מסוג שלא הכרנו:

אפילו שאריות הליברליזם במדינת ישראל (שמעולם לא הייתה דמוקרטיה ליברלית מובהקת ובוודאי שלא מאז 1967) מצויים תחת מתקפת ניסיון ההפיכה המשטרית.

יש להפנים: לצד מאמץ בלימת ההפיכה המשטרית, אי אפשר לעצום עיניים מול משטר אפרטהייד אכזרי שפיתחנו בגדה וגם לא ניתן עוד לעצום עיניים מול החרבת שאריות מדינת הרווחה.

ההיבטים דלעיל מוכרים היטב לרופאות, פסיכולוגיות בשירות הציבורי, פסיכיאטרים בשירות הציבורי, אנשי צוותים רפואיים במכלול תפקידים (אחים ועובדי סיעוד), חולים ופצועים שנאלצים להתאשפז, ילדים שממתינים שנה למפגש עם פסיכיאטר ציבורי או מטעם קופת החולים, נערות בסיכון, קשישים בודדים, נכים במצוקה כלכלית, אנשי משטרה, תובעי משטרת ישראל, תובעי פרקליטות המדינה, אסירים משוחררים, סנגורים ציבוריים, סנגורים פרטיים ושופטות.

המצוקות האדירות, העומס הבלתי אנושי וקריסת המערכות מצויים בכל:

אלו לא רק הפקקים, פשע המחייה היקרה ופשע מחירי הדיור הנורא.

אלו גם קריסת שירות המבחן, חוסר האונים של משטרת ישראל מול חלק מהפשיעה החמורה וקריסתו של מערך בריאות הנפש הציבורי.

יש להפנים: לצד מאמץ בלימת ההפיכה המשטרית, אי אפשר לעצום עיניים מול משטר אפרטהייד אכזרי שפיתחנו בגדה וגם לא ניתן עוד לעצום עיניים מול החרבת שאריות מדינת הרווחה

ומי סובל יותר מכל מתת התפקוד של מערכות הרווחה, הבריאות ובראשה בריאות הנפש, החינוך, השיטור, התשתיות, הדיור, התחבורה, המחייה היקרה והמשכורות הנמוכות?

השכבות המוחלשות. ילדים חרדים שנשלחים לחיי בורות ועוני. אזרחים ערבים שחיים במוקדים בהם שולטים ארגוני פשע. יהודים מהפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית.

ולמעשה: מי שסובל יותר מכל הוא הרוב המכריע של הישראלים (הן מהפריפריה והן מהמרכז, הן יהודים והן ערבים, הן חילונים והן דתיים) שמקיימים חיי הישרדות כלכלית, משלמים סכומי עתק לבנקים בגין החזרי הלוואות ומשכנתאות וריבית על משיכת יתר, אינן מצליחים לחסוך, שרויים במתח עצום וכמובן אינם יכולים לקנות דירה במחיר סביר.

מעל 100 אזרחים ערבים בפחות מחצי שנה מאז תחילת 2023. זו לא גזירת גורל. זהו פועל יוצא של הכתוב לעיל.

לא סיסמאות נבובות על הכנסת שב"כ למאבק בפשיעה יעזרו כאן. גם לא קלישאות חלולות על החמרה בענישה (להבדיל מאכיפה משמעותית) או על יד קשה. ודאי לא הצעות אוויליות מז'אנר השר לחוסר ביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה הכושל אודות מעצרים ללא משפט.

בלימת פשיעה והבטחת חיים סבירים לכל הישראלים לרבות האזרחים הערבים המופלים – כל אלו אפשריים אך ורק אם תיפסק ההפקרות הנפשעת במכלול התחומים דלעיל.

נמאס כבר לכתוב זאת. נמאס כבר לומר זאת. ומובן שהצעד הראשון הוא החלפת ממשלת הבלהות. ובעיקר החלפת מדיניות הבלהות במדיניות של עיצוב משטר ליברל-דמוקרטי ובמדיניות של רווחה כמו בכל מדינה דמוקרטית סבירה (מדיניות הרווחה של מפלגות שמרניות בחלק ממדינות אירופה נחשבת כאן לאיזה שמאל רדיקלי בשל שטיפת מוח והפרחת סיסמאות).

ומי סובל יותר מכל מתת התפקוד של מערכות הרווחה, הבריאות ובראשה בריאות הנפש, החינוך, השיטור, התשתיות, הדיור, התחבורה, המחייה היקרה והמשכורות הנמוכות? השכבות המוחלשות

אפשר לקרוא לזה מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית. אפשר לקרוא לזה מדיניות אנושית. ואפשר פשוט לקרוא לזה מדיניות מצילת חיים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 720 מילים
סגירה