סחף גובר, ירידה בפוריות הקרקע והידלדלות הצמחיות ובעלי חיים בנגב, כחלק ממשבר האקלים העולמי. לא מדובר בתרחיש אימים, אלא במדרון חלקלק בו נמצא העולם וכ-50% משטחי מדינת ישראל בפרט. ההווה מדאיג, העתיד – תלוי בנו. חייבים להאיץ את הפתרונות בני הקיימא, בהם: ניהול נכון של משאבי המים, טכניקות חקלאות ירוקות, ייעור, השבחת מינים מקומיים, ויפה שעה אחת קודם.

בשנה שעברה ציינו 30 שנה ל"פסגת כדור הארץ", הידועה לכל בשם "ועידת ריו דה ז'נרו". ביוני 1992, יותר מ-170 מדינות שלחו את נציגיהן בכדי לדון במשבר שהחל לבצבץ אז, וכיום אנו חשים את ההשפעה שלו יותר מכל – משבר האקלים.

אחת ההחלטות שנבעה מתוך הוועידה היא ייסוד היום העולמי למאבק במדבור כאחת התופעות שיש לשים עליהן דגש עולמי. כיום, 31 שנה אחרי, ניתן להצביע על מספר תהליכים משמעותיים שנעשים בישראל ובעולם לטובת המאבק. עם זאת, דרך רבה עוד לפנינו ואל לנו לנוח על זרי הדפנה.

בשנה שעברה ציינו 30 שנה ל"פסגת כדור הארץ" ("ועידת ריו דה ז'נרו"). ביוני 1992 יותר מ-170 מדינות שלחו נציגים לדון במשבר שהחל לבצבץ אז, וכיום אנו חשים את השפעתו יותר מכל – משבר האקלים

כאן אצלנו בישראל – הנגב והערבה, המהווים מעל 50% משטח המדינה, הם אזורים צחיחים וצחיחים-למחצה. ממוצע המשקעים בהם נע בין 50-250 מ"מ בשנה ואף פחות מזה. עם התחממות כדור הארץ, עליית הטמפרטורות ושיעור ההתאיידות, חשופים הנגב והערבה לתהליך מדבור, המאופיין בסחף מוגבר, ירידה בפוריות הקרקע והידלדלות מגוון הצמחים ובעלי החיים.

האו"ם מבחינתו מקדם מדיניות של מניעת התדרדרות בכל הקשור להתמודדות עם תופעת המדבור. מאחר שלא ניתן לעצור לחלוטין את התופעה, הרעיון הוא להקדיש מאמצים לעצירת המדבור במקומות שניתן לעשות זאת, ואף לשקם חלק מהאזורים שעברו מדבור. כאשר על אף מאמצים רבים שנעשו עד כה, אנו רואים ומרגישים את ההשפעות של תופעת המדבור בכל העולם, הן בקור קיצוני והן בחום קיצוני.

יחד עם הנתונים המדאיגים יש מקום לאופטימיות זהירה. ישראל נחשבת לאחת המדינות המפותחות בהתמודדות עם המדבור, ואף ממצבת את עצמה כסמן ימני במאבק זה באזור המזרח התיכון, כאשר רק בשנה האחרונה ישראל חתמה על הסכמים עם ירדן, מרוקו ובאיחוד האמירויות.

בנוסף להסכמים בין מדינות, קק"ל חתמה לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם הרפובליקה של צ'אד. היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לצ'אד התחדשו באופן רשמי רק ב-2019, ומאז פועלות המדינות להתקרבות וחימום היחסים. כחלק מהתחממות היחסים והמאבק של קק"ל במשבר האקלים, הארגון יחלוק עם הרפובליקה פתרונות לניהול משבר האקלים בתחום המים, החקלאות, הייעור, יעביר הכשרה מקצועית, יסייע בהשבחת מינים מקומיים ועוד.

עם התחממות כדור הארץ, עליית הטמפרטורות ושיעור ההתאיידות, חשופים הנגב והערבה לתהליך מדבור, המאופיין בסחף מוגבר, ירידה בפוריות הקרקע והידלדלות מגוון הצמחים ובעלי החיים

שוברים את הקונספציה

יער יתיר, שניטע על ידי קק"ל בשנת 1966 והוא הגדול ביערות ישראל, שינה לחלוטין את נופי הנגב הצפוני הצחיחים. בנוסף – מדובר ביער הגדול ביותר בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה (המונה כ-250 מ"מ גשם בשנה).

מיקומו בשולי המדבר עשה אותו לכלי אקולוגי חשוב ביותר, כאשר עצירת המדבור ברמה שמצפון-מזרח לבאר שבע הפכה לעובדה המשפיעה באופן משמעותי על איכות הסביבה.

יער יתיר הוא אחד ממאה אתרים בעולם שבהם מתבצע במימון האיחוד האירופי מחקר מעמיק במטרה לבחון את מנגנוני ספיחת גזי החממה והיחסים בין היער לסביבתו.

לצד קיבוע פחמן, היער מספק שרותי מערכת רבים כגון ויסות נגר, מניעת פלישה לשטחים פתוחים, שמירה על בתי גידול, ניהול ושיקום תפקודי של אגני ניקוז, הנגשת אתרים לנופש וטיילות ועוד. נטיעה וניהול השטח ע"י קק"ל מספק פתרון למשברים אקולוגים בוערים כגון צמצום השטחים הפתוחים וזריקת פסולת.

ללא פעולות משמעותיות, המדרון החלקלק יהפוך לצניחה ללא מצנח, שממנה אין דרך חזרה.

יער יתיר, היער הגדול בעולם שניטע ע"י אדם באזור מדברי למחצה, הוא אחד ממאה אתרים בעולם בהם מתבצע במימון האיחוד האירופי מחקר מעמיק לבחינת מנגנוני ספיחת גזי החממה והיחסים בין היער לסביבתו

אנו חייבים להמשיך ולשמור על השטחים הפתוחים של המדינה, לטעת עצים, לשקם ערוצי נחל, למנוע זריקת פסולת בשטחים הפתוחים ולמנוע בלייה וניצול ייתר של הקרקע. רק כך נוכל להילחם במדבור ולהבטיח את המשך הקיום האנושי על כדור הארץ.

שני רוהטין בליץ מחיפה היא רכזת מחקר וקשרי חוץ באגף הייעור בקק"ל. בעלת דוקטורט בתחום יערות ושינוי אקלים. ומומחית בתחום הקשר בין היערות לשינוי אקלים בנושאים של קיבוע פחמן במאזני מים ואנרגיה.