סחף גובר, ירידה בפוריות הקרקע והידלדלות הצמחיות ובעלי חיים בנגב, כחלק ממשבר האקלים העולמי. לא מדובר בתרחיש אימים, אלא במדרון חלקלק בו נמצא העולם וכ-50% משטחי מדינת ישראל בפרט. ההווה מדאיג, העתיד – תלוי בנו. חייבים להאיץ את הפתרונות בני הקיימא, בהם: ניהול נכון של משאבי המים, טכניקות חקלאות ירוקות, ייעור, השבחת מינים מקומיים, ויפה שעה אחת קודם.

בשנה שעברה ציינו 30 שנה ל"פסגת כדור הארץ", הידועה לכל בשם "ועידת ריו דה ז'נרו". ביוני 1992, יותר מ-170 מדינות שלחו את נציגיהן בכדי לדון במשבר שהחל לבצבץ אז, וכיום אנו חשים את ההשפעה שלו יותר מכל – משבר האקלים.

שני רוהטין בליץ מחיפה היא רכזת מחקר וקשרי חוץ באגף הייעור בקק"ל. בעלת דוקטורט בתחום יערות ושינוי אקלים. ומומחית בתחום הקשר בין היערות לשינוי אקלים בנושאים של קיבוע פחמן במאזני מים ואנרגיה.

מגילת העצמאות הבטיחה שוויון. אבל מציאות של התנכלויות, ניכור ואוזלת יד דוחפת חלק מהנוצרים בארץ לעזוב.

*  *  *

באחד מימי שישי האחרונים, הסלולרי שלי צלצל. על הקו, חברתי ג'. "קניתי דירה ביוון. אני עוזבת", היא אמרה.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

ראש ממשלת קנדה מארק קרני הוא כלכלן מנוסה בזירה העולמית. הוא כיהן, בין היתר, כנגיד בנק קנדה, נגיד בנק אנגליה וכשליח המיוחד של האו"ם לפעילות אקלים ופיננסים. בספרו "Value(s): Building a Better World for All", הוא כותב:

"הנטל שאנו מעבירים לדור הבא – מחובות ממשלתיים הולכים ותופחים, פנסיות שאינן ממומנות, מערכות בריאות ורווחה שאינן מספקות ועד אסונות סביבתיים – הוא לא הוגן, לא שוויוני ולא אחראי".

ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

עכשיו, כשנדמה לפי שעה שהפסקת האש בכל החזיתות מתייצבת, מגיע זמן דין וחשבון. לא רק לגבי לקחים באשר להתמודדות הצבאית והביטחונית, אלא בדיקה מעמיקה של מה שעבר וקרה לאנשים שהתכווצו במרחבים המוגנים, לא אחת כמה פעמים ביום ובלילה, ולרבים מהם לא ניתנה תשובה למצוקותיהם.

במלחמה הזו, כשהעורף היה החזית, עדיין לא התחלנו בלמידת הלקחים האזרחיים ממצב החירום שנכפה עלינו. והפעם אני רוצה לכוון דווקא לאוכלוסייה המבוגרת מגיל 65 פלוס. כ-20 אחוזים מאוכלוסיית הארץ הזו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.