ברקע המלחמה באוקראינה, שיא ישראלי בייצוא הביטחוני ב־2022

המלחמה באוקראינה הקפיצה את הייצוא הביטחוני של ישראל, שעמד בשנת 2022 על 45 מיליארד שקלים ● השיא החדש שבר את הקודם של שנת 2021, שגם הוא היה חסר תקדים – וגם לא כולל את עסקת הענק עם גרמניה ● כמעט חצי מהעסקאות הוגדרו כ"מגה עסקאות" ו־25% מהייצוא היה של מל"טים ורחפנים צבאיים ● "השינויים הגיאו־אסטרטגיים באירופה יוצרים ביקוש"

אילוסטרציה: מל"ט "דוהר שמיים" (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל
אילוסטרציה: מל"ט "דוהר שמיים"

משרד הביטחון פרסם היום (רביעי) את סיכום נתוני הייצוא הביטחוני לשנת 2022 – השנה שבה רוסיה תקפה את אוקראינה והביאה לקפיצה בהתעניינות ברכש ביטחוני מישראל. לפי הנתונים החדשים, היקף הייצוא הביטחוני שבר את השיא הקודם, שגם הוא היה גבוה ביחס לשנים הקודמות.

שנת 2022 הסתיימה במכירות של 12.5 מיליארד דולרים, כלומר 45 מיליארד שקלים. היקף הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל הוכפל במהלך העשור האחרון, כשבין השנים 2019–2022 הוא עלה ב־50%.

רוב העלייה מיוחסת לחוזי תעשיות ביטחוניות בתחום המל"טים (מטוסים ללא טייס) ורחפנים צבאיים. לפי נתוני הייצוא הביטחוני (המהווה כ־5.5% מסך ייצוא הסחורות, ללא ייצוא שירותים), 120 חברות לקחו חלק בייצוא, אך המשקל המשמעותי ניתן לשלוש חברות הענק – התעשייה האווירית, רפאל ואלביט. השתיים הראשונות נמצאות בשליטת המדינה.

עסקת ענק נוספת עם גרמניה בגובה ארבעה מיליארד אירו (15.4 מיליארד שקלים) לרכישת "חץ 3" לא נכללה בנתוני שנת 2022, שכן המקדמה שאושרה השבוע על־ידי הפרלמנט הגרמני נכנסת לתחשיבים רק במהלך השנה הנוכחית.

ניסוי בחץ 3 באלסקה שבארצות הברית (צילום: משרד הביטחון)
ניסוי בחץ 3 באלסקה, ארצות הברית (צילום: משרד הביטחון)

המלחמה באוקראינה הגבירה את הרכש הביטחוני מצד מדינות מערב אירופה. שר הביטחון לשעבר בני גנץ ציין זאת כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה

מצד שני, המלחמה באוקראינה הגבירה את הרכש הביטחוני מצד מדינות מערב אירופה. שר הביטחון לשעבר בני גנץ אמר זאת כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, כשציין כבר אז כי נתוני הרכש הביטחוני של 2022 שברו את כל השיאים.

בנוגע לייצוא של מל"טים ורחפנים, במשרד הביטחון מציינים כי העסקאות האלה מהוות כ־25% מסך הייצוא. מדובר בזינוק של פי 10, כשמחצית מחוזי הרכש הללו מוגדרים כ"מגה עסקאות", כלומר בהיקפים של יותר מ־100 מיליון דולרים. לפי הנתונים, כמעט חצי מהעסקאות (48%) הוגדרו כ"מגה עסקאות".

עוד מגמה בולטת בנתונים היא קפיצת היקף הייצוא הביטחוני למדינות "הסכמי אברהם" – מ־853 מיליון דולרים ב־2021 לסכום הקרוב לשלושה מיליארד דולרים ב־2022.

יעדי הייצוא המובילים ממשיכות להיות מדינות אסיה והפסיפיק, המהוות כ־30% מהייצוא. המצגת של משרד הביטחון לא נוקבת בשמות מדינות, אך הודו בין הלקוחות העיקריות.

חייל ליד רחפן (צילום: דובר צה"ל)
אילוסטרציה: חייל ליד רחפן (צילום: דובר צה"ל)

"התעשיות הביטחוניות מפרנסות קרוב ל־100 אלף בתי אב באופן ישיר ועקיף, כאשר רכיב משמעותי מכך באזורי הפריפריה. המובילות הזאת תמשיך להיות אבן דרך בחיזוק הביטחון הלאומי ובפיתוח הכלכלה הישראלית"

אחריהן, 29% מהייצוא יוצא למדינות אירופה – קפיצה גדולה בשיעורים בהשוואה לשנים קודמות. 11% מהייצוא הביטחוני הוא לצפון אמריקה; 24% למדינות "הסכמי אברהם"; הייצוא למדינות אפריקה ואמריקה הלטינית עומד על כ־3% עבור כל אזור.

שר הביטחון יואב גלנט אמר אתמול שהנתונים חסרי התקדים "משקפים את עוצמתה הביטחונית ועליונותה הטכנולוגית של מדינת ישראל". מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במילואים אייל זמיר הוסיף שהייצוא הביטחוני תורם תרומה חיונית לביטחון המדינה.

לדבריו, "התעשיות הביטחוניות מפרנסות קרוב ל־100 אלף בתי אב באופן ישיר ועקיף, כאשר רכיב משמעותי מכך באזורי הפריפריה. המובילות הזאת תמשיך להיות אבן דרך בחיזוק הביטחון הלאומי ובפיתוח הכלכלה הישראלית".

ראש האגף לייצוא ביטחוני (סיבט) במשרד הביטחון, תת־אלוף במילואים יאיר קולס, אמר שהזינוק הוא בעיקר בזכות הטכנולוגיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות. "הביקוש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות התעצם בשנה החולפת ואחד הביטויים לכך הוא הזינוק החד בעסקאות בין משרדי ההגנה (GTG).

"במבט קדימה, השינויים הגיאו־אסטרטגיים באירופה ובאסיה לצד 'הסכמי אברהם', יוצרים ביקוש גבוה למערכות ישראליות בקצה הטכנולוגיה".

שר הביטחון יואב גלנט בחווארה, 27 בפברואר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)
שר הביטחון יואב גלנט, 27 בפברואר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

הייצוא הביטחוני בשנת 2021 היה הגבוה אי־פעם ועמד על סך של 11.4 מיליארד דולרים. בשנת 2020 הגיע הייצוא הביטחוני לסך של 8.5 מיליארד דולרים, לא רחוק מהשיא הקודם של התעשיות הביטחוניות שעמד בשנת 2017 על 9.3 מיליארד דולרים. אולם, בהשוואה לעשור הקודם, מדובר בעלייה משמעותית.

בשנים 2011–2016 עמד היצוא הביטחוני הישראלי על סכומים הנעים בין 5.8 מיליארד דולרים לשנה לכ־7.5 מיליארד לשנה.

עוד 527 מילים
סגירה