הפרטה מזן חדש עומדת להיכנס למשרד הרווחה. מדובר בשירות מתוקף חוק, בו גברים אלימים שהוצא נגדם צו הגנה יישלחו גם לעובדת סוציאלית שתמליץ על התאמתם לטיפול. החוק מתוקצב ב-6 מיליון שקלים, אבל משום שמשרד האוצר לא מסכים להמירם לתקני עובדי מדינה, משרד הרווחה עומד להפריטם.

איגוד העובדות והעובדים הסוציאלים יצא למאבק נגד המהלך, בגלל הסכנות בהפרטה בכלל, ובגלל שלראשונה ההפרטה נוגעת למתן חוות דעת משפטיות.

איגוד העובדות והעובדים הסוציאלים יצא למאבק נגד הפרטת המלצות עובדים סוציאלים על טיפול בגברים אלימים. בגלל הסכנות בהפרטה בכלל, ובגלל שלראשונה ההפרטה נוגעת למתן חוות דעת משפטיות.

התפיסה הניאו-ליברלית מקדמת הפרטה בטענה שהתחרות שבשוק החופשי תביא לשיפור באיכות השירותים לאזרח, אבל יש פער בין התיאוריה הנוצצת של תחרות, לבין המציאות של שירותי רווחה המופרטים במכרז. בפועל חברה אחת זוכה במכרז, לפי המחיר הנמוך ביותר, ולא קיימת תחרות מול הלקוח שמשפרת את איכותי השירות.

למעשה ההפרטה משרתת יעדים ניאו-ליברליים המקודמים בארץ בעשורים האחרונים, ומתמקדים בצמצום אחריות והוצאות המדינה על שירותים לאזרח. השירותים מקוצצים, ומוצאים לגופים חיצוניים, עמותות או חברות פרטיות, שמוכנים לספק אותם למרות התקצוב הדל.

הארגונים הפרטיים, לרוב חברות תפעול וכוח אדם, מרוויחים דרך חיסכון בתפעול ובתנאי העובדים, או דרך הפעלת מספר רב של תכניות עם רווחיות משתנה.

העמותות לא מחפשות רווח, אך גם הן צריכות לעמוד בתנאי המכרז שמבוססים על תפוקה, ולהתמודד עם התקצוב החסר. גם הן מתפשרות על התפעול ותנאי העסקה, או שמחפשות "מאצ'ינג", השלמה לתקציב, דרך תרומות. אולם אלו לא מבטיחות יציבות, וממילא תורמים לא מבינים את החשיבות בהשקעה בתנאים, בהכשרה ובליווי הצוות.

וכך יוצא, שהוזלת המחיר באה על חשבון איכות הליווי. אין השקעה מספקת בתחזוקה, הרבה משרות הן חלקיות, למרות העומס של התפקיד, ואין ליווי רגשי מספק לצוות. הוא נשחק מהר מהשעות הנוספות, הקושי הרגשי ורמת השכר.

הוזלת המחיר באה על חשבון איכות הליווי. אין השקעה מספקת בתחזוקה, הרבה משרות הן חלקיות, למרות העומס של התפקיד, ואין ליווי רגשי מספק לצוות. הוא נשחק מהר מהשעות הנוספות, הקושי הרגשי ורמת השכר

פעם, כשעבדתי בשירות מופרט, אמרו לי "אנחנו מסתמכים על זה שאתם כאן מתוך שליחות, ולא בגלל המשכורת". פתאום שמתי לב שמי שעבדו איתי היו צעירות וצעירים, שעוד רגע עוזבים לצעד הבא, או מי שלא היו לו הרבה אפשרויות תעסוקה אחרות בהיעדר השכלה והכשרה.

במצב שבו התקציבים מקוצצים ולא תואמים לצרכים בשטח, ההפרטה לא מרחיבה את המענה – אלא פועלת בשירות הצמצום. קיצוצי התקציב פוגעים גם ביכולת לעשות בקרה על התוכניות, שגם ככה מוגבל ברגע ששירות "יוצא החוצה".

לעו"סיות בשטח נהיה בלתי אפשרי לשנות, או להתריע על כשלים. בלשכות הרווחה ובשירות המופרט נמצאות עו"סיות שקורסות תחת העומס. שיפור המענים ושינוי מדיניות הוא חלק משמעותי מערכי המקצוע שלנו, אבל אנחנו עובדות במערכת שכמעט לא מאפשרת לנו לפעול לכך.

הפרטה של שירותים חברתיים היא תמיד בעייתית, אבל כשמדברים על תפקיד שמערב סמכות חוקית – התנערות המדינה מאחריותה חמורה עוד יותר. זהו שלב נוסף בהסרת אחריותה של המדינה על הביטחון והזכויות שלנו. ההפרטה תחליש את העו"סיות במגזר הציבורי כמי שבעלות הסמכות והידע המקצועי, וגם תכניס שיקולים כלכליים נוספים למערכת המשפט.

המטרות של חברות פרטיות הן לייצר רווח, וכששיקולי רווח מתנגשים בטובת הציבור ידם יוצאת על העליונה. אפילו במערכת מוסדית טובה של בקרה ורגולציה עובדה זו מתקיימת. לדוגמה, הפרטת מערך הכליאה בארה"ב, שהביאה לפגיעה אנושה בזכויות האדם של האסירים שהממשל לא מצליח לנטרל.

הפרטת שירותים חברתיים תמיד בעייתית, אך כשמדובר בתפקיד שמערב סמכות חוקית – התנערות המדינה מאחריותה חמורה עוד יותר. זהו שלב נוסף בהסרת אחריותה של המדינה על הביטחון והזכויות שלנו

בישראל המערכות המוסדיות והרגולטוריות חלשות ועניות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להאמין שהן יוכלו לפקח כראוי בנושאים של הפעלת סמכות חוקית, כשהן נכשלות בבקרה על מערכות קריטיות אחרות כדוגמת האשפוז הפסיכיאטרי, מוסדות שיקום, ריסון מונופולים כלכליים ועוד.

מתן חוות דעת בנושאים של ביטחון אישי הוא תפקיד עם אחריות עצומה המצריך מקצועיות וזהירות. במערכת הרווחה ישנה עבודה מקצועית ועמוקה בתחום הטיפול בגברים סביב אלימות במשפחה.

התפיסה היא שהמקור לאלימות הוא קונפליקט זוגי שלא מצליח להיות מנוהל, או ממצוקה רגשית גדולה, שלעיתים מקורה בפגיעות עבר עמוקות. שאלת ההתאמה היא גם לסוג הטיפול, והתשובה תלויה לא רק במידת שיתוף הפעולה של האדם, אך גם ברמת המסוכנות, הדינמיקה המשפחתית, ומערכות התמיכה בחייו.

היות שמדובר בתחום בו האמת על כל רבדיה לעיתים מוסתרת מהעין, יש צורך שהיא תיעשה ע"י אנשי מקצוע המוכשרים לכך, ושיהיה להם גב יציב מאחוריהם.

העו"ס הממליצה עלולה להיות חשופה לפגיעה מהפונים, עורכי-דין, וכלל המערכת. בחודש שעבר ראינו כיצד חברי כנסת משני הצדדים התקיפו עו"סיות לסדרי דין, כקבוצה וכלפי עובדות ספציפיות.

https://www.youtube.com/watch?v=bMnl1dWtirc&ab_channel=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%93

עו"ס בשירות מופרט שתותקף על רקע פעילותה לא תהיה מוגנת כעובדת ציבור. היא ראויה להגנה, אך גם  לא ניתן לצפות לחוות דעת שלא לוקחת בחשבון את האיום הפוטנציאלי.

ומה יקרה אם שיקולים של הגוף הפרטי ייכנסו לתפקיד עו"ס לחוק? כיצד נמנע לחץ, שחיתות, או אינטרסים כלכליים?  המערכת הציבורית לא מושלמת, וגם במערכת הטובה ביותר יהיו כשלים וטעויות. אבל מיקור חוץ לא מונע אותם, הוא רק מגביר את הסיכון והמורכבות.

העו"ס הממליצה עלולה להיות חשופה לפגיעה מהפונים, עורכי-דין וכלל המערכת. בחודש שעבר ראינו  כיצד חברי כנסת משני הצדדים התקיפו עו"סיות לסדרי דין, כקבוצה וכלפי עובדות ספציפיות

הפרטת השירות תהווה תקדים מסוכן, אחריו עלול להיפרץ הסכר להפרטת כל המענים הקשורים למערכת החוק ברווחה ובמשרדים אחרים. היא תאפשר למדינה לנקות את ידיה באופן מלא מהאחריות לאזרח. במציאות כזו, למי שיש כסף, כוח, או קרבה לשלטון תמיד יהיו משאבים נאותים, ולמי שאין לא יהיה דבר פרט לפרורי שירותים חברתיים.

נועה שי היא עובדת סוציאלית, מטפלת באלימות במשפחה במגזר הציבורי, ובנוסף מטפלת בקליניקה הפרטית. חברה בקבוצת “עו”סות דמוקרטיה”, התארגנות של עובדות ועובדים סוציאליים שפועלת כנגד ההפיכה המשטרית, לחברה דמוקרטית ושוויונית למען כלל תושבי ישראל.