בימים אלה התבשרו אזרחי ישראל על הקמתה של הקרן למודרי אשראי. הקרן מיועדת למי שדירוג האשראי שלו נמוך מכדי לקבל הלוואה בשוק החופשי.

הזכיינים שינהלו את הקרן יבצעו בדיקות עומק מקדימות, אולם אם ההלוואה לא תוחזר – המדינה תספוג את החוב. חוסר הסיכון ואי כוונת רווח יאפשרו הלוואות ללא ריבית.

כמובן שמתן הלוואות אלו מלווה בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים החברתיים, ולקבלת הלוואה מוגדלת יהיה צורך למשק הבית להתחייב לליווי צמוד של גורמי המקצוע בהתנהלותו הכלכלית היום יומית. עד כאן נפלא ממש.

אלא ששתי קבוצות, אולי הזקוקות והראויות יותר מקרב מודרי האשראי, ספק אם יקבלו מענה.

מתן ההלוואות למודרי אשראי מלווה בשת"פ עם הגורמים החברתיים ובליווי צמוד בהלוואה מוגדלת. עד כאן נפלא ממש, אלא שספק אם שתי קבוצות, אולי הזקוקות והראויות יותר מקרב מודרי האשראי, יקבלו מענה

הראשונה היא של אלו המסובכים עם חובות לשוק האפור. הלוואה ללא ריבית יכולה לסגור להם את החוב עליו הם משלמים ריביות של מאות אחוזים ולהוציא אותם מבור שאין סיכוי אחר שיצאו ממנו.

הטענה הקלאסית של השוללים עזרה למשפחות אלו היא שאין אנו רוצים לפרנס ולסייע לארגוני פשיעה – אבל המציאות מורכבת בהרבה. כאשר המלווה הוא ארגון פשע, לא הרווחים של הריבית הם מה שמניע אותו – להיפך, הוא בונה על כך שהלווה לא יוכל להחזיר את ההלוואה. מה שחשוב לארגון זו הכרת התודה והנאמנות של הלווה. תמיד יוכל לפצות אותם על "הסבלנות" להחזר ההלוואה בדרך אחרת. למשל, לטוס ולהביא להם מזוודה קטנה מהדוד באמסטרדם.

למול לווים צעירים זו דרך מקובלת לגיוס לארגון. עמותות המטפלות בנוער רחוב יודעות לומר שאחוז ניכר מהנוער מסובך עם הלוואות לשוק אפור. התחלה תמימה של  נער שרצה להרשים את החברה ולקחת אותה למלון באילת, הסתיימה בהסתבכות שמטרתה היא לגרום בסופו של דבר בדרך מתוחכמת לנער להפוך להיות חייל בארגון הפשיעה.

יתרה מזאת, על כל משפחה שמסובכת עם השוק האפור (ומספיק בן משפחה אחד כדי לסבך את כולם) ישנם כמה וכמה משפחות שנמצאות פסיעה אחת לפני הפנייה לחבר הקרוב המציע לעזור להם ובעצם מפיל אותם לתסבוכת שתיארנו. הלוואות למקרים הללו הם צורך השעה, הן בעזרה למשפחות במצוקה מול תסבוכת בלתי אפשרית והן כמאבק בגופי הפשיעה.

כשהמלווה הוא ארגון פשע, לא רווחי הריבית מניעים אותו – להיפך, הוא בונה על כך שהלווה לא יוכל להחזיר את ההלוואה ויפצה על "הסבלנות" בדרך אחרת. למשל, לטוס ולהביא להם מזוודה קטנה מהדוד באמסטרדם

הקבוצה השנייה היא של אלו שדירוג האשראי שלהם הוא אפס. הנטייה הטבעית היא לעזור למי שבאופן יחסי הדירוג שלו יותר גבוה. אלא שישנו דירוג יוצא מן הכלל – אפס עגול. לכאורה הם הלווים הגרועים ביותר – אבל לא כך. ציון אפס משמעו שללווה לא הייתה הסטוריית תשלומי אשראי בכלל, על כן המערכת מאופסת לגביו. אלו הם אנשים שלא החזיקו כרטיס אשראי ו/או שאין ברשותם נכס להעמיד כנגד הלוואות ולכן לא קיבלו הלוואה מעולם. אנשים אלו היו הסיבה המרכזית להקמת הקרן ולכן תהיה זו אירוניה אם דווקא הם לא יהנו ממנה.

תפקיד הקרן המקורי היה לתת לאנשים אלו הזדמנות להיכנס לשוק האשראי ולהוכיח את אמינותם.

גם כאן אנו שומעים טענה ש"מי שאין לו שלא ייקח הלוואות". אבל יש לזכור שאנו חיים בעולם שרובו אשראי. כמעט כל הרהיטים בבית נקנים בתשלומים שהם למעשה אשראי לכל דבר. אירועים משמחים כמו חתונה מחייבים לעיתים הלוואה – לא ניתן לכלה לחכות עד שילבין ראשה ולהוריה יהיה את כל הכסף לחתונה. לפעמים ישנם גם אירועים פחות משמחים: טיפול רפואי יקר, לא כזה שאנו מקבלים ברשת על גיוס המונים לילד הזקוק לניתוח בחו"ל, אלא למשל טיפולי שיניים נרחבים – האם באמת נחכה עד שייחסך הכסף ובינתיים כל הפה יהיה ללא שיניים? לפעמים יש צורך ברכב קטן כדי להגיע לעבודה או לתפקד כמשפחה במקומות בהם התחבורה הציבורית דלה. החיים אינם שחור ולבן, אבל הם עוברים מהר. האשראי בימינו הוא חלק אימננטי בכלכלה ובתרבות – אי אפשר כמעט לחיות בלעדיו.

בארגון "קול רבני לזכויות אדם" (לשעבר "רבנים לזכויות אדם") אנו מלווים את חוק נתוני אשראי מראשיתו, כולל את  ההבטחה של שר האוצר להקמת הקרן, בשנת 2016. החוק הוחל מ-2019 והפגיעה שהוא מייצר מתקיימת כבר 4 שנים.

נטען ש"מי שאין לו שלא ייקח הלוואות". אבל יש לזכור שאנו חיים בעולם שרובו אשראי. רהיטים נקנים בתשלומים שהם אשראי ובחתונה לא ניתן לכלה לחכות עד שילבין ראשה ולהוריה יהיה את כל הכסף לאירוע

דחפנו להוציא מכרז שני להקמת הקרן לאחר שהראשון נכשל כי אף בנק בישראל לא פנה למכרז. זכרו את זה כשתראו פרסומת על כמה הבנק הוא חברי ותומך. הוצאנו מכתב של למעלה מ-100 רבנים ורבות להקמת הקרן בשנת השמיטה החולפת. כעת, כשסוף סוף הוקמה הקרן (באיחור אלגנטי של 7 שנים!) ראוי לעקוב ולוודא שתתן מענה לזקוקים לה ביותר.

הרב קובי וייס עובד במחלקת צדק חברתי של ארגון "קול רבני לזכויות אדם" ומלווה את הסוגייה מההיבט הרבני והאזרחי.