JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ירון פרידמן: כת מתאבדים בעיראק מגיעה ללבנון | זמן ישראל

כת מתאבדים בעיראק מגיעה ללבנון

עלי פרחאת, המתאבד מכת הקורבן, צילום מסך מסרטון של لبنان الكبير
עלי פרחאת, המתאבד מכת הקורבן, צילום מסך מסרטון של لبنان الكبير

המשבר הכלכלי הקשה בעיראק ובלבנון יוצר בחברה המוסלמית השיעית תופעות מוזרות של כתות מתאבדים וקבוצות המאמינות שהמשיח כבר הגיע. בעיניים חילוניות מדובר באנשים מיואשים שאיבדו את שפיותם. אולם אנשי הדת השיעים מכירים את התופעה שהייתה קיימת משחר היווצרותו של הזרם השיעי באסלאם. עד כמה מסוכנת המשיחיות הקיצונית? האם היא עלולה להתפשט ולצבור פופולריות בחברה השיעית בעיראק ובלבנון?

*  *  *

בשבוע שעבר התרחש בלבנון אירוע מפחיד. בדאחיה, הפרבר הדרומי של לבנון, אזור שליטתו של חזבאללה, התפשט גבר, עלה על גג בניין וקפץ אל מותו. מיד אחריו הלכה אשתו בעקבותיו, אך ניצלה בנס.

בשבוע שעבר התרחש בלבנון אירוע מפחיד. בדאחיה, הפרבר הדרומי של לבנון, אזור שליטתו של חזבאללה, התפשט גבר, עלה על גג בניין וקפץ אל מותו. מיד אחריו הלכה אשתו בעקבותיו, אך ניצלה בנס

לפי תחקיר שערכה המשטרה, מדובר בזוג המשתייך לכת שיעית עיראקית. כעת החשש בקהילה השיעית בלבנון הוא שהכת מתחילה לעשות נפשות מחוץ לעיראק. מאז האירוע בשבוע שעבר, נפוצו בתקשורת הערבית ידיעות על "כת הקורבן". לפי המידע, מדובר בקבוצה הרואה בעלי בן אבי טאלב, בן דודו של הנביא מחמד, התגלמות האל עלי אדמות.

כת הקורבן

בעיראק מתקיימת כת המתרכזת באזור ד'י-קאר, דרום מזרח עיראק, בקרב האוכלוסייה השיעית. לפי הערכות, מספר חבריה הוא כמה מאות. בני הכת מאמינים באלוהותו של עלי בן אבי טאלב, בן דודו של הנביא מחמד והדמות הנערצת ביותר ע"י השיעים. אלא שרוב השיעים בעולם רואים בעלי אך ורק יורש לגיטימי של הנביא מוחמד, שנעשה לו עוול ונגזלה ממנו ההנהגה. האמונה שעלי הוא התגלמות האל נחשבת לכפירה חמורה באסלאם.

לפי כת הקורבן, הגורל נתון בידיו של האל-עלי ואסור להתערב בו ע"י טיפול רפואי או להשתמש בשירותיהם של רופאים כלל. אך חמור מכך, הכת עורכת הגרלה בקרב חבריה ובוחרת כל כמה זמן קורבן שצריך להקריב עצמו למען האל-עלי. על הקרבן להיות במותו ערום כביום היוולדו. רוב ההתאבדויות התרחשו במועדים בהם מתאבלת הקהילה השיעית על קדושיה, אחד משנים עשר צאצאיו של עלי, כגון יום העאשורא (יום רציחתו "מנהיג השהידים" חוסיין בן עלי ב-680 לספירה) או ביום הארבעים למותו.

לפי כת הקורבן, הגורל נתון בידיו של האל-עלי ואסור להתערב בו ע"י טיפול רפואי. הכת עורכת הגרלה בקרב חבריה ובוחרת כל כמה זמן קורבן שיקריב עצמו למען האל-עלי. על הקרבן להיות במותו ערום כביום היוולדו

בעיראק הוקדשו מאמצים לחסל את הכת ע"י פשיטות של המשטרה ומעצרים. אנשי הדת השיעים מצדם ניערו את חוצנם מכת זו, הכריזו עליה ככופרת והזהירו את הקהילה השיעית מפניה.

חלק מהדיווחים מקשרים כת זו לקבוצה משיחית שנוצרה בשנים האחרונות בסביבת קברו של מחמד צאדק א-צדר, איאתוללה גדול וסמכות בעולם השיעי, שנרצח ע"י אנשיו של סדאם חוסיין ב-1999. בנו מוקתדא א-צדר הוא כיום מנהיג בולט בעדה השיעית בעיראק.

"אַהְל אל-קַדִ'יַה" – כת המהדי

בין אנשי המיליציה השיעית אותה מנהיג מוקתדא א-צדר בעיר נג'ף, קיימים מספר חברים שהלכו רחוק מאד בהערצת מנהיגם. כת קיצונית הנקראת "אהל אל-קדיה" (אנשי המשפט) החליטה כי המשיח (בערבית: מַהְדִי) כבר הגיע והוא לא אחר מאשר מנהיגם מוקתדא א-צדר.

א-צדר מבין כי יש לו חלק באשמה. הוא בעצמו קרא למיליציה השיעית שלו, אותה הקים ב-2003 כדי להילחם בכיבוש האמריקאי בעיר נג'ף וברובע א-צדר בבגדד, "צבא המהדי".

בנוסף לשם המשיחי של המיליציה שלו, היו שמועות חוזרות ונשנות כי א-צדר חוסל ע"י האמריקאים, אך הוא נראה שוב ושוב, מה שהעניק למעריציו את האשליה כי הדמות שלו היא למעשה המשיח שלבש את צורתו וכי כעת הוא יצור על-אנושי.

היו שמועות חוזרות ונשנות כי א-צדר חוסל ע"י האמריקאים, אך הוא נראה שוב ושוב, מה שהעניק למעריציו את האשליה כי הדמות שלו היא למעשה המשיח שלבש את צורתו וכי כעת הוא יצור על-אנושי

א-צדר, שהבין את חומרת הבעיה, הכריז מספר פעמים על סיום פעילותה של המיליציה. ב-2008 היא הניחה את נשקה ובשנים האחרונות נקט א-צדר בעמדה ניטרלית שאינה פרו-איראנית, בניגוד לשאר המיליציות השיעיות בעיראק. ב-14 באפריל השנה הפתיע א-צדר את מעריציו כאשר הכריז כי הוא מקפיא את פעילות התנועה שלו "א-תיאר א-צדרי" לשנה.

הוא פרסם הודעה באותו יום כי הוא נאלץ לעשות צעד זה בשל פעילותה של כת אל-קד'יה ממנה הוא מתנער, ומבקש מחילה מאללה על פעילות חבריה ואמירותיהם. צאלח מחמד אל-עיראקי, סגנו של א-צדר, גם הכריז על ביטולן של תפילות היחיד במסגד כופה בשל פעילות הכת.

אולם חברי הכת לא נרתעים מצעדים אלה. אחד ממנהיגיה פרסם ברשתות החברתיות קריאה לתת בַּיְעַה (שבועת אמונים) למהדי.

כתות ימי הביניים כאן ועכשיו

החשש בקרב המנהיגים ואנשי הדת השיעים הולך וגובר מהתרחבותה של התופעה המשיחית, בשל ההיסטוריה של כתות מסוג זה בשיעה. עד היום קיימות קבוצות בעולם השיעי המגזימות בהערצת עלי (ר'ולאת = "מגזימים" בהערצת עלי).

 א-צדר הפתיע את מעריציו כשהכריז כי הוא מקפיא את פעילות התנועה שלו לשנה, אולם חברי הכת לא נרתעים מצעדים אלה. אחד ממנהיגיה פרסם ברשתות החברתיות קריאה לתת בַּיְעַה (שבועת אמונים) למהדי

בין אותן קבוצות בולטים כיום העלי-אלאהי באיראן ועיראק (חלקם הגדול כורדים) והעלווים בסוריה (הכת השלטת). השיעים גם חוששים מתנועות משיחיות שעלולות ליצור פילוגים חדשים בשיעה ואף לייצר דתות חדשות, כפי שאירע במקרה של הבהאים במאה ה-19 באיראן.

רוב הכתות המחשיבות את עלי לאל נוצרו במאות ה-9 וה-10 בעיראק. אך כבר בשחר האסלאם, בימיו של הח'ליף עלי בן אבי טאלב במאה ה-7, ניגש אליו יהודי מומר ממוצא תימני בשם עבדאללה בן סבא ואמר לו כי לדעתו הוא יצור על-אנושי וכי אחרי מותו הוא עתיד לשוב. עלי הזדעזע מדברי הכפירה שלו וציווה לסלקו מיד (או לפי גרסה אחרת לשרוף אותו).

המצוקה הכלכלית בעיראק והדיכוי הקשה של השיעים בתקופת הח'ליפות העבאסית הולידו כתות משיחיות מן הסוג הזה והן הופיעו בערים בגדד, כופה ובצרה כמו פטריות אחרי הגשם. קבוצות אלה בימי הביניים, ממש כמו היום, נרדפות ע"י השלטונות ומוכרזות ככופרות ע"י אנשי הדת הרשמיים.

אך הכתות הקיצוניות לא הולכות להיעלם בקרוב. בעיראק גדלה כל יום המצוקה של ההמון העני, השיעי ברובו. האבטלה עצומה, המחירים עולים, ערך המטבע יורד, המים אוזלים (מפלס הנהרות יורד בשל התחממות הגלובלית והבצורות), הטרור בחסות איראן רק מתחזק, והייאוש של הצעירים מוביל אותם לברוח לפשע, לטרור, לכתות או לסמים. המצב הזה מאפיין את הקהילות השיעיות בעיראק ובלבנון, על כן לא פלא שכת הקורבן מכה שורשים גם בארץ הארזים.

כבר בימי הח'ליף במאה ה-7, ניגש אליו יהודי מומר ממוצא תימני, עבדאללה בן סבא, ואמר לו כי לדעתו הוא יצור על-אנושי וכי אחרי מותו הוא עתיד לשוב. עלי הזדעזע מדברי הכפירה וציווה לסלקו (או לשרוף אותו)

האופטימיים בקהילה השיעית טוענים כי בלבנון אין סיכוי לצמיחתן של כתות משיחיות, כי בלבנון תמיד שלטה השיעה המתונה של הזרם המרכזי התרי-עשר ובעיראק תמיד הסתובבו כתות מוזרות. אחרים מקווים כי בלבנון חזבאללה ידכא בכוח את הכתות הסוררות במגזר השיעי. אך כל עוד המצוקה הכלכלית תגדל והייאוש יתגבר בקרב הצעירים, יישאר הפוטנציאל לשובן וצמיחתן של "כתות המגזימים".

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,018 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.