חתול ושמו אביגדור

צילום מסך
צילום מסך

אם נחשוב על זה, אביגדור ליברמן הוא חתול. הוא שורט, לא ברור מה המטרות ארוכות הטווח שלו, והוא נהנה לשחק בציד שלו. ההתנהגות שלו היא נטו המקבילה להליכה על המקלדת שלכם תוך הפניית אתם-יודעים-איזה-חור היישר לפרצופכם.

ויש לו קטע כזה לבקש לצאת מהקואליציה רגע אחרי שהוא ביקש שיכניסו אותו. קלאסי חתול. ולחתול הזה יש כרגע את המפתחות להתפתחויות הפוליטיות בשבועות הקרובים. הם קשורים לו לקולר במקום הפעמון.

ההתנהגות שלו היא נטו המקבילה להליכה על המקלדת שלכם תוך הפניית אתם-יודעים-איזה-חור היישר לפרצופכם. ויש לו קטע כזה לבקש לצאת מהקואליציה רגע אחרי שהוא ביקש שיכניסו אותו. קלאסי חתול

וחתולים הם יצורים לא צפויים. נכון, ליברמן הבטיח שלא ייתן ידו לממשלה צרה, אבל האם צריך להזכיר לכם את רקורד קיום ההבטחות של ליברמן? הסלוגן "מילה זו מילה", שמשמש את ישראל ביתנו מדי מערכת בחירות, בכלל נכתב בלשון סגי נהור. חוץ מזה, ראיתם פעם חתול מקיים הבטחות? אז יכול להיות שלהבטחה הזו ליברמן ייצמד, אבל זה יהיה מהלך מפתיע לא פחות מתקיעת סכין בגב בוחריו.

אז מצד אחד, ליברמן הוא חתול שנהנה לעצבן את מי שאמור להיות הבעלים שלו. נתניהו האמין שליברמן בכיס שלו, אבל הוא מצדו פשוט דחף לרצפה כל ספל שהיה קרוב מדי לשפת השולחן, עשה צרכים מחוץ לארגז החול, ואז עוד הלך לראות אם אצל השכנים יש משהו טעים.

יכול להיות שאם נתניהו יציע מספיק חטיפים מעוררי תיאבון, החתול הזה יחזור, ובתנאי שנתניהו ימשיך לספק את החטיפים. באופן כזה, נתניהו אמנם יישאר לגור בבית ברחוב בלפור, אבל החתול יהיה בעל הבית האמיתי. כמו שבעצם זה עובד בכל מערכת יחסים בין אדם לחתול.

ליברמן הוא חתול שנהנה לעצבן את הבעלים שלו. נתניהו האמין שליברמן בכיס שלו, אבל הוא פשוט דחף לרצפה כל ספל שהיה קרוב מדי לשפת השולחן, עשה צרכים מחוץ לארגז החול, ואז עוד הלך לראות אם אצל השכנים יש משהו טעים

ליברמן הוא גם חתול די אגרסיבי. הוא שרט את הערבים, את החרדים, את השמאלנים, את הציונות הדתית. כלומר, נכון, הוא הקפיד על שריטות די שטחיות, ומול חמאס הוא ידע בעיקר לרשוף.

ועדיין, מהרגלים קשה להיפטר. הוא עלול באותה מידה לשרוט גם את היד שמאכילה אותו. אם אי פעם ליטפתם חתול שנמצא במצב רוח למשחק, אתם יודעים שהם עושים את זה באופן הכי מילולי של הביטוי. או במילים אחרות, לא בטוח שהמצביעים שלו נמצאים בצד הבטוח.

מצד שני, כמו חתול, ליברמן לפעמים משתעמם בקלות ומחפש במה לשחק כדי להתבדר. ואלוהים, כמה בידור עוד מצפה לנו מהניסיונות של נתניהו וגנץ להרכיב ממשלות. הרי בליכוד לא מוכנים להיכנס לממשלה אם היא לא תכלול את נתניהו, ובכחול-לבן לא מוכנים לשבת עם נתניהו כל עוד עומדים מולו כתבי אישום. ואם רק החתול המזד**ן הזה יטרח ללכת לאחד מהם ולהביא לו את המפתחות, יהיה אפשר לפתור את העניין הזה. ליברמן עשוי מאוד להשתעשע מהרעיון שהוא יצטרך לגרום לשתי המפלגות האלו להתפשר על משהו כדי לפתור את המבוי הסתום.

מצד שני, כמו חתול, ליברמן לפעמים משתעמם בקלות ומחפש במה לשחק כדי להתבדר. ואלוהים, כמה בידור עוד מצפה לנו מהניסיונות של נתניהו וגנץ להרכיב ממשלות

מצד שלישי, אם ראיתם מספיק סרטונים של חתולים (ואם לא, אנא הפסיקו לקרוא כעת, ופשוט לכו לצפות בסרטוני חתולים. זה נהדר לנפש), אתם יודעים שחתולים יכולים להתאים את עצמם לכל כלי, בין אם מדובר בקופסת נעליים, קערה או אגרטל.

אז אולי באותה המידה, ליברמן יוכל להתאים את עצמו לאיזושהי ממשלה צרה שמקבלת תמיכה מבחוץ מהרשימה המשותפת. יכול להיות שלאיימן עודה יש אלרגיה לחתולים, אבל אם החתול יהיה בסדר עם זה, בטוח יהיה אפשר למצוא פתרון. ועם ליברמן? לכו תדעו. הוא פתאום גילה שהוא לא אוהב חרדים, למרות שכשזה התאים לו הוא ישב להם בכיף על הברכיים וגרגר.

מצד רביעי, ישנו גם האיום בעוד בחירות. נכון שככל הנראה הפעם ישראל ביתנו והרשימה המשותפת לא ישתפו פעולה עם ניסיון של נתניהו לפזר את הכנסת לפני שמוצו כל האפשרויות – אבל באיזשהו שלב ימוצו כל האפשרויות. ואז יהיה חובה ללכת לבחירות. ואז נצטרך לראות אם ליברמן הוא חתול שבורח כל עוד נפשו בו ברגע שהוא שומע כלב נובח, או שהוא פשוט נשאר במקומו, פוקח עין עצלה לעבר הכלב, וחוזר לנמנם. ליברמן כבר לקח לא מעט הימורים פוליטיים במהלך הקריירה המקצועית שלו, ובהחלט ייתכן שהוא יהיה מוכן לקחת עוד אחד. ואז, נלך לעוד סבב בחירות. כי בסך הכל יותר משנה בממשלת מעבר לא תהרוג אף אחד (אלא אם כן היא תחליט ללכת למלחמה ט.ל.ח). מצד שני, יכול להיות שבשלב הזה הוא ילך לאחד האנשים שמציעים לו חטיפים.

ויכול להיות שכולנו נופתע על-ידי הלמינג שהוא מפלגת העבודה (אני יודע שלמינגים לא באמת מתאבדים, אבל תזרמו), שילך לבלפור עם הבעלים הקודם וישאיר את החתול לחפש שאריות בפחי האשפה.

בקיצור, ברכות לך, מדינת ישראל. את תלויה בחתול.

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 723 מילים
סגירה