אוריה בר-מאיר
הזמן של
אוריה בר-מאיר

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

איפה אלוהים היה כשברק נבחר?

אתמול, בשבת, מירי רגב הצליחה לגרוף את תשומת הלב האהובה עליה. הדבר קרה אחרי שעיתון "הארץ" פרסם, שיום קודם לכן היא אמרה בריאיון לנסים משעל ברדיו ללא הפסקה, ש"מי שמחליט מי יהיה ראש ממשלה זה הקדוש ברוך הוא. אני עוד לא יודעת שאנשים מחליטים מי יהיה ראש ממשלה".

אין ספק, שבכך מירי רגב הביאה את תחום החשיבה הפוליטית למחוזות חדשים. אחת הנקודות החשובות בכתיבתו של ההוגה הפוליטי האנגלי בן המאה ה-17, תומאס הובס, היא שבספרו "לויתן" הוא דיבר על שליט כל יכול, אך כבר לא כזה ששולט בחסד האל, אלא בחסות הסכם בין בני אדם.

מירי רגב, לעומת הובס, הולכת למקום בו עדיין מדברים על דמוקרטיה, אבל ראש הממשלה כבר לא מקבל את סמכותו מהעם, אלא חוזר לקבל אותה מהאל. כמובן, במקרה של מירי רגב כנראה מדובר יותר בז'אנר הפילוסופי של אי-חשיבה פוליטית, אבל עדיין סחתיין על המקוריות.

הבעיה היא, שהגישה החדשה של מירי רגב משאירה כמה שאלות פילוסופיות, תאולוגיות ופוליטיות לא פתורות, ששווה להתעכב עליהן.

איפה אלוהים היה כשנתניהו הפסיד?

למירי רגב אולי קשה לזכור ימים שכאלה, אבל פעם אנשים שאינם בנימין נתניהו – היו ראשי ממשלה. מעבר לכך, אחד האנשים האלו הצליח להדיח את נתניהו מכיסאו. אחד, אהוד ברק שמו.

האם עם ישראל חטא? האם נתניהו חטא? האם אלוהים תפס שנ"צ וחשב לעצמו, שזה ששנ"צ אחד גרם לו להפסיד שואה – לא אומר שיש איסור מדאורייתא על שנ"צ?

עכשיו, בהינתן הרטוריקה של מירי רגב, סביר להניח שהיא מאמינה שרצון האל הוא שנתניהו יהיה ראש הממשלה. אם כך, איך ייתכן שב-1999 אלוהים החליט שאהוד ברק יהיה ראש הממשלה?

האם עם ישראל חטא? האם נתניהו חטא? האם אלוהים פשוט תפס שנ"צ וחשב לעצמו, שזה שפעם אחת זה גרם לו להפסיד שואה – לא אומר שיש איסור מדאורייתא על שנ"צ? פעם לפחות היו טורחים להביא לנו נביא שיסביר לנו למה הגיע לנו עשור בלי אהוב האל בנימין נתניהו.

האם אלוהים קשה החלטה?

עכשיו, בואו נגיד, שלאלוהים היו סיבות משלו להוציא את נתניהו לעשר שנים מחוץ למשרד ראש הממשלה. אבל מה הסיפור עם בחירות חוזרות? שאלוהים כבודו יטרח להחליט: בנימין נתניהו או בני גנץ.

כלומר, נכון, שתי אופציות לא מאוד קורצות, אבל לאחד כמו אלוהים יש באמת את כל הנתונים כדי לקבל החלטה מושכלת. אבל אלוהים, במקום להחליט כמתבקש, פשוט מביא פסוק חדש: "ויתקשה ה' להחליט בין אנשי הבנימין, ויאמר לעם ישראל שעליו לקבל עוד שלושה חודשים לחשוב על זה".

בואו נגיד, שלאלוהים היו סיבות משלו להוציא את נתניהו לעשר שנים מחוץ למשרד ראש הממשלה. אבל מה הסיפור עם בחירות חוזרות? שאלוהים כבודו יטרח להחליט: בנימין נתניהו או בני גנץ

איך יכול להיות שהאל הכל יכול לא מצליח לקבל החלטה ממש פשוטה? בסך הכל צריך להחליט אם ראש הממשלה הבא שימשיך את הכיבוש יביא איתו לתחום ניסיון פוליטי או ניסיון צבאי.

ואם כבר אנחנו פה, אז עוד שאלה בנושא: למה אלוהים צריך כל כך הרבה זמן להחליט כשזה מגיע לישראל? יותר ממחצית 2019 עוברת על ישראל בהמתנה להחלטתו של אלוהים.

בבריטניה, למשל, אלוהים צריך רק חמישה שבועות כדי להחליט, או עשרה אם הוא צריך לקבל שתי החלטות בשנה. מצד שני, עד 2011 הוא היה זקוק עבור הבריטים רק לשלושה שבועות, ואז האריך לחמישה. יכול להיות שעם הזמן לאלוהים פשוט קשה יותר להחליט?

האם האל רחום וחנון?

שאול, דוד ושלמה חטפו מאלוהים בראש אם חטאו או הימרו את פיו של האל. יש גם מלכים אחרים שחטאו ונענשו על כך. עכשיו, בואו נגיד שנתניהו חף מפשע בפרשות שנקשרו בשמו, בסדר. אבל לאיש יש גם חטאים אחרים שאי אפשר להכחיש:

נתניהו הבטיח למוטט את שלטון חמאס בעזה, ושיקר. הוא הצביע בעד ההתנתקות, ומאז משקר לכולם שהוא היה הלוחם האחרון נגדה. הוא הטיף שלא ראוי שראש ממשלה ימשיך לכהן תחת חקירות, והנה הוא ממשיך. הוא מתיימר להיות ראש הממשלה של כולם, בזמן שהוא מטנף על השמאל והערבים. וחמור מכל: הוא עדיין מאפשר ליאיר נתניהו גישה חופשית לטוויטר.

אלוהים באמת בסדר עם כל זה? הייתי שוקל את ההסבר שמדובר בעונש ליושבים בציון (ושוב, אלוהים, שלח איזה נביא או משהו, אין לזה צורה ככה), אבל אליבא דרגב נתניהו הוא מתנת האל לאנושות.

האם אין נביא בעירו?

אני לא מתכוון לפירוש התרבותי של הביטוי, אלא מילולית: בהנחה שאלוהים בוחר את תוצאות הבחירות (כדי שיצא ראש הממשלה שהוא אוהב), הרי שהסוקרים הם בגדר הנביאים. והנביאים האלו, יסלח לי האל, הם בגדר חלטורה. אחת מהם אפילו הגישה התפטרות כי נמאס לה מנבואות שקר.

בהנחה שאלוהים בוחר את תוצאות הבחירות, הרי שהסוקרים הם הנביאים. והנביאים האלו, יסלח לי האל, הם בגדר חלטורה. אחת מהם אפילו התפטרה כי נמאס לה מנבואות שקר

זה הכי טוב שאלוהים היה מסוגל לשלוח בתחום? וזה לא רק פה, זה המצב בכל העולם. יכול להיות שאלוהים התחיל לחסוך עלינו? כי אם אלוהים מתחיל לעגל פינות איתנו, מבחינתי זה שם את כושר ההחלטה שלו לגבינו בסימן שאלה.

עד כמה רחוק הולכת הרזולוציה?

הבנו ממירי רגב שאלוהים בוחר ראשי ממשלה. סבבה. אבל זה נגמר שם, או שהוא נגיד מתערב גם בבחירת ראשי ערים? כי אם כן, אז רק אומר שגם רון קובי נבחר לראשות עיריית טבריה על-ידי הקדוש ברוך הוא.

נסתרות דרכי האל וכו', אבל לא נמאס לו לבחור באנשים שהוא יודע מראש שלא יעמדו בדרישות שלו רק כדי להתעצבן ולהעניש אחר-כך? זה מוטיב די מעייף בתנ"ך.

ושאלה אחת לא תאולוגית: תפסיקו לדבר על רצון העם?

בליכוד נורא אוהבים לספר שבנימין נתניהו הוא בחירת הציבור, ולכן על מתנגדיו לסתום ת'פה ולקבל את הכרעת הבוחר.

נכון אמנם, שאם מוציאים את הפעם ההיא עם הבחירה הישירה, התמיכה הרבה ביותר שנתניהו קיבל, שהספיקה לו כדי להרכיב ממשלה – היתה של רבע מהציבור – אבל זה הטיעון הליכודניקי בגדול. גם מירי רגב אוהבת להזכיר את זה מדי פעם.

עכשיו, אני באופן אישי מעולם לא קיבלתי את הטיעון שבדמוקרטיה צריך לשתוק, אבל נעזוב את זה כרגע. אני בגדול מסכים עם הרעיון הדמוקרטי, בו מסה של אנשים השווים פוליטית זה לזה מביעים את דעתם באופן אינדיבידואלי כדי לבחור מנהיגות.

אבל שאלוהים יבחר? אני לא הסכמתי לרעיון הזה בשום שלב. אם אני טורח עד לקלפי, באיזו זכות אלוהים בדיוק מתערב בתוצאות?

אבל שאלוהים יבחר? אני לא הסכמתי לרעיון הזה בשום שלב. אם אני טורח עד לקלפי, באיזו זכות אלוהים בדיוק מתערב בתוצאות?

לכן, אני מקווה מאוד שלפחות יפסיקו לספר לי, שבהתנגדותי לנתניהו אני מצפצף על בחירתם של תומכיו של נתניהו. אני בסך הכל מצפצף על עוד החלטה של אלוהים, בדיוק כמו שאני עושה עם השבת או עם שרימפס.

בגלל הגות עצלנית כזו, בזמן שתומאס הובס יכול לרשום על שמו התפתחות של זכויות ליברליות מסוימות, מירי רגב תוכל לרשום על שמה בעיקר דאחקות.

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,002 מילים

זה לא משנה מי יהיה ראש הממשלה אם לא נוכל לחיות כאן

בואו נעשה ספירה קצרה של מה שהמפלגות מציעות לנו. עמיר פרץ הציג תכנית כלכלית, ונפתלי בנט מיהר להזהיר מהתכנית הכלכלית הזו. בליכוד מזהירים משר האוצר אבי ניסנקורן, בזמן שהמועמד שלהם לתפקיד הוא מר גירעון משה כחלון.

כחול-לבן בעיקר לא מושחתים ומבטיחים להפציץ את עזה או משהו, תוך כדי סיורים לימודיים ברחבי הארץ. במפלגת ימינה תוקפים את הליכוד ומתנצלים, בזמן שליברמן עושה לליכוד בית ספר בלי להתנצל (או שתוקפים את החרדים).

במחנה הדמוקרטי מנסחים מחדש את ההגדרה המילונית לאומץ. מפלגת נעם בדיוק שחררה סרטון שמשווה להט"בים לנאצים, ובכך כנראה שברו שיא לנפילה הכי מטומטמת ובזויה בחוק גודווין אי פעם.

*  *  *

אם יש נושא שלא ממש הופיע ברשימה הזו הוא נושא משבר האקלים. כלומר, נכון, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ אמר שהוא ישים את הנושא על סדר היום, אבל זה לא מקבל מקום מאוד בולט בקמפיין של המחנה הדמוקרטי.

אצל כחול-לבן, המצע המתומצת לא מתייחס לנושא, ובמצע המלא הסוגיה של איכות הסביבה נמצאת בנושא מס' 17 מתוך 26.

במצע מפלגת העבודה לבחירות הקודמות, הנושא אמנם קיבל מקום בחצי השני של המצע, אבל קיומו לא הוזכר אפילו בתוכן העניינים.

באותה מערכת בחירות, המילה "סביבה" לא הופיעה בכלל במסמך עקרונות מפלגת הימין החדש.

בבחירות באפריל מרצ אמנם הציגה תכנית מאוד מפורטת לגבי איכות הסביבה, אבל גם היא הופיעה לקראת סוף המצע. ההקדמה למצע התחילה בכלל בכך שמרצ מניפה שלושה דגלים: מדיני, חברתי ואזרחי-דמוקרטי (בלי דגל סביבתי).

כשחד"ש רצה עם תע"ל, הנושא הסביבתי היה הפרק הלפני אחרון. לליכוד אין מצע בכלל, ולא נשמע שמישהו שם מדבר על זה.

בקיצור, הנושא הסביבתי לא ממש לוקח את מרכז תשומת הלב אצל הפוליטיקאים. כלומר, שוב, נכון, ניצן הורוביץ שם על זה יותר דגש (ויש לו גם רקורד מימיו כעיתונאי בעניין), ולכחול-לבן יש את הח"כית הסביבתית שלהם מיקי חיימוביץ'. אבל זה לא רציני. הנושא הסביבתי, בואו נודה בזה, לא ממש מעניין את הפוליטיקאים שלנו.

*  *  *

שזה, הייתי אומר, די מעניין. הפוליטיקה הישראלית הרי מצטיינת בריקודים על הדם ובהפחדה מפני סכנות מוות.

בהתחשב באזהרות מדענים, שאם לא נטפל מיידית בנושא האקלים הרבה אנשים ימותו, הייתם מצפים שפוליטיקאים ינסו לעשות מזה רווח פוליטי

בהתחשב בעובדה שמדענים רבים מזהירים שאם לא נטפל בנושא האקלים באופן מידי – הרבה אנשים הולכים למות, הייתם מצפים שהפוליטיקאים ינסו לעשות גם מהעניין הזה רווח פוליטי.

ואם לא מזה, אז מזה שיש תחזיות שתוך מספר עשורים המזרח התיכון יהיה חם מדי עבורנו – למי ניתן אדמות מולדת או לחלופין את מי נמשיך לכבוש, אם כולנו נצטרך לעוף מפה? ולמרות זאת, הנושא הסביבתי נשאר נושא נישתי בפוליטיקה הישראלית. משהו לגחך עליו כשמיקי חיימוביץ' מבקשת להחליף את הכיסא שלה. וזה, בזמן שבעולם נראית יותר ויותר מודעות לנושא הזה.

במאי האחרון, הפרלמנט הבריטי הצביע בקונצנזוס של כל המפלגות בעד הכרזה על מצב חירום אקלימי. לאחר מכן, אירלנד הצטרפה אליה בצעד דומה. הגארדיאן הבריטי הודיע על שינוי הטרמינולוגיה שלו מ"שינוי אקלים" ל"משבר אקלים". כשת'רזה מיי הבינה שהולכים לזכור לה בעיקר את הכישלון סביב הברקזיט, היא ניסתה לטבוע מורשת חיובית יותר בדמות פעולה בנושא האקלים.

כשדונלד טראמפ הודיע על יציאה מהסכם פריז, מדינות, ערים ותאגידים בארצות הברית הודיעו שהם מחויבים להסכם. ניתן למצוא גם ערוצי יוטיוב סאטיריים בבריטניה, ארצות הברית ואוסטרליה, שלמרות עיסוקם במגוון נושאים שמים את משבר האקלים בראש הרשימה. ויש עוד דוגמאות רבות לכך שיותר ויותר מדינות מערביות מתחילות להבין את הכאוטיות של הנושא.

*  *  *

כמובן, זה לא קרה ביום אחד, וזו מודעות יחסית חדשה. כלומר, אנשי מדע מזהירים כבר עשורים שהמעשים של בני האדם פוגעים בכדור הארץ. ועדיין, כשיכולתי להצביע בפעם הראשונה, הנושא הסביבתי היה שולי, ובעיקר נראה כמו הנישה של מפלגת הירוקים ושל ניצן הורוביץ שבדיוק הצטרף למרצ.

אבל כעת הנושא מקבל עוד ועוד מודעות, בין השאר בגלל הפגנות התיכוניסטים ברחבי העולם, שהדמות המזוהה איתן ביותר היא זו של גרטה תונברג. למי שלא יצא להם להכיר, מדובר בשביתות לימודים של תלמידי תיכון, שיצאו להפגין בדרישה אחת בלבד: בבקשה תדאגו שיהיה לנו עולם לחיות בו כשנהיה גדולים. בהתחלה, הפוליטיקאים גיחכו, והזהירו מפני פגיעה בעתיד התלמידים שתיגרם עקב היעדרות משיעורים. אבל, לאט ובטוח, הנושא הסביבתי מקבל יותר ויותר מקום בפוליטיקה.

תיכוניסטים ברחבי העולם דרשו רק: "תדאגו לנו לעולם לחיות בו כשנהיה גדולים". בהתחלה, הפוליטיקאים גיחכו, והזהירו מפגיעה בעתיד התלמידים עקב היעדרות משיעורים

ואצלנו? יוק. קבלו פרק מס' טריליון חמש מאות שלושים ושתיים במצע, ואיזו חברת כנסת שזו הנישה שלה. במקרה של כחול-לבן, הם הביאו את מיקי חיימוביץ', שנכשלה מלהבין את הצורך להשתמש לפחות בטווח הקצר בגז לצורך ייצור חשמל, שמזהם פחות מפחם או מנפט, עד שנגיע לעולם האוטופי בו כל החשמל נוצר מאנרגיה מתחדשת. אמירות מהסוג הזה לא רק שלא מועילות, אלא גם מקבעות את הנושא הסביבתי כנישה של היפים שלא מבינים מהחיים שלהם.

עכשיו, אני לחלוטין יכול להבין למה, למשל, הנושא הביטחוני יופיע לפני הנושא האקלימי. לדאוג לזה שלא נמות בטווח הרחוק זה טוב ויפה, אבל אם נמות בטווח הקרוב זה לא יעזור לאף אחד.

אבל זה לא שהנושא הסביבתי הוא שני בסדר העדיפויות, הוא פשוט לא בסדר העדיפויות. וזה צריך להשתנות. כפי שאמר ראש מפלגת הלייבור לשעבר, אד מיליבנד, בדיון בו הכריז הפרלמנט על מצב חירום אקלימי: לא מספיק שפשוט תהיה תכנית להפחתת פליטת גזי חממה. צריך לראות איך רותמים את הכלכלה, את התכנון העירוני ואת כל תחומי החברה הרלוונטיים להתמודדות עם האתגר הסביבתי.

וכן, אני מכיר את הטענות שהקונצנזוס המדעי הוא מיתוס, ושעוד כמה שנים יתקרר או לא יודע מה. בקיצור, שאין משבר אקלים, ושאם יש הוא לא קשור אלינו. רק לצורך הדיון, בואו נניח שזה נכון. הפעילות האנושית עדיין גורמת לבירוא יערות, להכחדת מינים רבים, לזיהום רחב היקף ועוד.

לנושא הסביבתי – גם אם משבר האקלים הוא מיתוס של אנשי לטאה שמפעילים את ג'ורג' סורוס שמפעיל ליאיר נתניהו את הטוויטר, או איך שזה לא הולך – יש השפעה קריטית על חיינו. לכן, מצופה מפוליטיקאים אחראיים לשים את הנושא הזה לא כנישה לחובבי הז'אנר, אלא כמשהו מרכזי.

גם אם משבר האקלים הוא מיתוס של אנשי לטאה שמפעילים את ג'ורג' סורוס שמפעיל ליאיר נתניהו את הטוויטר, לנושא הסביבתי יש השפעה קריטית על חיינו

כי אמנם לזהות ראש הממשלה יש חשיבות, ולשחיתות יש חשיבות, ולכלכלה יש חשיבות, ולביטחון יש חשיבות, ולזכויות אזרח יש חשיבות – אבל בסופו של דבר לשום דבר מזה לא תהיה חשיבות אם לא נוכל להמשיך לחיות כאן. אין צורך להציע דיקטטורה סביבתית שתרמוס את זכויות האדם שלנו, אבל אם יהיה אפשר להתחיל לתת לנושא קצת (ממש קצת) יחס זה יהיה נחמד.

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנחנו טובים בהכחשה . הכנרת לדוגמא הולכת ומתייבשת. המפלס עולה יורד אבל בממוצע רב שנתי רואים שיותר ויותר פעמים מגיעים מתחת לקו האדום (נתונים באתר מקורות) . אבל אין דיון ציבורי על זה. אין ... המשך קריאה

אנחנו טובים בהכחשה . הכנרת לדוגמא הולכת ומתייבשת. המפלס עולה יורד אבל בממוצע רב שנתי רואים שיותר ויותר פעמים מגיעים מתחת לקו האדום (נתונים באתר מקורות) . אבל אין דיון ציבורי על זה. אין גם דיון על זה שגידול אוכלוסין מהיר שלא יורד כבר 30 שנה גורם ללחץ גדל והולך במערכות שונות: דיור, תחבורה ,מים , גידול ירקות ופירות ומקום לתשתיות . לאף.אחד כמעט גם אין אומץ לדבר על זה. טאבו יקר מאד.

עוד 982 מילים ו-1 תגובות

אל תתקשרו אלי

אתחיל בהבהרה: אני לא באמת אוהב אף אחת מהמפלגות. לא מדובר במפלגות שיש לי איתן חילוקי דעות קטנים – אבל בגדול אני יכול להצביע להן בלב שלם. אני מדבר על חילוקי דעות מהותיים – או פשוט חוסר אמון באנשים שמרכיבים אותן – שיגרמו לי לסתום את האף מאוד חזק כשאצביע בקלפי.

אני בסוף ככל הנראה כן אצביע, כי עם כל הכבוד לרצון שלי להרגיש זך וטהור, בסופו של דבר ניתקע עם מישהו כראש ממשלה, ועדיף שזה יהיה הפחות פח מביניהם. אבל, זה קשה להחליט למי להצביע. למרבה המזל, ישנה שיטה לפסול מפלגות.

קוראים לזה מסרונים. בזמן האחרון, המפלגות חזרו לשלוח לי לטלפון הודעות, בהן מוצע לי לצפות בתכנים של המפלגה, או לחתום על עצומות של המפלגה, או להצטרף לסיירת האינטרנט של המפלגה, או להשתתף בסדנת הכנת עוגות של המפלגה.

המפלגות חזרו לשלוח לי מסרונים שמציעים לצפות בתכני המפלגה, לחתום על עצומותיה, להצטרף לסיירת האינטרנט שלה, או להשתתף בסדנת הכנת עוגות שלה

טוב, את האחרון המצאתי, אבל אני די בטוח שהבאתי פה רעיון למישהו. בכל מקרה, כפי שאמר שותפו לדרך של משה פייגלין בבחירות אפריל: נחנקנו!

כלומר, כשמפלגת עוצמה כלכלית (זה דבר, היא אפילו תפסה לפייגלין את האות זין) שלחה לי מסרון בו נערך סקר לגבי היכולת של המפלגה להגיע למנדט החמישי – כשאפילו המנדט הראשון נתון בספק, אפילו אם רק קרובי המשפחה של מייסדי המפלגה ילכו להצביע – זה היה משעשע. מציק, אבל לפחות משעשע. אצל המפלגות המוכרות, זה סתם מציק.

טוב, האמת היא שלא סתם. ראשית, הטלפון הנייד שלנו, כפי שאומרים בסרט "זרים מושלמים", הוא הקופסה השחורה שלנו. החדירה הבוטה הזו אליה בשביל שאזכור שהמפלגה קיימת היא פשוט לא לעניין.

שנית, מחקרים מראים שכאשר אנחנו שומעים את צליל ההתראה בטלפון, לחלקיק שנייה סף החרדה שלנו עולה.

נכון, אני לא מדען בתחום, וגם תמיד צריך להיזהר כשמדברים על מה המדע אומר, אבל בואו נגיד שיש מחקרים שמראים שזה מה שקורה. זה גם מאוד הגיוני כשחושבים על זה. ואני לא רופא, אבל נראה לי שבסך הכל אי אפשר להאשים את העלייה הקצרה הזו בסף החרדה בתרומה לבריאותנו.

עכשיו, מן הסתם זה קורה גם עם הודעות שאנחנו כן רוצים לקבל. אבל, עם מפלגות זה שונה: מסרונים ממפלגות – אלא אם כן ביקשנו לקבל עדכונים – לא נכללות אף פעם בקטגוריית "הודעות שרוצים לקבל". הן יותר נכללות בקטגוריית "אוי אלוהים עוד פעם זה?".

חוץ מזה, אם מפלגה מעוניינת לפעול עבורי, היא יכולה להתחיל בזה שלא תעלה לי את סף החרדה לחלקיק שנייה מספר פעמים ביום.

אבל הפוליטיקאים החריגו את עצמם מחוק הספאם. לדעתם, כנראה, כשאנחנו מקבלים הודעה מפוליטיקאים, זה כמו לקבל הודעה ממישהו אהוב

ומה שהכי מחרפן בסיפור הזה, הוא שהפוליטיקאים יודעים שהספאם שלהם מעיק. איך אני יודע? כי הם אלו שעומדים מאחורי חוק הספאם, שמאפשר לתבוע חברות מסחריות, המחליטות להספים לנו את הטלפון בצורה בלתי הגיונית בלי שיהיה לנו סיי בעניין.

כלומר, הפוליטיקאים ידעו שמדובר במטרד, ואפילו הצליחו להיות מועילים לשם שינוי, ולהעביר חוק שיאפשר התמודדות עם העניין הזה.

אבל, כמובן, הפוליטיקאים החריגו את עצמם מחוק הספאם. כנראה שהם חושבים, שכשהם שולחים לנו הודעות כאלה זה לא מעצבן. לדעתם, כשאנחנו מקבלים הודעה מפוליטיקאים, זה כמו לקבל הודעה ממישהו אהוב.

ובכן, פוליטיקאים יקרים, ניוז פלאש: אף אחד לא אוהב אתכם. זה כתוב בהגדרות התפקיד שלכם. אם זה לא מתאים לכם, בפעם הבאה אל תחתמו על "קראתי והבנתי את תנאי השימוש" בלי לקרוא לעומק.

וזו לא פעם ראשונה שזה קורה, כמובן. בבחירות אפריל, מפלגת זהות הפציצה אותי במסרונים, שביקשו להילחם במסרונים שנשלחו נגדה (אותם מעולם לא קיבלתי).

בבחירות אפריל, מפלגת זהות הפציצה אותי במסרונים, שביקשו להילחם במסרונים שנשלחו נגדה (אותם מעולם לא קיבלתי).

בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר שעבר, קיבלתי מסרונים מהמועמדת לראשות מועצת פרדס חנה-כרכור, הגר פרי יגור. זאת, למרות שהכי קרוב שלי להגעה לפרדס חנה-כרכור היה לרדת בתחנת הרכבת קיסריה-פרדס חנה בשביל להגיע למחנה שמונים כשהייתי בטירונות (מה שדי הוציא לי את החשק לגור באזור). מזל שאני לא חבר באף מפלגה, אחרת המצב היה חמור עוד יותר.

עכשיו, יש מפלגות שלזכותן ניתן להגיד, כביכול, שהן נותנות אפשרות להסרה מרשימת התפוצה. העניין הוא שזה מאוד לא אמין. ראשית, יש מפלגה שלא אקח כרגע למחוזות השיימינג, אבל בשלושה ימים היא שלחה לי זבל משלושה משתמשים שונים. שזה, מה לעשות, משדר שכל ניסיון להסרה מרשימת התפוצה, ייתקל באיזה משתמש שלא קיבל את ההוראה.

שנית, כי גם בבחירות אפריל היו מפלגות שאפשרו, כביכול, הסרה מרשימת התפוצה. בפועל, התברר שהדבר משמש את המפלגות לדעת שמדובר במספר טלפון פעיל, שאליו אפשר לשלוח עוד הודעות. אז לכו תסמכו על מפלגה כלשהי בעניין הזה.

כמובן, הודעות הן כלי לגיטימי, בתנאים מסוימים. אפשרות אחת היא שהפוליטיקאים משחקים תחת אותם תנאים כמו החברות המסחריות. קרי, אני יכול לתבוע אותם (או לחלופין להתלונן לוועדת הבחירות) אם הם מספימים בלי לאפשר לי להתנגד.

אפשרות אחרת היא שהפוליטיקאים לא ישלחו שום הודעה בטלפון לאף אחד בלי שאני באופן יזום ביקשתי להימנות על רשימת תפוצה. כדי להפיץ אותה, אפשר לעשות פרסום מקודם ברשתות החברתיות או באתרים מסחריים.

במקרים האלו, אני נכנס ביודעין לאתרים שמתבססים על פרסומות, ולכן ככל הנראה לא אתעצבן אם אראה מודעה של פוליטיקאים במקום מודעה למוצרים שאף אחד לא מבין למה הם קיימים. אבל כשקניתי את הטלפון שלי, בשום מקום לא חתמתי שאני מוכן בכל מערכת בחירות להיות מוצף בזבל.

אז נכון, ספאם לטלפון הוא כנראה לא הסוגיה הכי בוערת על הפרק. יש דברים הרבה יותר חשובים לבדוק אצל מפלגה. נגיד, המצע שלה או האמון שניתן לתת באנשים שמרכיבים את הרשימה. וכנראה שאם הייתה מפלגה שבאמת הייתי רוצה להצביע לה, לא הייתי נותן לזה להפריע לי.

אבל מאחר שכל המפלגות הרלוונטיות עבורי לא יוצרות חשק, ומאחר שאני לא היחיד במצב הזה, הייתי שוקל במקומן אולי לא למתוח את החבל עוד יותר.

ואם יש פוליטיקאים שלא מבינים את זה, שישלחו מספר טלפון. מבטיח שחוץ מלתת אותו לרשימת התפוצה של המתחרים שלהם אני לא אעשה בו שום דבר.

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 898 מילים

אתה פלורליסט ולכן חייב להכיל את הדעה שלי שאתה לא נורמלי

"האומץ להיות נורמלי! הצביעו למפלגה שתבטיח שנהיה עם נורמלי בארצנו!"

"סליחה, מי אתה?"

"אני פעיל של מפלגת נעם".

"באמת נראית לי בתול".

"אני שומר את עצמי. אפשר לעניין אותך להצביע למפלגה שלנו?"

"לא יודע, אם אני ארצה להצביע למפלגה חשוכה שזמנה היה מתישהו באמצע המאה הקודמת, אז יש מלא מפלגות ותיקות שמציעות את זה".

"היי היי היי! למה מילים כאלו?"

"אילו מילים?"

"להגיד עלינו שאנחנו חשוכים".

"אתם לא?"

"לא. אנחנו נורמליים".

"זה המונח החדש ל'חשוכים'? זה כמו שאומרים 'אפרו-אמריקאים' במקום 'שחורים' וכאלה?"

"אדוני, אני מבקש ממך להפסיק עם זה".

"עם מה?"

"להגיד חשוכים".

"אבל אתם חשוכים".

"תפסיק עם זה!"

"למה?"

"כי זו סתימת פיות".

"של מי?"

"שלי".

"אבל אתה עדיין מדבר".

"כי אני לא נותן לך לסתום לי את הפה".

"איך סתמתי לך את הפה?"

"אמרת שאני חשוך".

"ואיך זה סותם לך את הפה?"

"כי אתה מנסה לגרום לי להרגיש רע עם הדעות שלי".

"אתה מנסה לגרום לאנשים להרגיש רע עם הזהות המינית שלהם".

"אני רק משתמש בחופש הביטוי שלי".

"אז לך מותר להשתמש בחופש הביטוי שלך כדי לגרום לאנשים להרגיש רע עם הזהות המינית שלהם, אבל לי אסור להשתמש בחופש הביטוי שלי כדי לבקר את הדעות שלך ולהגיד שהן חשוכות?"

"בדיוק! פלורליזם אח שלי".

"קודם כל, אני לא אח שלך. בניגוד אליך, אני יכול להבטיח שההורים שלי לא אחים. דבר שני, אתה כולל בפלורליזם שלך להט"בים?"

"לא".

"נשים?"

"לא".

"רפורמים?"

"לא".

"ערבים?"

"לא".

"אז איפה הפלורליזם פה?"

"אה, לא הבנת אותי. אני לא תומך בפלורליזם. זה אתה שתומך בפלורליזם ולכן חייב להכיל אותי".

"לפי ההיגיון הזה הפלורליזם חייב להכיל גם את מי שקורא לך 'חשוך'".

"אתה שוב מנסה לסתום לי את הפה. זה למה צריך מפלגה עם האומץ להיות נורמלי!"

"אני די בטוח שאני הייתי צריך יותר אומץ כדי לצאת מהארון מול ההורים שלי".

"אוי לא, אתה אחד מהם".

"כן".

"חבל שאמרת לי את זה".

"למה?"

"זה פוגע ברגשותיי. למה אתה לא יכול להתחשב?"

"זה פוגע ברגשותיך כי אתה חשוך שרואה מולו להט"ב, או בגלל שאתה בתול שרואה מולו מישהו עם חיי מין?"

"בעיקר הראשון. כל הזמן אתם עושים מצעדי גאווה ופוגעים ברגשותיי".

"עדיין נשמע שזה יכול להיות גם הסיבה השנייה".

"זה בגלל רגשותיי הדתיים, תאמין לי. למה אתם אף פעם לא מתחשבים בנו?"

"בהתחשבות אתה מתכוון לזה שנסתיר את מי שאנחנו, לא נחזיק ידיים בציבור ולא נבקש זכויות, רק כדי שאנשים חשוכים כמוך – שלא מייצגים אפילו את כל הדתיים – ירגישו טוב?"

"בדיוק. למה שלא תראו את ההתחשבות הזו?"

"כי אני נגד פוליטיקלי קורקט".

"הא?"

"אני נגד פוליטיקלי קורקט. הגיע הזמן שכל פתיתי השלג האלה עם הרגשות החשוכים שלהם יפסיקו לדרוש כל הזמן שיעטפו להם את העולם בצמר גפן עם הדרישות שלהם לא לראות להט"בים או נשים. העולם קר ולא מתחשב, וכדאי שילמדו להתמודד עם זה".

"רגע אחד, שנייה, רגע. זה אני שמתנגד לפוליטיקלי קורקט".

"לא יודע. אתה נראה לי כמו פתית שלג שבוכה כשאנשים מעזים לחיות בדרך שלא נראית לו. כמו כן, אני חושב שהדת שלך מכילה אלמנטים חשוכים ואלמנטים אידיוטיים להחריד".

"היי, זה לא יפה!"

"אוי, האם רגשותיך המאוד רגישים נפגעו? חשבתי שאתה אוהב כשאומרים את האמת. אבל כנראה שאתה צריך איזה סייף-ספייס כזה שבו כולם יהיו חשוכים כמוך".

"זה לא נכון. אתה סתם דתופוב".

"אבל למה אתה מנסה לסתום לי את הפה עם מילים כאלה?"

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
נראה לי שהעוקץ של הסאטירה שלך די מתנדף, כשיוצאים מתוך הבועה של הנרקיסיזם האינפנטילי המתנשא שלך(ושל כל השמאלנים פחות או יותר, בעיקר אלה שבטוחים שהם מצחיקים כי הם מקבלים תוכניות בטלביזיה ... המשך קריאה

נראה לי שהעוקץ של הסאטירה שלך די מתנדף, כשיוצאים מתוך הבועה של הנרקיסיזם האינפנטילי המתנשא שלך(ושל כל השמאלנים פחות או יותר, בעיקר אלה שבטוחים שהם מצחיקים כי הם מקבלים תוכניות בטלביזיה בזכות החבר'ה בברנז'ה השמאלנית) ואשכרה מתבוננים בתופעה חסרת החשיבות הזאת שנקראת מציאות.

יצא לך ככה במקרה לבקר בדף הפייסבוק של המפלגה הזו שאתה יורק עליה כאן? כמות הטינופת והארס שמושלכת שם מצד האספסוף מהמחנה האידאולוגי הבזוי שלך לא דומה לשום דבר שרואים ברחבי הרשת.
ועדיין אין שם סתימת פיות!(להבדיל ממה שקורה מצד פייסבוק כאשר עונים לאותו אספסוף. או להבדיל ממה שקורה בכל במה כלשהי בכל מקום שהוא, שבו השמאל מכתיב את הטון – שזה כמעט בכל מקום).
אתה ברצינות רוצה לעשות תחרות מי סנואופלייק יותר בכיין ויותר פחדן? כאילו, באמת?!
אתה מודע אפילו בקצת ליחסי הכוחות בחברה, מכל בחינה שהיא, בין המחנה שלכם ובין השנים וחצי אנשים שתומכים ב"נעם"?
אתם גרמתם לאחרונה לרב מהזרם החרד"לי, ראש מפלגה שהיא הסמן הימני ביותר במפה הפוליטית, לחזור בו בבהלה איומה מחצי משפט אומלל ובלתי מזיק לחלוטין על טיפולי המרה, לאחר שהסערתם והפכתם מדינה שלמה, כאילו התבטאות-הכלום הזאת היא הבעיה הדחופה והחמורה ביותר על סדר היום, אולי אפילו הבעיה האחרונה במדינה.
(אבל נו, זה לא שאכפת לכם מאיזשהו מאבק של מישהו אחר או איזשהי בעיה כלשהי חוץ מהעלבון הסנואופלייקי שלכם. אין ספק שהתאמנתם במשך שנים ארוכות באגואיזם האטום והאגרסיבי הזה).

אגב, מעניין לציין מי עוד תומך בטיפולים הללו: מר בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של "הארץ"(בראיון שנתן לקובי מידן בתוכנית “חוצה ישראל”), אבל עליו אף אחד לא יעז להתנשא, אני מניח. זה לא כיף להיכנס לזירה עם עורך ספרותי משכיל של העיתון של האליטה(שבמקרה יש לו גם פה גדול שיכול לענות יופי לכל סמרטוט אינפנטילי כמוך ולמעוך אותו), יותר כיף להתנשא ולהפנות את הרעל השמאלני כלפי דוסים נבערים ומפוחדים. הכי כיף זה לתקוף יריב מוחלש – אלא אם כן הוא ערבי כמובן, כי אז זה ממש פויה ולא נחמד. ערבים הרי אף פעם לא יכולים להיות הומופובים, גם כשהם זורקים הומואים מהגג. מותר להם, הם בשמאל(או משהו כזה).

כל המפה הפוליטית כולה, מהקצה עד הקצה רוקדת לפי החליל שלכם.
אין שום פה במדינה כולה שיעז לפלוט משהו שלא רק יגנה אתכם או יתנגד(זה אפילו לא נתפס) אלא אפילו רק יביע ביקורת.
מצעדי הגאווה שלכם תופסים חצי מלוח השנה, ועדיין הנראטיב שלכם הוא שאתם מקופחים בטירוף, וקורבנות-על.
כן, מודעות עצמית איתנה זה משהו שאתם מצטיינים בו. זה חשוב. אי אפשר לעשות סאטירה בלי זה.

הטון הנבזי והדמות המעוותת שאתה יוצר בדיאלוג הזה(כמו גם עצם התיאור בכלל של דיאלוג, שכן המחנה שלך לא יצור לעולם איזשהו דיאלוג עם מישהו מהם – מה ששוב משקף את הניתוק הטוטאלי שלך מהמציאות) הם הסאטירה העצמית הכי מוצלחת שפועלת בחזרה עליך.

אתה פשוט אפס. נשמה קטנה וחלשלושה. כולכם, נשמות קטנות וחלשלושות.
עם כל הכוח הפוליטי שצברתם ואתם לא מפסיקים לצרוח ולרעוד מפחד.
מי שראוי לבוז וללעג זה רק אתה.
ההתקרבנות שלכם ותחושת הפגיעות היא שיקוף של מי שאתם בתוככם, לא של החברה.

לסיום רק אוסיף שאני לא תומך "נעם" ולא קרוב לדת בשום אופן ודרך. אלא רק עוד חילוני שנמאס לו לשמוע עליכם ואתכם. עוד חילוני שנגעל מהמיניות שלכם והיה מעדיף לא לראות אותה בציבור.
כן נו, מה לעשות שאין לדחיה מכם שום קשר אמיתי ל"רגשות דתיים"? מה לעשות שזה לא תלוי תרבות ולא חינוך? מה לעשות שאת הצמרמורת של הגועל שאני חוטף מלראות שני בחורים מתמזמזים אף אחד לא אילף אותי לחוש?
אז אני מניח שגם אני סנואופלייק עכשיו, לא?
ניחא. אל תתנו לזה לפגוע בשמחת הצעידה שלכם, או בהוספת הימים בלוח השנה לצעידות האלה. כן, כן, השתיקה שלנו זה מפני שאנחנו אוהבים את זה…

ואגב אחרון, לרדת על מישהו שהוא בתול בזמן שאתה מקבל בתחת מבחורים?(אני באמת צריך להמשיך את הנקודה הזאת הלאה?)

עוד 458 מילים ו-2 תגובות

אני זה ההוא מהשואה השניה

עוד לפני שערוריית השבוע הטריה על טיפולי ההמרה ללהט"ב, בשבוע שעבר הספיק שר החינוך רפי פרץ לשחרר את האמירה הידועה על כך שההתבוללות היא כמו שואה שנייה. והאינטרנט? בסערה. זה ממש כאילו שמענו את זה בפעם הראשונה. הרי פוליטיקאים כמו יאיר לפיד או נפתלי בנט מזמן דיברו על ההתבוללות כמשהו שמהווה איום קיומי (גם אם לא בדיוק במילים האלו).

אז פתאום אמרו "שואה" וקפצנו? העניין הוא רק הרטוריקה? אז בפעם הבאה פרץ יבהיר שזה יותר כמו שואת הארמנים השנייה, שלא חלילה יהיו פה עניינים של זילות של שואה שאנחנו כן מכירים בה.

אבל אם כבר כולם התעכבו על נושא השואה, אז רציתי לשאול משהו בתור אחד שהיה בשואה השנייה וניצל בעור שיניו בזכות הגאונות בקרב השני על סטלינגרד. או שבעצם הייתי בשואה השנייה ואז ערקתי מהצבא הנאצי השני כדי לא לקחת חלק בהובלת יהודים לתאי הגז השניים? אני לא לגמרי סגור איך עובדת ההשוואה הזו. בקיצור, האקסית שלי לא יהודייה.

עכשיו, למען הדיוק, שווה לציין שמדובר בחסידת אומות עולם (השנייה). כי בכל זאת, מדובר במישהי שהתלהבה לחלוטין להשתתף בליל הסדר הראשון שלה.

כמו כן, כשהייתי אצלה בחו"ל בראש השנה, לראשונה בחיי הבוגרים ביקשתי לעשות משהו לכבוד החג, במקום מה שאני עושה בכל שנה וזה להגיד לעצמי "נכון, הטקסים האלו הם ניג'וס כל שנה מחדש, אבל לפחות פוגשים את המשפחה". בקיצור, גרמתי לה להפוך מעומדת מנגד לפרטיזנית דור חמש. אבל זה לא משנה, כי זה מקרה בודד, וזה לא מה שרציתי לשאול.

אבל רגע, אולי לפני השאלה בכל זאת שווה להתייחס למקרה הפרטי הזה, כי אני די בטוח שאני לא כזה מיוחד. אכן, ישנם כאלה שלאחר שהם נכנסים לקשר עם לא יהודים, הם מתרחקים מהמסורת היהודית. ואין ספק שמדינת ישראל בהחלט מראה ערנות גדולה יותר ממה שקרה בשואה הראשונה, והפעם שערי הארץ פתוחים לכל הנרדפים. אפילו השקיעה קצת תקציבים כדי להזהיר את היהודים האומללים מפני הנאצים 2.0.

אבל בכל זאת, האם אלו שמתרחקים מהמסורת היהודית באמת היו בתוכה לפני זה? האם לזוג יהודים שחיים בחו"ל ולא מקיימים שום טקס יהודי – ורק להבהיר, זה בסדר גמור – יש יותר יהדות מאשר לזוגיות מהסוג שהיה לי?

ואני יודע, תמיד אומרים לחשוב על הילדים. הרי הנאצים ימ"ש לא חשבו על הילדים, אז אנחנו חייבים. הרי אם אני והאקסית היינו ממשיכים, הרי שהילדים שלנו לא היו יהודים. אמנם היינו מקיימים איתם את ליל הסדר וראש השנה, אבל הם עדיין לא ייחשבו יהודים.

למה? כי יהדות נקבעת לפי האמא, לא לפי הקרבה לתרבות היהודית. אתם יודעים מי עוד הסתכלו על יהודים רק לפי ההורים בלי להתחשב בכלל בקרבה שלהם אל הדת? מלא אנשים במפנה המאה העשרים שהאמינו בגזענות מבוססת "מדע".

אם ישר אמרתם "נאצים" זה על אחריותכם. בכל מקרה, האם באמת מדובר בבעיה כשמדובר בילדים כאלו, שיראו את היהדות כמרכיב מכריע בזהותם? אני יודע שלרבנות הראשית זה חשוב, אבל בחייאת, אפילו האורתודוקסים לא באמת אוהבים אותה.

כמובן, ניתן להתנגד לנישואים בין יהודים ללא יהודים בלי לאמץ אלמנטים פשיסטיים. כלומר, אפשר לא לאהוב את הרעיון שמשהו כזה קורה, אבל בלי לספר לאנשים שבזוגיות מהסוג הזה שהם איום ביטחוני והקבלה כלשהי למקלחות עם ציקלון בה (או שזה בורות ירי?), ואז עוד לספר להם שהדרך להימנע מזה היא לחזור לגטו.

כי ואללה, חוץ מיצירת רצון להצטרף ליודנראט, אין להתנהגות הזו שום אפקט. במקום זה, אפשר להפוך את היהדות לקצת יותר פתוחה, כדי לאפשר לפחות לחלק מהזוגות האלו להתקרב יותר ליהדות, במקום להיאלץ להתרחק ממנה.

כמובן, תמיד יהיו את אלו שלא ירצו להתקרב ליהדות, וזה בסדר. הם לא הולכים לרשום את הילדים שלהם להיטלר-יוגנד. חוץ מזה, יש בישראל יותר משישה מיליון יהודים, שרובם המוחלט מתחתן עם יהודים אחרים. כל עוד מדינת ישראל לא תשמיד את עצמה מתוך טמטום, העם היהודי כנראה יישמר.

ואני יודע שבתור מדינה עם גיוס חובה קצת קשה לנו להבין את זה, אבל אנשים בחו"ל לא צריכים לחשוב על עצמם כעל כוחות רזרבה. מותר לא לאהוב את מה שהם עושים, אבל די לצייר עליהם מדי SS. זה לא שהם יצחק רבין או משהו.

טוב, אבל סליחה, סטיתי ממש מהנושא. הרי רציתי לשאול שאלה. אז הנה השאלה שלי: איפה הרנטה שלי? בכל זאת, ניצול. אה כן, לא משנה. נזכרתי מה עשו עם הכסף של הניצולים מהשואה הראשונה.

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 646 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 22 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

זה ייגמר בבכי ישראל ויהודי ארה״ב נשאבים לתוך הקלחת הפוליטית באמריקה

עד לאחרונה, ישראל נהנתה מקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית המקוטבת של ארצות הברית ● איסור הכניסה לארץ של המחוקקות תומכות ה-BDS בשבוע שעבר, והעמידה האיתנה של ממשלת ישראל לצד דונלד טראמפ - גם כשהוא תוקף את יהודי ארה״ב - הזיקה ליחסי המדינות באופן שעלול להיות בלתי הפיך, אם ישראל לא תתעשת מייד ● פרשנות

עוד 1,400 מילים

קנה אחד פלוס אחד, שלם על שניים בלבד!

חברת סאני, יבואנית סמסונג, יצאה במחיר מבצע של 14.90 ש"ח לחבילת סלולר חודשית. החברה לא פרסמה את תחשיביה ושיקוליה, אני עושה את הערכת המצב האישית שלי לפיכך, ומסקנתי היא שלא להתפתות למבצע הזה ולא לרכוש אצלה חבילה כזו.

כולנו רוצים לשלם פחות. ההיגיון בדרך-כלל אומר שלשלם פחות זה יותר טוב. זה עושה נעים בגב. במיוחד כשאתה יודע שיש בסביבה מחירים גבוהים יותר.

אבל אם כבר בהיגיון עוסקים אנו, ההיגיון גם אומר שריבוי ספקים מביא לתחרות ביניהם והתחרות מורידה את המחיר, וכך יש סיכוי שניהנה מהמחיר הכי נמוך שכלל הספקים יכולים לתת.

חברת סאני, יבואנית סמסונג, יצאה במחיר מבצע של 14.90 ש"ח לחבילת סלולר חודשית. מסקנתי היא שלא להתפתות למבצע הזה ולא לרכוש אצלה חבילה כזו

אבל כשהמחיר הופך לכזה שבסבירות גבוהה אין אף אחד מהספקים שבאמת יכול לעמוד בו ולתת שרות לאורך זמן,  גם לא אותו ספק שהציע אותו, ברור הוא שהמחיר נועד לרסק את כל האחרים ולהשכיב אותם לרצפה.

מי שמציע מחיר שלא הוא ולא אחרים יכולים לעמוד בו מאמין בדרך-כלל שיש לו יותר אוויר לנשימה, ומאמין שכאשר היריבים יתרסקו וייצאו מהתחרות וישאירו לו לבדו את הזירה, הוא כבר ידאג לגבות מחיר כזה שיפצה אותו על מחיר-המבצע ההוא.

לאיש מאתנו אין רצון לרסק את הספקים בשוק, כי ככל שיתמעטו הספקים הם יעלו מחירים – לא צריך קרטל בשביל זה, זה התהליך הכי טבעי – וסופו של דבר שנמצא שוב את עצמנו ב-1992, בימים שקניתי את הסלולרי הראשון שלי – שילמתי בימים ההם משהו כמו שקל לדקה של שיחה. אולי יותר.

30 ש"ח שאני משלם כיום לחודש הוא מחיר הוגן כלפיי ומשאיר שולי רווח צרים מאוד לספק. אני מקווה שבמחיר הזה הספק שלי יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.

14.90  ש"ח לחבילה חודשית הוא מחיר שלהערכתי אינו מכסה את העלויות לספק. אחרי שהמחיר הזה ישבור את היריבים וישכיב אותם גוססים בזירה, ואחרי שהללו ייצאו ממנה על אלונקה והמחיר יזנק לגבהים, כולנו נתחרט על כך.

אבל כבר יהיה מאוחר מדי – לא יישאר מי שיציע לנו מחיר זול יותר.

עכשיו אתם יכולים להכניס כאן את השיר של מרטין נימלר.

14.90  ש"ח לחבילה חודשית הוא מחיר שלהערכתי אינו מכסה את העלויות לספק. אחרי שישבור את היריבים וישכיב אותם גוססים בזירה, המחיר יזנק לגבהים וכולנו נתחרט על כך

סלולרי כולנו צורכים – חלק מאתנו ברמה היסטרית, אחרים ברמה עוד יותר היסטרית. זהו מוצר צריכה בסיסי כיום.

אני יודע שבמדינה שבה ראש הממשלה סוחב עימו כמה תיקי חקירה, שמחאה יומיומית לא מזיזה ליועץ המשפטי למשפחה את הביצה, ושבה אשת ראש הממשלה זורקת לארץ חלה טרייה – אין זמן לדברים טריוויאליים כאלה.

מצד שני, אני חושש לעמוד שוב במצב, שבו אני שוקל אם אני יכול להרשות לעצמי להעלות את הפוסט הזה, כי אמצא את עצמי משלם לפי מילה, ולפי זמן אוויר, ולפי הקריזה של בעל-המניות, שהתעורר בבוקר, הרטיב את האצבע ברוק, ולפי כיוון הרוח קבע את המחיר.

כמו פעם.

וכמו שקורה, אגב, במחיר של כמעט כל מוצרי המזון שאנחנו קונים.

ותחשבו על זה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 450 מילים

מיקה נבחרה כסמל לשילוב. עכשיו היא עומדת בפני גירוש

מיקה באקרו, ילדה ממוצא פיליפיני, מככבת בחוברת לימוד שהוציא המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כדוגמה ומופת לסובלנות ולשילוב בישראל ● ביום ראשון עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה ומשפחתה ● הערעור שהגישו היום נגד גירושם וכליאתם - נדחה

מימין: מיקה באקרו המועמדת לגירוש, בחוברת של מט״ח

מיקה באקרו, ילדה בת 13 של בני זוג מהפיליפינים, מככבת בחוברת לימוד של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), כדוגמה ומופת לשילוב בחברה הישראלית. בימים אלה מיקה ומשפחתה מועמדים לגירוש.

מט"ח, גוף עצמאי הפועל לתועלת הציבור למען קידום מערכת החינוך בישראל, הוציא לפני כשנתיים חוברות לימוד לכיתות ד' במקצועות חברה, ואזרחות. נושא החוברות היה "ישראלים צעירים" והוצגו בו ילדים ממגזרים שונים בחברה.

מיקה באקרו השתתפה באחת החוברות שהפיקה מט״ח לצד חברה לכיתה, כדוגמה לישראלית צעירה. שניהם למדו באותה העת בבית ספר בלפור בתל אביב והשתתפו בפעילות של הצופים.

מיקה באקרו בחוברת של מט״ח
מיקה באקרו בחוברת של מט״ח

"ההורים שלי מהגרי עבודה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה מהפיליפינים, כדי לעבוד כמטפלים בקשישים", סיפרה על עצמה מיקה בחוברת. "כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל אני יודעת טגאולוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן".

ביום ראשון, 18 באוגוסט, עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה, את הוריה, שילה וראנדי, ואת אחותה מאורין, כחלק ממבצע הגירוש של עובדות זרות מהפיליפינים, שאשרת העבודה שלהן פגה. הארבעה נעצרו ביום ראשון ומאז הם כלואים בכלא "גבעון" ברמלה.

"הבן שלי לומד עם מיקה מכיתה א', היא חברה טובה שלו וחלק בלתי נפרד מהכיתה ומחבורה גדולה של ילדים", אומרת רותי בטינגר, שעיצבה את חוברות "הישראלים הצעירים" עבור מט"ח, ושבנה הצטלם לצד מיקה בחוברת.

"אנחנו, הורי וילדי בית הספר המומים מהמעצר ומוחים עליו. הגענו אתמול (ד') לבית המשפט, שבו התרחש הדיון אודות גורל המשפחה, והילדים הורשו להיפגש עם מיקה ומאורין. זה היה מאורע מאוד קשה, כי הילדים יצאו בוכים ועצובים. חשוב לנו לחזק את המשפחה ואת הבנות כי הן חלק מהשפחה ומהקהילה שלנו".

מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

היום (ה׳) החליט בית הדין לעררים בתל אביב לדחות את הערעור שהגישו שילה ולסקו ורנדי בקארו ושתי בנותיהם, על ההחלטה לגרשם לפיליפינים. כמו כן נדחתה בקשתם להשתחרר מהכלא עד לגירושם ונקבע כי "רשות האוכלוסין וההגירה תפעל להרחקתם בהקדם האפשרי".

במינהל האוכלוסין סירבו להתייחס למעצר הספציפי של בני המשפחה, בין השאר משום שמעצרם של בני המשפחה נדון כעת בבית הדין לערעורים.

באשר לסוגיית גירושם של אזרחים זרים נמסר ממינהל האוכלוסין: "מדובר באזרחיות זרות השוהות בישראל תקופה ארוכה מאוד, בניגוד לכל דין וללא כל מעמד מוסדר. בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, אבות הילדים ממתינים להם במדינת המוצא, ולחלקם יש גם ילדים נוספים שם, נוסף על הילדים השוהים כאן.

"העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי ושהאמהות יכבדו את הסיכום, ייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").

"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.

"אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 441 מילים

תגובות אחרונות

ליברמן: בעד מצעדי גאווה, לא בקרב הקהילה החרדית

יו"ר ישראל ביתנו הגיב להקלטה מ-2013 בה נשמע מתנגד לקיום מצעדי גאווה ואמר: "מפלגתנו דוגלת בעיקרון של חיה ותן לחיות ומכבדת כל אדם באשר הוא" ● איימן עודה הצהיר על נכונות לשבת בקואליציית מרכז-שמאל בתנאים מסוימים ● חבריו לרשימה פחות מתלהבים ● גם בכחול-לבן מסתייגים ● גדעון סער: "שקד תהיה בליכוד, היא כרגע בחניית ביניים"

עוד 37 עדכונים

מגזר שלם עצר את נשימתו, כשהרב הראשי אסר לשחרר את גופת האם

סיכוי גדול שלא שמתם לב לכך, אבל אתמול עצר מגזר שלם את נשימתו. אישה המתגוררת בארצות הברית הובאה לקבורה בישראל. יחד עימה, באו לטקס הלוויה גם בני משפחתה הקרובים והרחוקים.

כאשר הגיעו בני המשפחה לקבל לידם את גופת אימם, הם נתקלו בסירוב. מתברר שהרב הראשי לישראל, דוד לאו, העומד בראש בית הדין הגבוה, קיבל המלצה בהולה מבית דין השוכן בארה"ב – להחזיק בגופת האם.

זאת על מנת להפעיל לחץ על בנה, אשר מעגן את אשתו למעלה מ-10 שנים (ובינתים הספיק להינשא לאישה אחרת בהיתר מיוחד של 100 רבנים) – למסור לה את גיטה ולאפשר לה לצאת לחופשי לאלתר.

כאשר הגיעו בני המשפחה לקבל את גופת אימם, הם נתקלו בסירוב. מתברר שהרב הראשי לישראל, העומד בראש בית הדין הגבוה, קיבל המלצה בהולה מבית דין השוכן בארה"ב – להחזיק בגופת האם

מאז פורסמה החלטת הרב הראשי, ניתן האות, וציבורים שלמים במגזר הדתי והחרדי החלו בדיונים קדחתניים ברשתות החברתיות (כן, גם דוסים משתמשים מושבעים ברשתות החברתיות) על עצם הלגיטימיות של ההחלטה.

מצד אחד, עומד לנגד עינינו סבלה המתמשך והלא יתואר של אישה עגונה, שקשורה בקשר מעוות עם התוקפן המעגן שלה, בעלה. היא אינה יכולה להקים משפחה על פי רצונה, כל עוד היא איננה משוחררת לחופשי על ידי בעלה הנוכחי.

גם אלו מן המגזר שלא מרוצים מתפקוד בית הדין, הביעו תמיכה במהלך הנדיר הזה. שהרי יותר מעשר שנות סבל יכולות להיפסק ברגע אחד, בעקבות הצעד ה'אמיץ' ויוצא הדופן שנקט בית הדין. אשריו של בית הדין שנעמד על רגליו האחוריות למען אישה עגונה – טענו המצדדים בהחלטה.

מנגד, טענו מבקרי ההחלטה: איך ניתן לערב משפחה שלמה במעשיו של בן משפחה בודד מתוכם? האם עליהם לשלם מחיר על מעשים – חמורים ככל שיהיו – אשר לא נעשו על ידיהם?

איזה תוקף חוקי יש להחלטה המענישה קולקטיבית בני משפחה, ועוד בשעה רגישה וקשה כל כך? שלא לדבר על פגיעה בכבוד המת, אשר הוא ראשון במעלה מבחינת ההלכה.

הדיונים הסוערים לא פסחו על אף מגזר, והיוו תעסוקה הולמת לתקופת 'בין- הזמנים', בה בני הישיבות והאברכים יוצאים לחופשה מהלימוד.

דבר אחד טוב וחשוב יצא מהסערה אמש. סוגיית הנשים העגונות עלתה על השולחן בכל בית ובית במגזר, בצורתה המכוערת והברורה ביותר. פעולה שוות ערך לעשרות קמפיינים יקרים ומתוחכמים להעלאת מודעות לנושא. האמפתיה שהופגנה כלפי העגונה מצד כל גווני הקשת בציבור הדתי והחרדי, ראויה לציון.

אשרי בית הדין שנעמד על רגליו האחוריות למען עגונה – טענו המצדדים בהחלטה. מנגד, טענו מבקריה, איך ניתן לערב משפחה שלמה במעשי בן משפחה בודד מתוכם? האם עליהם לשלם מחיר על מעשיו?

אתם בטח שואלים מה החידוש הגדול בהבעת אמפתיה למצבה של העגונה. אמנם זה נראה אך טבעי, להביע הזדהות עם כאבה של אישה כבולה, הסובלת מאלימות, אך זהו אינו דבר של מה בכך.

הזדהות עם החלש והמדוכא, במיוחד עם הוא שייך למגדר הלא נכון, לא נפוצה במיוחד בעולמנו. לרוב, אנו נעדיף להזדהות עם החזק, ולהתחבר למקור הכוח והשררה.

לבסוף, הסכים המעגן לשחרר את אשתו וגופת אמו שוחררה לאלתר. אז הנה לכם מעט מהסיבות מדוע אני תומך בהחלטת בית הדין:

1

בראש ובראשונה, הרווחנו את שחרורה הקרב של העגונה.

2

בית הדין מתוייג כאקטיבי ואגרסיבי יותר מול מעגנים.

3

מעגנים פוטנציאלים ירתעו ממהלך שעלול לסבך אותם עם בני משפחתם.

4

המודעות לסבלן של העגונות התפשטה כאש בשדה קוצים. בתפילה ליום בו אנשים אלימים לא יוכלו להשתמש בכלים דתיים, קדושים מיסודם, כדי להתעלל באחרים.

צביקי פליישמן - חב"דניק מקרית מלאכי. חי היום בירושלים הקדושה. נשוי ואב ל-2, בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מייסד 'לא תשתוק' . סמנכ"ל חקירות ב-JCW. אוהב את המקום שאני חי בו, ומשתדל להפוך אותו לטוב יותר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 505 מילים
עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הקפה הזול מתקרר: קופיקס סגרה השנה עשרה סניפים ומכירותיה ירדו ב-8%

רשת הקפה והמרכולים המוזלים הכפילה את ההפסד ברבעון ביותר מפי 2 לרמה של 6 מיליון שקל ● צברה עד כה הפסד של 48 מיליון שקל ● קופיקס מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סופרים בישראל ועוד 139 סניפים בזכיינות ברוסיה

רשת הקפה והמזון המוזל קופיקס ממשיכה להציג הפסדים ולסגור סניפים. ההכנסות לרבעון השני ירדו ב-8% לרמה של 68 מיליון שקל. הירידה נובעת הן מפעילות בתי הקפה והן מפעילות המרכולים. קופיקס מסבירה את הירידה בצמצום מספר הסניפים ובירידה במכירות של הסניפים שהיו פתוחים גם אשתקד.

למרות החולשה במכירות, הרשת הצליחה לשמור על יציבות הרווח הגולמי ברבעון, ברמה של כ-18 מיליון שקל, הודות לצמצום הוצאות ושיפור תנאי הסחר תחת המטרייה של רשת רמי לוי.

בשורה התחתונה, קופיקס הכפילה את ההפסד הרבעוני ביותר מפי 2 לרמה של כ-6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה כולה ההפסד גדל ל-11.5 מיליון שקל. ההפסד מיוחס הן לפעילות בתי הקפה והן לפעילות המרכולים.

מתחילת השנה הנוכחית, קופיקס סגרה 10 סניפים של בתי הקפה בהפעלה עצמית וזכיינות, ופתחה סניף מרכול אחד.

אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בסך הכל, הרשת מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סניפי סופר קופיקס. במקביל, קופיקס פתחה עד היום 139 בתי קפה בזכיינות ברוסיה.

קופיקס דיווחה על תוצאותיה אתמול אחר הצהריים. הרשת, שהוקמה ב-2013 על ידי אבי כץ, פרצה לשוק במכירת מגוון מוצרים במחיר אחיד של 5 שקלים. לפני ארבע שנים היא הונפקה בבורסה בתל אביב.

מנכ"לית הרשת היא איריס גרייבר ובעלת השליטה היא רשת רמי לוי המחזיקה כ-50% והמייסד אבי כץ מחזיק כ-10%. עד היום צברה קופיקס הפסדים של 48 מיליון שקל בסך הכל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 198 מילים

הקשר בין בחירות וחקירות לא התחיל בכחול-לבן

מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור חוקרים פרטיים וחברות אבטחת מידע ולשלב אותם בקמפיין הבחירות ● אם פעם החשש היה גניבת סרטוני התעמולה לפני שידורם, היום בעיקר חוששים מחפרפרות והדלפות ● ועדיין, מומחים בתחום אומרים: האזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות

החקירה הפנימית שנערכה בכחול-לבן, אשר נחשפה בימים האחרונים בתקשורת, אינה אירוע חריג בפוליטיקה. גם ההדלפות והמתיחויות הפנימיות ברשימת המרכז-ימין החדשה אינן דבר חדש.

מפלגות פוליטיות היו מאז ומתמיד – וימשיכו להיות – כר פורה לחילוקי דעות ומאבקים, חלקם ממניעים ענייניים וחלקם תוצאה של הכוח, הכבוד ולעתים גם הכסף, הכרוכים בעשייה הפוליטית.

כמה חוקרים פרטיים ששוחחו עם זמן ישראל מעידים, כי מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור את שירותיהם. לרוב מדובר בבדיקות שנועדו לחשוף חפרפרות, לוודא שהמטה אינו מושא להאזנות סתר, לבצע תחקירי עומק על יריבים, ולחשוף חדירות סייבר. כחול-לבן לא המציאו דבר.

לדברי ח"כ לשעבר איתן כבל, הנוהג לשכור משרדי חקירות היה נפוץ בעיקר בשנות השמונים והתשעים, טרום עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר תשדירי התעמולה בטלוויזיה נתפסו ככאלה שיכולים להכריע מערכות בחירות.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הניסיון לגנוב, או לפחות המחשבה שגונבים לך את החומר, וכבר באותו לילה יודעים לתת לך תשובה מוחצת, הפכה להיות אחד הדברים הכי מרכזיים בקמפיינים", אמר כבל.

"לדעתי, אם אתה שואל אותי על אמת, זה אגדות. אבל אז משרדי חקירות עבדו סביב השעון במערכות הבחירות.

"אני אספר לך אנקדוטה. ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל".

כבל מעריך שהתפתחות תחום הסייבר עשויה לגרום לצמיחה מחודשת של תחום החקירות הפרטיות בקמפיינים, מחשש לחדירה למאגרי מידע, גניבת חומרים והטמעת וירוסים שיפגעו ביכולות השיווק והתפעול של המפלגות.

"ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל"

לדברי החוקרים הפרטיים, החקירות הנוכחיות אכן עוסקות בעיקר בסייבר, אך גם באיתור חפרפרות והאזנות סתר. ובעוד שהאזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות, חפרפרות דווקא נחשפו בכמה מקרים.

לדברי אסף ויצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים, בחלק מהמקרים שבהם שכרו מפלגות משרדי חקירות, המטרה היתה להפריך מידע שקרי שנועד לפגוע בהן.

"כל בן אדם שרוצה לברר את האמת ולהציג אותה, בניגוד לטענות של מישהו אחר, משתמש בחוקר פרטי. זה נכון גם לחברות ומפלגות. הרעיון בשימוש בחוקרים פרטיים הוא שהם באים בצורה סמויה, משקפים את המציאות כפי שהיא, ומציגים את ההוכחות והראיות לכך".

ויצמן מבהיר כי חקירות שנועדו לאסוף מידע מכפיש על יריבים פוליטיים פחות נפוצות, הן בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בפעילות כזאת, והן משום שחוקרים חוששים לתת יד למה שעשוי להפוך לסחיטה.

"רוב העיסוק שלנו היום במה שקשור למפלגות ובחירות קשור למדיה ולעניין הדיגיטלי. המון מפלגות משתמשות בפרופילים מזויפים, בקבלני קולות, בקניית חבילות לייקים ובטכניקות דומות, כדי לקבוע את סדר היום הציבורי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים
לאן באמת הולכים כספי המסים של תושבי עפולה?

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,368 מילים

פרשנות כחול-לבן צריכה לתת לנתניהו חיבוק דב

הווטו שמטילים בכחול-לבן על ישיבה עם נתניהו משרתת את ראש הממשלה ● כל עוד כחול-לבן פוסלים אותו אישית, הוא אינו נדרש להסביר מדוע אינו רוצה להקים ממשלת אחדות ● אבל התפקיד של כחול-לבן כעת הוא למנוע את האפשרות שתקום ממשלת ימין צרה שתפרק את הדמוקרטיה הישראלית, גם במחיר ישיבה עם נתניהו ● רק כך ישימו את "ישראל לפני הכל" ויגיעו לשלטון

הסערה סביב חקירת ההדלפות בכחול-לבן מנופחת ומופרזת משיקולים פוליטיים של ערב בחירות – ומפספסת את העיקר: מה שחשוב באמת בבחירות הללו הוא מניעת מהלכים בסגנון טורקיה, הונגריה ופולין, שיפרקו את הדמוקרטיה הישראלית.

הסיכויים של בנימין נתניהו להקים ממשלת ימין-חרדים צרה ללא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, שתקנה לו חסינות או תאפשר לו לכהן במקביל לניהול משפטו, אמנם אינם גבוהים, אך יש לזכור שבשתי מערכות הבחירות האחרונות ניבאו הסקרים האחרונים לליכוד חמישה ושישה מנדטים פחות מהתוצאה הסופית.

כמו במבצעי קומנדו מתוכננים היטב, שכה מוכרים לרמטכ"לים בצמרת כחול-לבן, אי אפשר להשאיר בבחירות האלה דבר ליד המקרה. נדרש ניהול סיכונים הדוק כדי למנוע מנתניהו ממשלה עם מפלגות הימין והחרדים, השותפות לשאיפותיו לפרק את הדמוקרטיה. הפסד אינו אופציה, כי אז מינוי שומרי סף שבויים כמו במשרד מבקר המדינה ובנציבות שירות המדינה יהיה רק קדימון חביב למה שעלול לקרות כאן.

לכחול-לבן יש מהלך בשרוול שיכול לדחוק כבר כעת את נתניהו לפינה. ראשיה צריכים להפנים, בהלימה עם סיסמת הבחירות "ישראל לפני הכל", שמניעת ממשלת ימין צרה חשובה אפילו מסילוק נתניהו. זאת טובת המדינה.

ומשום שכך, עליהם להודיע, גם אם בחוסר רצון: באנו להחליף את נתניהו, אבל אם ניאלץ לבחור בין לשבת באופוזיציה ולתת לממשלת החסינות לפעול כרצונה, לבין שותפות בממשלת אחדות בראשות נתניהו, נבחר באפשרות השניה מתוך אחריות לאומית. זהו הרע במיעוטו.

על כחול-לבן להודיע, גם אם בחוסר רצון: אם ניאלץ לבחור בין לשבת באופוזיציה ולתת לממשלת החסינות לפעול כרצונה, לבין שותפות בממשלת אחדות בראשות נתניהו, נבחר באפשרות השניה מתוך אחריות לאומית

ממשלת אחדות, גם אם בהובלת נתניהו, תעצור את מהלכי העיוועים דוגמת סיפוח חלק מהשטחים, החינוך הדתי-לאומני שרפי פרץ מבקש להשליט, המשך "רפורמות" כמו הפוליטיזציה של מוסד הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, והחלשת בית המשפט העליון. ממשלה כזאת תשאיר את הסמוטריצ'ים בחוץ, על הזיותיהם המשיחיות והאנטי-דמוקרטיות, ותחזיר את הימין הדתי לממדיו הטבעיים.

הווטו המוטל כעת על נתניהו מצד ראשי כחול-לבן משרת אותו. הוא ממילא אינו רוצה להקים איתם ממשלת אחדות בכל תרחיש, משום שברור לו שבממשלה כזאת הוא לא יזכה בחסינות ולא יוכל לכהן כשכתבי אישום חמורים מרחפים מעל לראשו. נוח לו שראשי כחול-לבן פוסלים אותו, משום שהוא אינו נדרש להסביר מדוע אינו רוצה להקים איתם ממשלה.

הווטו המוטל כעת על נתניהו מצד ראשי כחול-לבן משרת אותו. נוח לו שראשי כחול-לבן פוסלים אותו, משום שהוא אינו נדרש להסביר מדוע אינו רוצה להקים איתם ממשלה

חיבוק דב מצד כחול-לבן יכניס את נתניהו למלכוד. הוא ייאלץ לחלץ מהגורן ומהיקב טיעונים לפסילתם, מה שיסייע לחשוף את כוונותיו האמיתיות, שאינן מקובלות גם על חלק לא מבוטל ממצביעי הליכוד.

לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה ממאי האחרון, 26% ממצביעי הליכוד מתנגדים למתן חסינות לנתניהו. הצפת שיח החסינות בעקבות הסרת הווטו, עשויה להגשים את חלומה של כחול-לבן לזכות במצביעי ליכוד.

מטרה טקטית חשובה נוספת שניתן להשיג היא חיזוק מפלגת ימינה על חשבון הליכוד. השיח הציבורי על ממשלת האחדות שעשויה לקום, שתיתפס בימין העמוק ובימין הדתי כממשלת מרכז במקרה הטוב, תבריח מהליכוד מצביעים מהאגף הימני שלו, ותקשה על המפלגה לבצע את "משתה" המנדטים המוכר ביום הבחירות. כפועל יוצא, יגדלו סיכוייה של כחול-לבן להיות המפלגה הגדולה ביותר, ושל בני גנץ להיות ראש הממשלה הבא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 478 מילים

פרשנות בסוף, זה נגמר בפיתוח התיירות הישראלית לאומן

למרות ההצהרות הפומפוזיות, המצעדים הצבאיים והתמונות החגיגיות, בנימין נתניהו חזר מאוקראינה עם הישגים שהם כמעט חסרי משמעות

עוד 595 מילים
יהדות ארה״ב סוערת והממשלה בישראל שותקת

איימן עודה: "טראמפ אנטישמי ונתניהו שותק שתיקה דוחה"

עודה הוא ראש המפלגה הראשון שתקף את התבטאותו של נשיא ארה"ב נגד היהודים ● מנכ"ל התנועה הרפורמית: "נתניהו הפך את עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי על חשבון האינטרסים של ישראל והעם היהודי" ● בליכוד ובימינה מעדיפים לשתוק ● והיחיד שמסכים עם טראמפ הוא ברוך מרזל

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הוא ראש המפלגה הראשון בפוליטיקה הישראלית שמגיב להתבטאותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה "היהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית הם או בורים או לא נאמנים".

עודה מסר לזמן ישראל: "בסוף כל משפט איסלמופובי שמישהו אומר מסתתרת אמירה אנטישמית. אני לא יודע מה יותר דוחה, האמירה האנטישמית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, או השתיקה הצבועה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו".

לעומת הביקורת החריפה שעוררו דבריו של טראמפ בקרב יהודי ארצות הברית, בהנהגה הישראלית שותקים.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

"נתניהו הפך את עצמו לשותף נלהב של האנטישמים"

עד כה, הגיבו לדבריו של טראמפ רק קומץ פוליטיקאים ישראלים. נתניהו ויו"ר ימינה איילת שקד, סירבו להתייחס לדבריו של טראמפ, וכך גם שאר הבכירים במפלגות המרכזיות, כולל הליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו, והעבודה-גשר.

היחיד מהליכוד שהגיב, בזהירות רבה, היה ח"כ גדעון סער, שאמר בראיון לגלי צה"ל: "צריך להיות זהירים כדי לשמור על התמיכה בישראל גם במערכת הפוליטית וגם בציבור האמריקאי".

״בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים"

יו"ר המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ, טרם הגיב, ועד כה היחידה ממפלגתו שהגיבה הייתה ח"כ תמר זנדברג שאמרה: "הטלת ספק ב'נאמנות' מיעוטים מהדהדת מאנטישמיות, שהופנתה נגד העם היהודי במשך דורות. במקום שראש ממשלת ישראל יהיה הראשון לדרוש התנצלות, נתניהו ממשיך להעדיף את הברית עם טראמפ".

ואילו ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת אמר: "טראמפ אמר שרוב יהודי ארה"ב אינם נאמנים. בעולם נורמלי, נשיא שהיה מדבר ככה על יהודי ארצו היה זוכה לגינוי החריף ביותר מראש ממשלת ישראל. אבל לא במקרה של נתניהו.

"בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים".

מרזל: "טראמפ צודק"

היחיד שגיבה פומבית את דברי טראמפ הוא ברוך מרזל ממפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית". מרזל אמר לזמן ישראל: "הדבר האחרון שאפשר להאשים את טראמפ ואת האמירה הזאת היא שזאת אמירה אנטישמית. הרי אכפת לו מארץ ישראל ומעם ישראל יותר מלכל נשיא אחר. זה לא אומר שאמירתו נכונה".

ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לדברי מרזל: "לא צריך לעשות הכללות, יש הרבה חברים ומצביעים במפלגה הדמוקרטית וחלקם אנשים טובים, אפילו חברים שלי. ועם זאת, טראמפ צודק בכך שיש ביהדות ארצות הברית גורמים, כמו הרפורמים למשל, שארץ ישראל ועם ישראל הם לא הדבר הכי חשוב בשבילם, הם קודם כל אמריקאים ואפשר להגיד שהם לא נאמנים לעם שלהם, אולי אף בוגדים בעמם אם הם בכלל נשארו יהודים".

הרב קריב: "נתניהו היה צריך להגיב"

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל וחבר ברשימת המחנה הדמוקרטי, אמר לזמן ישראל: "התבטאות הנשיא טראמפ ספוגה בניחוח אנטישמי ויש בה התרסה חמורה נגד מליוני יהודים אמריקאים שמסורים למדינתם, ליהדותם ולמדינת ישראל גם יחד".

גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

קריב לא חסך ביקורת גם מנתניהו, מקורבו של טראמפ, שבינתיים מסרב להגיב להתבטאותו. "במציאות תקינה, ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב על הדברים ולדחות אותם" אמר קריב, "אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת וראש הממשלה, כפי שהוכח בפרשת חברות הקונגרס, הפך עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי המכוער".

"במציאות תקינה ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב לדברים ולדחות אותם, אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת״

"זו היא רק דוגמה נוספת לאופן שבו נפגעים האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל והעם היהודי על מזבח הפוליטיקה והחשבונות האישיים", סיכם קריב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 523 מילים

הסערה בכוס המים בפעם הבאה זה עלול להיות הרבה יותר מסוכן

איש לא נפגע בפרשת המים המותפלים שמדדיהם זויפו, אבל הקלות שבה ניתן לשחק עם המים בברזים צריכה להדאיג את כולנו ● שוב התברר שהמדינה נרדמה בשמירה על האינטרס הציבורי

עוד 615 מילים
יהודי ארה"ב נגד טראמפ

"אנטישמי או לא אנטישמי - הנשיא עשה טעות"

הצהרתו של דונלד טראמפ אתמול, כי יהודי ארה"ב המצביעים למפלגה הדמוקרטית "אינם נאמנים", מסעירה את הארגונים היהודים בארה"ב ובישראל ● לצד חשש עמוק מעלייה בגילויי האנטישמיות באמריקה הצפונית, אומר דוד לונדון, מנכ"ל התאחדות עולי אמריקה: "יהודי ארה"ב הם האזרחים האמריקאים הנאמנים ביותר"

עוד 303 מילים
הפנסיונרים הישראליים עניים בהשוואה למדינות המפותחות

יוצאים לפנסיה ומאבדים שליש מההכנסות

מחקר בדק את נתוני ההכנסה של הישראלים מכל המקורות - עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי - והשווה אותן להכנסות עם היציאה לפנסיה ● המסקנה: בתוך שנתיים בין גיל 65 ל-67 ההכנסה נחתכת בשליש ● פרופ' אביה ספיבק: "מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי"

משפחה ישראלית מפסידה בממוצע כשליש מההכנסה הכוללת שלה עם הפרישה לפנסיה, והפנסיות של הישראלים נמוכות משמעותית בהשוואה לעמיתיהם הפנסיונרים בארצות מפותחות באירופה. נתונים אלה עולים ממחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, על ידי ד"ר אביעד טור-סיני ופרופ' אביה ספיבק.

המחקר בדק את נתוני ההכנסה של הפנסיונרים הישראלים מכל המקורות – עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי – והשווה אותם הן להכנסה עד גיל 65 (כולל), והן להכנסה של פנסיונרים במדינות אחרות בעולם.

אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ממצאי המחקר מצביעים על כך שגובה ההכנסה של ישראלים אחרי גיל הפרישה מהווה 65.9% בלבד מההכנסה שהיתה להם לפני הפרישה. מדובר בירידה דרמטית, שכן היא מתייחסת לשינוי שחל בתוך שנתיים בלבד, בין גיל 65 לבין גיל 67, שהוא גיל הפרישה עבור גברים בישראל.

בגרמניה יחס התחלופה, כלומר ההכנסה בגיל הפנסיה לעומת ההכנסה משכר לפני הפרישה הוא 76.8%, בצרפת 83.1% ובאוסטריה 91.2%. מכל ארצות ההשוואה, רק בספרד היחס נמוך יותר מישראל והוא עומד על 63.3%.

זהו המחקר הראשון בישראל שעוקב אחר כל ההכנסות של אותה משפחה לפני גיל הפרישה ולאחריו, והוא מבוסס על נתוני הסקר הבינלאומי SHARE שמאפשר להשוות את הממצאים בישראל לאלה של ארצות אירופה, שעורכות סקרים מקבילים.

"מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי", מסביר פרופ' אביה ספיבק, מנהל המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון.

לדבריו, המערכת פנסיונית של חיסכון אישי לגיל הפרישה לא טובה בישראל. ״אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מודעות נמוכה מדי של העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״, אומר ספיבק.

״רפורמת הלאמת קרנות הפנסיה שנערכה בשנת 2003 שהחלה גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות החוסכים", אומר ספיבק. כמו כן הוא מציין כי רק ב-2008 נכנס לתוקפו ״חוק פנסיה חובה, שמחייב את המעסיקים ואת העובדים להפריש ביטוח פנסיוני״.

״העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״

פרופ' ספיבק מדגיש כי המצב היחסי של מדינת ישראל עלול להיות גרוע יותר בשנים הבאות, בגלל רפורמות צפויות, כגון העלאת גיל הפרישה. "יש צורך דחוף במדיניות כלכלית חדשה, שתשפר את מצב הפנסיונרים במדינת ישראל בעתיד. הענף כיום לא מקצועי מספיק, וחייבים להכשיר מומחים בתחום כדי לשפר את כל המערכת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 348 מילים

בית הקלפים של חיים כץ

טיוטת כתב האישום נגד ח"כ חיים כץ מספרת סיפור מדהים על מערכת היחסים ההדוקה ויחסי הגומלין בין ההון לשלטון בישראל ● למרות ההאשמות החמורות, כץ - שנאלץ להתפטר מתפקידו בממשלה - טוען כי לא היה כלום ולא יהיה כלום ● הצעת קריאה מודרכת במסמך שחמק מתחת לרדאר התקשורתי

עוד 1,454 מילים
סגירה