הסקילה

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022 (צילום: שיר רותם/פלאש90)
שיר רותם/פלאש90
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022

יום שלישי שעבר, ה-11 ביולי 2023, היה ליום שיבוש לאומי בתגובה להעברת החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת ישראל. דרכים רבות נחסמו והמכת"זיות עבדו שעות נוספות, לא בהכרח בהקפדה על הוראות ההפעלה האוסרות על כינון ישיר לראשים ולעיניים של מפגינים.

המחאה הנמשכת היא תגובה ציבורית בריאה למזימה של הקואליציה ושל העומד בראשה להשיל מעליהם את מורא הדין. בין אם הדין מפיל האימה מגביל את תשוקתה של הממשלה לשלטון ללא מצרים ובין אם זהו הד-צלו של ריח הליזול בתאים של כלא מעשיהו.

המחאה הנמשכת היא תגובה ציבורית בריאה למזימת הקואליציה והעומד בראשה להשיל מעליהם את מורא הדין. בין אם הדין מגביל את תשוקת הממשלה לשלטון ללא מצרים ובין אם זהו הד-צלו של ריח הליזול במעשיהו

חוק היסוד הנוגע לעילת הסבירות שעבר בקריאה ראשונה ב-10 ביולי, הוא תזכורת מצמררת למה שעוד צפוי בהמשך הדרך. מי שמאמין שראש הממשלה שלנו, האמון לכאורה על מסורת דמוקרטית אותה היה אמור לרכוש בארה"ב, אינו אלא תמים.

בנימין נתניהו אולי כועס על צליפותיו של הנשיא ג'ו ביידן, המסרב עדיין להזמינו לביקור בבית הלבן וחושש מן ההאטה בכלכלה המתחילה לצלוע, אך הוא מפחד יותר משבט לשונם של מי שהיו עד כה סריסיו הנאמנים ועתה אולי מתחילים לקום עליו.

"ראש הממשלה, אתה בניגוד עניינים" הטיח בו השר דוד אמסלם בנימוס אופייני. אכן, רכבת ההפיכה המשטרית יצאה לדרך והיא לא תעצור עד שתגיע לתחנה האחרונה, "ישראל חדשה", שתהיה דמוקרטית רק בשם ובתואר אך לא במהות. "תחנה סופית" יכריז הכרוז ויוסיף "כל הנוסעים מתבקשים לרדת".

הפגנות ענק, חסימת רחובות וכבישים בין-עירוניים, מצור על בתיהם של שרי הממשלה וכל כיוצא בזה – כל אלו אינם נעימים לעין הציבורית ומטילים קושי של ממש על הכלכלה והחברה. אינני מקנא בעמיתי במשרד החוץ הצריכים לעמוד בימים קשים אלה ולטעון בעד ישראל בשער בת רבים. אבל לטעמי האירוע הקשה באמת איננו המחאה הציבורית, אלא דווקא ישיבת החרפות והגידופים שקיימה ממשלה ישראל נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. להלן ישיבת הסקילה.

לטעמי האירוע הקשה באמת איננו המחאה הציבורית, אלא דווקא ישיבת החרפות והגידופים שקיימה ממשלה ישראל נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. להלן ישיבת הסקילה

שר המשפטים, האביר רובספייר דה-לה-שמאטע, התבטא בהמשך לישיבה זו שבמצב המשפטי הקיים (כלומר, כל עוד קיימת עילת הסבירות) לא ניתן לפטר את בהרב-מיארה. ראש הממשלה פעה חלושות אל מול המתלהמים נגד היועצת המשפטית שקראו להדיחה, ואמר שיש להימנע ממסקנות אישיות, אבל הוסיף כי "אינו זוכר ישיבת ממשלה שהדעות בה כל כך מאוחדות. מה שברור הוא שיש כאן אכיפה בררנית שזועקת לשמיים. מה שעוד ברור זה שנציגי האכיפה לא מוכנים להודות בכך".

אם הדעות בממשלה הן כל כך מאוחדות, או אחידות, אין זאת אלא שיש בממשלה הזאת דעה אחת בלבד, והיא דעתו של נתניהו, גם אם הוא מתחמק מלומר אותה בגלוי ובקולו.

לסריסיו הנפיק נתניהו בערמומיותו האינסופית ובשליטתו המעולה ברזי המשחק הפוליטי את צמד המילים "אכיפה בררנית" כמעין גלגל הצלה סמנטי בו יכלו להיאחז מול שפע העובדות והמצבים המשפטיים המסובכים.

מי באמת מבין מהי משמעות המילים "אכיפה בררנית"? אולי השר אמסלם שבעידון בריטי אופייני  אמר בישיבה "זה מחרפן אותי", או שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן שגייסה את כשרונה הספרותי לקבוע כי "אכיפה בררנית זה רשע".

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים וכך נתניהו יכול לרחוץ בניקיון כפיו. ראש הממשלה צוטט כמי שאמר בשיחות סגורות עם שרים שהוא אינו שולל אפשרות של פיטורי היועצת המשפטית לממשלה אך עדיין לא קרא ישירות לפיטוריה.

אם הדעות בממשלה הן כל כך מאוחדות, או אחידות, אין זאת אלא שיש בממשלה הזאת דעה אחת בלבד, והיא דעתו של נתניהו, גם אם הוא מתחמק מלומר אותה בגלוי ובקולו

אבל שריו-סריסיו מבינים היטב את רוח המפקד. כך השרה מאי גולן אשר "קוראת למפגינים שיפגינו מול היועמ"שית עם בריכות בצבע דם כמו שעשו לי", או השר עמיחי שיקלי שנבחר לכנסת הקודמת בקולות השמאל והמרכז ועתה מטיח בה: "איזו חצופה, יועמ"שית כוח קפלן". ואילו מירי רגב הגדילה עשות ושאלה שאלת תם: "אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, … אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועמ"שית מחליטה הכול אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה". גם השרה עידית סילמן, אף היא עריקה משורות הממשלה הקודמת אל חיקה החם והמתגמל של הממשלה הנוכחית, המליצה להשיב לתפקיד את שי ניצן.

בדומה למלך הנרי השני של אנגליה שקרא במר ייאושו: האם אין בממלכה הזאת אבירים שיוכלו לפטור אותי מעונשו של בקט (תומס בקט, הארכיבישופ של קנטרבורי, עמו היה למלך הנרי סכסוך חוקתי חריף)? ואכן ארבעה אבירים עזי לב חשו למעונו של בקט ובדקירות סכין שחררו את מלכם מעולו (מומלץ לצפות בסרט "בקט" בכיכובם של פיטר או'טול וריצ'רד ברטון). בדומה לזאת, ארבעה שרי ליכוד גיבורים קראו להדיח את היועמ"שית כאן ועכשיו. אני מעז לשער שכשם שמורשתו של בקט כופפה את הנרי השני באנגליה של 1170, כך גם המחאה האדירה תנצח בישראל של 2023 ומעז עוד ייצא מתוק.

ובינתיים בירושלים, משרתת ציבור מקצוענית, הגונה ונאמנה לממלכה, civil servant במלוא מובן המילה, עברה טקס סקילה מטאפורי, או בלשוננו העכשווית "זובור". יש לקוות שהיא תמצא את תעצומות הנפש להמשיך ולהוביל בעוז את המערכת המשפטית, ולא תיכנע.

מי שצפו בסרט האיראני "סקילתה של סוראיה מ." יוכלו להבין מה קרה פה. הסרט מגולל את התהליך בו אישה איראנית חפה מפשע הוצאה להורג בסקילה. כל הכפר של סוראיה מ. עמד וצפה בה בדרכה אל בור הסקילה הנורא ואיש לא אמר דבר, למעט אישה אמיצה אחת שאמרה לסוראיה ברגעי חייה האחרונים כי היא תנצור את מורשתה ותספר עליה לילדיה.

ובינתיים בירושלים, משרתת ציבור מקצוענית, הגונה ונאמנה לממלכה, civil servant במלוא מובן המילה, עברה טקס סקילה מטאפורי, או בלשוננו העכשווית "זובור". יש לקוות שהיא תמצא את תעצומות הנפש להמשיך

מה שאירע בירושלים לא עירב פגיעה גופנית, אלא היה סקילת הפונקציה של יועץ משפטי עצמאי ובעל יושרה. סקילתה של גלי בהרב-מיארה היא מטאפורית אפוא, למרבה ההקלה. אבל כמו בכפר של סוראיה מ., גם בכפר הממשלתי שלנו לא יצא איש להגנתה של גלי בהרב-מיארה וכל גיבורי השררה נאלמו דום. שנאמר:

"וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה" (במדבר ט"ו, ל"ו).

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 925 מילים
סגירה