מפגין נגד המהפכה המשפטית מנופף בדגלי ארה"ב וישראל מול נציגות ארצות הברית בתל אביב, 13 ביולי2023 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
AP Photo/Maya Alleruzzo

כך יראה היום שאחרי הפסקת הסיוע האמריקאי

שרים, חברי כנסת בקואליציה ותומכיהם בציבור החלו להשמיע טיעונים בחודשים האחרונים כאילו ישראל יכולה (ואולי אף צריכה) להסתדר בלי תמיכת ארצות הברית ● אולי זה זמן טוב כדי להדגים איך תראה כלכלת ישראל יום אחרי החלטה אמריקאית להתייחס אלינו כאל עוד מדינה אחת מבין עשרות רבות שהיא בקשר איתן ● פרשנות

נראה כי הקרע בין ישראל לארה"ב הולך ומגיע לשיאים חדשים. במאמר ב"ניו יורק טיימס" בשבוע שעבר כתב העיתונאי הבכיר תומאס פרידמן, המקורב לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, כי אין מנוס מהערכה מחודשת של היחסים בין שתי המדינות. בתגובה, מספר חברי הקואליציה בארץ ותומכיה טענו כי הריבונות של הממשלה חשובה יותר משמירת היחסים עם ארה"ב.

אולי זה זמן טוב כדי להדגים איך תראה כלכלת ישראל יום אחרי החלטה אמריקאית להתייחס אלינו כאל עוד מדינה אחת מבין עשרות רבות שהיא בקשר איתן.

אם מחפשים את ההשפעה המיידית של החלטה כזו, היא תגיע עם הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה.

מעבר למשמעות ההרתעתית ארוכת הטווח שתהיה להפסקת הסיוע הביטחוני של ארצות הברית, המשמעות המיידית תהיה הצורך במציאת מקור תקציבי חלופי לסכום משוערך של כ-13.5 מיליארד שקל בשנה – תלוי באיזה יום תופסים את השקל.

מעבר למשמעות ההרתעתית ארוכת הטווח שתהיה להפסקת הסיוע הביטחוני של ארצות הברית, המשמעות המיידית תהיה הצורך במציאת מקור תקציבי חלופי לסכום משוערך של כ- 13.5 מיליארד שקל בשנה

זה הסכום שיצטרך משרד האוצר למצא כדי להשלים את תקציב משרד הביטחון, במטרה לשמור על עליונותו הטכנולוגית של צה"ל ביחס לשאר צבאות האויב.

עד כמה הסכום משמעותי? מדובר בסך כל הוצאות ההסכמים הקואליציוניים הגרנדיוזיים של הממשלה הנוכחית. כלומר, במילים פשוטות, מהלך כזה יאלץ את הממשלה להוציא מתקציבה סכום השווה לכל ההסכמים הקואליציוניים של שתי ממשלות בו זמנית. אמנם לא משהו שימוטט את המדינה, אבל בהכרח גם לא הוצאה שניתן להקל בה ראש בכלל.

בשביל לעשות את זה, האוצר יצטרך לבצע קיצוצים במשרדי הממשלה, או להעלות מיסים, או להגדיל את הגרעון, או מה שנראה יותר סביר – הכול ביחד.

אבל אם זה היה מסתכם רק בזה – אז עוד מילא. ארה"ב מעבירה מיליארדים לישראל בנוסף לכספי הסיוע הקבועים. זה קורה בעיקר בתקופות חירום ביטחוניות. כך, למשל, מערך טילי כיפת ברזל הלך ואזל בשנת 2021, במהלך מבצע "שומר החומות", אחרי יירוט אלפי טילים ששוגרו מרצועת עזה. מי שנחלצה כדי לשקם את המערך הזה אחרי המבצע הייתה ארה"ב, שאישרה תקציב של מיליארד דולר לצורך מטרה זו.

כך, למשל, מערך טילי כיפת ברזל הלך ואזל בשנת 2021, במהלך מבצע "שומר החומות", אחרי יירוט אלפי טילים ששוגרו מרצועת עזה. מי שנחלצה כדי לשקם את המערך הזה אחרי המבצע הייתה ארה"ב

אבל זה עוד רחוק מלהיגמר רק בזה. ארה"ב מאפשרת לישראל להשתמש גם במאגרי הנשק שלה בעת אירועי לחימה – וגם זה שווה לא מעט כסף.

עד כאן מי שיפגע כמעט באופן מיידי. אבל גם בטווח הבינוני עשויה להיות פגיעה די משמעותית והיא תתבטא בעיקר במגזר הפרטי-ביטחוני.

סוללת כיפת ברזל בפעולה במהלך מבצע “שומר החומות”, 13 במאי 2021 (צילום: אביחי סוחר/דובר צה"ל)
סוללת כיפת ברזל בפעולה במהלך מבצע "שומר החומות", 13 במאי 2021 (צילום: אביחי סוחר/דובר צה"ל)

התעשיות הביטחוניות, שמעסיקות כ-35 אלף עובדים, נהנות ישירות מאותם כספי סיוע אמריקאי. למשל, חצי מיליארד דולר מתוך כלל הסיוע הביטחוני מועברים כל שנה רק לצורך פיתוח מערכות יירוט ישראליות.

בנוסף, במסגרת אותו שיתוף פעולה, החברות הביטחוניות משולבות בייצור אמצעי לחימה אמריקאיים המיועדים לישראל. זה מאפשר לתעשייה הביטחונית המקומית להיות בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום הביטחוני, לצבור ניסיון וידע שאין לאף תעשיה ביטחונית אחרת ולתרגם את זה אחר כך גם לעסקאות נשק בסכומי עתק.

ועוד לא דיברנו בכלל על רכש גומלין שעורכת ארה"ב עם התעשיות הישראליות. הדוגמה האחרונה היא למשל הסכם הרכישה של מטוסי F-35 – שם ארה"ב התחייבה לרכוש חלק מהציוד למטוס מחברות ישראליות.

ועוד לא דיברנו בכלל על רכש גומלין שעורכת ארה"ב עם התעשיות הישראליות. הדוגמה האחרונה היא למשל הסכם הרכישה של מטוסי F-35 – שם ארה"ב התחייבה לרכוש חלק מהציוד למטוס מחברות ישראליות

אלא שכל זה הוא רק קצה הקרחון של מה שעלול להתחולל בתעשיות הביטחוניות בישראל ללא הגב הביטחוני האמריקאי. על מנת שהתעשיות יוכלו לסגור עסקאות נשק מול מדינות זרות, הן צריכות אישור אמריקאי. זאת, בתנאי שמדובר במערכת שמומנה בין השאר על ארצות הברית.

לא מן הנמנע שאם ישראל תעצבן את האמריקאים, זה יגרור מצב שבו הפקידים בוושינגטון, שאמורים לאשר את העסקה, יהיו "עסוקים" בדיוק באישור עסקאות אחרות. מה שנקרא בשפת היומיומית: "אנא המתן ותענה לפי התור". ההמתנה תצטרך, במקרה זה, להיות עד אין קץ.

דוכן התעשייה האווירית בסלון האווירי בפריז, צרפת (ארכיון) (צילום: AP Photo/Jacques Brinon)
דוכן התעשייה האווירית בסלון האווירי בפריז, צרפת (ארכיון) (צילום: AP Photo/Jacques Brinon)

הנזק של מהלך כזה הוא גדול היום יותר מתמיד, כאשר עסקת מכירת הנשק הגדולה בתולדות המדינה נמצאת במרחק נגיעה מחתימה. כל שצריך הוא רק את האישור האמריקאי.

הכוונה היא לעסקת מכירת מערכות חץ בשווי מוערך של כ-4 מיליארד דולר לגרמניה. הבונדסטאג כבר אישר באמצע יוני תשלום מקדמה של כ-600 מיליון אירו לתעשייה האווירית לצורך תחילת הייצור. אולם, כאמור, ללא האישור האמריקאי לא יהיה לכך שום משמעות.

המלחמה באוקראינה, שהיא אחת הגורמים המרכזיים שדחפו את הגרמנים לעסקה זו, היא הזדמנות אדירה לתעשיות הצבאיות בישראל להגדיל את רווחיהן, אשר כבר בשנת 2022 שברו את שיא העסקאות עם העולם לאחר שמכרו ב12.5 מיליארד דולר. 29% מהעסקאות נעשו מול אירופה.

דווקא עכשיו, משבר עם האמריקאים שימנע אישור לביצוע לפחות חלק מהעסקאות יהיה שקול מבחינת התעשייה הביטחונית בישראל לפספוס פנדל בגמר המונדיאל.

דווקא עכשיו, משבר עם האמריקאים שימנע אישור לביצוע לפחות חלק מהעסקאות יהיה שקול מבחינת התעשייה הביטחונית בישראל לפספוס פנדל בגמר המונדיאל

אם תרחיש כזה יתממש – זה אומר שיתייתרו מאות או אפילו אלפי ידיים עובדות בתעשיות הללו, שחלקם ימצאו עצמם במעגל האבטלה.

שר הביטחון יואב גלנט במתקן של התעשייה האווירית, 23 בינואר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט במתקן של התעשייה האווירית, 23 בינואר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

אם חשבנו שהצרות שלנו יתחילו ויגמרו עם הסקטור הביטחוני – אז גם לסקטור הכלכלי הפסקת שיתוף הפעולה עם האמריקאים לא בדיוק מבשר טובות.

נעזוב לרגע את שיתופי הפעולה הכלכליים הרבים בין ישראל לארה"ב שמתקיימים בעקבות הקשרים הטובים בין המדינות. נעזוב גם את העובדה שארה"ב היא יעד ייצוא סחורות מוביל של ישראל, ואת זה שמקור של חלק גדול מההשקעות בהייטק הוא משקיעים אמריקאיים. מעבר לכל אלה, הממשל האמריקאי הוא גם הגב שמציל את כלכלת ישראל בעתות משבר.

זה החל בתקופה של אחרי מלחמת יום כיפור, כשארה"ב העבירה מענקים לשיקום הצבא והמשק. זה המשיך בסיוע של 4 מיליארד דולר שניתן בעקבות משבר ויסות המניות והיפר האינפלציה בשנות ה-80. גם במהלך העלייה הרוסית הגדולה בשנות ה-90 הסכימה ארה"ב לערוב לגיוס החובות של ישראל בחו"ל לצורך מימון העלייה.

אם מסתכלים על שנת 2002-2003, ספק אם שר האוצר דאז בנימין נתניהו היה מצליח לחלץ את ישראל מאחד המשברים הגדולים בתולדותיה, אילולא הסכמתה של ארה"ב לערוב לגיוס ההון של ישראל בשווי של עד 9 מיליארד דולר. מדובר בתקופה בה הגרעון כחול-לבן היה בשמיים ואמון המשקיעים בישראל היה בקנטים.

אם מסתכלים על שנת 2002-2003, ספק אם שר האוצר דאז בנימין נתניהו היה מצליח לחלץ את ישראל מאחד המשברים הגדולים בתולדותיה, אילולא הסכמתה של ארה"ב לערוב לגיוס ההון בשווי של 9 מיליארד דולר

כעת, כשהמהפכה המשפטית מאיימת על גובה דירוג האשראי של ישראל, על בריחת חברות ההייטק מהמדינה, וזה בנוסף לנזקי הריבית הגבוהה – יתכן ששוב נצטרך בקרוב את סיועו של הממשל האמריקאי.

ארכיון: ג’ו ביידן ובנימין נתניהו משוחחים לפני ארוחת ערב במעון ראש הממשלה בירושלים ,9 במרץ 2010 (צילום: AP Photo/Baz Ratner, Pool)
ארכיון: ג'ו ביידן ובנימין נתניהו משוחחים לפני ארוחת ערב במעון ראש הממשלה בירושלים ,9 במרץ 2010 (צילום: AP Photo/Baz Ratner, Pool)

אבל הסיוע הוא פן אחד בפאזל הגדול הזה שנקרא משק. עצם הידיעה של משקיעים כי מאחורי המשק הישראלי היחסית קטן שלנו עומדת המעצמה הגדולה בעולם שלא תיתן לו לעולם לקרוס – היא לכשעצמה מגבירה את אמונם וביטחונם בזמן שהם שוקלים להשקיע פה.

עצם הידיעה של משקיעים כי מאחורי המשק הישראלי היחסית קטן שלנו עומדת המעצמה הגדולה בעולם שלא תיתן לו לעולם לקרוס – היא לכשעצמה מגבירה את אמונם וביטחונם בזמן שהם שוקלים להשקיע פה

שילוב שבו ארה"ב נוטשת את ישראל ביטחונית וכלכלית, יחד עם משבר כלכלי שמאיים להגדיל את האבטלה, הגרעון והאינפלציה – עלול ליצור בישראל את הסערה המושלמת. לא בטוח שאפילו תומכי הרפורמה המשפטית הגדולים ביותר ירצו להיקלע לתוכה, כי זה הולך להיות מאוד לא נעים.

עוד 1,109 מילים
סגירה