לאחרונה שוב מנסים פוליטיקאים חרדים ודתיים להעלות על סדר היום את ביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות, בטענה שבחסותו מגיעים ארצה המוני עולים חדשים שאינם יהודים על פי ההלכה. הם מוסיפים ואומרים כי רובם המוחלט כלל לא מעוניין להתגייר וחלקם עולים ומיד יורדים, לא לפני שהם נהנים מדרכון ישראלי ומסל הקליטה שמציעה להם המדינה. ואולם מאחורי המספרים והסעיפים, יש אנשים אמיתיים ושמות, כמוני למשל.
פנייה למפלגות החרדיות >< אב"ד חב"ד דורש: "התחייבתם לקדם את תיקון סעיף הנכד"
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומילהמשך קריאה, כנסו:https://t.co/nc4Nh7mBk2
— המחדש (@hamechadesh_hm) July 13, 2023
שמי אלינה מוז'יצ'נקו, בת 18 מבאר שבע, סיימתי עכשיו כיתה י"ב בבית ספר תיכון דתי בעיר. למעשה, מיד לאחר שהצטרפתי למסגרת הזו, נחתה עליי ההבנה שלמרות שאני רואה בעצמי יהודייה וכך גדלתי, המדינה לא מכירה בי משום שאמי לא יהודייה.
שמי אלינה מוז'יצ'נקו, בת 18 מבאר שבע, סיימתי עכשיו כיתה י"ב בתיכון דתי בעיר. למעשה, מיד לאחר שהצטרפתי למסגרת הזו, נחתה עליי ההבנה שלמרות שאני רואה בעצמי יהודייה וכך גדלתי, המדינה לא מכירה בי
בהתחלה צחקתי על כך שאני "לא יהודייה" במוסד ציוני-דתי, אבל לקראת סוף התיכון כבר הבנתי שיש כאן דילמה גדולה הרבה יותר ושאלה עמוקה של זהות והתחלתי לשאול את עצמי האם אני רוצה להתגייר; התלבטתי בין הרצון לשייכות לבין הפשרה עם האידיאולוגיה בה דוגלת הרבנות, איתה אני לא מזדהה כלל.
גל העולים של שנות התשעים מברית המועצות הוליד בעיה שלא הייתה מוכרת בסדרי גודל שכאלה במדינה קודם לכן – כמות מאסיבית של עולים עם קשר חלש ליהדות כדת. בברית המועצות כינו אותם בלעג "יהודונים", והם סבלו רדיפות מכוונות של מוסדות המדינה כנגדם, אבל כאן בארץ, הם וילדיהם (אנחנו) נאלצים לטוס לחוץ לארץ על מנת להינשא ולא זוכים לאותה הכרה כמו החברים שלנו.
החששות העיקריים אשר מקננים במתנגדים לסעיף הנכד בחוק השבות הם "ההתבוללות", אשר בעקבותיה אנו עשויים "לאבד מיליונים של יהודים מן העם" או להפוך למדינה ככל המדינות, ללא שום זיקה ליהדות.
זה אכן עניין מורכב – אבל אם בגלות סבא יהודי היה סיבה לרדוף אותך כיהודי, אין סיבה בעולם שדווקא מדינת היהודים לא תכיר בך ככזה, ותיתן לך בית ומקלט מהרדיפה: לא רק בגלל הרדיפה האנטישמית, אלא גם מתוך האנושיות שאנו צריכים להפגין כלפי הדומים והשונים מאיתנו.
בברית המועצות כינו אותם בלעג "יהודונים", והם סבלו רדיפות מכוונות של מוסדות המדינה כנגדם, אבל כאן בארץ, הם וילדיהם (אנחנו) נאלצים לטוס לחו"ל להינשא ולא זוכים לאותה הכרה כמו החברים שלנו
במשך הרבה זמן נאבקתי (באחרים וגם ביני לבין עצמי) על הוכחת היהדות שלי: חשבתי שהגיור דרך הרבנות ייתן לי את "האישור הסופי" על הזהות שלי, מעין חותמת שאף אחד כבר לא יכול לערער עליה, אך ככל שהתבגרתי וככל שחקרתי על תהליך הגיור בארץ, הבנתי עד כמה הוא לא מתאים לי, ובינתיים בחרתי בזהות היהודית שלי כמו שהיא. בחרתי להשאיר את העץ המשפחתי כמו שהוא ולא להכחיש את מוצאי.
אפשר ללמוד יהדות כי זה באמת מעניין אותי, לחגוג את החגים, לדבר את השפה, להיות אזרחית שאכפת לה מהמדינה ולתרום עד כמה שניתן – גם בלי החותמת של הרבנות. אני אזרחית כאן ככל האזרחים ועד שהממסד הרבני לא ישכיל להבין את זה ולהנגיש את עצמו לאנשים כמוני בלי התנשאות והדרה, אני לא אשתף עם זה פעולה ואמשיך להיות "בעיה" בעיניו.
מכל בחינה שאינה תלויה ברבנות אני נספרת כיהודייה לכל דבר ועניין. אני מתגייסת לצה"ל ככל האזרחים היהודיים והמוטיבציה שלי לגיוס ולשירות המדינה לא פחות (אם לא יותר) גדולה.
אני מאמינה בשירות הקרבי אמונה שלמה, ומתכוונת לעשות את המיטב בתפקיד אליו אגיע, מיד אחרי שאשתחרר מהמכינה הקדם-צבאית שאני מצטרפת אליה בספטמבר בקרוב. מכינה העוסקת בחיבור בין דתיים לחילונים, תחומי ידע מגוונים כמו גמרא ופילוסופיה והתעמקות בשאלות הקשורות לחיים היהודיים והישראלים של כל חניך וחניכה, ותהיה לי הזדמנות נוספת לצלול עמוק יותר אל תוך הזהות שלי, הישראלית והיהודית.
אני אזרחית כאן ככל האזרחים ועד שהממסד הרבני לא ישכיל להבין את זה ולהנגיש את עצמו לאנשים כמוני בלי התנשאות והדרה, אני לא אשתף עם זה פעולה ואמשיך להיות "בעיה" בעיניו
נכון לרגע זה, הגישה של המדינה לשאלה מיהו יהודי היא גישה של "שחור לבן" – או שאמא יהודייה, או שהיא לא. בעיניי, השאלה הזהותית הזו לא יכולה להצטמצם לזה בלבד – ליהדות המון מרכיבים אחרים: יהדות היא לאום, היא אמונה, מסורת, שפה, טקסטים יהודיים, חגים, קהילה, זיקה לישראל.
נכון, קשה להגיע לכדי פתרון לסוגיית סעיף הנכד, אבל לצד הדיונים האינסופיים צריך לזכור שאולי שיח מקבל וחומל יותר של קרבה הוא הפתרון שלנו. אחרי הכול, גם רות המואבייה, סבתא של המלך דוד, התקבלה לחיק היהדות בלי זלזול והתנשאות, להיפך, היא הצטרפה מתוך אהבה ואמונה.
אלינה מוז'יצ'נקו, בת 18, היא בוגרת בית ספר תיכון בבאר שבע, מלש"בית לתפקיד לוחמה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יהודי הוא כל מי שמוכן לקבל עליו את האחריות להמשך קיומו של הלאום היהודי בכלל ועל אדמת ארץ ישראל בפרט.
רות המואביה היא הדמות המייצגת של מי שלקחה על עצמה את המשך קיומו של האיש ממנו נולד דוד המלך.