הציבור רוצה וצריך להיות מסוגל לתת אמון בדיווחי הרופאים ולשכת ראש הממשלה בכל עניין, כולל בנוגע למצבו הבריאותי של ראש הממשלה. כך עולה גם מסקר שערך השבוע המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

מהסקר עולה כי יש רוב בציבור (למעלה מ-55%), הסבורים כי יש לחייב בחוק מתן דיווח תקופתי על מצב בריאותו של ראש הממשלה. אמנם, הרוב הוא בעיקר בקרב מצביעי האופוזיציה, אך גם בקרב מצביעי הקואליציה יש שוויון בין הסבורים כי יש לחוקק חוק כזה לבין אלה שאינם תומכים בכך.

מהסקר עולה כי יש רוב בציבור (למעלה מ-55%), הסבורים כי יש לחייב בחוק דיווח תקופתי על מצב בריאותו של רה"מ. הרוב הוא בעיקר בקרב מצביעי האופוזיציה, אך גם בקרב מצביעי הקואליציה יש שוויון בסוגייה

בישראל אין חוק שמחייב דיווח על מצב בריאותו של ראש הממשלה. ולא שלא היו לנו מקרים של ראשי ממשלה שמצבם הבריאותי – הפיזי או הנפשי – השפיע על יכולת התפקוד שלהם.

אחד המפורסמים שבהם התרחש בשנים 1982-1983 שבשיאן, באוגוסט 1983, אחרי כמעט שנה של הסתגרות בביתו, התייצב מנחם בגין בישיבת הממשלה ואמר: "אני לא יכול למלא את התפקיד הזה, ובאתי באופן מיוחד לישיבה זו של הממשלה כדי למסור את ההודעה". מי ניהל את הממשלה, את המדינה בתקופת ההסתגרות של מנחם בגין? האם היה זה אריאל שרון, שהיה אז שר הביטחון? האם היה זה מזכיר הממשלה דאז, ולימים השר דן מרידור?

אבל מנחם בגין לא היה היחיד ואפילו לא הראשון. גולדה מאיר, שכהנה כראש הממשלה בשנים 1969-1974, סבלה לאורך כל תקופת כהונתה ממחלות שונות ובהן מחלת סרטן הדם, וטופלה בכימותרפיה ותרופות אחרות. כדי להסתיר את מחלתה מהציבור, היתה גולדה מאיר מגיעה לבית החולים בילינסון אחרי חצות הלילה, ועוזבת את בית החולים מוקדם בבוקר לפני ששאר החולים התעוררו. תקופת כהונתה – ומחלתה הסודית – של גולדה כראש ממשלה כללה גם את מלחמת יום הכיפורים, שהתרחשה לפני חמישים שנים והייתה אולי הנוראה במלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות.

המקרה, אולי הידוע ביותר, הוא האירוע המוחי של ראש הממשלה אריאל שרון. בחודש דצמבר 2005 לקה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון באירוע מוחי שהוגדר קל. כשבועיים אחר-כך, ב-4 בינואר 2006, עבר שרון אירוע מוחי נוסף. הפעם היה זה אירוע חמור שלאחריו שקע שרון בתרדמת ממנה לא התאושש עד יום מותו, שמונה שנים מאוחר יותר, ב-11 בינואר 2014.

בישראל אין חוק שמחייב דיווח על מצב בריאותו של ראש הממשלה. ולא שלא היו לנו מקרים של ראשי ממשלה שמצבם הבריאותי – הפיזי או הנפשי – השפיע על יכולת התפקוד שלהם

בעקבות מקרים אלה, גיבש צוות במשרד ראש הממשלה (אוקטובר 2007) נוהל ולפיו אחת לשנה יש לדווח על מצב בריאותו של ראש הממשלה.

אלא שמאז 2016, הנוהל המחייב דיווח על מצב בריאותו של ראש הממשלה מתקיים באופן חלקי בלבד. שני ראשי הממשלה של ממשלת השינוי, נפתלי בנט ויאיר לפיד אכן קיימו את הנוהל, ודו"ח על מצב בריאותם אכן התפרסם. בנימין נתניהו אינו מקיים את הנוהל, למעט עדכון רפואי קצר ב-2020.

זכותו של הציבור לדעת מה מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. ראש הממשלה הוא המוביל, הוא המנהיג את המדינה, ובלא מעט מקרים רה"מ, כמעט לבדו, מחליט על יציאה למבצעים צבאיים היכולים אף להתפתח כדי מלחמה של ממש.

כך ראינו בחודש מאי האחרון, כשראש הממשלה ושר הביטחון לבדם, ללא הקבינט המדיני-בטחוני, החליטו על יציאה למבצע "מגן וחץ" נגד הג'יהאד האסאלמי ברצועת עזה.

אמנם, מול זכותו של הציבור לדעת, עומדת זכותו של כל אדם לפרטיותו. אבל ראש הממשלה אינו "כל אדם".

• ראשית, איש לא כופה על אדם להיות ראש ממשלה. הוא מעמיד עצמו לבחירת הציבור ואך ראוי שינהג על פי הכלל של גילוי נאות כלפי בוחריו הפוטנציאליים.
• שנית, כאמור, גורלה של המדינה תלוי לא פעם בהחלטותיו והציבור זכאי לביטחון שהחלטות אלה לא התקבלו תחת השפעה של טיפולים כימותרפיים או תרופות הפוגעות בכשירותו, ביכולת שיקול הדעת ובצלילותו של מי שנוטל אותן.

מאז 2016, הנוהל המחייב דיווח על מצב בריאותו של רה"מ מתקיים חלקית. בנט ולפיד אכן קיימו את הנוהל, ודו"ח על מצב בריאותם אכן התפרסם. נתניהו אינו מקיים את הנוהל, למעט עדכון רפואי קצר ב-2020

היעדר דיווח מסודר עלול להתבטא באובדן אמון הציבור אפילו בדיווחי הרופאים במקרה של התרחשות בריאותית כזו או אחרת שלא ניתן להסתיר אותה מהציבור, כפי שקרה רק בשבת האחרונה עם אשפוזו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

די לעבור על דיווחי התקשורת והרשתות החברתיות ולראות את שלל הספקולציות העוסקות בשאלה מה באמת קרה לבנימין נתניהו? האם באמת רק התייבשות, או משהו חמור בהרבה אותו מנסים להסתיר מהציבור?

מי מאיתנו לא עובר בדיקות רפואיות בחדר הצנתור בגלל התייבשות שארעה לפני יומיים? pic.twitter.com/YAiY6J95pi

— Amos Pickel (@amospickel) July 16, 2023

אם התייבשות, מדוע פונה לבית החולים רק למחרת, בשבת, מדוע לבית חולים המרוחק למעלה מ-60 ק"מ מביתו? מדוע הושתל בליבו מכשיר ניטור לבדיקת קצב הלב?

זכותו של הציבור לדעת ולקבל החלטות מושכלות באשר למנהיגיו והוא שיכריע ביום הבוחר אם יסבור שהדו"ח הרפואי מעיד על פגיעה ביכולת התפקוד של ראש הממשלה, אם לאו.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.