אכיפה מכת"זית על מלא

מכת"זית המשטרה פוגעת במפגינים בנתיבי איילון, 5 ביולי 2023 (צילום: מתוך טוויטר, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
מתוך טוויטר, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
מכת"זית המשטרה פוגעת במפגינים בנתיבי איילון, 5 ביולי 2023

"אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ופגיעה אנושה בשלטון החוק", קונן בנימין נתניהו בישיבת הזובור שארגן ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

אחריו, בזה אחר זו, הטיחו בה שרות ושרי ממשלת ישראל את טענותיהם לאכיפה מקילה כביכול כלפי המפגינים נגד ההפיכה המשטרית, חלקם אף קראו לפיטוריה בפניה, משל היו אחרוני השופרות הנרצעים שפועלים בשם נתניהו ברשתות. ומה ההבדל באמת.

אחרי נתניהו, בזה אחר זו, הטיחו השרים בבהרב-מיארה את טענותיהם לאכיפה מקילה כביכול כלפי המפגינים נגד ההפיכה המשטרית, חלקם אף קראו לפיטוריה, משל היו אחרוני השופרות הנרצעים

יומיים אחרי, ביום השיבוש שעליו הכריזו ארגוני המחאה, אכן הופגנה בחלק מהמקומות אכיפה בררנית מובהקת – אכיפה מכת"זית על מלא.

במחוז הראווה תל אביב, שכה דוקר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעין, ברוח המפקד המיניסטריאלי העליון ובהיעדר גורם אחראי ומרסן בשטח דוגמת ניצב עמי אשד המודח – סוסים מלוא כובד משקלם נתקלו "בטעות" במפגינים ורמסו אותם.

פרשים היכו שלא בטעות מפגינים אחרים באלות ובשוטים, שוטרי יס"מ פינו באגרסיביות מוחים שעמדו בצד הדרך, היו גם מפגינים ששוטחו באלימות על האספלט הלוהט.

והמכת"זית, הו המכת"זית, עבדה שעות נוספות, ימים אחדים אחרי שכבר גרמה בכינון ישיר נזק חמור, אולי בלתי הפיך, לעיניהם של שני מפגינים. השבח לאכיפה, חדר המיון באיכילוב כבר לא נותר שומם.

ממשלת בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – מתקשה מאוד להפגין סובלנות דמוקרטית מינימלית להפגנות נגדה. אין אולי אירוע שמסמל זאת טוב יותר מהתקרית הביזארית שבה חטף יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מגפון מידיה של מפגינה שמחתה נגדו בניו יורק.

במישור המהותי התעקש השר המיועד לביטחון לאומי, עוד לפני הקמת הממשלה, לתקן בחקיקה את פקודת המשטרה באופן שיקבע שהשר הוא שמתווה את מדיניות המשטרה ויכול גם לקבוע את מדיניות החקירות שלה.

במחוז הראווה ת"א, שדוקר לשר לביטחון לאומי בן גביר בעין, ברוח המפקד המיניסטריאלי העליון ובהיעדר גורם אחראי ומרסן בשטח כניצב עמי אשד המודח – סוסים מלוא כובד משקלם נתקלו "בטעות" במפגינים

התיקון, שעורר התנגדות עזה, אושר יום לפני ההשבעה. כדרכו, מיהר בן גביר להצדיק את כל החששות. מהרגע הראשון ניסה להשפיע באופן פוליטי פסול על מדיניות האכיפה במחוזות השונים ולהתערב בסוגיות מבצעיות מובהקות.

הוא הורה על איסור הנפת דגלי פלסטין, הודיע כי הנחה את המשטרה לבצע מעצרים של מפגינים חוסמי כבישים, זימן את מפקד מחוז ירושלים לבירור אחרי הפגנה סוערת מול בית רה"מ, ובכלל הרבה לתקוף בכל במה אפשרית את הגוף שנתון לאחריותו על טיפול רכרוכי מדי לטעמו ב"אנרכיסטים".

לשיא כמובן הגיעו הדברים בהדחת מפקד מחוז ת"א בראשית מרץ, שהוקפאה בהוראת בהרב-מיארה בשל אי תקינות ההליך. לכשפרש לבסוף כעבור שלושה חודשים, חשף אשד את מלוא הניסיון המבעית לפוליטיזציה של האכיפה:

"בפעם הראשונה בשירות נתקלתי במציאות הזויה. שקט וסדר הם לא ההישג הנדרש, אלא בדיוק ההפך. יכולתי בקלות לעמוד בציפיות ממני, לפנות את איילון תוך דקות במחיר של שבירת ראשים וריסוק עצמות".

חרף התנהלות בן גביר בחרה היועמ"שית להגן על התיקון לפקודת המשטרה בעתירות שהוגשו נגדו. בהרב-מיארה לא התכחשה כמובן לסכנת הפוליטיזציה, אך טענה שהתיקון מנוסח בעמימות, ולכן מאפשר לבג"ץ לפרש אותו באופן שיאפשר את המשך פעילות המשטרה בצורה עצמאית וחפה משיקולים זרים.

התיקון, שעורר התנגדות עזה, אושר יום לפני ההשבעה. כדרכו, מיהר בן גביר להצדיק את החששות ומייד ניסה להשפיע באופן פוליטי פסול על מדיניות האכיפה במחוזות ולהתערב בסוגיות מבצעיות מובהקות

בינתיים קצבו השופטים למדינה שלושה חודשים לנמק את הרחבת סמכויות השר, אבל האמת היא שתיקון בן גביר רק מכשיר ומחמיר מצב קיים. סמכויות האכיפה והפעלת הכוח של המשטרה מוסדרות זה שנים במערכת טלאים חקיקתית, שמצד אחד לא קיים בה עד היום עיגון מפורש של חופש ההפגנה מתוקפו של חוק יסוד, ומצד שני מעניקה למשטרה סמכויות דרקוניות שמקורן עוד בחקיקה המנדטורית.

חם מאוד בימים אלה בחוץ ומתוח. ההפגנות מתקיימות במאות נקודות ברחבי הארץ, וחלק מכוחות המשטרה בהחלט מתנהלים בחכמה וברגישות. הבעיה היא שעוד לפני תיקון בן גביר, וביתר שאת אחריו, הסמכויות הדרקוניות המגוונות מאפשרות למשטרה להפעיל אכיפה שרירותית ומפלה. בתי המשפט הביעו דעה נחרצת בעניין בשלל מקרים, ללא הועיל.

המקרה של מפקד מחוז חוף שמתגאה ביחסו הקשוח למפגינים הוא משל מושלם. בראיון לחדשות 12 תהה ניצב יורם סופר: "למה צריך להגיד 'לא'? צריך להבין פחות או יותר מה הכיוון של השר", והוסיף ש"אם רוצים להפגין בקשר לדמוקרטיה יש בחירות – אני לא הכלי". ניצב בדימוס אשד והקווים האדומים שלו בבית ואילו סופר, ברוח הזמן, נחשב מועמד מוביל לתפקיד המפכ"ל הבא.

אדרבה, שרי הממשלה טוענים לאכיפה בררנית? מסבירים ש"הרפורמה המשפטית" כוללת רק תיקונים דמוקרטיים נחוצים? אז הם בטח גם לוקחים בחשבון שיום אחד יפסידו בבחירות ושוב יהיו בצד המפגין.

הבעיה היא שעוד לפני תיקון בן גביר, וביתר שאת אחריו, הסמכויות הדרקוניות המגוונות מאפשרות למשטרה להפעיל אכיפה שרירותית ומפלה. בתי המשפט הביעו דעה נחרצת בעניין בשלל מקרים, ללא הועיל

מווֶטֶרנים מדופלמים בפני עצמם של חסימות כבישים ומחאה מאוד לא מנומסת (בואך אלימה ממש) כמו בן גביר וסמוטריץ' ניתן היה לצפות, כי בהגיעם סוף סוף לעמדת השפעה יקדמו חקיקה מחייבת להגנה על חירות ההפגנה וחופש הביטוי, ויפעלו לשים מגבלות קשיחות על יכולת המשטרה לפגוע בזכויות יסוד אלו. מה לכם יותר רפורמה משפטית מזה?

אבל איזה פלא, אין להם שום עניין בחקיקה כזו.

ד"ר רומן ברונפמן כיהן בכנסת בין השנים 1996-2006 ומשמש כחבר בצוות ההיגוי של מכון זולת. מחבר הספר (עם לילי גלילי) על העליה מברה"מ "המיליון ששינה את המזרח התיכון", הוצאת מטר, 2012, הוא מומחה לבריה"מ ומזרח אירופה, חובב קריאה, כתיבה, ואיסוף קרמיקה ישראלית ועתיקות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 776 מילים
סגירה