הכרה בסהרה בתמורה לביקור נתניהו
שלוש שנים אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכיר בריבונותה של מרוקו בסהרה המערבית, גם ישראל הלכה בעקבותיו. לדברי גורמים במשרד החוץ, ייתכן מאוד שבקרוב ישראל אף תפתח קונסוליה בדאח'לה – עיירה הממוקמת בחלקה הדרומי של סהרה המערבית.
ארגון האומות המאוחדות מכיר בחזית הפוליסריו הפועלת בסהרה המערבית ונתמכת על־ידי אלג'יריה כנציגה הרשמית של תושבי חבל הארץ הזה, ובאיחוד האירופי מתייחסים אל סהרה המערבית כ"חבל ארץ הנמצא במחלוקת".
הסהראווים הינם אזרחים מרוקאים, אך באזור מתגוררים גם לא מעט מרוקאים ממקומות אחרים, שבאו להתנחל שם בעקבות מהלך יזום של המדינה. בהתחלה ישראל חששה ללכת בעקבותיו של טראמפ כדי לא להרגיז את האיחוד האירופי, אך ככל שהיחסים עם מרוקו הלכו והתהדקו – היה ברור שברבאט מצפים למהלך הזה וכורכים אותו בין היתר גם בהתקדמות של פרויקטים רבים.
מייד אחרי ההודעה הישראלית – הגיעה ההזמנה המיוחלת: ראש הממשלה בנימין נתניהו מוזמן לביקור רשמי ברבאט. בתחילת השנה הוא תכנן שהביקור המדיני הראשון שלו יהיה באבו דאבי, אך בעקבות עלייתו של איתמר בן גביר להר הבית והמתיחות בשטחים הפלסטיניים הביקור לא יצא לפועל.
בהתחלה ישראל חששה ללכת בעקבותיו של טראמפ כדי לא להרגיז את האיחוד האירופי, אך ככל שהיחסים עם מרוקו הלכו והתהדקו – היה ברור שברבאט מצפים למהלך הזה
עתה יוכל נתניהו להתנחם בביקור ממלכתי בבירת מרוקו. גם "פורום הנגב" – פורמט מולטילטרלי בהשתתפות ישראל, מדינות "הסכמי אברהם", ירדן ומצרים – היה תקוע חודשים רבים. הוא נדחה פעם אחר פעם בעקבות המתיחות הגואה בגדה המערבית ובירושלים. לא ברור האם המארחים המרוקאים ישנו את דעתם בנוגע לאירוח הפורום הזה, אבל בירושלים בהחלט תולים בכך תקוות.
נושא האזרחות המרוקאית עבור יהודי יוצאי מרוקו גם משחק כאן עניין. התקשורת המרוקאית פרסמה ידיעה על יוזמת חקיקה בעניין בתחילת יוני. האם עכשיו, אחרי שיושרו ההדורים עם רבאט, תיסלל הדרך להענקת הדרכונים המרוקאים ליהודים שעזבו – או שנאלצו לעזוב – את ארצם במאה ה־20?
יוזם הצעת החוק, אל־חוסיין בן־מסעוד, יצטרך להחתים 20 אלף אזרחים מרוקאים לפני שיוכל להגיש אותה לפרלמנט. ייתכן מאוד שהצעד הישראלי יסייע לו בקידום הצעת החוק המדוברת.
הנציגויות השוודיות במזה"ת בוערות
ביום חמישי, מאות מפגינים הסתערו על בניין השגרירות של שוודיה במרכז בגדאד, ניסו לפרוץ את הדלתות אך כשלו – והציתו את הבניין. לפי הדיווחים השונים מעיראק, מאחורי ההפגנה וההצתה עמדו נאמניו של מוקתדא א־סדר – המנהיג של אחד מהזרמים השיעים במדינה.
מאות מפגינים הסתערו על בניין השגרירות של שוודיה במרכז בגדאד, ניסו לפרוץ את הדלתות אך כשלו – והציתו את הבניין. משרד החוץ העיראקי גינה את האירוע והבטיח "לחקור"
משרד החוץ העיראקי גינה את האירוע והבטיח "לחקור" אותו. בתגובה, משרד החוץ השוודי הטיל את האחריות על הגנת הנציגות הדיפלומטית שלה בבגדאד על השלטונות העיראקיים. האירוע מגיע בהמשך לכוונה לשרוף ספר קוראן נוסף בשטוקהולם.
אחרי האירוע הראשון ממשלת איראן הודיעה כי לא תמנה שגריר בשוודיה כל עוד היא מאפשרת "פגיעה חמורה בקודשי האסלאם", בעוד שמרוקו, איחוד האמירויות וירדן החזירו את השגרירים שלהם משטוקהולם. ממשלת עיראק דרשה להסגיר לידיה את "שורף הקוראן" בטענה שהוא עדיין מחזיק באזרחות עיראקית ולפיכך ניתן להעמידו לדין בבגדאד.
בשבוע שעבר הנושא נדון במועצת הביטחון של האו"ם ולמרות התנגדותן של מדינות המערב, הפורום קיבל בסופו של דבר את ההחלטה לגנות שנאה "על רקע דתי". ככל הנראה, מלחמת התרבויות הזאת עתידה להימשך בתוך שוודיה, שגם שם התחוללו הפגנות ומחאות נגד שריפת הקוראן – וגם בעולם כולו.
פעיל זכויות אדם מצרי שוחרר מהכלא
כשפטריק זאכי – חוקר מצרי־קופטי שעשה פוסט דוקטורט באיטליה – כתב מאמר על מצבם העגום של הנוצרים הקופטים במצרים, הוא כנראה לא דמיין שהחיבור הזה יביא למעצרו, להאשמה בהפצת "פייק ניוז", לפסק דין מחמיר – ולשחרור מפתיע בעקבות התערבותה של ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני.
???? EIPR researcher #Patrick_Zaki sentenced to 3 years in prison by Emergency Court over an article
???? The (EIPR) condemns in the strongest terms the final verdict issued today, July 18, to three years in prison against its researcher Patrick George Zaki pic.twitter.com/waMpAmupf1
— المبادرة المصرية للحقوق الشخصية (@EIPR) July 18, 2023
ברשתות החברתיות הופיעו סרטונים המתעדים סוהרים גוררים את זאכי בכוח לעולם בית המשפט. לדברי ארגוני זכויות אדם במצרים, זאכי עונה במכות חשמל
השבוע זאכי שוחרר מהכלא בעקבות חנינה נשיאותית. רק בתחילת השבוע התקיים משפטו והוא נמצא אשם בהפצת "פייק ניוז" הפוגע "בביטחון המדינה" ונדון למאסר של שלוש שנים בכלא. ברשתות החברתיות הופיעו סרטונים המתעדים סוהרים גוררים את זאכי בכוח לעולם בית המשפט.
הוא נעצר במצרים לפני כשלוש שנים ובילה במעצר 22 חודשים, לאחר מכן שוחרר אך ההאשמות נגדו לא בוטלו והוא נשאר במצרים. לדברי ארגוני זכויות אדם במצרים, זאכי עונה בזמן המעצר במכות חשמל. הסיפור של זאכי, סטודנט באוניברסיטת בולוניה, עורר זעם באיטליה.
בשנת 2016 נעלם במצרים סטודנט איטלקי אחר – ג'וליו רג'אני, שחקר את ארגוני העובדים הבלתי פורמאליים. הוא נחטף, הוכה, עונה ולאחר מכן נרצח – וגופתו הושלכה בצדי הדרך. המקרה הזה גרם למשבר חמור ביחסי מצרים–איטליה וחשף את שיטות הפעולה של שירותי הביטחון במצרים.
המשפט בנושא הרצח של רג'אני עדיין מתנהל באיטליה, ובחודש פברואר ראש הממשלה מלוני ושר החוץ אנטוניו טאיאני נקראו להעיד לאחר שנשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי אישר את שיתוף הפעולה בחקירת המקרה.
צרפת מתכוונת להעניש פוליטיקאים לבנוניים
לצרפת יש מספיק בעיות משלה, אך מורשתה הקולוניאלית במזרח התיכון ממשיכה לרדוף אותה. לבנון, שלפי התוכנית הצרפתית בתחילת המאה ה־20 הייתה אמורה להיות המעוז הצרפתי בלבנט – לא מתפקדת כבר זמן רב.
בכל פעם שפורץ משבר נוסף במדינה, צרפת נאלצת להרים את הכפפה, להפשיל את השרוולים ולהתחיל לעבוד. הפעם על הפרק יש אתגר כפול – המצב הביטחוני בין ישראל ללבנון הולך ומתדרדר בעקבות הפרובוקציות של חזבאללה; ובחירת הנשיא החדש תקועה בגלל חזבאללה ותנועת אמל הנאמנה לו.
השבוע שר החוץ אלי כהן פנה אל עמיתו הצרפתי בבקשה דחופה לסייע במניעת עימות צבאי בין שתי המדינות. האוהלים המדוברים של חזבאללה באזור הר דוב והאיומים של מזכ"ל הארגון חסן נסראללה מעוררים דאגה בירושלים. החשש הוא שההסלמה תגבר ובסופו של דבר תביא ל"מלחמת הצפון הראשונה".
במקביל, יחד עם מדינות נוספות, צרפת הקימה פורום בניסיון לקדם את בחירת הנשיא החדש בלבנון. הפורום איים בהטלת סנקציות על "פוליטיקאים סוררים שמונעים את המהלך". הפוליטיקאים הסוררים לא נקראים בשמם, אף שכולם יודעים מי הם, ובפרסומים שיצאו מפריז לא ברור באיזה סנקציות בדיוק מדובר.
שר החוץ אלי כהן פנה אל עמיתו הצרפתי בבקשה דחופה לסייע במניעת עימות צבאי בין שתי המדינות. החשש הוא שההסלמה תגבר, מה שיביא ל"מלחמת הצפון הראשונה"
האם צרפת תמנע מהם את הזכות לקנות קרואסונים בפריז? האם הם לא יוכלו להיכנס לגלריה של לואי ויטון או לשכור וילה יפה בריביירה הצרפתית? אותם "פוליטיקאים סוררים" המשתייכים לחזבאללה ולתנועת אמל כבר מזמן נמצאים תחת סנקציות אירופאיות כאלה ואחרות. זה לא עושה עליהם רושם.
החלטות מהסוג הזה בכלל מתקבלות בטהרן, כנ"ל גם לגבי ההסלמה המתוכננת עם ישראל. יותר ממאה שנה לאחר הסכמי סייקס־פיקו שהעניקו לצרפת בעלות על סוריה ולבנון, היא לא מצליחה יותר לעשות סדר בבלגן שנוצר, בין היתר גם בגלל מעורבותה המתמשכת. פריז עדיין יכולה לתווך בהסכמים קטנים יותר, אך ספק אם היא תוכל למנוע מלחמה או להציל את לבנון הטובעת מעצמה.
השבוע בתולדות מזה"ת: מלך ירדן נרצח בירושלים
ב־20 ביולי 1951 עבדאללה מלך ירדן ערך ביקור בירושלים, שם הוא היה אמור להיפגש עם ראש המוסד דאז ראובן שילוח ועם איש משרד החוץ אליהו ששון. באותו יום הוא גם ביקר במסגד אל־אקצא כדי להשתתף בתפילת יום השישי.
המתנקש – מוסטפא שוכרי בן ה־21 ממשפחת חוסייני – חדר את חגורת האבטחה של המלך וירה בראשו ובחזו. עבדאללה הובהל לבית החולים האוסטרי בעיר העתיקה ומת שם מפצעיו. גם נכדו חוסיין שהה באותה עת במסגד. גם הוא נורה, אך לדברי מקורביו ניצל בזכות המדליה שענד על חזו.
המתנקש – מוסטפא שוכרי בן ה־21 – חדר את חגורת האבטחה של המלך וירה בראשו ובחזו. עבדאללה הובהל לבית החולים האוסטרי בעיר העתיקה ומת שם מפצעיו
ברקע לרצח הפוליטי הזה עמד מהלך הסיפוח של הגדה המערבית על־ידי הממלכה ההאשמית הירדנית בשנת 1950 וההסתה של המנהיג הפלסטיני הגולה, המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, שהאשים את עבדאללה בהשתלטות על אדמות פלסטיניות, במסירת אדמות לישראל במסגרת "הסכמי רודוס" ובאחריות לגורלם של מאות אלפי פליטים פלסטיניים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם