רבים הם השקרים השגורים בפי תומכי ההפיכה – מאגדת הליברליזם המופלג  של בג"ץ ועד למנטרה על "שיטת חבר מביא חבר". אבל אולי המזיקה ביותר היא האמירה הנפוצה כאילו "כולם הרי מסכימים שדרושה רפורמה במערכת המשפט".

השבוע, כאשר לפנינו אולי הצבעה גורלית בכנסת שבה הממשלה תחטוף לעצמה עוצמה בדרגה בלתי סבירה, כאשר ברקע התפוררות צבא המילואים ושיבושים במשק, כאשר כמעט כל הממסד הביטחוני מפעיל פעמוני אזעקה, כאשר חלק עצום מהציבור חש מצב חירום מקסימלי, ראוי שנשים קץ לשטות המייאשת הזאת.

השבוע, כשהממשלה אולי בדרך לעוצמה בלתי סבירה, כשברקע התפוררות הצבא, שיבושים במשק, פעמוני אזעקה של הממסד הביטחוני, וציבור במצב חירום, ראוי שנשים קץ לשטות: "כולם מסכימים שצריך רפורמה"

מדובר בגזלייטינג לשמו – יצירת מציאות אלטרנטיבית שגורמת לשומע לפקפק בשפיותו. והשימוש הבזוי ביותר באמירה הזו נשמע דווקא מפיהם של מתנגדי ההפיכה, לפני שמסייגים: "אבל לא ככה, לא כזו. לא הפיכה משטרית". מדובר בעוד ניסיון פתטי להתמרכז ולהתנחמד – מחווה מיותרת מבית היוצר של הרפיסות העולמית של הליברלים באשר הם.

כולם מסכימים? אני לא מסכים. אז הנה – לא כולם. זאת ועוד: רבים מה"מסכימים" בעצם מתכוונים למשהו אחר, מעין רעיון פילוסופי-הוליסטי שאין מושלם בעולמנו ובפועל הכל טעון שיפור בצורה כזו או אחרת.

לא לזה מתכוון יריב לוין. מבחינת הממשלה, חייבים לתקן – כלומר לסרס – את מערכת המשפט באופן מיוחד, דחוף ובהול, שקודם לכל ושווה כל מחיר.

מתרצים את זה בכך שהיחסים בין הרשויות "ייצאו מאיזון" – שקר שמטרתו לכסות על ניסיון מובהק להעביר לממשלה עוד  סמכויות. זה הדבר הכי וולגרי שממשלה פופוליסטית יכולה לעשות. אינני יודע אם צדק ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו כאשר אמר שיש להעמיד לדין את מחוללי ההפיכה, אבל אין שום ספק שמדובר באנשים רעים.

כן, ניתן לשפר את מערכת המשפט, ולא בגלל שהיא ליברלית מדי. מערכת המשפט נוטה ברוב המקרים להרשיע, היא הביאה מעט מאד מזור למיעוט הערבי, והיא סיפקה הכשר פעם אחר פעם לכיבוש, לדיכוי ולנישול. יש לשפר את עינוי הדין מתהליכים ארוכים מדי. צריך עוד תקנים ושופטים. אם מישהו מעוניין "להסכים" – הרי על זה אפשר.

ורצוי שיהיו יותר ליברלים, לא פחות.

כולם מסכימים? אני לא מסכים. אז הנה – לא כולם. זאת ועוד: רבים מה"מסכימים" בעצם מתכוונים למשהו אחר, מעין רעיון פילוסופי-הוליסטי שאין מושלם בעולמנו ובפועל הכל טעון שיפור

בית המשפט, בדיוק כמו קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, לא צריך לייצג את כל הזרמים בעם. אין צורך בפושעים ובטיפשים, ואין גם צורך באנשים שלא מאמינים בעליונות המשפט. צריך פשוט שופטים שיגנו עלינו מרודנות של הריבון ועריצת הרוב.

אומרים שבית המשפט העליון בישראל נטל לעצמו סמכויות יתר שאין להן אח ורע בעולם. זה לא בדיוק נכון, אבל אפשר לחסוך את הדיון. כן, בג"ץ אקטיביסטי וטוב שכך – כי למצב הדפוק של ישראל גם אין אח ורע בעולם, וזה דורש תשומת לב משפטית מיוחדת. לבית המשפט בישראל יש חשיבות מיוחדת, כי ישראל חייבת מבוגר שיחזיק לה את היד.

מדובר במדינה שלא סיגלה לעצמה גבולות, בונה ערים על שטח שאין היא מספחת (איפה עוד זה קורה?) ויצרה מצב אבסורדי שבו לרבע מהאוכלוסייה בפועל – הפלסטינים – אין זכות בחירה.

בישראל יש מיעוט עצום – החרדים – שבו רבים אינם מכירים בעליונות חוקי המדינה ודורשים סובסידיות יוצאות דופן וזכויות יתר מטורפות. לישראל יש מיעוט ממורמר – ערביי ישראל – שמעולם לא העניקה לו תחושת שוויון. רוב האוכלוסיה מקורה בארצות ללא מסורת דמוקרטית עמוקה. וכמובן שאין חוקה, בגלל הצורך לרצות את הדתיים.

בנסיבות אלה, בית המשפט הוא קריטי. בגלל מערכת המשפט האליטיסטית, שנלקחת ברצינות בעולם, טייסי וקציני צה"ל אינם עומדים למשפט בינלאומי בהאג.

עד לאחרונה, הבינו את זה אפילו במרכז הליכוד. הרעיון של קסטה משכילה שמנסה לשמור על סוג של נורמליות, פחות או יותר, היה פופולרי בציבור. זה החל להשתנות רק כאשר משפט בנימין נתניהו גרם לנאשם לפתוח במסע תעמולה אדיר נגד בתי המשפט. כעת רבים גילו את התנגדותם לרעיון האליטיסטי שבבסיס המשפט. שואלים מי שמם, את השופטים, לקבוע נורמות. מי שם את הרבנים, אפשר גם לשאול. יש אליטיזם בחיים, ולפעמים זה שימושי.

ביהמ"ש, כמו קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א, לא צריך לייצג את כל הזרמים בעם. אין צורך בפושעים ובטיפשים, או באנשים שלא מאמינים בעליונות המשפט. צריך פשוט שופטים שיגנו עלינו מרודנות הריבון ועריצת הרוב

הגישה של ישראל הליברלית כל כך שונה מהצעות הממשלה, שפשוט אי אפשר להציג את המצב כסוג של הסכמה עקרונית עם ויכוח חברי על הפרטים. העמדת פנים כאילו יש הסכמה שנדרשת רפורמה היא מזיקה, כי היא מנמיכה את רוח ההתנגדות ומשרתת את המטרות הנלוזות של הממשלה.

יש הרבה דברים שצריכים רפורמה בישראל.

יש צורך ברפורמה במערכת החינוך המאפשרת לאוכלוסיות ענק לא ללמוד מתמטיקה, מדעים ואנגלית ואינה מושכת את הטובים ביותר לייעוד החשוב מכולם, הוראה.

יש צורך ברפורמה במשטרה שמשקיעה יותר מאמצים בדו"חות לנהגים על מהירות באוטוסטרדה מאשר בכאוס הרצחני במגזר הערבי (כי, בבירור, לא אכפת לממשלה בכלל כאשר ערבים נרצחים).

יש צורך לעשות רפורמה בטירוף של קצבאות ילדים המעודדות ילודה מופקרת. יש צורך ברפורמה דחופה במערכת שמאפשרת בניית עיירות ליהודים בלבד על שטח שלא שייך למדינה.

יש לעשות רפורמה באופוזיציה הישראלית, שהכישלון שלה בבחירות בנובמבר 2022 הווה מאסטר-קלאס מרתק באיך לא לנהל קמפיין פוליטי.

ויותר מכל, ממש בדחיפות, בקריאה שניה ושלישית, יש צורך ברפורמה בגישה שאיפשרה אדישות כה הרסנית במחנה הליברלי בישראל.

אי אפשר להציג את המצב כסוג של הסכמה עקרונית עם ויכוח חברי על הפרטים. העמדת פנים כאילו יש הסכמה שנדרשת רפורמה היא מזיקה, כי היא מנמיכה את רוח ההתנגדות ומשרתת את המטרות הנלוזות של הממשלה

אחרי ששנים לא הצליחו להתגייס באמת כדי למנוע את הרעה, עכשיו מתפארים שם ש"התעוררו" – והאנרגיה אכן מרשימה. אבל יש סכנה אמיתית שזה ייזכר כמעט מדי, מאוחר מדי.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com