עוד בטרם חלפה יממה מאז אישור ביטול עילת הסבירות, וכבר התחלנו לשמוע מסרים מסתייגים מחברי הקואליציה שאישרו אותו פה אחד בהצבעתם. מסרים שונים מאלה הלוחמניים והעיקשים שליוו את הקואליציה הקיצונית הזו לאורך כל הליך החקיקה.

כבר ביום שני בערב, שעות ספורות לאחר ההצבעה בכנסת, דיווחה דפנה ליאל כי "יש גורמים בקואליציה, כולל ראש הממשלה, שחשים אי נוחות גדולה עם הנוסח הסופי של חוק עילת הסבירות". יממה לאחר מכן דיווח מיכאל שמש כי "סמוטריץ' התהפך ודרש הקפאה של שנה בהמשך החקיקה לטובת הסכמות".

שעות ספורות לאחר ההצבעה, דווח כי "יש גורמים בקואליציה, כולל רה"מ, שחשים אי נוחות גדולה עם הנוסח הסופי של חוק עילת הסבירות". יממה אח"כ נמסר כי "סמוטריץ' התהפך ודרש הקפאה של שנה בהמשך"

אבל חכו, זה לא נגמר. "הדרך", ביטאון מפלגת ש"ס, פרסם יומיים אחרי החקיקה מאמר מערכת שהסביר כי "זה קל מאוד ומפתה מאוד להיות קל דעת, להינשא על גלי הפופוליזם, לזרוק סיסמאות חסרות כיסוי, ולקצור רווחים קלים ומהירים, ואחר כך כשהכל קורס, להיעלם ולברוח מן האחריות".

אפילו פורום קהלת יצא בקריאה נרגשת לנבחרי הציבור "להאט ולהקדיש כעת את הזמן הדרוש לדיון ישיר, כן ומעמיק בשינויים הנדרשים במערכת המשפט וביחסי הרשויות".

ישנם עוד רבים וטובים מבין חברי הקואליציה שלפתע גילו את חוש האומץ שלהם, והבהירו שזו לא דרכם. שר הביטחון יואב גלנט, כפי שכולנו יודעים, הרי התענה ונלחם למעננו מול יריב לוין, טרם הצביע בעד החקיקה as-is, בדיוק כפי שהיא, תוך קושי עצום.

קורא האזרח הממוצע את המסרים האחראיים האלו ואומר – אם רק היו אנשים ראויים אלה בעמדת כוח, או אז היה מתקיים דיאלוג אמיתי שמוביל לחקיקה אחראית, והמדינה לא הייתה מגיעה לסף חורבן.

אילו רק הייתה ניתנת ההזדמנות לכל אחד מהגורמים המתונים הללו, לא היינו חוזים במאות האלפים שיוצאים לרחוב מתוך ייאוש, בקריסת מערך המילואים, בהפניית הגב של ארה"ב למדינת ישראל, באזהרות החמורות של חברות דירוג האשראי המובילות, בצניחת השקל ובצלילת הבורסה. אשרינו שזכינו בנבחרי ציבור עם מידת האחריות והתבונה להאט, להקשיב, לקדם מדיניות בדרך של הסכמה ולא בפילוג.

קורא האזרח הממוצע את המסרים האחראיים האלו ואומר – אם רק היו אנשים ראויים אלה בעמדת כוח, או אז היה מתקיים דיאלוג אמיתי שמוביל לחקיקה אחראית, והמדינה לא הייתה מגיעה לסף חורבן

אלה אכן היו יכולות להיות קריאות נרגשות ונוגעות, אלמלא באו מאלה שידם הייתה במעל.

המסר ברור. כלל חברי הקואליציה מבינים, ואף הבינו מבעוד מועד, איזה צעד חריג ובלתי הפיך הם הטילו על מדינתם היקרה. כולם כולל כולם יודעים את טיב ההשלכות של ביטול עילת הסבירות: את הקרע החברתי, הצונאמי הביטחוני והמפולת הכלכלית שהמדינה חווה עכשיו. כולם יודעים שההיסטוריה תשפוט אותם לחומרה – למעשה, המציאות העכשווית שופטת אותם לחומרה. ולכן כולם מתחרים במרוץ מי מסיר מעצמו אחריות בצורה אמינה יותר.

זה לא מקרי שעם הגעת תשעה באב, לפתע נשמעו קולות אחדות מתקתקים גם מגדולי המסיתים – יעקב ברדוגו, שעד לפני רגע לא ידע לכתוב ציוץ יחיד שאינו נפתח בשורה "בואי גלי בואי גלי לי", קורא לאחדות בעם ולהרגעת הרוחות.

לפתע גם צץ, בתזמון שלכאורה הפתיע את כולנו, חוק יסוד לימוד תורה, וראינו איך למרות "רצון העם", למרות התחייבות קואליציונית קשיחה מטעם כלל חברי הקואליציה, לפתע אסור לקדם חקיקה שנויה במחלוקת ללא דיון מעמיק. מעניין שכה מהר הגיעה ההזדמנות שלהם להיות המבוגר האחראי.

אסור לנו לטעות – חברי הקואליציה שהכריזו מלחמה על הדמוקרטיה הישראלית כולם נושאים באחריות. הם עכשיו מנסים למזער נזקים, ולקבע נרטיב שגוי שהם התאמצו להיות הגורם הממתן אל מול קידום הרפורמה. הכל היה ברור בזמן אמת, ולא ישתנה. לא היה מבוגר אחראי יחיד בקואליציה שיגיד לנתניהו "עד כאן". לא נמצא צדיק יחיד בסדום שיבהיר שהמחיר פשוט לא שווה את זה. לא נמצאה אצבע אחת – אחת – שתצביע נגד חקיקה מיותרת והרסנית. לכל אחד מהם ניתן קול, וכולם בחרו להשתמש בו בהתרסה ובפזיזות. שום שכתוב של ההיסטוריה לא יוכל לשנות זאת, וההיסטוריה אכן תשפוט אותם.

אל מול מסך העשן המתוזמן הזה מצד חברי הקואליציה, על העיתונאים בישראל להפסיק להדהד את מסרי הכזב של כלל המבוגרים האחראים-בדיעבד. שום תדרוך מ"מקורבי השר איקס" לא חייב לעלות לשידור, לציוץ, לכתבה מודפסת. העיתונאים שנותנים פתח לשכתובים הללו מאפשרים למחרחרי המדון הללו הזדמנות להסיר מעצמם אחריות ולברוח מההשלכות של מעשיהם.

הם מנסים למזער נזקים, ולקבע נרטיב שגוי לפיו התאמצו להיות הגורם הממתן מול קידום הרפורמה. אבל לא היה מבוגר אחראי יחיד בקואליציה שיגיד לנתניהו "עד כאן". צדיק יחיד בסדום שיבהיר שהמחיר פשוט לא שווה את זה

בתשעת הימים בראשית חודש אב מומלץ שלא לנהל מו"מ ולחתום אפילו על חוזה לדירה. כמו שנכתב במשנה, "משנכנס אב ממעטין בשמחה". את התמונות המחייכות והמתריסות של חברי הכנסת עם אישור החקיקה, כשבחוץ עם ישראל נקרע לגזרים, כולנו ראינו. שום דבר לא ימחה אותן מזכרוננו.

על אף הגבלות תשעת הימים, לקואליציה הדתית ביותר בהיסטוריה הישראלית היה דחוף להעביר את הרפורמה המשפטית דווקא עכשיו. אנחנו נכנסים לתשעה באב קרועים מתמיד, אולי על סף חורבן הבית פעם נוספת, והסיקריים האלו מעמידים לפתע פני מתונים.

לא ניתן להם, ולא נשכח להם איך ביזו את מעמדם והפילו את הבית על יושביו.

בן לוריא הינו יזם, מנכ"ל חברת הסטארטאפ Hirundo ומייסד עמותת סקולרז להרחבת הגישה להשכלה גבוהה. בעבר היה עמית מחקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד, ומומחה לתכנון אסטרטגי ויחסי חוץ בחטיבה האסטרטגית בצה"ל.