עוד בטרם חלפה יממה מאז אישור ביטול עילת הסבירות, וכבר התחלנו לשמוע מסרים מסתייגים מחברי הקואליציה שאישרו אותו פה אחד בהצבעתם. מסרים שונים מאלה הלוחמניים והעיקשים שליוו את הקואליציה הקיצונית הזו לאורך כל הליך החקיקה.

כבר ביום שני בערב, שעות ספורות לאחר ההצבעה בכנסת, דיווחה דפנה ליאל כי "יש גורמים בקואליציה, כולל ראש הממשלה, שחשים אי נוחות גדולה עם הנוסח הסופי של חוק עילת הסבירות". יממה לאחר מכן דיווח מיכאל שמש כי "סמוטריץ' התהפך ודרש הקפאה של שנה בהמשך החקיקה לטובת הסכמות".

בן לוריא הינו יזם, מנכ"ל חברת הסטארטאפ Hirundo ומייסד עמותת סקולרז להרחבת הגישה להשכלה גבוהה. בעבר היה עמית מחקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד, ומומחה לתכנון אסטרטגי ויחסי חוץ בחטיבה האסטרטגית בצה"ל.

ההתעוררות האזרחית בישראל היא דבר חיובי והכרחי, על כך אין ספק. אל מול הגל העכור ששוטף את הפוליטיקה הישראלית, אל מול הממשלה הקיצונית ביותר בהיסטוריה הישראלית, חשוב שהקול הליברלי יישמע גם ברחוב.

ההתעוררות האזרחית בישראל חיובית והכרחית אל מול הגל העכור ששוטף את הפוליטיקה הישראלית. אל מול הממשלה הקיצונית ביותר בהיסטוריה הישראלית, חשוב שהקול הליברלי יישמע גם ברחוב

בן לוריא הינו יזם, מנכ"ל חברת הסטארטאפ Hirundo ומייסד עמותת סקולרז להרחבת הגישה להשכלה גבוהה. בעבר היה עמית מחקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד, ומומחה לתכנון אסטרטגי ויחסי חוץ בחטיבה האסטרטגית בצה"ל.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

לאבי ז"ל היה קרוב משפחה רחוק, נדמה לי בן דוד מדרגה שנייה של סבתי מצד משפחת ליפשיץ, בשם אריה (לובה) אליאב. כילד זכורים לי מספר ביקורים של לובה.

הוא ואשתו היו יושבים עם הוריי על הדשא, שותים קפה של עלית או תה של ויסוצקי, מתמודדים בגבורה עם עוגות החנק של אימי ומשוחחים על ענייני דיומא. שניהם היו אנשי מפלגת העבודה. אבל אבי היה "נץ", ולובה היה "יונה". שעות היו מתווכחים ביניהם על הדשא שלנו.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

במשך שנים ארוכות החברה הישראלית נטתה להביט בהישגיה המגדריים בסיפוק מהול בנוסטלגיה. מיתוסים מכוננים כמו חלוצות המחרשות בעלייה השנייה, טייסות הקרב הראשונות בצה"ל, וכמובן בחירתה של גולדה מאיר לראשות הממשלה – קיבעו בתודעה הלאומית דימוי עצמי של מדינה מתקדמת, שוויונית וליברלית.

התחושה הציבורית הרווחת הייתה ששילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות הוא תהליך טבעי וליניארי, קו מגמה קבוע שרק הולך ומטפס ככל שהזמן עובר.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

תעודות עריק, מעצרים המוניים ועצרות זעקה בכביש גהה הם לא גזרת גורל אלא תוצאה של חלמאות מחשבתית. מדינת ישראל מנסה לקצור פירות משדה שהיא מעולם לא זרעה. כדי לשנות את המשחק, צריך להפסיק לאיים בכלא ולהתחיל לבנות תשתית וערכים מהעריסה.

עצרת הרבבות בבני ברק, הצעקות המרתוניות של מנהיגי הציבור הספרדי, ויוזמות כמו "תעודת עריק" – כל אלו אינן מפתיעות את מי שמכיר את המרקם החרדי מבפנים. הם בעיקר מעוררים תסכול עמוק.

חלי הולצמן היא חרדית לשעבר ומומחית למדיניות ציבורית ומשפט, המתמחה בסוגיות ביטחון, שירות לאומי וממשל. היא עוסקת בפיתוח מתווי מדיניות ובקידום פתרונות אסטרטגיים לאתגרים לאומיים.