עוד בטרם חלפה יממה מאז אישור ביטול עילת הסבירות, וכבר התחלנו לשמוע מסרים מסתייגים מחברי הקואליציה שאישרו אותו פה אחד בהצבעתם. מסרים שונים מאלה הלוחמניים והעיקשים שליוו את הקואליציה הקיצונית הזו לאורך כל הליך החקיקה.

כבר ביום שני בערב, שעות ספורות לאחר ההצבעה בכנסת, דיווחה דפנה ליאל כי "יש גורמים בקואליציה, כולל ראש הממשלה, שחשים אי נוחות גדולה עם הנוסח הסופי של חוק עילת הסבירות". יממה לאחר מכן דיווח מיכאל שמש כי "סמוטריץ' התהפך ודרש הקפאה של שנה בהמשך החקיקה לטובת הסכמות".

בן לוריא הינו יזם, מנכ"ל חברת הסטארטאפ Hirundo ומייסד עמותת סקולרז להרחבת הגישה להשכלה גבוהה. בעבר היה עמית מחקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד, ומומחה לתכנון אסטרטגי ויחסי חוץ בחטיבה האסטרטגית בצה"ל.

ההתעוררות האזרחית בישראל היא דבר חיובי והכרחי, על כך אין ספק. אל מול הגל העכור ששוטף את הפוליטיקה הישראלית, אל מול הממשלה הקיצונית ביותר בהיסטוריה הישראלית, חשוב שהקול הליברלי יישמע גם ברחוב.

ההתעוררות האזרחית בישראל חיובית והכרחית אל מול הגל העכור ששוטף את הפוליטיקה הישראלית. אל מול הממשלה הקיצונית ביותר בהיסטוריה הישראלית, חשוב שהקול הליברלי יישמע גם ברחוב

בן לוריא הינו יזם, מנכ"ל חברת הסטארטאפ Hirundo ומייסד עמותת סקולרז להרחבת הגישה להשכלה גבוהה. בעבר היה עמית מחקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד, ומומחה לתכנון אסטרטגי ויחסי חוץ בחטיבה האסטרטגית בצה"ל.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מלחמה היא תמיד משחק ציני של מספרים, או יותר נכון טרגדיה שבדרך כלל מסוכמת באופן כמותי. אבל בוודאי שיש משמעות למספרים, ובשל חשיבותם, בדרך כלל יש לצדדים במלחמה אינטרס להסתירם או לסלפם.

דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, בה שני הצדדים מסתירים את מספר האבדות שלהם לצד ניפוח של נתוני האבדות של האויב. אולם בישראל תמיד הייתה אמונה שאנחנו אמינים יותר ושקופים יותר, ולראיה, שמות הרוגינו מפורסמים ביום נפילתם.

חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.

בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.

בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.

*  *  *

"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.